טוב נו סליחה" אמרתי "נשלח לרונית שלי לכביסה"
"איזה רעה את" אמר בועז.
"עונש על זה שהיא סמרטוט צחקתי "עכשיו מה אופיר גיא?"
"מחר יש לה דיט" אמר בועז.
"כלבה העיקר לי היא אומרת שאפילו עם שוקר חשמלי היא לא נוגעת בו" אמרתי.
"דפוקה" אמר בועז.
"תודה אחי" אמרתי.
"הולכים לישון?" שאל בועז.
"כפיות?" שאלתי.
"אני תפוס מידלע" אמר בועז.
"משתתפת בצערך" אמרתי והלכנו לישון
פרק 8
עמית.
"הלו?" עניתי.
"עמית זאת מיטל" אמרה.
"ומה את רוצה ממני בשבע בבוקר?" שאלתי
"הערתי אותך?" שאלה מיטל.
"לא סתם בא לי להרוג אותך" אמרתי.
"יאוו עמיתי אני מצטערת מאמי" אמרה מיטל.
"מה את רוצה?" שאלתי.
"לדבר איתך" אמרה מיטל.
"עכשיו?" שאלתי.
"לא טיפשון" אמרה וצחקקה לה. לא הבנתי מה כל כך מצחיק בזה שבשבע בבוקר היא מתקשרת אלי ואומרת לי שהיא רוצה לדבר, אבל את מיטל אי אפשר להבין.
היא ילדה מוזרה כזאת. אני לא מבין למה אני מסתובב איתה בכלל. היא אחת מהחבר'ה אפשר לומר.
עם רוצים להיות עם חברות שלה צריך להיות איתה זה המצב.
היא אפשר להתווכח ולומר שהיא לא יפה. יש לה עניים חתוליות בצבע דבש שער ארך ומתולתל בצבע חום שטני כזה. גוף חטוב שכל בחורה הייתה רוצה. ונחשבת לאחת הבחורות הכי יפות בבית ספר שלי.
ובבית ספר שלי יש הרבה כאלה.
"אתה איתי?" שאל מיטל.
"תמיד" אמרתי.
"אז ניפגש ב 1 בפאק?" שאלה מיטל.
"טוב" אמרתי מנסה להיות כמה שיותר נחמד על הבוקר. אף פעם לא הייתי טוב בזה ממש.
"ביי" אמרה וניתקה.
קמתי ב 12. עדיין רוצה לחזור לישון אבל לא מצליח. התלבשתי התארגנתי וב-1 באתי לצאת.
"סהר?" שאלתי כאשר ראיתי אותה בדיוק באה לכיוון של הבית שלי שנייה לפני שיצאתי.
"היי" אמרה בחיוך.
"מה את עושה כאן?" שאלתי
"עברתי בסביבה?" שאלה.
צחקתי. "ומה באמת את עושה כאן?" שאלתי.
"רוצה אני ילך" אמרה סהר.
"לא מה פתאום" אמרתי.
"אתה לא הולך?" שאלה.
אז אולי לרגע קטן טיפה שחכתי ממיטל כי במקום לומר לה כן אמרתי לה "לא"
"אז לאן?" שאלה.
"סתם חשבתי לצאת קצת מהבית" אמרתי.
" אה" אמרה סהר "בטוח?"
"כהה" אמרתי.
"אז מה קורה?" שאלתי.
"בסדר" אמרה
"התגעגעת אלי?" שאלתי.
היא חייכה. "מאודד" אמרה.
"רוצה להיכנס?" שאלתי.
"כן" אמרה.
נכנסנו לחדר שלי. "אז למה ציפיתי לביקור המפתיע הזה?" שאתי בחיוך.
"לא יודעת" אמרה.
"אה?" שאלתי.
*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~**~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*
סהר
קמתי מוקדם אחרי שלא נרדמתי חצי מהלילה.
בועז עוד ישן. החלפתי בגדים. וסתם היה לי חשק להסתובב בחוץ
"היי" שמעתי מישהו מאחורי.
"היי" חייכתי. זה היה דוד.
"מה קורה?" שאל דוד.
"מצוין" אמרתי "טוב בערך"
"קרה משהו?" שאל דוד.
"ידיד שלי חושב שאני מאוהבת" אמרתי כאילו זה בדיחה.
"וזה לא נכון?" שאל.
"אני לא מאמינה באהבה" אמרתי.
"למה?"
"בגלל אבא שלי" אמרתי "הוא מניאק"
הוא שתק. "זה לא קשור" אמר דוד "זה לא אומר שאין אהבה"
"וואלה?" שאלתי "גם עם יש לא אצלי"
"אהה לא?" שאל "אפילו את לא מאמינה בזה".
הרגשתי כאילו הוא מטיף לי. "כי אני מבולבלת זה הכל" אמרתי.
"למה?" שאל דוד.
"כי פגשתי מישהו" אמרתי "אבל זה מסובך"
"מסובך ואהבה תמיד בא ביחד" אמר דוד.
"אני לא אוהבת אותו" אמרתי.
"בטוחה?" שאל דוד.
הוא הלך משמה. ואני רק פלטתי לעצמי 'האמת היא? שלא'.
*~*~*~*~*~*~**~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*
עמית.
"האמת היא שזה מוזר" אמרה סהר.
"למה?" שאלתי.
"אני לא יודעת" אמרה סהר "אני לא מפסיקה לחשוב עלייך"
ראיתי איך היא רוצה להעלם. זה היה מוזר. מאז שפגשתי אותה הי נראתה לי אחת הבנות הכי בטוחות בעצמן בעולם.
"זה מטורף" אמרתי. מביט בה. היא עומדת מולי.
יפה כזאת.
שונה כזאת.
הסתכלתי על פנייה שהיו כל כך רקות ועדינות אבל עם זאת גם גסות וחודרות.
ענייה מביטות בי מאימות לבלוע אותי.
"אתה לא רוצה?" שאלה.
ושפתיה כאילו צוירו ביד אומן. אדומות כל כך רקות כל כך, נותנות לך חשק לגעת בהן לנשק אותן.
לראות עם המגע הוא כמו המראה.
"אני לא יודע" אמרתי.
ואיך שענייה מחליפות מבט. מכזה מהסס אבל בטוח, לעצוב ופגוע.
"עזוב" מלמלה.
ואיך שהיא עומדת ככה, זקופה ומראה לכולם שלא אכפת לה מכלום. ומן סקסיות שנוזלת ממנה.
ועורה כל כך חלק שפשוט בא לגעת.
להרגיש לראות איך זה להיות כל כך קרוב אליה .
'שילכו כולם להזדיין'
התקרבתי אליה. נצמד אליה. מרגיש את הטעם שלה. מלטף את עורה הכל כך חלק.
מקריב אותה עוד. מחבק מנשק ומפחד שתברח.
היה בה משהו מסתורי ועם זאת גם מסוכן. להיות איתה ולהרגיש מה זאת אהבה.
נישקתי אותה בלהט.
נסחף ביחד איתה למקום שונה ואולי גם מוזר.
למקום שלא בא לי לחזור ממנו.
היא הרחיקה את שפתיה. אולי היא הייתה מבולבלת. להרגיש מן רגש שעד עכשיו העדיפה שלא להרגיש.
ליטפתי את שערה השחור.
התיישבנו על המיטה. היא נשענת עלי מבולבלת. ואני מלטף את שערה.
"אני אוהבת אותך" מלמלה. אולי קיוותה שלא השמע.
"גם אני אותך" אמרתי.





