חחחחחח מגניב מה שהולך פה [:
😮
אני לא מאמינה -
סיימתי לקרוא ה=כ=ל !
חן את לא מבינה מה השעה עכשיו ..
ישבתי על הסיפור שלך מאיזה 2 בלילה ועכשיו »
7:32 , די זה לא הגיוני !
העיניים שלי כמעט נעצמו, אמרתי לעצמי "לא עוד קצת עוד קצת"
וראית הצלחתי 😊
אחד הסיפורים המדהימים,
מאוהבת בכתיבה שלך!!!!!!!
המשך . 3>
QUOTE (--תותי-- @ 06/12/2007) 😮
אני לא מאמינה -
סיימתי לקרוא ה=כ=ל !
חן את לא מבינה מה השעה עכשיו ..
ישבתי על הסיפור שלך מאיזה 2 בלילה ועכשיו »
7:32 , די זה לא הגיוני !
העיניים שלי כמעט נעצמו, אמרתי לעצמי "לא עוד קצת עוד קצת"
וראית הצלחתי 😊
אחד הסיפורים המדהימים,
מאוהבת בכתיבה שלך!!!!!!!
המשך . 3>
יואאאו יפה שללי,
העלת לי חיוווך כזה ענקקקיי 😁 על הפניםם
איך אני שמחה שקראת ושאהבת!
תודה תודה תודה
מווווואאה ענקית !
בננננות עוד מעעט המשך
תודה על התגובות
אוווהבת אותכן 😊
"שקט היום.." העברתי מהר נושא וקיוויתי שהיא לא תשים לב
"כן" חייכה.
'אתה אוהב את נוי, אתה אוהב את נוי..' דיברתי לעצמי,
אני ולינוי רק ידידים.
אבל הסיטואציה הזאת, הקרבה הזאת...
כ"כ עשתה לי חשק לנשק אותה.
אף פעם לא התנשקנו, אני והיא.
הרי אנחנו ידידים אפלטוניים. . . ?
בא מהכאב - פרק 70
---
"נסיך שלי..." לחשתי, שכבתי במיטה.. עייפה כ"כ ומתגעגעת לחייל שלי בטירוף,
נדהמת מעצמי שבכלל חשבתי על ניב בצורה כזאת.. יודעת שבחיים זה לא יחזור.
את עומרי אני אוהבת.
"בייבי.." נאנח "איזה כיף שהתקשרת"
"אם מוחמד לא מתקשר אל ההר, ההר יתקשר אל מוחמד"
"את רומזת שאני מוחמד?"
"אם אתה מוחמד אני ההר, אז לא" צחקתי "מה שלומך?"
"עייף כ"כ.. אבל חוץ מזה הכל בסדר, ואיתך יפה שלי?"
"גם הכל בסדר.. אתה שומר עכשיו?"
"כן.." אמר בקול עצוב
"מה הייתי עושה בשביל להיות איתך עכשיו"
"מה הייתי עושה בשביל שתהיי איתי עכשיו.. את לא מבינה כמה קר פה!"
"לקחת את החרמונית?"
"כן, בשנייה האחרונה שיצאתי מהבית החלטתי לקחתי אותה"
"מזל!! אני שולחת לך חיבוק ענקי מפה"
"אני רוצה חיבוק אמיתי"
"אני מתה לתת לך חיבוק אמיתי" חייכתי ושמעתי את ליפז בוכה "אני לא מסוגלת עוד.." לחשתי
וקמתי אליה
"קרה משהו?"
"ליפז בוכה.." הרמתי אותה אלי ואחרי כמה שניות היא נרגעה,
היא רק אכלה לפני שעה.. לא הבנתי למה היא התעוררה.
"נרגעה?"
"כן... עומרי נדבר מחר טוב?"
"מה קרה מאמי?"
"סתם... אוהבת אותך" אמרתי וניתקתי.
ליפז כמעט ונרדמה, החזרתי אותה למיטתה וחזרתי לחדר.
נשכבתי על המיטה ועצמתי את עיניי.
בפעם הראשונה יכולתי להודות, גם אם זה רק בלב, שקשה לי..
קשה לי להיות אמא, אני עייפה.. נפשית ופיזית.
כבר יותר משבוע שאני לא ישנה טוב בלילות...
בקושי 3 שעות בכל לילה.
עברה בי הרגשה של התחרטות, בדיוק כמה שניות ואז עומרי שלח לי הודעה:
^ אני אוהב אותך ^
3 מילים שעודדו אותי נורא.. 3
מילים שבזכותן כל ההרגשה המוזרה הזאת שעברה בי פתאום
השתנתה והפכה לאושר מטורף.
3 מילים שהעבירו צמרמורות בכל גופי, כ"כ רציתי את עומרי לידי באותו הרגע.
---
"לינוי בא לך לספר לי מה קרה אצל נורית?" התיישבה לידי כשהאכלתי את ליפז
"לא אמא.." עניתי מבלי להסתכל עליה, התאכזבתי מנורית. "אני רוצה לחזור לבית ספר"
"מתי?"
"תחילת שבוע הבא אפילו"
"אוקיי, אני אלך מחר בבוקר לרשום אותך" יצאה מהחדר וסגרה אחריה את הדלת.
---
לינויוש -
עוד בערך חודשיים לעומרי יש יום הולדת..
The one & only –
מה את מתכננת לעשות לו? :]
לינויוש -
אני רוצה להזמין לנו צימר בצפון, לשישי שבת..
The one & only –
וואי, חלומי!!
לינויוש -
נכון? :].. נראה לך שהוא ירצה?
The one & only –
ב ר ו ר.. אבל מה, את תגידי לו?
לינויוש -
אני אהיה חייבת להגיד לו.. אחרת איך ניסע?
The one & only –
חחח נכון.. אבל אולי תגידי לו שיבוא לישון אצלך יום שישי ואז תפתיעי אותו ותיסעו
לינויוש -
וואי, רעיון מעולה!
The one & only –
כפרעליי
לינויוש - כ
פרעלייך ;].. אני מחפשת משהו באינטרנט, וואו הכל שם מדהים.. עם ג'קוזי והכל...
The one & only –
וואי !!! את עושה לי גם חשק!
לינויוש -
חחח בחצי שנה שלך ושל ניב תיסעו ;]
The one & only –
עד החצי שנה...
לינויוש -
מאמי עומרי בדיוק בא, נדבר! לאב יו
The one & only –
לאב יו 2.. תיהנו לכם ;] שלחה ואני רשמתי אווי:
=
עם הנסיך שלי 😛
=
"במקום לקפוץ עלי בחיבוקים ונשיקות את רושמת אווי?" עשה פרצוף עצוב
"אאאווךך נסיךך שלי" מחצתי אותו בחיבוק דוב ענקי
"ככה יותר טוב" חייך ונישק אותי "כמה התגעגעתי.."
"לא יותר ממני תהיה בטוח" חייכתי חיוך גדול
"מה קרה?" הסתכל עלי במבט חושד
"כלום!" עניתי, חושבת כבר על הרגע שנצא לכיוון הצימר....
---
לבשתי קפוצ'ון ורוד בהיר של בית ספר, ג'ינס בהיר ומגפיים שחורות.
התאפרתי קצת וסידרתי את השיער.
לא ידעתי מה לומדים היום.... אף אחד לא ידע שאני מגיעה לבית ספר, אפילו לא נוי וניב.
כשסיימתי להתארגן ירדתי למטבח ושתיתי שוקו עם עוגיות.
בדרך לעבודה אבא הקפיץ אותי לבית ספר.
"בהצלחה מתוקה שלי" נתן לי נשיקה וחיבוק
"תודה אבא! יום טוב.." יצאתי מהמכונית, נעמדתי מול השער, נכנסתי בהיסוס..
מתקדמת לכיוון הבניין של הכיתות.
המחנכת אמרה לי לבוא בשעה השנייה, כשיש שיעור חינוך איתה.
איחרתי בכמה דקות.. נעמדתי מול הדלת של הכיתה,
נשמתי נשימה עמוקה ופתחתי אותה.
---
דלת הכיתה נפתחה, הסתכלתי מי זה וראיתי את... לינוי?
"יואאאאוו... אני לא מאמיין" רצתי אליה וחיבקתי אותה "חזרת?"
"כן ניבי..תתכונן לחזור לשטויות שלנו בשיעורי היסטוריה" קרצה לי.
---
ניב אחז בידי ונכנסנו לכיתה..
המחנכת:"ברוכה השבה לינוי" חייכה אלי
אני:"תודה"
המחנכת:"אני סומכת על ניב שיעדכן אותך בלימודים..."
ניב:"ואת יושבת לידי, המקום שמור לך עוד משנה שעברה" בדרך למקום שלנו,
בסוף הכיתה העברתי מבט על כולם.. כולם חייכו אלי. "יואו איזה נדיר שחזרת
לבית ספר!!" התיישבנו במקום
"תתפלא, אבל התגעגעתי.."
המחנכת:"ניב ולינוי, על היום הראשון מדברים?" ניסתה להישמע כועסת אבל חיוך קטן בצבץ.
השעה הזאת עברה מהר, ואז היה צלצול להפסקה..
"נוי יודעת שאת פה?"
"לא.. אף אחד לא יודע"
"חח יש לה מזל"
"למה?!"
"אם היא הייתה יודעת שאת באה ולא הייתה אומרת לי...." שם את ידו סביבי והלכנו לכיתה של נוי,
היא בדיוק יצאה..
נוי:"לא נכוןןןןןןןןןןןןן....." צעקה וכל השכבה הסתובבה אלינו
אני:"תשתקי טיפשה!"
נוי:"חזררררררררררררררתתת איזה א ו ש ר !!!" צעקה אפילו יותר חזק
וחיבקה אותי "אמאא כמה התגעגעתי לימים שלנו בבית ספר"
אני:"חופפששי!" צחקתי, מרחוק ראיתי את שירן ויובל "כבר חוזרת שמנים" הלכתי אליהן.
שירן:"חזרת ללמודד??" שתיהן חיבקו אותי
אני:"כן" חייכתי "ואל תחשבו אפילו על לא להיות בקשר"
יובל:"נראה לך?!" צחקה
---
בדיוק חודש ושבוע עבר, ליפז בת חודש ושבוע..
התחלתי לישון קצת יותר בלילות, היא הפסיקה להתעורר כל 3 שעות בדיוק.
אני באמת לא יודעת מה עבר לי בראש כשהחלטתי לקחת אותה לשם, אליו,
אל 'אבא' שלה.
אני חושבת שהמקום הזה, הכלא, משנה אנשים...
שהוא השתנה, התחרט, מצטער על מה שקרה...
חייגתי לניב וקבענו שהוא יבוא לאסוף אותי תוך 45 דקות.
כמובן שלקח לי הרבה זמן לשכנע אותו לקחת אותי לשם... משהו כמו עשרים דקות.
התארגנתי בעצמי ואז ארגנתי את ליפז, הכנתי תיק עם כל הדברים שאולי אצטרך,
שמתי לה את האוברול שנורית קנתה לה ואת הכובע המתוק,
היה קריר בחוץ.
הורדתי אותה למטה ושמתי אותה בעגלה, ניב עזר לי להוציא אותה למכונית
שלו ולקחתי את הכיסא שלה איתנו,
חגרתי אותה בפנים והתיישבתי לידה.
"את בטוחה במה שאת עושה?" הסתכל עלי דרך המראה
"כן.." עניתי "אני מאמינה שאנשים יכולים להשתנות.."
"לא אנשים כאלה"
"אנשים כאלה?"
"כן, אנ..אנסים" אמר בקול חלש יותר, השפלתי את ראשי ושתקתי..
אחרי נסיעה של כ-20 דקות הגענו, ניב הוציא את העגלה מהבגאז'
ואני הוצאתי את ליפז ושמתי אותה בעגלה,
לקחתי את התיק שלה והתקדמנו לכיוון הכניסה.
"רוצה שאני אכנס איתך?"
"לא זה בסדר" חייכתי אליו "תודה מאמי.." חיבקתי אותו
"תהיי חזקה כן?" חייך חיוך קטן ומהסס "שמרי על עצמך..." הוסיף בקול חלש יותר
"אל תדאג ניבי.." חייכתי אליו והלכתי אל השומר המוכר..
"שון אדרי?" שאל בחיוך קטן
"כן.." עניתי והתקדמתי אחריו.
נכנסתי לאותו חדר מוכר,
התיישבתי באחד הכיסאות וליפז הייתה קרובה אלי...
מתה עליכןן 😊
QUOTE (chen-daskal @ 06/12/2007) ואי מדהים=]
המשך
😊
אתר האהבה הישראלי