אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!אומיגאד!
אני פשוט מתה פה!@!
אתמול התחלתי לקרוא את הסיפור המדהים הזה ולא הצלחתי להפסיק!!! פשוט לא!!!
את חייבת פשוט להמשיך!!דחוף!!!!
שייוו אלוקים איזה כיף זה לקרוא את זה!!!!!!!
תמשיכי ומייד!!
תגידי.. יש לך אייסי?! אם כן אז אפשר אותו?? ספרי על עצמך : )
תודה יפפפפפות שליי :]]
אלמוגגי -חחח תודה מאמייי שמחה שקראת ואהבת 😊
שלחתי לך הודעה לפרטי..
מוואאה
מתתה עליכןן !
וואי מדהים מאמי ....
איזה מתוקה היא (: ואמא שלה בכלל ... ;]
תמשיכייי ..
לינויוש –
סבבה מאמי, אז תדבר עם כל החברים שלכם?
Dor :] -
אוקיי, ואני מכיר גם אחד שאיתו בבסיס אז אני אגיד לו לומר לשאר..
לינויוש –
ואני אודיע לידידות שלו
Dor :] -
טוב מותק :]
לינויוש –
אני אביא אותו לשם.. ואתם תהיו שם?
Dor :] -
אוקיי, כבר נקבע שעה והכל.. ועם כולם אני אדבר ביום ראשון של אותו שבוע..
עכשיו זה מוקדם מידי
לינויוש –
צודק! זזתי מאמי.. בהיוש
Dor :] -
בהיי ביי
התנתקתי מהר מהאיסיקיו והלכתי לליפז,
החלטתי שהפעם זאת תהיה הפעם האחרונה שאני אניק אותה..
בא מהכאב - פרק 72
---
"הללו.." היא ענתה
"ליני?"
"מה קורה נסיך?"
"בסדר ואיתך יפה שלי?"
"בסדר :].. הגעת הביתה?"
"כן לפני שעה ככה.. בא לך לצאת היום?"
"אממ כן, לאן?"
"יש לחבר שלי מהבסיס יום הולדת..."
"אתה רוצה ללכת?"
"בא לך לבוא איתי?"
"בכיף" ענתה ואני שמחתי, מלא זמן לא יצאנו בחופשיות כזאת.
"אוהב אותך"
"אוהבת יותר" אמרה ושמעתי חיוך בקולה "מתי יוצאים?"
"אממ ב10 וחצי אני אאסוף אותך"
"סבבה נסיך.."
"בהיי יפה שלי"
"ביי מותק" אמרה ושנינו ניתקנו.
---
כבר כמעט וחזרתי למשקל הקודם שלי, הייתי 3 קילו מעל.
שמחתי נורא והייתי חייבת להדגיש את זה, רציתי גם להראות יפה..
אני רואה את החברים של עומרי מהצבא, את רובם אני לא מכירה..
התחלתי להתארגן ב-9 וחצי, הייתי כבר אחרי מקלחת..
אחרי אינספור מדידות של בגדים החלטתי ללבוש חצאית מיני מג'ינס וחולצה שחורה,
ארוכה וצמודה, נעלתי נעלי עקב שחורות והתחלתי להתאפר: קצת סומק,רימל ושחור..
כשסיימתי עם האיפור עברתי לשיער, סידרתי אותו והסתכלתי במראה, אהבתי איך שנראתי..
לקחתי את המעיל השחור שלי,
שמתי בתיק קטן פלאפון, מסטיקים, כסף ומפתח וירדתי למטה..
אבא ישב בסלון עם ליפז. הסתכלתי עליהם והוא חייך אלי
"קצת זמן איכות עם הנכדה שלי.." חייך שוב, "ככה את יוצאת? יהיה לך נורא קר"
"אני לוקחת גם מעיל, ומקסימום יהיה קר נפעיל חימום באוטו.." הלכתי למטבח ולקחתי כוס מים..
שתיתי ושמעתי צפצופים מבחוץ . "בהיי אבא!" אמרתי לו,
נתתי לליפזי נשיקה וליטפתי את פניה,
היא פקחה את העיניים והסתכלה עלי.
"תיצאי מתוקה, אל תייבשי את עומרי בחוץ" חייך אלי
"קשה לי להיפרד ממנה"
"היא בידיים טובות"
"אני יודעת" חייכתי אליו, יצאתי מהבית ונעלתי אחרי...
רצתי מהר למכונית של עומרי, אבא צדק, כרגיל,
פשוט ק פ ו א בחוץ.
נכנסתי וסגרתי את הדלת אחרי "חימום, עכשיו, דחוף!" אמרתי לעומרי,
מנסה לחמם את ידיי.. הוא צחק והפעיל את החימום..
"בואי אלי.." חיבק אותי חזק וחימם אותי "איך עכשיו?" לחש
"הכי כיף בעולם, אפשר להישאר ככה לנצח?"
"לנצח תמיד יש סוף.."
"לנצח שלנו אין סוף." אמרתי, הוא חייך אלי ונישק אותי
"אני כ"כ אוהב אותך" נתן לי עוד נשיקה "התחממת?"
"כן.. דיי" חייכתי וקירבתי את ידיי אל הפתח שממנו יוצא החימום "נסענו?"
"נסענו" חייך והתחיל לנסוע..
"הייתי אצל שון..." אמרתי בקול חלש, מפחדת מהתגובה שלו.
"מה עשית שם?!"
"הייתי עם ליפז.."
"למה?!?! לא מגיע לו לראות אותה בכלל!!" אמר ולא הסתכל על הכביש,
רק הסתכל עלי בעצבים.
"עומררי תסתכל לאן אתה נוסע!!!" אמרתי, מפחדת ממה שיכול לקרות..
"אני בהלם ממך" העביר את מבטו אל הכביש והמשך הנסיעה עבר בשתיקה..
אחרי עשרים דקות בערך הגענו, השארתי את המעיל במכונית ויצאנו.
"עומרי חכה שנייה" עצרתי אותו, הוא נשען על המכונית והסתכל עלי
בזלזול "אל תסתכל עלי ככה!"
"איך את רוצה שאני אסתכל!? את פאקקינגג הולכת אל זה ש.." אמר ועבר
ללחישה "אנס אותך"
"אני גם פאקינג הולכת לאבא של ליפז" אמרתי, מנגבת את הדמעות,
שונאת שהוא מדבר אלי ככה..
"אל תבכי לינוי" אמר בקול ספק קר ספק אכפתי
"אווך.." הסתובבתי עם הגב אליו, ניגבתי את הדמעות והסתובבתי בחזרה אליו "נכנסים?!"
התחלתי להתקדם לכיוון הכניסה, הסתובבתי אחורה לראות שהוא מאחורי
והוא נשאר באותו מקום.
"בואי לפה.." אמר ואני התקרבתי אליו
"מה?" הפעם אני הייתי זאת שעם הקול הקר
"אני אוהב אותך" המיס אותי ב-3 מילים ש-כ"כ אהבתי לשמוע ממנו
"נמאס לי לשמוע אותך מדבר אלי ככה"
"ולי נמאס לשמוע שאת הולכת אליו"
"הוא האבא של ליפז.."
---
"הוא האבא של ליפז.." היא אמרה, ואני רק חשבתי איפה אני בכל הסיפור
פה. "אתה לא חושב שיש לו זכות לראות אותה?!"
"הוא איבד את כל הזכויות שלו כשעשה לך את זה"
"כשעשה לי מה!?" התקרבה אלי, עם דמעות בעיניים "אתה יכול להגיד את זה,
אנס אותי.. א נ ס אותי" הדגישה כל אות והברה,
דמעות זלגו בקצב מטורף מהעיניים היפות שלה והיא רק ניגבה אותן.
כאב לי לראות אותה ככה... הרגשתי צביטה חזקה וכואבת בלב,
כמה ריבים בגלל הבן זונה הזה.
"אתה אולי לא מאמין בזה, אבל אני כן. אנשים יכולים להשתנות.."
"תוך זמן כזה קצר?!" הייתי בספק
"כן!.. למה אתה לא יכול להאמין?! אפילו לא ראית אותו אחרי!!"
"כי אני מכיר אותו קצת יותר טוב ממך.." אמרתי לה, שתבין כבר ששון
הוא לא נשמה טהורה, הוא מתחרט?! טטטח..
"מה אתה יודע שאני לא יודעת?!" הסתכלה עלי בזלזול "שהוא דקר כמה אנשים? שאני אזכיר
לך שגם אתה עשית ולא פעם אחת את אותו הדבר..?!"
"ממש לא!!!" התעצבנתי עליה,כמה תמימות בבנאדם?! למה היא לא מאמינה לי,
שתעצור לשנייה ותקשיב...
"מה ממש לא?!" אמרה בחיוך ציני. שנאתי את עצמי שהתחלתי עם הריב הזה,
שלא סיימתי אותו בזמן ושלינוי גם כן המשיכה אותו..
שנאתי את שון שאחראי פשוט ל- ה כ ל .
"את משווה אותי אליו?!"
"אני משווה את מה שאתה עושה למה שהוא עשה"
"אני לא עושה את זה לסתם אנשים, יש סיבה!!!"
"אה נכון, והוא סתם הולך ברחוב ודוקר אנשים?" אמרה ואני לא עניתי "מה אתה יודע
שאני לא יודעת?" שאלה סוף סוף,
נשבע שכבר יצא החשק לומר לה!!
---
"עעוממרי אח שלי מה קורה?" איזה אחד שלא הכרתי התקרב אלינו,
ניגבתי מהר את הדמעות,
עומרי נשם נשימה עמוקה להירגע וחייך אליו.
עומרי:"מזל טוב אחי" אמר לו ונתן לו את החיבוק הזה של הבנים
"זאת החברה?" חייך אלי
אני:"לינוי" אמרתי, הוא נתן לי נשיקה בלחי וחייך
"סוף סוף מכירים אותך.. שמעתי עלייך מלא"
אני:"אה כן?" חייכתי אך מבחוץ שרף לי הלב... אני ועומרי נכנסנו אחריו לביתו,
הבית היה ענק ומפוצץ באנשים..
עומרי אמר שלום לכולם והכיר לי אותם..
"את יודעת איפה השירותים?" שאלתי את אחת הבנות, גם מהבסיס של עומרי.
"תעלי למעלה, דלת שנייה מימין" חייכה אלי
"תודה מאמי" עליתי במהירות, מלווה במבטים של עומרי.
---
היא עלתה מהר למעלה, תיארתי לעצמי שלשירותים..
עליתי אחריה וחיכיתי מחוץ לדלת..
אני שונא לריב איתה. ועוד עכשיו,
כשסוף סוף נראה שהכל מתחיל להסתדר.
---
סידרתי את האיפור, ואת השיער והסתכלתי במראה.
מולי הייתה דמות עצובה, עם עיניים אדומות ונפוחות..
כ"כ סיקרן אותי מה עומרי יודע על שון שאני לא יודעת, ולמה הוא לא סיפר לי על זה לפני...?
העפתי מבט אחרון במראה ויצאתי מהשירותים.
מצצצטערת שלא המשכתי עד עכשיו..
בקושי יש לי זמן להמשיך בחופש הזה =/
אוהבת אותכןן ותודה על התגובות!!
מושלללללללללם!
ושום מילה יותר מזה ! :]
אלמוגי : )
אתר האהבה הישראלי