המשך חנצ'וק .. התחלתי לקרוא את הסיפור (:
בבנוות תודה על התגובות !
נסיכעע - תודה מאמי, איך קוראים לך ? :]
חנווש - שמחה שקראת בובה.. תודה !!
אני הולכת היום לכפר המוזיקה,
ועוד מעט הולכת עם חברה.. ככה שכל היום אני לא אהיה בבית - עד מחר בבוקר.
אני אמשיך מחר בערב שאני אקום חח
מתתתתהה עליככןן
- שבבווע מושלם שיהיה לכן ! -
יא איזה מותק ((:
מהמם .. המשך
איזה מהממממממממממם!
אבל קצר 😢
מחכה להמשך יפה שלי (:
וואו איזה סיפור יפה 😊
הכתיבה שלך מדהימה !
איזה חמוד עומרי..
המשךך 😉
פתחתי את הדלת וראיתי זר פרחים ענקי שהסתיר מישהו..
זיהיתי שזה עומרי לפי הידיים; סביב ידו קשור חוט אדום, נגד עין הרע,
ובאחת מהאצבעות שלו טבעת מכסף..
"עומרי.." אמרתי בחיוך גדול. הוא אפילו לא יודע מה קרה לי,
אבל ידע שאני נורא אוהבת ורדים אדומים אז הביא לי ..
"איך זיהית?" שאל בפרצוף מאוכזב, הביא לי את הפרחים והביא גם נשיקה קטנה בלחי
"הטבעת והצמיד" אמרתי ונכנסנו לבית.
אמא:"עומרי מה שלומך?"
עומרי:"בסדר.. ואיתכם?"
אבא:"גם !" אמר
אמא:"אני עוד מעט אביא לכם עוגיות שאפיתי"
עומרי:"מת על העוגיות שאת מכינה"
אמא:"חח תודה מתוק" התלהבה מהמחמאה, לקחתי כד גדול מזכוכית,
מילאתי בו מים והכנסתי את הזר לבפנים..
עלינו למעלה ושמתי את הכד על השידה שלי.
בא מהכאב - פרק 6
"מקום קבוע לפרחים שאני מביא לך אה?" צחק, תמיד שהוא מביא לי פרחים אני שמה אותם על השידה.
"בדיוק" אמרתי, התיישבתי על הכיסא "אני רק כותבת אווי" הוספתי
"קחי את הזמן" אמר ונשכב על המיטה, נכנסתי לאווי שלי וכתבתי:
& פה עם עומרי,
נוי תודה על הכל סיסטר, אוהבת אותך ! &
לחצתי אישור והסתובבתי אל עומרי.
"בואי לידי" אמר .. היססתי לרגע.
אך מיד הוצאתי מראשי את המחשבות על אתמול בלילה.. ידעתי שעומרי שונה.
שהוא בחיים לא יפגע בי.. הוא הסתכל עלי במבט לא מבין.
לא יודע מה עובר עלי "ליני אולי תספרי לי מה עובר עלייך?" שאל והתיישב,
קירב אותי עם הכיסא אליו
"כלום לא עובר עלי" אמרתי מיד ולא הסתכלתי בעיניו
"אל תשקרי לי.. אף פעם לא הצלחת לשקר לי"
"למה אתה כל כך בטוח שאני משקרת?"
"היום שהיינו בפארק.. ועכשיו"
"מה יש עכשיו?"
"את עם חולצה שחורה ומכנס לבן. אין בך טיפת ורוד" אמר בחיוך קטנטן "ואין מצב שאת לא תשימי
אפילו דבר קטן בצבע ורוד" הוסיף
"אתה מכיר אותי כל כך טוב.."
"הכי טוב מכולם"
"יודעת.."
"ועדיין לא בא לך לספר ?"
"תן לי את הזמן שלי.."
"סבבה.. אבל שתדעי שאני מוכן להקשיב"
"אוקי"
"רק שאלה אחת.."
"איזו?"
"זה בקשר אלינו?" שאל בהיסוס
"לא.. לא קשור אלינו"
"אוקיי, עכשיו נרגעתי" אמר ותחושת הקלה הופיעה על פניו..
הסתכלתי עליו וחשבתי רק על משהו אחד- התגובה שלו,
כשישמע מה קרה.. " או שלא.." הוסיף לאחר כמה שניות
"מה עכשיו?" שאלתי
"הפנים שלך, עצובות.. לא יכול להירגע כשאני רואה אותך ככה" אמר וליטף את פניי,
הרחקתי את ידו מפניי והסתובבתי עם הכיסא למחשב, הייתי עם הגב אליו.
"עומרי.. אני רוצה להיות לבד" אמרת ומספר דמעות זלגו על פניי
"לא משאיר אותך לבד" אמר וקם מהמיטה, התקרב אלי וסיבב את הכיסא לכיוונו, "אל תבכי.." הוסיף
וניגב את הדמעות מפני
"תשיר לי.." אמרתי
"לשיר לך?" שאל
"כן. אני אוהבת את הקול שלך.." אמרתי
"אני אשיר לך, רק אל תבכי עוד"
"אני אנסה" אמרתי
"איפה הגיטרה?" שאל..
ממזמן עוד כשרק הכרתי את עומרי, הוא סיפר לי שהוא מנגן על גיטרה..
עשה לי חשק ללמוד גם. אז קניתי, ובדיוק אחרי שבוע וחצי נמאס לי מהגיטרה, ומאז היא אצלי בארון..
אני מוציאה אותה כשעומרי פה.
"כרגיל" עניתי, הוא הוציא אותה מהארון והתיישב על הרצפה
"בואי לידי.." אמר ואני התיישבתי מולו "איזה שיר בא לך?" שאל בזמן שהוציא את הגיטרה מהתיק..
"איזה שבא לך.."
"אוקיי.." אמר והתחיל לנגן ולשיר :
" ציירי לי את הלילה
באור ירח שנוגה
ציירי לי בית על כוכב
ודרך אליו בשביל החלב
ציירי לי שושנים מכוכב המאדים
ציירי לי את הקשת לגשר על פערים
ציירי לי את הלכת שאוכל ללכת לפעמים
ציירי מכוכבים עגלה לילדים
ציירי גם נדנדה וספסל של אוהבים
את שנינו חבוקים ומסביבנו מלאכים
ציירי לי את השמש זוהרת מתמיד
ציירי לי גם כנפיים שאוכל לעוף למרחקים
ואחזור עם ענף מעץ הזית
שנוכל לחיות קצת לפעמים
ציירי לי את הלילה
באור ירח נוגה
ציירי לי בית על כוכב
ודרך אליו בשביל החלב
ציירי לי שושנים מכוכב המאדים
ציירי לי את הקשת לגשר על פערים
ציירי לי את השמש זוהרת מתמיד
ציירי לי גם כנפיים שאוכל לעוף למרחקים
ואחזור עם ענף מעץ הזית
שנוכל לחיות קצת לפעמים
ואם נשאר עוד צבע ואם נשאר מקום בדף
תציירי גם שעון שיעיר אותי מהחלום
תציירי לי... "
"אתה שר מדהים.." אמרתי כשסיים
"תודה" אמר בחיוך קטן ומתוק
"אין על מה, רק אומרת את האמת" אמרתי ונשמעה דפיקה בדלת "אאאההה??" שאלתי
אמא:"רק באתי להביא לכם עוגיות" אמרה בחיוך גדול ונכנסה לחדר "לפחות יש שימוש לגיטרה
כשעומרי בא.."הוסיפה
אני:"ראית מה זה ?" צחקתי, היא הניחה את קערת העוגיות לידנו
אמא:"רוצים עוד משהו?"
עומרי:"לא תודה.."
אמא:"אוקיי.." אמרה ויצאה מהחדר. עומרי ישר לקח עוגייה והסתכל עלי
"קחי גם אחת" אמר
"לא בא לי.."
"כדי שלא תשמיני !? יאללה בלי זיוני שכל. קחי לך" אמר והביא לי אחת קרוב קרוב לפה
”אבל.." התחלתי לומר, אך רק פתחתי את הפה והוא הכניס לי את העוגייה לתוכו
"חח רע!" צחקתי "טעימה דווקא" הוספתי
"טעימה מאוד" הסכים איתי
---
היום עבר מהר, בסביבות 7 וחצי עומרי נפרד ממני עם נשיקה קטנה בלחי, שוב,
לא יכולתי לנשק אותו בפה..
"ביי מאמי" אמר, מאוכזב
"ביי.." אמרתי, הוא יצא וסגרתי אחריו את הדלת,
באתי לעלות לחדר וכששמתי את רגלי על המדרגה הראשונה שמעתי את אמא מהמטבח:
"לינוייי מה בא לך לאכולל?"
"כלוםם" צעקתי בחזרה ועליתי מהר מהר לחדר, לפני שתתחיל עם זה שאני לא אוכלת מספיק.
"את לא אוכלת מספיק" אמרה כשנכנסה לחדר "מה אני אכין לך?" שאלה
"כ ל ו ם !" אמרתי שוב "לא רעבה" הוספתי
"בקושי אכלת משהו..." התחילה עם הנאום היום-יומי
"אכלתי מספיק." אמרתי והסתובבתי למחשב, עם הגב אליה.. הייתה לי הודעה מנוי..
מתה עליככןןן בנות :]
3>
מדהים בטירוווווווווף!@#
המשך!
יווא אין , הסיפור הזה פשוט מדהים !
קראתי עכשיו הכל . .
איזה כתיבה מ ו ש ל מ ת !
שימי לנו המשך קטן ..
ותהני בכפר המוזיקה [; !
אוהבת , 3>
מדהים!
איזה מוזר זה שהם חברים והם מתנשקים בלחי
לא הבנתי את הקטע חחח..
היא די מעצבנת הוא חבר שלה ואם היא לא אוהבת אותו
שתיפרד ממנו אבל שלא תשחק בו.
לא משנה
פרק מקסים
תמשיכי
תווודדה בנות :]
בררווש - בגלל מה שקרה לה היא ככה איתו, קשה לה להתנהג איתו כאילו הכל רגיל..
להתנשק איתו והכל. מבינה ?
יותר מאוחר המשך.. 😊
