ה
מ
ש
ך..
דחוווווווווווף!!
גדול..דחוף המשך ארוך אל תעני אותי ככה
פרק שביעי
הוא היה כבר כל כך קרוב ששמעתי את פעימות הלב שלו, שהרגשתי כל נשימה שלו.
"אורי" לחשתי
"אני.. אני.."
"אני יודע מאיה.."
"מה? אורי.. אתה לא מבין"
"אני מבין מאיה.. זה בסדר"
הוא עזב את היד שלי והתרחק צעד אחד אחורה.
הייתי כל כך נבוכה. הוא הבין בכלל שהתכוונתי להגיד לו שאני אוהבת אותו? אולי הוא בכלל חושב שאני מדברת על משהו אחר.. ומה זאת אומרת 'אני יודע'?! כמה זמן הוא יודע? מה הוא חושב על זה? רציתי לשאול אותו אבל המילים לא יצאו.
הוא הסתובב עם הגב אליי והתקדם לכיוון השולחן שלו. פתח את המגירה והוציא ממנה שרשרת. לא הצלחתי לראות מה התליון שלה עד הרגע שבו הוא הסתובב אליי. זה היה מגן דוד.
"אני רוצה שתקחי את זה"
"מה? לא אני לא יכולה"
"בטח שכן.. כל פעם שאני טס לחו"ל אני שם את זה עליי. את לא מבינה איזו גאווה זאת ואיזו תחושת ביטחון זה נותן"
"אז ברור שלא.. תקח את זה לעצמך"
"אני רוצה שתרגישי שלמרות שאת לבד בארצות הברית עדיין יש לך בשביל מה ובשביל מי לחזור. כולם יחכו לך כאן.. תחשבי כאילו אני משאיל לך אותה ושאני אהיה חייב לחזור לארץ ולקחת אותה חזרה"
"וואי אורי.. אממ תודה"
הוא התקרב אליי ונעמד מאחוריי.
"תרימי את השיער" הוא לחש ככה שבקושי יכולתי לשמוע אותו.
הרמתי את השיער והוא התקרב והניח עליי את השרשרת וסגר אותה מסביב לצווארי. הוא היה כל כך קרוב אליי ששוב יכולתי להרגיש את הנשיפות שלו על העורף שלי.
לרגע היה נדמה לי כאילו כל העולם נעצר לכמה שניות ושרק הוא ואני המשכנו. הכל היה שקט ושלו והרגשתי שאם אני רק אשמיע ציוץ הכל יהרס.
אחרי שסיים לענוד לי את השרשרת הוא עטף אותי עם הידיים השריריות שלו.
"את אתגעגע אלייך מאיוש" לחש לי באוזן
הסתובבתי אליו "גם אני אוריקי.. כל כך"
חיבקתי אותו חזק חזק כמו אדם שנאחז בחייו. הראש שלי היה מונח על החזה שלו והרגשתי את פעימות הלב הקצובות שלו. פעימות הלב שלו היו איטיות ואני, אני הרגשתי שאם הלב יפעם קצת יותר מהר הוא יתפוצץ.
"אורי סיימת לארוז?" שמענו את אמא שלו קוראת לו מלמטה אחרי כמה דקות של חיבוק שקט.
"אני צריך לארוז"
"כן אני גם צריכה ללכת"
יצאנו מהחדר שלו בשקט וירדנו למטה. נפרדתי מההורים שלו והבטחתי לבוא לבקר בקרוב.
יצאנו החוצה ושם נעמדנו אחד מול השני.
עוצרת את הבכי בכל כוחי. חיבוק קצרצר כאילו אני מנסה להרוויח עוד שניה איתו.
"להתראות אורי"
"להתראות מאיוש"
עזבתי את החיבוק, הפנתי את גבי והתחלתי ללכת בלי להסתובב אחורה.
את קורעת לי את הלב..מרגש בטירוף..תמשיכי 😛
וואאוו
שני פרקים פשוט מדהימיםם !!
אין לך מושג כמה אני מחכה לרגע שתחזרי, לראות מה יקרה :] חח
מחכה להמששך..
ליאני
את לא יודעת כמה הסיפור הזה מוציא ממני רגשות
אני לא מפסיקה לחשוב עליו בגלל הסיפור
זה בדיוק מה שקרה
אני עדיין עם המגן דוד על הצוואר
וואו...
כל פרק מצמרר אותי יותר ויותר !!
ובכלל שזה אמיתי זה עוד יותר מרגש !!
תמשיכי (:
QUOTE (שריני @ 28/08/2007) וואו...
כל פרק מצמרר אותי יותר ויותר !!
ובכלל שזה אמיתי זה עוד יותר מרגש !!
תמשיכי (:
אמיתי לחלוטין
QUOTE (האליי @ 27/08/2007) ליאני
את לא יודעת כמה הסיפור הזה מוציא ממני רגשות
אני לא מפסיקה לחשוב עליו בגלל הסיפור
זה בדיוק מה שקרה
אני עדיין עם המגן דוד על הצוואר
וואו זה כזה עצוב :/
ואני יודעת כמה זה קשה לכתוב ככה כשזה סיפור אמיתי..
אבל בסופו של דבר הכל הסתדר ונשארה לך עוד הזדמננות :]]
את לא מבינה כמה אני מחכה לראות מה יקרה בינכם.. חח
דרך אגב, סתם שאלה לא קשורה.. זה פשוט די מעניין אותי חח
יש לך מושג מה הקטע של האוויים האחרונים של אחיך ?
התאהב בדוסית הזאת שחזרה לארץ או משו כזה .?
מחכה להמששךך ((:
אוההבת אותך !
ווואווווו איזה סיפווור מדהיםםם!!
קראתתי עכשיו את כולווו
פשוטט מושלםם והכתיבה שלךך סוחפת לגמריי
מחכה להמששך
אאני מחכה להמשך אאחר, אם את מבינה את כוונתי ;]
מה איתתך בוב? לא מתקדמים העניינים ?
אגב, אני צריכה לדבר עמך לגבי משהו חשוב ביותר ..
האמת שתכננתי להפסיק אבל לאור הביקוש אני אמשיך :]
אני כותבת עכשיו את ההמשך
ואני מקווה שכבר בימים הקרובים אני אעלה לכאן
אתר האהבה הישראלי