הינההה 😛
----
נכנסתי הביתה תוך כדי שסהר נמצאת עוד במחשות שלי. לא ידעתי מה גורם לי לחשוב עליה כל הזמן.
היא הייתה מדליקה כזאת, ואולי קצת טומבוי, מצחיקה ולא מפחדת לירוק את מה שהיא חושבת בפנים.
הפך לגמרי ממה שאני אוהב.
אבא שלי ישב בסלון. "מה אתה רוצה?" שאלתי עצבני.
"שלא תספר כלום לאמא שלך" אמר אבא.
"למה לא?" שאלתי "אתה רוצה שאני ימשיך לשחק את המשפחה האוהבת?"
"מה קורה כאן?" שאל אלירן.
"כלום אלי עזוב" אמר אבא.
"בטוח?" שאל אלירן.
"לא יודע" אמרתי עצבני והלכתי לחדר שלי.
פרק 7
תוך כמה דקות נשמעה דפיקה בדלת שלי. "נו עזבו אותי" אמרתי עצבני.
"ועם לא בא לי?" שאלה אור ונכנסה.
"מה את עכשיו רוצה ממני?" שאלתי.
"שתירגע ותספר לי מה יש לך" אמרה אור.
"גם אני רוצה הרבה דברים" אמרתי.
"נו מה יש לך?" שאלה אור.
"מה שיש לי שאנחנו חיים בתוך בועה זה מה שיש לי" אמרתי.
"אה?" שאלה אור.
"בונה נחנו כאלו עיוורים" אמרתי.
"אני לא מבינה מה יש לך" אמרה אור.
"עזבי" אמרתי.
"עמית התחלה אז תסיים" אמרה אור עצבנית.
"שאלי את אבא שלך" אמרתי.
"בפעם האחרונה שבדקתי הוא גם אבא שלך" אמר אור בניסיון לפייס.
"לצערי" אמרתי עצבני.
*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*
סהר
כל היום לא נכנסתי בכלל הביתה. לא רציתי לראות את האישה הזאת. ולהאמין שהיא אמא שלי.
למה היא חייבת להיות כזאת סמרטוט?.
למה כל כך קשה לה להיות לבד?
"הכל בסדר?" שאל הגנן.
כנראה הוא חדש בחיים שלי לא ראיתי אותו כאן. ובכלל לא האמנתי שיש לנו כאן גנן.
מי היה מאמין התחילו להשקיע בשכונה שלנו.
"מעולה" אמרתי בחיוך מזויף.
"לא נראה ככה" אמר הגנן.
"חבל" אמרתי.
"בכל זאת?" שאל הגנן.
צחקתי. "מה זה מעניין אותך?" שאלתי.
"שונא בנות בוכות" אמר הגנן.
"אוי יאק אתה לא מנסה להתחיל איתי נכון?" שאלתי הוא היה אולי בן 40 ומשהו.
הוא צחק. "לא מה פתאום" אמר "את פשוט מזכירה לי את הבת שלי"
דקירה בלב. לא יודעת למה. אולי בגלל שאין לי אבא? לא מה פתאום.
"אהה יופי" אמרתי מנסה להיות אדישה.
"גם היא לא נתנה לעצמה לבכות אף פעם" אמר "בגללי"
חייכתי.
"אני דוד" אמר.
"סהר" אמרתי.
"שם מיוחד" אמר דוד.
צחקתי "זה עדין נראה כאילו אתה מנסה להתחיל איתי" אמרתי "אבל שיהיה"
הוא חייך בשתיקה.
"אני חדש כאן" הסביר "לא מכיר כאן אף אחד, אז אפילו ילדה בגילך יכולה לעזור"
חייכתי. "תגיד תודה שאתה לא במרכז העיר שמה בכלל מסובך להכיר מישהו" אמרתי.
"אומר תודה" אמר דוד.
צחקתי. המשכנו לדבר קצת. הוא היה ממש נחמד. יותר מכל מבוגר אחר שיצא לי לדבר איתו.
כאילו הוא ניסה להתקרב אלי אבל עם זאת להיות רחוק.
סיפרתי לו על אמא שלי.
"אל תהיי איתה ככה" אמר.
"למה לא?" שאלתי.
"כי קשה לה" אמר.
"אוף אתה לא מבין כלום" אמרתי.
"אז למה סיפרת לי את זה?" שאל.
חייכתי. "לא יודעת" אמרתי "אני צריכה ללכת"
"טוב גם אני צריך לחזור לעבודה" אמר.
חזרתי הביתה לקחתי תיק עם הרבה, הרבה בגדים. הייתי חייבת להתרחק מהבית. להיות רחוקה ממנה.
"לאן?" שאלה רונית.
"לבועז" אמרתי "אני ישנה אצלו"
ידעתי שלא תהיה לה בעיה עם זה. בועז ואני חברים מגיל אפס, הוא בחיים לא היה נוגע בי.
היא באה לומר משהו ושתקה. יצאתי מהבית והלכתי לכיוון הבית של בועז.
"מה את עושה כאן ולמה התיק?" שאל בועז.
"אני יכולה לישון אצלך?" שאלתי.
"כהה ברור" אמר בועז "מה קרה?"
"רבתי עם אמא שלי" אמרתי.
"זה טרנד חדש כזה רבים עם אמא הולכים לחבר?" שאל בועז.
"שאמא שלך היא רונית אז תאמין לי שאתה תלך לישון אצל חבר" אמרתי.
הוא צחק. הלכנו לחדר שלו הוא פתח את המיטה הנפתחת שמתי את התיק על הריצפה בצד.
"על מה רבת איתה?" שאל בועז.
"על זה שהיא סמרטוט" אמרתי.
"אה?" שאל בועז.
"עזוב" אמרתי "נמאס לי"
"לא רוצה לעזוב" אמר בועז.
"נו בועז לא בא לי לדבר על זה" התעצבנתי "מה עם שירן?"
"בסדר" אמר בועז "וזה מה שמעצבן"
"אה?" שאלתי.
"עזבי" אמר בועז.
"קודם אתה מזיין לי את השכל שאתה מת עלייה אחר כך אומר שיש בעיות ואז עזבי נראה לך שאני עוזבת" אמרתי.
הוא צחק. "טוב לא יודע" אמר בועז "אנחנו בסדר כזה כאילו הזוג המושלם…"
"פחח' הזוג המושלם?" עצרתי אותו "ימים גג ביחד וכבר יש בעיות זה הכי לא זוג מושלם"
"מהצד אני מדבר" אמר בועז וחייך "אבל הבעיה היא שאנחנו איך לומר את זה שדי…." הוא חיפש מילים עדינות אבל די לא הלך לו אז מצא את עצמו פשוט אומר "משעמם"
"רואה בועז" אמרתי בחיוך "זוגיות זה חרטה"
"שמעי סהר עם כל הכבוד לזה שאת חושבת שלא תתאהבי את תתאהבי כמו גדולה וכמו כולם" אמר בועז "ושזה יקרה תאמיני לי את לא תחשבי שזה חרטה"
"נגיד" אמרתי.
"או שזה קרה כבר" אמר בועז.
"מה?" שאלתי מרימה גבה.
"אני לא מאמין" צחק בועז.
"במי?" שאלתי "באלוהים יא לא יהודי אחד"
"לא דפוקה, איך לא שמתי לב לזה" אמר בועז.
"אי אני לא דפוקה" אמרתי "על מה אתה מדבר?"
"את התאהבת אני לא יודע במי אבל רואים עלייך" אמר בועז.
"לא אני לא" אמרתי וזרקתי עליו כרית לפנים.
"ככה?" שאל בועז. ולקח את הכרית שלו.
"אני המאסטר במלחמת כריות" אמר בועז.
"אואו איזה גבר אתה בועז" אמרתי בצחוק וזרקתי עליו את הכרית.
"לא סתם קוראים לי בועז הגבר גבר" אמר בועז.
"איזה מושפע מנפילים אתה." צחקתי.
בועז זרק עלי כרית ונפלתי על המיטה. הוא עלה מעלי הכרית בידו. "נכנעת?" שאל משחק אותה הולך לדקור איתי.
"לא" אמרתי.
"אה לא?" שאל בועז "מצידי להישאר ככה כל הלילה".
"חבל בועז אתה תהיה עייף" אמרתי.
"אז תיכנעי" אמר בועז.
נתתי לו ביתה. 😛
"בביצים יא כלבה" אמר בועז
"בועז אתה לא יודע של סהר לא אומרים כלבה?" שאלתי.
"ולבועז לא נותנים מכות בביצים" אמר בועז.
"בכיין" צחקתי עליו.
"אמא שלך" אמר בועז.
"גם היה" חייכתי.
"ומה עכשיו?" שאל בועז.
"אוכלים" אמרתי.
"שמנה"
"אמא שלך"
"לא אמא שלי רזה" אמר בועז.
"ברוך השם" אמרתי.
הכנו לעצמנו פיתה עם שוקולד והלכנו לחדר של בועז לאכול.
"טעים?" שאל בועז
"בטרוף" אמרתי.
"זה מעוד סקסי איך שאת אוכלת את הפיתה" צחק בועז.
הוא לקח את המצלמה של אבא שלו וצילם אותי אוכלת 'בחושניות' את הפיתה.
"דפוק" אמרתי.
"לא יותר ממך" אמר בועז.
"ואיך אמר חכמנו ברוב זכרנו לברכה גיא צורקמן ה'גבר' מזל שקח" אמרתי.
"מזכיר עם כבר גיא ה'גבר' " אמר בועז "הוא התחיל עם אופיר"
"בטח אמרה לו לא" אמרתי "מגיע לו"
"תתפלאי" אמר בועז.
כל הפיתה עם השוקולד שלי מצאה את דרכה החוצה על הג'ינס המשופשף של בועז שלמרי במקרה הוא לבש אותו.
"מה?" שאלתי.
"לכלכת לי את המכנס" אמר בועז.
"אתה הורס את אפקט של הגילוי הנורא הזה" אמרתי.
"זה לא אני הורס זה את" אמר בועז "את המכנס שלי".
"טוב נו סליחה" אמרתי "נשלח לרונית שלי לכביסה"
"איזה רעה את" אמר בועז.
"עונש על זה שהיא סמרטוט צחקתי "עכשיו מה אופיר גיא?"
"מחר יש לה דיט" אמר בועז.
"כלבה העיקר לי היא אומרת שאפילו עם שוקר חשמלי היא לא נוגעת בו" אמרתי.
"דפוקה" אמר בועז.
"תודה אחי" אמרתי.
"הולכים לישון?" שאל בועז.
"כפיות?" שאלתי.
"אני תפוס מידלע" אמר בועז.
"משתתפת בצערך" אמרתי והלכנו לישון
הינה פרק ארוךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
חיחיחי
רציית לעשות מתח אבל לא היה לי רעיון
מקווה שאהבתם
גיבו





