אורי

איזה מרגש ...

QUOTE (שריני @ 28/10/2007) איזה מרגש ...
תודה רבה מאמי :]

----פרק חדש בעמוד הקודם----

פרק עשירי
"תגידי מאיה, דברת עם הדס היום במקרה?"
אוי שיט! הייתי כל כך מרוכזת בעצמי ובאורי ששכחתי לגמרי מהדס. שכחתי לגמרי שהיא וגל התנשקו באותו בוקר וכמה היא מרגישה אומללה מזה שהיא בגדה בחבר שלה.
גל הסתכל עליי וכנראה הבין שלא דברתי איתה.
"היא לא ענתה לי כל היום. אני לא יודע מה לעשות"
"גל, תן לה זמן.. תן לה להבין מה היא עשתה ומה היא רוצה לעשות בהמשך בסדר?"
"אני מניח שאת צודקת.. טוב יאללה בואי אני אקח אותך לאולם"
"תודה גל"
נעמדתי על הרגל ולמרות שהיא עדיין כאבה לי מאוד, כבר יכולתי לדרוך עלייה.
נכנסנו למכונית ונסענו לכיוון האולם.
בדרך עברנו ליד ביתו של אורי ושמתי לב כי האור בחלונו מכובה.
'ביי אורי' לחשתי.

"אוי שלום לך העלמה קארדיו. כמה נחמד מצידך להזמין אותי לביתך"
אני ממש לא יודעת מה הייתי עושה בלי תאטרון, בלי ההצגה שהעלנו. ביומיים הקרובים השתדלתי להשאר באולם כמה שיותר ולהיות לבד כמה שפחות. 'כל הזמן להיות עסוקה, שלא יהיה זמן לחשוב.. שלא יהיה זמן להתגעגע'.
למשחק בכללי ולתאטרון בפרט יש משהו מיוחד שמושך אותך. אתה נכנס לתוך זה ואתה לא מסוגל לצאת. הרבה אנשים שואלים אותי למה אני נהנית מזה כל כך אבל, לרוב, אני לא מצליחה להעביר את התחושה הזאת. תאטרון תמיד היה חלק מהחיים שלי, מאז שאני קטנה נהניתי להופיעה על במות. אבל להעלות הפקה ולעמוד על הבמה, אחרי כל החודשים של העבודה הקשה, ולהגיד את השורות שכבר חקוקות טוב טוב במוח.. פשוט אין תחושה יותר חזקה מזה. תחושה של "הישג"- הצבתי לעצמי מטרה והינה היא מתרחשת מול העיניים שלי.
חבל שזה לא עבד עם אורי.
מעניין מה הוא עושה ברגע זה. הוא כבר בטח ירד מהמטוס ואולי אפילו הספיק לטייל קצת בניו יורק.
דיי, מאיה, לא לחשוב עליו!
מעניין אם הוא הצליח להרדם בטיסה הארוכה הזו
טוב דיי דיי.. להתרכז במשהו אחר
מעניין אם הוא מתגעגע
כי אני מתגעגעת מאוד.
כמה שניסיתי לברוח מהמחשבות עליו, לא הצלחתי. בימים הייתי מצליחה להעסיק את המחשבות בדברים אחרים. אבל בלילות, בלילות לא יכולתי לחשוב על שום דבר אחר.
כל יום הייתי כשהייתי הולכת הביתה הייתי עוברת מול ביתו של אורי ויודעת שהוא כבר לא שם. שהוא לא בחדר שלו רואה טלויזיה, שהוא לא בחצר משחק כדורסל. האור שנישאר מכובה בחדרו צימרר אותי כל פעם מחדש.
הרגשתי כל כך לבד. גם ההורים והאחים שכל כך חסרו לי ועכשיו גם אורי.
יש לי כל כך הרבה מזל שהדס הייתה איתי בתקופה הזאת. בימים הראשונים היא אפילו ליוותה אותי הביתה, כדי שאני לא אצטרך לעבור ליד ביתו של אורי לבד. אני יודעת שזה נישמע ילדותי, אבל בן אדם שהיה חלק כל כך גדול בחיים שלי פתאום עזב. עזב אותי.
"טוב דיי לבכות.. תספרי לי קצת על מה שקרה בינך לבין גל"
"אוףף מאיה כבר קיוויתי ששכחת מזה"
"אני לא שכחתי וגל בטוח לא שכח"
"כן הנחתי שזה ככה"
"איך זה קרה? מה עם עידו? הרי אתם ביחד כמה חודשים.."
"מאיה את יודעת שאני אוהבת את עידו.. מאוד.. אבל לא יודעת.. כשאני עם גל אני מרגישה משהו אמיתי. אני לא יודעת אם זאת אהבה אבל זה רגוע ואמיתי"
"את יודעת מה דעתי על עידו.."
"כן כן.. שהוא מבוגר מידי בשבילי וכל זה. אבל מאיה את באמת לא מבינה איך זה להיות איתו. הוא כל כך משקיע ואוהב. הוא נותן לי את הנשמה"
"אני בטוחה שגם גל יעשה בדיוק את אותו הדבר"
"אוףף אני לא יודעת מה לעשות"
"תראי הדסי, מבחינתי יש לך שני בחורים שאוהבים אותך. את צריכה לבחור מי עושה לך יותר טוב. מי משמח אותך, מי מצחיק אותך, מי ישר איתך. את צריכה לבחור את מי את יותר אוהבת. את מי את יותר אוהבת?"
"את עידו"
"זו בחירה שלך בסופו של דבר"
עזבתי את ביתה של הדס כשהיא נותרה עם הרבה מאוד מחשבות והרהורים. הלוואי על כל אחד צרות כמו שלה- לבחור בין שני בחורים שהיא אוהבת ואוהבים אותה חזרה. הבחור שלי, לא רק שהוא לא אוהב אותי חזרה, הוא גם רחוק ממני אלפי קילומטרים.
בדרך לבית שלי הפלאפון צילצל, זיהיתי שזה מספר מחו"ל. כל כך שמחתי! ממש התגעגעתי לאחים שלי וברגע זה פשוט התאים לי לדבר עם מישהו.
"הלו"
"מאיה?"
ישר זיהיתי את הקול.. אורי..

😢
ממש ריגשת אותי.. בשני הפרקים האלה..
כ"כ כ"כ מדהים..

מחכה להמשך (:

^^
תודה מאמי :]

מדהים ומרגש !

ואו סיפור מדהים
המשךך .

מדהים ... כבר אין לי יותר מחמאות לתת לך [:

מעלףףףףףףףףףף

מרגש וסוחף.. (:

מצפה להמשך יפתי .

קוראת חדשהה 😛
המשךךךךך דחוף!

מדהים מדהים מדהים!!!
אהבתי ברממות ...
עצוב שזה אמיתי 😢
מחכה להמשך מאממי .. פה לכל דבר (:


שבוע טוב

הממממששששששששששששךךךךךךך .......
((((((:

מדהייים.
סוף סוף המשכת.
מחכה להמשך

אוהבת.

מתי המשך יפה שלי?