ייייייייייייאו .. אאני ב מ ת ח !@
ככככלככככך יפפפפה
חן ?
אחד הפרקים הכי מדהימים שכתבת .
מאוהבת בסיפפור ..
מחכה להמשך [=
QUOTE (הנסיכעע @ 06/12/2007) יפהההההה 😊
המשךך .. 😛
😊
ואווו! איזו החלטהה =/
המשך!
כללל כךך יפההההההההה@$^\
המששךך דחוף.!": ]
תודה נסיכותת :]
בערב המשך!
= שבת שלום =
מדהים !!
חג שמח & שבת שלום 3>
"רוצה שאני אכנס איתך?"
"לא זה בסדר" חייכתי אליו "תודה מאמי.." חיבקתי אותו
"תהיי חזקה כן?" חייך חיוך קטן ומהסס "שמרי על עצמך..." הוסיף בקול חלש יותר
"אל תדאג ניבי.." חייכתי אליו והלכתי אל השומר המוכר..
"שון אדרי?" שאל בחיוך קטן
"כן.." עניתי והתקדמתי אחריו.
נכנסתי לאותו חדר מוכר,
התיישבתי באחד הכיסאות וליפז הייתה קרובה אלי...
בא מהכאב - פרק 71
---
"שון אדרי, יש לך ביקור" הסוהר אמר לי, ולקח אותי אחריו...
לא הבנתי מי זה יכול להיות, ההורים היו אתמול והחברים כבר ממזמן נעלמו.
נכנסתי לחדר וראיתי שם את לינוי, ולידה עגלה...
הלב שלי התחיל לפעום מהר יותר ומהר יותר, הייתי בהלם.
"מה קורה?" היא חייכה אלי, התקרבתי קצת והסתכלתי אל העגלה, היא הייתה שם...
הילדה שלי. "קוראים לה ליפז"
"ליפז?" שם מדהים, היא כזאת מדהימה.
ממש רציתי להרים אותה, לא ידעתי אם לינוי תסכים אז לא אמרתי כלום על זה.. "מתי ילדת?"
"אתה יכול לשבת.." צחקה
"אני לא יכול להוריד את העיניים ממנה"
"לפני חודש ושבוע בדיוק.."
"היא בת חודש ושבוע.." לחשתי, מתמוגג בפנים..
מתחרט כ"כ על כל מה שעשיתי, מי יודע מתי אראה אותה שוב..
אחרי כמה דקות התיישבתי בכיסא שמול לינוי "מה שלומך?"
"בסדר" חייכה, היא כזאת יפה.. וליפז ממש דומה לה, אין שום טיפת דמיון בינה לביני,
וטוב שככה. "חזרתי לבית ספר"
"כן?!" שמחתי שהיא חזרה לשגרה "איך המבטים שפחדת מהם?"
"כולם דווקא תמכו בטירוף... וכולם יודעים על מה שהיה"
"סיפרת להם?"
"לא.. מישהי שהייתה בשכבה של עומרי דאגה לספר לכולם במיקרופון
באמצע יום הולדת של חברה שלי"
"מה?!?" הייתי בהלם "אין לה לב!"
"מצחיק שדווקא אתה אומר את זה...." אמרה בקול חלש
"לינוי.." הנחתי את ידיי על השולחן שהפריד בנינו ונשענתי עליהן "את לא מבינה כמה אני מתחרט,
כמה אני מצטער! אני נשבע לך שאם הייתי יכול להחזיר את הגלגל
אחורה לא הייתי עושה את זה!"
---
"את לא מבינה כמה אני מתחרט, כמה אני מצטער! אני נשבע לך שאם הייתי יכול להחזיר
את הגלגל אחורה לא הייתי עושה את זה!" אמר בקול חנוק כזה..
ועם דמעות בעיניים.
"זה לא שזה עוזר לי עכשיו... אבל טוב לדעת שאתה מתחרט."
"איך את מסתדרת עם ליפז?"
"בסדר" חייכתי "ההורים שלי עוזרים לי.." הוא חייך
"אני רוצה להביא לך כסף! כל הדברים שקונים בגיל הזה לתינוקות יקרים"
"אני לא אקח ממך שקל"
"בבקשה לינוי.."
"תשכח מזה." אמרתי ואני חושבת שהוא התייאש, הוא קם ושוב הסתכל על ליפז.. "אתה רוצה
להרים אותה?" שאלתי, לא בטוחה במה שאני עושה.
"א..את תתני לי?" שאל והשפלתי את ראשי "פעם אחרת.." חייך חיוך קטן ומאוכזב "בתקווה שתהיה
פעם אחרת"
"אני מאמינה שיהיה" קמתי "ידיד שלי מחכה לי בחוץ.."
"או..אוקיי" אמר וכשעברתי לידו לא הוריד את עיניו מליפז
"לתת לה נשיקה, אפשר?" שאל בהיסוס
"כן.." אמרתי בחיוך קטן, הרי הוא אבא שלה...
---
"כן.." אמרה והייתי כ"כ מאושר. פחדתי שהיא תלך עם ליפז מבלי שתיתן לי להתקרב אליה..
התקרבתי אל העגלה והתכופפתי,
ליטפתי את פניה והיא פקחה את העיניים
"יש לה עיניים בדיוק כמו שלך" חייכתי אל לינוי, נתתי לליפז נשיקה וחייכתי אליה,
היא פיהקה, עצמה את עינייה לשנייה ופתחה אותן שוב. "וואו היא מדהימה.. בדיוק כמוך"
"היא באמת מדהימה.. ביי שון, תשמור על עצמך"
"לינוי חכי.."
"אה?" הסתובבה אלי
"תודה שבאת.."
---
"תודה שבאת.." הוא אמר בחיוך קטן, חייכתי אליו בחזרה ויצאתי משם.
"איך היה??" ניב שאל כשיצאתי, הוא היה ממש בכניסה
"בסדר"
"כן? הכל בסדר? בטוחה?"
"חח כן ניבי" צחקתי, הכנסנו את ליפז למכונית ונסענו הביתה...
---
"אני רוצה לנסוע עם עומרי לשישי- שבת לצימר בצפון.."
"כן?" חייכה אלי "לכבוד מה?"
"יש לו יום הולדת עוד מעט.."
"אוקיי, תחפשי משהו שאת אוהבת ונזמין"
"תודה אימו'ש" נתתי לה נשיקה בלחי ועליתי לחדר, להתחיל שיעורים,
דבר שלא עשיתי כבר המון זמן...
---
לינויוש –
איך נראה לך המקום? שלחתי לו קישור לאתר עם התמונות של הצימר שאהבתי
ניב היפה שלי –
וואו חלומי.. לשם אתם הולכים?
לינויוש –
אני רוצה :].. אני מתקשרת לברר כבר באה
ניב היפה שלי –
סבבה
חייגתי למספר שהיה באתר ואחרי כמה צלצולים ענו לי,
ביררתי מחירים, תאריכים, איך מגיעים למקום, ומה עוד יש באיזור..
רשמתי את כל מה שהיא אמרה ואמרתי שאני כבר אתקשר.
לינויוש –
יש בתאריך שאני רוצה :]
ניב היפה שלי –
וואלה? והמחיר סבבה?
לינויוש –
אני חושבת שכן.. וזה גם לא ממש רחוק מפה, שעה וחצי נסיעה..
ניב היפה שלי –
מעולה :]
לינויוש –
כן והיא אמרה לי איך הארוחת בוקר, נשמעת מעולה! מוגשת לחדר..
ניב היפה שלי -
יאא.. את עושה לי חשק!
לינויוש –
חחח :].. ובאיזור יש מלא מקומות לטייל בהם
ניב היפה שלי –
יפה שלי לכי על זה!
לינויוש –
ניראה לי באמת :].. בייבי עפתי לדבר עם אמא לראות מה היא חושבת. לאב יו
ניב היפה שלי –
ביי מותק מוואה
ירדתי לאמא למטה וסיפרתי לה על הצימר..
"אבל יש בעיה קטנה..."
"מה?" שאלה "דווקא הכל נשמע מדהים שם"
"ליפז"
"תיקחי אותה איתכם.. אם היא הייתה אוכלת מטרנה לא הייתה לי בעיה לשמור עליה,
אבל את עדיין מניקה אותה.."
"יש עוד חודש עד אז.. אני יוכל להפסיק להניק אותה?"
"בטח שאפשר, אבל את בטוחה?"
"כן.. גם ככה קשה לי עם זה" אמרתי אבל לא היה נעים לי להשאיר את ליפז איתה..
"אל תדאגי, אני אשאר איתה"
"את בטוחה אמא? אני יכולה לקחת אותה איתי!"
"לא לינוי, בכיף אני אשאר עם הנכדה שלי" קרצה לי "יאללה לכי תחזרי אליהם ותזמיני,
הכרטיס שלי בארנק שבחדר"
"אמא אני אוהבת אותך!!!" הדבקתי לה נשיקה בלחי ועליתי באושר למעלה...
הזמנתי לנו לשישי שבת בדיוק עוד חודש, באותו שישי יש לו יום הולדת..
חשבתי שאפשר גם לארגן לו מסיבה..
שלחתי לחבר שלו, דור, הודעה :
לינויוש –
מאמיי?
Dor :] -
לינויש, מה קורה מאמי?
לינויוש –
הכל בסדר ואיתך?
Dor :] -
הכל טוב!
לינויוש –
לעומרי יש יום הולדת עוד חודש בדיוק...
Dor :] -
וואלה? טוב שאמרת לי!
לינויוש –
חחח טיפש.. דיברת איתו על זה?
Dor :] -
אממ לא..
לינויוש –
בא לך שנארגן לו משהו?
Dor :] -
בכיף מותק.. חשבת על משהו?
לינויוש –
אני רוצה לקחת אותו לצימר בשישי שבת... אפשר לארגן משהו יום חמישי
Dor :] -
סבבה :] הוא יודע על הצימר?
לינויוש –
לא.. אל תגיד לו כלום :]
Dor :] -
אוקיי.. אני מכיר בר מסעדה חדש, מגיל 18 ומעלה.. רוצה שנלך לשם?
לינויוש –
הוא טוב?
Dor :] -
כןן שמעתי עליו דברים טובים :]
לינויוש –
סבבה מאמי, אז תדבר עם כל החברים שלכם?
Dor :] -
אוקיי, ואני מכיר גם אחד שאיתו בבסיס אז אני אגיד לו לומר לשאר..
לינויוש –
ואני אודיע לידידות שלו
Dor :] -
טוב מותק :]
לינויוש –
אני אביא אותו לשם.. ואתם תהיו שם?
Dor :] -
אוקיי, כבר נקבע שעה והכל.. ועם כולם אני אדבר ביום ראשון של אותו שבוע..
עכשיו זה מוקדם מידי
לינויוש –
צודק! זזתי מאמי.. בהיוש
Dor :] -
בהיי ביי
התנתקתי מהר מהאיסיקיו והלכתי לליפז,
החלטתי שהפעם זאת תהיה הפעם האחרונה שאני אניק אותה..
אני אוהבת אותכן נסיכות 😊