מסכן ;[
פפרק ,
= מדהים = &
QUOTE (ירדן15 @ 27/10/2007) מסכן ;[
פפרק ,
= מדהים = &
😢
תודה על התגובות יפות :]
לא חושבת שאני אספיק להמשיך היום..
אני הולכת להופעה של היהודים חעחע
אאוהבבת אותכן מלאא
מהמם................תמשיכי!!!!!!!!! 😁
מהמם................תמשיכי!!!!!!!!! 😁
השלמתי פרקיםם [:
איזה מדהיייים !
יאאאאאאאאא... 😢
עצוב ליי..
מסכןן..
המשךך!
היית בהופעה של היהודים אתמול ? O:
גמאני הייתי שם ... עד מתי זה היה ?
הלכתי מוקדם בשביל לתפוס ת'אוטובוס האחרון P=
ספפפיררוש כן הייתי :],
נגמר מוקדם מאאוד.. ב11,
מתי את הלכת?
"עומרי, ישנת פה?" חייך
"כן.."
"למה התעוררת כ"כ מוקדם?"
"ללינוי היה סיוט... היא התעוררה, ורצתה שאלך." השפלתי את ראשי
"שוב?" פניו היו עצובות "אני בטוח שזה לא אישי נגדך.. הסיוט בטח החזיר אותה לאותו היום"
"כן.." לחשתי ויצאתי מהבית.
בא מהכאב - פרק 46
---
"שוב הסיוטים האלה נורית... שוב" בכיתי, לא רציתי שזה יחזור אלי!!
"לינוי, לצערי אנחנו לא אחראים לחלומות שלנו.. אבל יש לנו את היכולת ל
הפריד בין חלום למציאות."
"זה..זה מה שאני עושה"
"לא לתת לחלום להשפיע עלינו בצורה כזו.. לנסות להמשיך בחיים הרגילים למרות הכל."
"עומרי ישן אצלי אתמול.. כשהתעוררתי מהחלום אמרתי לו ללכת הביתה"
"להבדיל בין מה שטוב אצלנו בחיים, ומה שרע בחלום..." המשיכה בדבריה, מ
תעלמת לגמרי ממה שכרגע אמרתי.. "בין מי שרוצה בטובתנו למי שרוצה לרעתנו..
ועומרי?!, את יודעת שהוא רוצה רק בטובתך"
"יודעת.." השפלתי את ראשי, כועסת על עצמי שהרחקתי אותו ככה ממני, שאמרתי לו ללכת.
"מה שעשית כבר עשית.. אל תתחרטי על זה. לא באמת רצית שילך.. רצית שהסיוט יעלם"
---
^ אתה יכול לצאת שנייה? ^
שלחתי הודעה לעומרי כשהייתי מחוץ לביתו.
הסתכלתי כל הזמן סביבי, שלא יעבור מישהו שאני מכירה..
ובכל זאת, הייתי עם כובע ומשקפי שמש. הרגשתי כמו איזו סלב שמסתתרת מהפפראצי..
אחרי כמה דקות הוא יצא החוצה.
"את לא מעדיפה להיכנס? שלא יראו אותך.."
"מעדיפה.." נכנסו לביתו ועלינו לחדר.. התיישבתי על מיטתו והוא התיישב על הכיסא,
רחוק ממני. "אני מצטערת.." אמרתי, הוא לא הסתכל עלי בכלל "עומרי.. תסתכל עלי"
הוא הסתכל עלי.. במבט עצוב, פגוע.. "אני כ"כ מצטערת.." אמרתי בקול חנוק מדמעות.
"רק אל תבכי..." התקרב אלי וליטף את פניי "אין לך על מה להצטער.."
"בטח שיש לי!!" אמרתי מיד "התנהגתי כמו טיפשה! כמו אחת שלא מסוגלת להבדיל בין
מי שרוצה בטובתה ומי שרוצה ברעתה.."
"אני..אני יכול להבין את ההתנהגות הזאת... אני חושב"
"לא מגיע לך שאני אתנהג אליך ככה.." ניגבתי את דמעותיי, לא מסוגלת לעצור אותן.
"בייבי רק אל תבכי.." אמר בחיוך קטן וניגב את דמעותיי, העביר בי צמרמורת במגעו.
"אתה סולח לי?"
"ברור" ענה בלי לחשוב פעמיים "כבר אמרתי לך שאני איתך תמיד, נכון? תשכחי מזה אם
את רוצה להיפטר ממני בקרוב.."
"לא רוצה להיפטר בכלל.." חייכתי וחיבקתי אותו חזק "אני צריכה אותך איתי."
"אני איתך" חייך אלי "רק אל תרחיקי אותי ממך שוב.."
"א..אני מצטערת.." השפלתי את ראשי,
מתחרטת על מה שהיה. "לא מבינה למה זה פתאום חזר אלי"
"זה קרה לא מזמן יפה שלי.. זה טבעי לגמרי שיהיו סיוטים"
"היו סיוטים.. והם הפסיקו. אבל.. אבל למה זה חוזר?! עד שחשבתי שעברתי את זה" נשכבתי
על המיטה, מיואשת לגמרי מהמצב.
עומרי בא לידי והניח את ראשי על רגליו..
"מבטיח לך שזה יעבור.. עם הזמן זה יעבור."
"כמה זמן עומרי? כמה?"
---
"במה אני אפנק אותך היום?" דיברתי אל הקטנה שבבטני ונגעתי בבטן,
מסתכלת במקרר.. מחפשת משהו טעים.
הוצאתי ירקות וחתכתי סלט.. הכנתי חביתה והוצאתי 2 פרוסות של לחם קל.
כשהכל היה מוכן העלתי לחדר במגש והתיישבתי על המיטה, מול סרט קומדיה טוב.
כשסיימתי לאכול הורדתי את הכלים למטה וחזרתי אל הסרט,
עם קוראסון שוקולד ביד,
חושבת על מספר הקלוריות המטורף שהכנסתי לעצמי לגוף בשעה האחרונה,
מסתכלת שוב על הקוראסון וממשיכה לאכול אותו.
מותר לי, אני בהיריון.
---
"שו..שוב אתה פה?!"
"שוב אני פה" צחק "אמרתי לך, לא אעזוב אותך בזמן הקרוב"
"לך תזדיין!!" התעצבנתי, למה לעזעזאל הוא לא עוזב אותי?!
"אז יאללה, תבואי.."
"בחיים לא!"
"מה את אומרת?!" צחק והתקרב אלי.. הסתכלתי סביבי, אני שוב באותם שירותים.. שוב.
"אני לא מפחדת ממך!" אמרתי בקול רועד
"חחח כן בטח" צחק "כי יש לך את עומריקי שלך שיגן עליך אה?! אבל הוא לא פה נשמה!"
"אני שונאאאתת אותךךךךך" צעקתי.
התעוררתי בבהלה, כשזיעה נוטפת מפניי. רעדתי בכל גופי..
לקחתי את הפלאפון מהשידה וחייגתי לעומרי.
"הלוו?" ענה, הערתי אותו.. השעה הייתה בערך 3 לפנות בוקר
"עו..עומרי" בקושי יכולתי לדבר
"לינוי? מה קרה??" שאל ישר בקול ערני
"אני מפחדת עומרי.. אני מפחדת" בכיתי
"מה קרה יפה שלי?" שאל.. אךך כמה שהייתי צריכה אותו לידי.
"חלמתי עליו שוב..אתה קולט? לילה אחרי לילה!!"
"רוצה שאני אבוא?"
"לא לא! מאוחר.. תחזור לישון יפה שלי, מצטערת שהערתי אותך."
"שטויות, אל תחשבי פעמיים אם להתקשר אלי או לא בגלל השעה כן?!"
"ט..טוב"
"אוהב אותך מאמי, ותחזרי לישון.. זה היה רק חלום"
"רק חלום.." חזרתי על דבריו "אוהבת אותך" אמרתי וניתקתי.
לא יכולתי לחזור לישון.. פחדתי לחזור לישון. י
רדתי למטה והכנתי לי שוקו חם,
לקחתי סרט DVD מהשידה שליד הטלוויזיה והכנסתי אותו ל-DVD .
---
The one & only –
איך את?
לינויוש -
איך אני?
The one & only –
עומרי סיפר לי..
לינויוש -
אאה.. בסדר, אני חושבת. חוץ מזה שמ-3 כבר לא נרדמתי..
The one & only –
למה ליני? את לא עייפה?
לינויוש -
עייפה בטירוף.. אבל מפחדת לישון =[
The one & only –
רוצה אני אבוא?
לינויוש -
לא מאמי.. תודה
The one & only –
אין על מה נסיכה שלי.
לינויוש -
את יכולה ללוות אותי למקום אחר?
The one & only –
בכיף, לאן?
לינויוש -
תבואי אלי.. אני כבר אספר לך.
The one & only –
אוקיי.. מתארגנת ובאה
לינויוש -
סבבה, תודה!
התנתקתי מהאיסיקיו והתלבשתי..
ג'ינס ארוך, גופיה לבנה וג'קט ורוד מעל.. התחיל להיות קריר.
התאפרתי מעט וסידרתי את השיער וכשסיימתי להתארגן התקשרתי לאמא.
"מה שלומך מתוקה?" שאלה
"בסדר.. מה קורה?"
"הכל בסדר.. בובה שלי את צריכה משהו מיוחד? אני פשוט בלחץ מטורף פה בעבודה"
"אה לא, סתם רציתי לדבר איתך"
"קרה משהו מותק?"
"כלום כלום.. יאללה חזרי לעבודתך."
"אוקיי, אוהבת אותך קטנטונת"
"אוהבת גם" אמרתי בחיוך ושתינו ניתקנו..
נוי נתנה לי צלצול – ניתוק,
לקחתי פלאפון וכסף ויצאתי אליה..
"לאן אנחנו הולכות?"
"דקה, אני מזמינה מונית.." עניתי והזמנתי, אמר שתוך 5 דקות הוא מגיע.
"בא לך להפסיק להיות מסתורית ולספר לי?"
"לספר לך מה?"
"לאן אנחנו הולכות..!"
"אה, לשון.."
אוהבת אתכן :]
אתר האהבה הישראלי