וווווווואי מצמרר, ממש מדהים (:
יאו במילה אחת מושלם בובי
אן מילים הלשמתי פרקים
יאו תמשיכי מאמי אני מסוקרנת
יאללה מחכה =]
*שניני*
ווווווואו כמה תגובות!!!
תודה לכולם ואני אמשיך בהקדם 😊
וווואייי אהבתיייי [:
מהממםם !
תמשיכייי דחוף !
"אל תדאגי, יהייה לנו כיף יחד."
הוא אמר ולפתע נשמעה חריקת בלמים חזקה ונעצרנו באמצע שום מקום...
פרק 5:
לפתע הוא צחק בקול רם ואמר:
"איזה חמודה איך את נלחצת...!
סתם מאמי צוחקים איתך...
נראה לך שאני אתן לחברה של אביב לרדת ככה באמצע שומקום? ניקח אותך עד הבית."
נשמתי לרווחה.
כבר התחלתי לפחד פחד מוות.
"טוב אז תיכנס למושבה, תפנה בכיכר הראשונה ימינה והבית הראשון מימין הוא הבית שלי."
"אז..מה באמת הבעייה עם אביב?"
הוא שאל אותי בחיוך.
"אל תדבר איתו על זה... אבל נראה לי שהוא בוגד בי..."
אמרתי וקולי רעד.
"למה..עוד לא התחמם העסק ?! אתם כבר אלף שנה ביחד!"
"כן.." אמרתי במבוכה.
"בן תראה איזה חמודה! "
הוא קרא וחייך.
אבל זה לא גרם לי להרגיש טוב יותר. זה גרם לי לשנוא את עצמי.
אני לא רוצה להיות חמודה, אני רוצה להיות מישהי שיודעת להעניק את עצמה למי שהיא אוהבת.
"הנה, אני גרה כאן...תודה רבה על הכל..."
אמרתי בעודי מנסה לפתוח את הדלת.
"חכי, אני אפתח את הכפתורים חח נעלתי אותם"
הוא הושיט ידו למתג ופתח את הדלתות.
"ביי ביי"
"ביי חמודה, ואל תתפסי טרמפים ככה שמעת?! אני אלשין לאביב!"
יצאתי מהמכונית, מביטה לכיוון הבית.
אני פוסעת באיטיות ומחפשת את המפתחות.
אני פותחת את הדלת ורואה את אמא שלי במטבח- כרגיל מבשלת.
היחסם שלי עם אמא שלי די קרירים,
אני לא חושבת שעשיתי איתה שיחת נפש אף פעם,
אני לא מרגישה ממש קשורה אליה.
היא סתם אמא.
עליתי לחדרי במעלה המדרגות, נשכבתי על מיטתי והבטתי לתקרה.
אני צריכה לפעול. אין ברירה.
אני בת 16, וכל החברות שלי כבר עשו את זה,
כל החברים של אביב עשו את זה,
ורק אביב לא עשה את זה, וכך גם אני.
או שמא...נשארתי רק אני?
התחלתי לבכות.
הכרית הפרוותית התמלאה דמעות מלוחות.
אני לא יכולתי לדמיין אותו עם אחרת..
לא רציתי לחשוב על זה.
ליבי הלם בעוצמה וכל פעם שחשבתי על זה החסרתי פעימה.
ולפתע החלטתי לקחת את זה בידיים ולפעול.
אספתי את כל הכסף שהיה לי... ומצאתי 75 שקלים בארנק שלי.
יחד הכל היה 126 שקלים .
יצאתי למרכז המסחרי של המושבה ונכנסתי לבית המרקחת שטופת דמעות בגלל המחשבות הנוראיות שעברו לי בראש.
עמדתי בתור... רואה את כל האנשים.
הייתה שם זקנה שבאה לקנות משחה, ואישה בת 30 בערך שהחזיקה בידה שעווה להסרת שיער , נערה בת 18 שהחזיקה מרשם ואחריה אני...
נערה בת 16 שבאה לקנות אמצעי מניעה.
כמה משפיל.
כשהגיע תורי רעדתי והאדמתי .
"במה אפשר לעזור לך חמודה?"
שאלה המוכרת החביבה.
"אמממ.. כמה עולים ..." לחשתי "...קונדומים?"
המוכרת צחקה קצת ואמרה:
"תלוי. איזה את רוצה?"
"הכי טוב" אמרתי.
"הנה לך חמודה. זה יהייה 45 שקלים בבקשה."
היא ארזה את החבילה ושילמתי לה .
יצאתי מבית המרקחת, דחפתי אותם בתיק הגב שלי והלכתי הבייתה.
לא יכולתי לחשוב, לא יכולתי לראות משהו אחר.
התקשרתי לאביב.
"...."
"...."
"הגעתם לתא הקולי של .."
ניתקתי. הוא לא ענה.
ניסיתי שוב אך אין תגובה.
אחרי חמש דקות הסלולארי שלי מצלצל.
"למה אתה לא עונה?"
שאלתי בעצבים.
"פייייי איזה חום... מה אמרת מאמי?"
"כלום. אביב... אני רוצה שתבוא אליי היום.. בער ב9 וחצי בערב.. זה בסדר?"
"מה את מתכננת ? אנחנו גרים בית מול בית."
"סתם..רציתי שתדע לא לתכנן תכניות.."
"אל תדאגי..לפני זה אני הולך ללמוד עם אהוד ואז אני אבוא אלייך טוב מאמי?"
"מה כבר נתו לכם שיעורים?"
"לא... פשוט אנחנו משקיעים השנה ורוצים להקדים את כולם בחומר."
"טוב... ביי מאמי"
"ביי נסיכה שלי"
ניתקתי.
נכנסתי הבייתה והתחלתי להוציא את כל הנרות שיכולתי מכל פינה בבית
התחלתי להציע את המיטה במצעי סאטן אדומים.
הכל היה מוכן.
אך הלב...לא הפסיק לדפוק.
כאב.
נשכבתי על המיטה הנעימה ונרדמתי מהמחשבות.
התעוררתי בשעה 8.
הרמית את הטלפון והתקשרתי ללירז.
אני תמיד מתייעצת איתה בנושאים כאלה.
"..."
"..."
"הלו?"
"לירז? מה קורה מאמי?"
"תקשיבי אני לא יכולה לדבר עכשיו אני באמצע משהו.."
היא ניתקה.
משהו פה מסריח.
התקשרתי לאהוד.
"הלו?" הוא ענה..
"מה קורה מאמי?"
שאלתי..
"בסדר מה איתך.?"
"מצוין... תקשיב...אביב איתך?"
"אביב? לא..
למה ש...?
אה! כן הוא היה כאן והלך לפני כמה דקות"
ניתקתי.
ידעתי שהוא איתה... אני לא מאמינה.. דווקא היא?
מכל החברות?
דווקא לירז..?
היום זה ייפסק.
הלכתי לראות טלויזיה וחיכיתי שתגיע השעה.
ביקשתי מאמא שתלך לקניות ותקנה לי רשימה של מוצרים שנתתי לה, מורים שאני לא באמת צריכה..אבל שיהייה מספיק זמן כדי לעכב אותה.
לפתע נשמעה דפיקה בדלת.
מוזר..עוד לא 9 וחצי.
פתחתי את הדלת ואביב ניצב שם.
"יפה שלי!"הוא חיבק אותי.
"הקדמת..."
"כן, התגעגעתי."
הוא ענה וחייך אליי.
הגיעה השעה.
עליתי איתו למעלה, מחזיקה את כף ידו חזק.
מביטה לו בעיניים עם ניצוץ של כאב ואהבה..
מחייכת חיוך מפוחד.
הוא נכנס לחדר וכל הנרות דלקו, האירו את מצעי הסאטן המבריקים.
נשכבתי על המיטה לבושת חלוק,
אוחזת בידו.
הוא נשכב ליידי ולא אמר מילה.
הוא נישק אותי נשיקה סוערת ומקסימה
פושט מעליי את בגדיי,
ואני מורידה בזהירות את בגדיו.
אני עוצרת , פוסעת לכיוון התיק שלי ומוציאה את החבילה, מושיטה לו.
הוא חייך אליי.
"את בטוחה?"
הוא שאל בעודו מלטף את כל גופי.
"כן.."
עניתי בעיניים נוצצות ולב כואב.
נכנסנו מתחת לשמיכה,
מנשק את כל גופי,
ואז זה קורה.
הייתי עצורת נשימה.
הרגע ממנו פחדתי כל כך קורה...וההרגשה שלי כה ריקנית.
תמיד דמיינתי את עצמי הופכת שלמה כשזה יקרה..
אך לא הרגשתי שלמה.
לא הרגשתי אפילו משהו בסגנון.
אני לא חושבת שהרגשתי כלום...
אני ? הייתי במקום אחר...
כל מה שחשבתי עליו זה שעכשיו הוא לא יצטרך לבגוד בי יותר.
------------------
המשך יבוא
ווווווווווואי איזה סרט! אביב ולירז מגעילים. .
איזו מסכנה היא :/
פשוט מדהים.
יאו זה כזה מדהים
אהבתי בטירוף זה מהמם מאמי
כבר חשבתי הולכים לאנוס אותה בסוף לא &)
מדהים מאמי תתמשיכי
ואיי אמאלה ירדה לי אבן מהלללב..
כבר חשבתי יעשוו לה משהוווו
ואביב ולירז הזו כל כך מגיעילים =//
חברה היא קוראת לעצמה?! זוונה זה מה שהיאא
והוא אוהב אותה כן בטח..
מגעייל חתיכת זבללל..
מחכה להמשך מאמייי
לילה טוב אוהבת 33>
מדהים כ"כ
מחכה להמשך דחוףף😊
תודה בנות כיף לשמוע שנכנסתן לזה 😊
המשך מחר 😛
ואי קראתי עכשיו את כל הפרקיםם.. ממש מדהיםם!!
תמשיכי תמשיכיי 😛
חג שמחח 😊