you
I don't like your girlfriend
No way, no way
I think you need a new one
Hey, hey, you, you
I could be your girlfriend
מליון טוב לא להגזים לפחות 20 איש רקדו באמצע המועדון לצליל השיר הזה, במחשבה שנייה לא הייתי קוראת לזה מועדון.
המועדון, יותר נכון מן מקלט זרוק ונטוש שמישהו הדביק לו את השם מועדון. אבל מה לעשות אין לנו תקציב למועדון כאן חח.
בטוח המועדון רוקדת לה נערה בעלת שער שחור קצר, רוקדת כאילו היא נמצאת בחדר שלה לבד ואין אף אחד שמה .
אי, לא לקרוא לה מטורפת, זאת אני. לבושה בחולצה שחורה קצרה שממנה מבצבצת מעט הבטן, וג'ינס שטיפה גדול עלי נעליים של אולסטר שרואים עליהן שעברו לא מעט.
לפתע הרגשתי מישהו מחבק אותי מאחורה.
"אייי גיא די עם זה כבר" אמרתי עצבנית והתרחקתי ממנו.
"סהר אני יודע שמתחת כל הפוזה של הטומבוי שלך מסתתרת בחורה אמיתית שמאוהבת בי" אמר גיא.
"די גיא אתה ממש קורא מחשבות איך ידעת?"
"רואים לך את זה בעניים" אמר גיא.
"ברור גיא" אמרתי "רשום לי המצח אני אוהבת את גיא"
"ידעתי" אמר גיא.
"אז למה אתה לא מנשק אותי" שאלתי.
"את רצינית?" שאל
התקרבתי אליו הוא בא להצמיד את שפתיו לשלי. "אוחחחח כלבה" אמר נאנק מכאב ברגע שבירכי חבטה בחוזקה באזור הרגיש.
"כמו שאמרת אני ממש מאוהבת בך" אמרתי.
"איי סהר לאן זה?" שאל בועז.
"נמאס לי מהמסיבה פה" אמרתי "אני הולכת הביתה"
"רוצה אני יבוא איתך?" שאל בועז.
"עם אתה כל כך רוצה" אמרתי בחיוך.
בועז זה החבר הכי טוב שלי. אולי מאז גן חובה.
בנינו ארמון בחול ביחד, הלכנו לכיתה א' ביחד, התעללנו במורים ביחד, רבנו השלמנו, עישנו את הסיגריה הראשונה ביחד, ושתינו את הבירה הראשונה שלנו ביחד. ממש חברים טובים.
קוראים לי סהר, אני בת 16 וחצי, יש לי שער שחור קצר עם פוני לצד, עיניים חומות רגילות. גוף לגמרי רגיל. לא גבוהה לא שמנה. אני גרה בדרום תל אביב. בשכונת התקווה או במילים אחרות סתם חור בתל אביב.
"אוףף בועז לא בא לי הביתה" אמרתי.
"אז למה את הולכת הביתה?" שאל בועז.
"כי לא בא לי מועדון" אמרתי.
"אז מה כן בא לך?" שאל בועז.
"לשבור את הראש" אמרתי.
"ועכשיו ברצינות" אמר בועז.
"רונית דיברה אתמול עם מישהו בטלפון" אמרתי רונית זאת אמא שלי היא מתעקשת שאני יקרא לה רונית משום מה"היא צעקה ובכתה, נראה לי זה היה אבא שלי"
"חשבתי שלא אכפת לך" אמר בועז.
"לא אכפת לי" אמרתי.
בועז הסתכל עלי 'במבט'. אתם בטח יודעים למה אני מתכוונת? המבט הזה שאומר כזה 'על מי את עובדת?'.
"סתם מעניין אותי מה איתו" אמרתי.
רק לבועז הייתי נפתחת ככה. מול כל השאר העדפתי להיות סגורה יותר. לשחק את הדמית של הבחורה הקשוחה.
"את יכולה להגיד שאת מתגעגעת" אמר בוז.
"בן אדם שעוזב אישה בהריון לא מגיע לו שאני יתגעגע אליו" אמרתי.
בועז שתק.
"בואי אני ייקח אותך הביתה" אמר בועז.
נכנסתי הביתה. שמעתי קול של הקאה מהשירותים. פתחתי את הדלת.
"כמה שתית?" שאלתי.
"מספיק בשביל להקיא הכל" אמרה רונית.
"אז מי זה היה הפעם?" שאלתי.
"זמר רוק" אמרה רונית "לא כזה מציאה"
"לפחות לא נדבקת לאיזה צפוני עשיר" אמרתי.
"עשיתי את זה שהלכתי לאבא שלך" אמרה רונית.
"אין לי אבא שחכת?" שאלתי.
"כן והלוואי והיה לך גם אמא נורמלית אה?" אמרה רונית כאילו מתבדחת.
"לא" אמרתי "אני חושבת שהייתי משתעממת ככה"
"כואב לי הראש" אמרה רונית.
"בחיי שאת לא יודעת לשתות" אמרתי.
"ואת יודעת?" שאלה רונית.
שתקתי.
"מי האמא שלך היא צריכה טיפה לחנך אותך" אמרה רונית.
"היא צריכה קודם לחנך את עצמה" אמרתי. ספק רצינית ספק בציניות.
היא נאנחה.
"את מוזמנת לצאת מהשירותים" אמרתי.
"האמת שפשוט בא לי לגור פה" אמרה רונית.
"מה היה דייט נוראי?" שאלתי.
"נוראי זאת לא מילה, כל הערב שתינו" אמרה רונית "מתחיל להימאס עלי כבר כל העניין של המרדף אחרי הבחור החדש"
"אז למה את לא מפסיקה עם זה?" שאלתי.
"כי אני דפוקה" אמרה רונית.
"התפוח לא נופל רחוק מהעץ" אמרתי.
"לצערך" אמרה רונית.
"כיף לי להיות דפוקה" אמרתי "אני הולכת לחדר שלי עם תצטרכי משהו אז…"
"אייי אני אמא שלך שחכת?" שאלה רונית.
הלכתי לחדר שלי. נשכבתי על המיתה שלי.
כן אז זאת אני ילדה דפוקה להורים דפקים. יש יותר דפוק מזה?
קמתי בבוקר. "היי מותק" אמרה רונית.
שתקתי. "כואב לי הראש" אמרתי.
"שתית אתמול?" שאלה רונית.
"לא" אמרתי "טוב קצת"
"מה את אומר אולי פשוט יאשפזו אותנו באיזה חור ונגמור את חיינו עם שאר המשוגעים" אמרה רונית.
אני ורונית יותר כמו חברות מאמא ובת. היא לא מדברת אלי כמו אמא.
אני מרגישה חופשי לומר לה הכל.
"טוב יאללה לכי לבית ספר" אמרה אמא.
לקחתי את התיק שלי בחוסר רצון והלכתי לבית ספר.
"שלום ילדה" אמר בועז.
"שלום גם לך" אמרתי.
"אז מה חדש?" שאל בועז.
"אמא שלי אתמול הקיאה את כל מה שהיא אכלה בשנה האחרונה" אמרתי
"אפשר לסכם את זה כעוד דייט מוצלח" אמר בועז.
"או עוד הוכחה שאמא שלי פשוט דפוקה" אמרתי
"איזה ראה ככה מדברת לאמא שלך?" שאל בועז.
"בועז אנחנו משפחה של דפוקים" אמרתי "אנחנו טובים בזה".
מקווה שאהבתם
עכשיו תעשו מצווה תגיבו





