אני מבינה שהדרך התארכה להמשך הזהה.. 😯
לא מסוגלת לחכות יותררר! 😢
פרק שנים עשר
הגענו לבית ושמתי לב שכל האורות בחצר דלוקים. לפני שהצלחתי להבין מה קורה פתאום ורד, חברה מאוד טובה שלי, יצאה מהבית שלי לבושה בשמלה צהובה מדהימה והחזיקה לי את היד.
"בואי אחריי מאיה, אל תדאגי"
נכנסנו דרך הבית ויצאנו אל החצר.
ושם ראיתי כ 20 בנים מהשכבה שלי, לבושים חליפות ועניבות. כולם עמדו בשורה וכל אחד החזיק ורד בידו. ברגע אחד כולם הסתובבו ועל גבו של כל אחד היה מודבק אות. ביחד הם יצרו את המשפט 'איך את עושה לנו את זה?!' [מה שיותר מאוחר החברות שלי הואילו בטובן להסביר שזה גם בפירוש של 'איך את עוזבת אותנו?' וגם בפירוש של 'איך את עושה לי את זה' מבחינת מינית. מתוחכם.]
ובצד ישב אסף. אותו ילד שמסרב לדבר איתי כבר מעל שנתיים. אסף היה חבר ממש טוב שלי לפני שנתיים ופתאום יום אחד הוא החליט שעשיתי לו משהו נוראי ושהוא לא מעוניין לדבר איתי יותר. שנתיים. והינה הוא כאן.
"הגיע הזמן שנעשה סולחה לא?"
התחבקנו וישר פרצתי בבכי.
"בגלל שלא ניהיה איתך בנשף באמריקה החלטנו לארגן לך נשף כאן איתנו" הכריזה הדס.
וישר כולם רצו לחבק אותי. הבנים לבושים חליפות והבנות עם שמלות. בחיים שלי לא ראיתי את כולם ככה לבושים יפה.
כל החצר שלי מסודרת כמו מסיבת גן טרופית. הן תלו על העצים בננות ונחשים והייתה אווירה כל כך שמחה. החצר הייתה מלאה מנורות ונרות ואפילו כדור דיסקו. הבנות אפילו ארגנו שולחן עם פאנץ' [השתייה של הנשף באמריקה] ותותים עם קצפת. הייתה מוזיקה נפלאה ברקע וכולם רקדו ונהנו כל כך.
לא הפסקתי לבכות. זה היה הדבר הכי מרגש שעשו לי בחיים.
לאט לאט הצטרפו עוד ועוד אנשים, לא האמנתי כמה אנשים באו בשביל להפרד ממני.
אחרי מספר שעות גל התקרב אליי ולחש לי באוזן
"מאיה בא לך לבוא איתי רגע למעלה? יש לי הפתעה בשבילך"
עלינו למעלה והוא היה קצת שיכור.
"טוב, אז קניתי לך מתנה ורשמתי לך ברכה כי אני מאוד אתגעגע אלייך כשתטוסי"
"יואו גלוש באמת שלא צריך"
"אבל אני רוצה. טוב תקראי את הברכה"
הוא הביא לי ברכה מתוך הכיס שלו
"מאיה,
פרחים אדומים פרחים כחולים
אבל אני אתגעגע אלייך כמו למכחולים
אין ידידה כמוך בעולם
כי תמיד כשאני צריך אותך את שם
אל תשכחי אותי באמריקה הרחוקה
ואת כזאת מתוקה
תיהיה חסרה לי בשנה הקרובה
ואני מקווה שהמתנה עלייך תיהיה אהובה"
"מה את אומרת?"
"וואו תודה רבה גל.. ברכה מצחיק מאוד!"
"טוב כתבתי אותה כשהייתי שיכור.. טוב טוב עכשיו תפתחי את הקופסא!"
הוא הביא לי קופסא קטנה בצבע שחור עטופה נייר צלופן. פתחתי לאט. ממש לא ידעתי למה לצפות.
פתחתי את המתנה ובפנים הייתה שרשרת מדהימה בצבע כסף עם תליון בצורה לב ובתוכו אבן כחולה ירקרקה.
"וואו זה מדהים"
"בואי אני אשים לך אותה"
הוא עמד מאחוריי וענד לי את השרשרת.
"מתאימה לך בול! מוצאת חן בעינייך?"
"מאוד! תודה"
"כל פעם שתענדי אותה בארצות הברית תחשבי עלינו ותזכרי בנו"
"ברור"
QUOTE (_מעינוש_ @ 12/11/2007) יפהה :]]
תמשיכייייי ..!
😉 😂
המשך ארוך אני דורשתתתתתתת
יואווווו
מאמי זה מדהיםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
אבל שכ"כ קצצצצר
כן, הפרק היה קצר
הבא יותר ארוך :]
המשך זה כלכך יפההההההההההההההההההה
סיפור מדהים....רגע עכשיו את לא גרה בארץ?
מחכה להמשך 😊
וואאי הם כאלה חמווודים (:
אני לא מפסיקה לתהות לעצמי, מה לעזאזל עשה אסף (המתוק) עם גברת מזרחי כ"כ הרבה זמן.. [?!]
מחכה להמששך 😊
יפפפפה! :]
רגע,הסיפור אמיתי?!
QUOTE (י-ע-ל @ 12/11/2007)סיפור מדהים....רגע עכשיו את לא גרה בארץ?
מחכה להמשך 😊
כשפרסמתי את הפרק הראשון עוד הייתי באמריקה
עכשיו, ברוך ה', כבר חזרתי ואני בארץ
[אין כמו הארץ]
mayafi16- כן. סיפור אמיתי לחלוטין.
סיפור אמיתי?פשששששש
יאלה המשך=]
QUOTE (ליאןןן16 @ 12/11/2007) וואאי הם כאלה חמווודים (:
אני לא מפסיקה לתהות לעצמי, מה לעזאזל עשה אסף (המתוק) עם גברת מזרחי כ"כ הרבה זמן.. [?!]
מחכה להמששך 😊
ביננו. גם אני תוהה 😁 חחח
מאיוש פרק יפה .. תמשיכי