יואאוו מהמם !
כייף לדעת שזה אמיתי ושבאמת יש חברים/ות כאלו .
מחכה להמשך הבא בקוצר רוח ,
אני פשוט מכורה לסיפור שלך !
אוהבת מלא (:
יותר המשכים ושיהיו יותר ארוכים,בבקשה😊
לא הבנתי את הקשר של התמונה ?
תמשיכי כבר נוווווווווווווווו 😢
וארוךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
פרק שלושה עשר
פתחתי את המתנה ובפנים הייתה שרשרת מדהימה בצבע כסף עם תליון בצורה לב ובתוכו אבן כחולה ירקרקה.
"וואו זה מדהים"
"בואי אני אשים לך אותה"
הוא עמד מאחוריי וענד לי את השרשרת.
"מתאימה לך בול! מוצאת חן בעינייך?"
"מאוד! תודה"
"כל פעם שתענדי אותה בארצות הברית תחשבי עלינו ותזכרי בנו"
"ברור"
ירדנו ביחד למטה וראיתי שכולם רוקדים ושמחים. ובאותו רגע הבנתי כמה קשה באמת יהיה לי לעזוב את כל זה. לעזוב את הבית שלי שכבר כל כך התרגלתי אליו, לעזוב את הישוב שלי, את בית הספר, את החברים המדהימים מדהימים מדהימים שלי שטרחו כל כך ואירגנו לי את האירוע הזה.
באמת חשבתי לעצמי- למה לטוס בעצם? אין דבר יותר טוב שאני יכולה למצוא בחו"ל. מה עוד בן אדם יכול לבקש? חברות מדהימות, ידידים מקסימים, תאטרון. כל מה שאני צריכה, רוצה ומצפה מעצמי כאן.
אולי חוץ מהמשפחה והאהבה של החיים שלי.
רקדנו, צחקנו, בילינו, שרנו [יותר נכון זייפנו בטירוף]. היה מדהים.
לא הפסקתי לבכות כל הערב. אבל, לשם שינוי אלו היו דמעות של שימחה.
מרוב התרגשות וכיף בקושי שמתי לב להעדרותו הבולטת של אורי. כן, הוא היה חסר. מוזר לי שלאף אחד אחר זה לא ניראה משונה, או לא הפריע בכלל. החברים הכי טובים שלו רוקדים וצוחקים. למען האמת, גם אני רקדתי ושמחתי אבל בהחלט לא שכחתי ולו לרגע אחד שאורי לא כאן.
הוא באמריקה.
מגשים את החלום שלו.
"ספיץ'! ספיץ'! ספיץ'! ספיץ'!"
לא זוכרת מי צעק את זה אבל כולם הצטרפו ודרשו ממני לנאום.
כל אחד לקח כוסית קטנה וורד עברה ומזגה לכולם יין בכוסיות. כולם נעמדו סביבי במעגל וחיכו למילותיי.
"טוב, אני לא יודעת איפה להתחיל בכלל. אתם מדהימים. כן כן! וואו.. אני כל כך מתרגשת. אני חושבת שזה אחד הרגעים הכי מרגשים שהיו לי בחיים. אני רק עכשיו מתחילה לקלוט שאני באמת עוזבת תוך יומיים ורק עכשיו אני באמת מתחילה לקלוט כמה אני לא רוצה לטוס וכמה כל ואחד ואחת מכם חשוב לי. כי אתם באמת מאוד חשובים לי. אבל מצד שני אני הולכת בתחושה אמיתית של 'יש בשביל מה לחזור. יש בשביל מי לחזור'- אליכם. אז אני מודה לכם על זה.
הדס וורד תודה רבה לכן שארגנתן את האירוע הזה. אתן ידעתן שהדבר שהכי מרגש אותי ובו בזמן הכי מעציב אותי זה שאני הולכת להיות בנשף בארצות הברית, אבל בלי כולכם, החברים האמיתיים שלי. אז באמת המון המון תודה, על האכפתיות והדאגה ועל הטירחה. אני אוהבת אתכן. ולכולכם- תודה רבה שהגעתם לבושים ככה. נתתם לי הרגשה אמיתית של נשף. אתם לא מבינים כמה טוב עשיתם לי על הלב.
אז יאללה- לחיים"
"לחיים"
"לחיים"
"לחיים"
כולנו הרמנו כוסות.
אחרי זה הצטלמנו במלא תמונות. הצטלמתי עם כל אחד בנפרד ועם כולם ביחד. הצטלמנו בוכים ומחייכים וצוחקים ומתרגשים.
אני חושבת שהדבר שהכי חיזק אותי בחודשים שאחרי היו אותן תמונות. זה לא יאמן כמה תמונות יכולות לתת הרגשה של ביטחון, של איכפתיות. לא יאמן כמה טוב תמונה אחת יכולה לעשות לבן אדם. 'תמונה שווה אלף מילים'- בהחלט! אלף מילים, אלף חיבוקים, אלף דמעות, אלף חברים.
אני מאמינה שעד היום, אם היו נותנים לי רגע מסויים בחיים שלי שהייתי רוצה לחזור אליו, רק בשביל לחוות אותו שוב, לא בשביל לשנות אותו, זה היה המסיבה זאת. הרגע המדוייק הזה. יש לי חברים, יש אנשים שאיכפת להם ממני, יש לי בשביל מה לחזור.
לאט לאט אנשים התחילו להתפזר לבתים. נפרדים ממני, אבל עדיין לא סופית, יש לי עוד יומיים לנצל את שהותי בארץ.
הלכתי לישון באותו יום הילדה הכי מאושרת בעולם.
מצפה לטיסה לארצות הברית וכמובן כמובן מצפה לטיסה חזרה לארץ.
כל כך יפה.
באמת כל כך יפה !
המשך 😊
QUOTE (שננניני @ 15/11/2007) כל כך יפה.
באמת כל כך יפה !
המשך 😊
😉 ^
מהמם.... אבל למה המשכים כ''כ קצרים?=[
כל פרק שלך כמו חוויה ! (:
פשוט ... מקסים !!
המשיכי כך !! 😂
וואי אהבתי..
פרק מדהים :]
דרך אגב,
יש משהו שאני צריכה להגיד לך..
מחככה להמשך .. 😊
QUOTE (ליאןןן16 @ 17/11/2007) וואי אהבתי..
פרק מדהים :]
דרך אגב,
יש משהו שאני צריכה להגיד לך..
מחככה להמשך .. 😊
עכשיו אני במתח!
QUOTE (בעילום-שם @ 15/11/2007) מהמם.... אבל למה המשכים כ''כ קצרים?=[
😉
אתר האהבה הישראלי