אורי

פרקים מדהימים,
ויש לך את החברים הכי מקסימים בארץ 😊

QUOTE (שריני @ 18/11/2007) פרקים מדהימים,
ויש לך את החברים הכי מקסימים בארץ 😊
תודה רבה
והאמת- שרק באותו יום הבנתי כמה אני מעריכה אותם וכמה אני אוהבת אותך

פרק ארבעה עשר
הלכתי לישון באותו יום הילדה הכי מאושרת בעולם.
מצפה לטיסה לארצות הברית וכמובן כמובן מצפה לטיסה חזרה לארץ.

יום חמישי הגיע.
זהו, מחר אני על מטוס בדרך להורים, לאורי.
ואני, כמו שאני, עוד לא ארגנתי שום דבר במזוודות שאני אמורה לקחת איתי.
קמתי בבוקר עם פעימות לב מועצות.
'יאללה, הופעה אחרונה ומחרותיים כבר אדרוך בניו יורק'. התארגנתי בהתרגשות להופעה האחרונה לתקופה הקרובה. מתרגשת, שמחה, עצובה קצת לסיים פרק בחיים שלי ולהתחיל פרק חדש, יצאתי לכיוון האולם.
"שלום לכם וברוכים להופעה האחרונה שלנו. אני חושב שגם אתם וגם אנחנו שמחים שזה נגמר אך מצפים בכיליון עיניים לקראת ההצגה הבאה. אז אנא כבו פלאפונים ותהנו מההופעה".
הייתה הופעה מעולה. עליתי לבמה עם ביטחון ועם חיוך אמיתי ומכל הלב ואני באמת חושבת שזו הייתה ההופעה הכי מוצלחת שהעלינו עד כה. הקהל צחק ונהנה כמעט כמו שאנחנו נהנינו, השחקנים. היינו באופוריה. לא יכולנו להפסיק לחייך ובאמת צחקנו מהדברים שהצגנו על הבמה, כאילו היינו הקהל. מאחורי הקלעים הייתה התרגשות מטורפת כשעמדנו לעלות לבמה בפעם האחרונה כדי להשתחוות בפני הקהל. אחד אחד עלה והוצג בפני הקהל המריע.
"קבלו בבקשה במחיאות כפיים סוערות את מאיה, שעוזבת אותנו מחר לארצות הברית"
וואו! בחיים שלי לא קיבלתי כל כך הרבה מחיאות כפיים ותרועות. איזה כיף.
באיזשהו שלב כל הקהל עמד על רגליו וכולם הריעו רק בשבילי. בשבילי.
חברות וידידים שלי שלא היו חלק מההצגה עמדו בקהל עם שלטים ובלונים וצעקו את השם שלי.
עלינו כל השחקנים לבמה והשתחווינו. איזו תחושה מטורפת.
איזה כיף לסיים עם זה!
כשנגמרה ההופעה כולם באו והחמיאו לנו על הכישרון ועל הכוח רצון. כמה כיף לשמוע כל כך הרבה מחמאות מכל כך הרבה אנשים על דבר שעבדת עליו כל כך קשה. ועבדנו עליו באמת הרבה.
המון אנשים ניגשו אליי ואיחלו לי בהצלחה והנאה בארצות הברית וכמובן למסור ד"ש חם להורים ולאחים שכל כך חסרים להם כבר. מעניין אם אני אהיה ככה חסרה לאנשים אחרי שאני אטוס. אני רוצה שאנשים יזכרו אותי, יתגעגעו אליי.
אני אתגעגע.
בערב הזמנתי את כל האנשים המדהימים שהשתתפו איתי בהפקה, אליי הביתה להרמת כוסית אחרונה. כולם הגיעו. מהתאורן ועד לשחקנים הראשיים. התיישבנו בסלון בביתי וכמובן שבסוף יצא שישבנו מול הטלויזיה וראינו את ההצגה בוידאו שאחד ההורים צילם. פעם ראשונה שראינו איך אנחנו ניראים, מה אנשים שבאו פעם אחר פעם אחר פעם ראו. ובלי להתרברב- הבנו גם למה.
תחקנו כל כך כי זה היה צילום של ההופעה שהכי התפקששה לנו. כולנו טעינו בטקסט ואחת השחקניות אפילו נפלה באמצע. זה כיף לראות את זה כשאת יודעת גם מה קרה שם מאחורי הקלעים של ההפקה.
הוידאו של ההצגה נגמרה ואז ראו את אחת הבנות מסדרת את המצלמה ומניחה אותה דלוקה על איזה שולחן ומתרחקת. מאוחריה עמדו כל האנשים שישבו לידי באותו רגע.
"טוב מאיה, אז את הדיסק הזה של ההצגה המפוקששת ביותר ביקום, אנחנו משאירים אצלך שתקחי איתך לאמריקה הגדולה, כדי שבכל פעם שקצת תתגעגעי או קצת תרצי לצחוק יהיה לך ממה.. אנחנו כולנו אוהבים אותך והיה לנו הכבוד להשתתף בהצגה איתך"
"שלא תשכחי אותנו באמריקה"
"כן!!"
"ותבואי עם מתנות שוות!"
"ותשתי בשבילי בסטארבקס!"
"נוו ששש.. תנו לי לסיים! איך הצלחת לסבול אותנו כל החודשים האחרונים, תגיד לי? בכל מקרה מאיה- אנחנו אוהבים אותך וכבר מתגעגעים ומתים שתחזרי, בדיוק כמו שאת הולכת היום! טוב עכשיו כולם ביחד..
"להתראוווווווווות"
והדיסק ניגמר.
בשלב הזה כבר כולנו היינו בדמעות מרוב התרגשות..
התחבקנו, ניגבנו את הדמעות ויצאנו החוצה והרמנו כוסית.
הדס נעמדה וכולנו שתקנו והפננו אלייה את מבטינו.
"טוב, אז אני רוצה להגיד כמה מילים.
מאיה, את החברה הכי טובה שלי. עברתי איתך הכל הכל הכל. אני יודעת שיהיה לך קשה להתחיל הכל מהתחלה ולהיות רחוקה מאיתנו אבל אני מבטיחה לך שגם לנו, ובמיוחד לי, יהיה קשה בלעדייך. למרות שיהיו לי לפחות שלוש שעות פנויות ביום בלי השיחות היום יומיות שלנו בטלפון. סתם, האמת שאת תיהי חסרה לכולנו. החיוך, המילה הטובה, האוזן הקשבת, המנהיגות שהפגנת והכי חשוב- החברות האמיתי והכנה. לכולנו.
אנחנו אוהבים אותך!"
ואני שואלת את עצמי- איך אפשר להגיד לכל זה 'להתראות' ולטוס? אחח.. אני הולכת להתגעגע כל כך.
אני חושבת ששתינו יותר מידי כי באיזשהו שלב התקשרנו לבמאי שלנו באיזה 1 וחצי בלילה והתחלנו לשיר לו "אתה תותח" וכולנו הודינו לו.. היינו כל כך שיכורים. איזה מזל שאני לא אצטרך לעמוד מולו ולהסביר לו מה בדיוק עבר עלינו באותו לילה.
קצת יותר מאוחר באותו לילה כולם התחילו ללכת הביתה.
"אבל אל תדאגי.. ניראה אותך מחר בבית ספר! אתה הרי טסה רק בערב.."
סגרתי את הדלת ועליתי לחדר שלי. נעמדתי מול המזוודה הריקה- איזה לעזאזל מתחילים לארוז את כל החיים שלך במזוודה אחת?

פשוט..מדהים !😊

פרק מדהים (:


מזל-טוב על סיום ההקלדה.. חח
ותיהי בריאה ! 😊


מחכה להמשך..

אח.... מדהים !
איין לי מייילייייייייייייייייייייםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם 🙄



המשך המשך המששךךךךךךךךךךךךךך !!! (:

דרך אגב , איך הייתה החצי שנה באמריקה ?
שמרת על קשר במשך כל החצי שנה עם החברים ?
הכרת חברים חדשים שמה ואת עדיין בקשר איתם ?


אוהבתתת מלאאאאאאא 3>

אהבתי מחכה להמשך..פליז שיהיה ארוךךךך

איזה חברים (:


תמשיכי מאיוש ואני עדה להצגה המהממת שלכם! היה מדהים מדהים. נהנתי מכל רגע!

תמשיכיי מאמיי מדהים:]

ייייייייייפה😊תמשיכי

QUOTE (מאוכזבת @ 20/11/2007) אהבתי מחכה להמשך..פליז שיהיה ארוךךךך

באמת מהמם.

אהבתי תמשפט האחרון,ממש.

נעמדתי מול המזוודה הריקה- איזה לעזאזל מתחילים לארוז את כל החיים שלך במזוודה אחת?

תודה רבה בנות
וכן, גם אני פשוט אהבתי את המשפט האחרון- הוא פשוט לגמרי מסכם את כל מה שהרגשתי באותו רגע.

QUOTE (האליי @ 21/11/2007) תודה רבה בנות
וכן, גם אני פשוט אהבתי את המשפט האחרון- הוא פשוט לגמרי מסכם את כל מה שהרגשתי באותו רגע.
חחיחחיחיחייח 😁
ת-א-כ-ל-ס

איין מצב אני עוברת לגור בעיר / ארץ אחרת ...
ממש מפחיד אותי לעבור ... לעזוב חברים וכאלה 😁

וואו
מרגש כל כך
ומעלה חיווך

מחכה להמשך.

אוהבת.

כל מילה ומילה אבל כל מילה ומילה מדהימה !!
ולמה טסת לחו"ל ?
ואחרי כמה זמן חזרת ?