וואו מסכנה ]=
פרק מדהים !!
מחכה להמשך,
אוהבת 3>
מה?!
היא הלכה אליו ?! :OOOO
איזה פרק מקסים יאאאאו
מדהים [:
הלכתי ברבע ל-11 אני חושבת אפילו טיפה לפני ... את מראשון או מה ?
חחחח ישבתי איזה שעה וקראתי הכל לא יכלתי להפסיייקק
פשוטט סיפור מהמם!
מוכשרת =]
תודה נסיכותת :]]
ספירוש - אז הלכת לפני 2 שירים אחרונים..
וכן, אני גרה בראשון.. את?
אסירת_אהבה - חח טנקקקקיו בובה,
איך קוראים לך?
שמחה שאהבת !!
מוואה
אההה?!?2?#?#?$@???&?#@?
המששךךך!!!!!!!!!!!!
נוי נתנה לי צלצול – ניתוק,
לקחתי פלאפון וכסף ויצאתי אליה..
"לאן אנחנו הולכות?"
"דקה, אני מזמינה מונית.." עניתי והזמנתי, אמר שתוך 5 דקות הוא מגיע.
"בא לך להפסיק להיות מסתורית ולספר לי?"
"לספר לך מה?"
"לאן אנחנו הולכות..!"
"אה, לשון.."
בא מהכאב - פרק 46
---
שילמנו לנהג מונית וירדנו מהמונית, נעמדנו שתינו..
2 בנות, בנות 17 מסתכלות על הכלא מבחוץ ונדהמות מהמראה.. מפחדות..
מה לנו ולזה?!
"את מחכה לי פה?"
"נראה לך!? אני באה איתך!" אמרה ונכנסנו שתינו..
"אנחנו בנות 18 אם ישאלו.." הייתי בטוחה שלקטינות לא יתנו להיכנס ככה סתם לכלא,
בלי מבוגר.
"אוקיי.." חייכה והלכנו אל האיש הראשון שראינו, אחד שעובד שם.
אני:"שלום.. באנו.. לבקר מישהו"
--:"בנות כמה אתן?"
אני:"18" עניתי, בתקווה שיאמין ולא יבקש תעודת זהות..
--:"אוקיי..." אמר בספק "בואו אחרי" אמר ונכנסנו אחריו לאיזה
חדר.. "מה שמו של האסיר?"
אני:"שון.. שון אדרי" עניתי ורק מלומר את השם צמרמורת עברה בגופי
--:"כנסו לפה, הוא כבר יגיע." הכניס אותנו לחדר כזה ממש כמו בסרטים,
חדר ריק עם 2 כיסאות ושולחן.
אחרי כמה דקות השומר הכניס אותו ואמר שהוא בחוץ ואסור שום מגע פיזי..
טטח מגע פיזי.
שון הסתכל עלי והשפיל את ראשו.. שתק.
נוי:"מאמי אני מחכה לך בחוץ פה, ממש ליד הדלת" נתנה לי נשיקה בלחי,
הסתכלה על שון במבט שונא במיוחד ויצאה מהחדר.
"מה..מה את עושה פה?" שאל
"באתי לבדוק משהו"
"לבדוק מה?"
"שאתה פה באמת.. בכלא"
"למה?"
"יש לי סיוטים בלילה.." השפלתי את ראשי, לא מאמינה שאני מדברת עם האחראי
לסיוטים האלה, "עליך" הוספתי בקול קצת יותר חלש
"עלי?" הופתע
"כן, שננחש למה?!" אמרתי בציניות והוא שוב השפיל את ראשו
---
"אני מצטער לינוי.." אמרתי לה, יודע ששום מילה שלי לא תעזור,
לא תשפר את הרגשתה, לא תשפר את הרגשתי..
לא תעלים את ייסורי המצפון.. "הלוואי והייתי יכול להחזיר את הגלגל אחורה"
"ולא היית עושה את זה?!" הופתעה
"למה את כ"כ מופתעת?"
"לא חשבתי שאתה מצטער באמת.." השפילה את ראשה וניגבה דמעה שזלגה מעיניה
"ברור שכן!" אמרתי מיד והנחתי את ידיי על השולחן, נשען עליהן ומתקרב אליה קצת..
היא שעד עכשיו הייתה קרובה לשולחן התרחקה ממנו. "אני באמת באמת מצטער,
אני מתחרט. אני דפוק שעשיתי את זה בכלל! גם אם הייתי שיכור, זאת לא סיבה מוצדקת.."
"אתה אומר לי את זה..?"
"אני אומר לך את זה! כדי שתביני שלא הייתי מודע למעשים שלי... לא ידעתי מה אני עושה."
"מה שתגיד.."
"נשבע לך שרק מלחשוב על זה בא לי למות." נשענתי בחזרה על הכיסא,
מיואש מהמצב.
---
"נשבע לך שרק מלחשוב על זה בא לי למות" אמר,
הוא באמת מתחרט?! "גדלה לך הבטן.." אמר בחיוך קטן..
"כן, גדלה הקטנה" חייכתי ונגעתי בבטן
"זאת בת?"
"כן."
"ההו.. היא תהיה יפה כמוך" התלהב וישר חיוכו נמחק מפניו
"מה קרה?"
"שמרי עליה טוב, כן?"
"ברור."
"אני בטוח שעומרי יהיה אחלה של אבא בשבילה.." השפיל את ראשו
"אני לא מתכוונת לשקר לה, היא תדע בדיוק מי זה אבא שלה" אמרתי.. כאילו זאת הנקמה
שלי בו, הבת שלו תדע שהוא האבא, היא תדע איזה אבא יש לה.
הוא שתק, לא ידע מה לומר...
"יש לי כסף שחסכתי, תכננתי על טיול לפני צבא. אני רוצה לשלם על הבדיקות והכל.. אומרים
שזה יקר, אני רוצה לעזור לך."
"לא צריכה את הכסף שלך"
"אני בטוח שאת לא צריכה... אבל אני רוצה."
"לא אכפת לי מה אתה רוצה" קמתי מהכיסא ותוך שנייה חזרתי לשבת, תופסת בראשי בחוזקה
"מה קרה??" שאל מהר והתקרב אלי
"אל תתקרב אלי!!!" צעקתי
"ט..טוב.." התרחק "את בסדר?" שאל בקול.. מודאג?
"כן, הייתה לי סחרחורת.. בקטנה, עבר" קמתי שוב מהכיסא ואז שוב התיישבתי
"תשבי קצת, תני לזה לעבור..."
"תו..תוציא לי מים.." אמרתי, מניחה את התיק על השולחן.
שון הוציא לי את בקבוק המים, פתח לי אותו והביא לי.. עדיין מרחוק,
מפחד להתקרב. "תודה" החזרתי לו את הבקבוק,
הוא סגר אותו והכניס בחזרה לתיק..
"איך את מרגישה? יותר טוב?"
"כן.. אני חושבת." אמרתי וקמתי לאט מהכיסא.. "עבר" אמרתי ולקחתי את התיק
שהיה עדיין על השולחן, נזכרתי שהתמונה מהאולטראסאונד עוד שם,
הוצאתי אותה והנחתי על השולחן,
שון התקרב והרים את התמונה.
"זאת היא?" אמר בחיוך גדול ועיניו נצצו..
"כן" חייכתי גם אני
"איזו קטנטונת.." התלהב והחזיר לי את התמונה "נשבע לך שעוד הייתי מתאבד השבוע אם
לא היית מראה לי את התמונה הזאת" אמר בקול רציני למדי..
הפחיד אותי לרגע.
"אתה.. רצ..רציני?"
"כן.." השפיל את ראשו "עכשיו יש לי בשביל מה לחיות.. בשביל מי יותר נכון. למרות שאני
לא יודע אם אני אראה אותה בכלל..."
"אתה תראה" אמרתי בחיוך קטן "רק.. אל תתאבד. החיים זאת מתנה שה' הביא לנו,
ורק הוא יכול לקחת אותה מאיתנו.. " אמרתי ויצאתי מהחדר,
משאירה את שון שם.
"ביי מותק.." נוי אמרה לשומר שהיה מחוץ לחדר והתקרבה אלי "איך היה?" שאלה
"התחברת טוב עם השומר אה?"
"חח חמוד הוא, לא?"
"מבוגר הוא, לא?" צחקתי, היא העיפה מבט אליו
"כן.. דיי מבוגר" אמרה ושתינו צחקנו. "אז, ספרי לי.. איך היה?"
"בסדר.."
"מה בסדר? מה היה בדיוק? אני רוצה לדעת כל מילה. והוא לא עשה לך כלום הבן זונה נכון!?"
"כלום נשמה.."
"יופי, עכשיו אני מזמינה אותך לאייס קפה ותספרי לי.." אמרה וחצינו את הכביש לכיוון ארומה.
תודה על התגובות :]
אוווהבבבבת 😊
מדהים ~
וואלה ?! את גרה בראשון ? O:
לא יודעת למה הייתי בטוחה שאת גרה בחיפה .
בכל מקרה , אני גם גרה בראשון P:
די שון חמוד =[
שיצא מהכלא ..התחברתי אליו !!
דייי תוציאי אותו ..בבקשה!
QUOTE (-=-2תאל!ש-=- @ 30/10/2007) די שון חמוד =[
שיצא מהכלא ..התחברתי אליו !!
דייי תוציאי אותו ..בבקשה!
איזה פשושייייייייייייי,
די אני מרחחמת עלייוו !! תוציאיי אותו,
יאו איזה מתווווווווווווווווק,
אני כבר לא שונאת אותו 😢
"החיים זאת מתנה שה' הביא לנו,
ורק הוא יכול לקחת אותה מאיתנו.. "
כ"כ נכון, כ"כ אמיתי....
אתר האהבה הישראלי