התיישבנו על המיטה. היא נשענת עלי מבולבלת. ואני מלטף את שערה.
"אני אוהבת אותך" מלמלה. אולי קיוותה שלא השמע.
"גם אני אותך" אמרתי.
פרק 9
עמית!
זה היה כזה מוזר איך שהיא הביטה בי בעיניי מבטה חושש כאילו פחדה ממני וממה שהולך לקרות.
היא הייתה לגמרי שונה מסהר שהכרתי אז שדפקתי בדלת בייתה ביום אחרי שגיליתי שאבא לי בוגד באמא שלי אז היא הייתה בטוחה בעצמה ואולי גם חדקה כאילו
היא הייתה מוכנה להילחם נגד כל העולם עם רק צריך, ועכשיו היא נראתה לי כחוששת אולי פחדה שאני יפגע, זכרתי שהיא אמרה לי שהיא נפגעה כל כך הרבה פעמים. ליטפתי את שערה.
"אני לא יפגע בך" לחשתי.
הדלת נפתחה ושבדיוק נראה שהכל מושלם הופיעה מולי מיטל עצבנית
היא הביטה בי כועסת. סהר העבירה את מבטה אלי. היא קמה על רגליה.
"אני מחכה לך אולי שעה בפארק" אמרה מיטל עצבנית כולה.
הבטתי על סהר לא מתעמק יותר מידי בדבריה של מיטל. "סהר זה לא..."
סהר כבר יצאה מהבית לא היה אכפת לה כבר מהמשך המשפט. עם היא רק ידעה שביני לבין מיטל אין כלום
+~+~+~+~+~+~+~+~+~+~+~+~+~+~+~+~+~+~+~+
סהר
הייתי צריכה לדעת, זה גברים. אבא נטש כבר את אמא. היא יצאה אל מליו דייטים כושלים אני צריכה לדעת יותר מכולן לא?
אז למה שבא גבר יפה עושה לי עניים כובש את ליבי כל כך בקלות ואני נופלת לפח כאילו כלום ?
רציתי להרוג ת'עצמי ירדתי מהאוטובוס ולהפתעתי ראיתי בתחנת אוטובוס את "דוד מה אתה עושה כאן?" שאלתי.
"אני צריך לנסוע רגע למרכז" אמר דוד
"אהה" אמרתי בחיוך מזויף.
"הכך בסדר?" שאל דוד.
"למה אתם חרות?" שאלתי.
"למה אנחנו נופלות בפח שלכם כל הזמן?" שאלתי לפני שענה.
"מה קרה?" שאל דוד.
"אתה יכול להאמין שדקה אחרי שהכל מתחיל הכל נגמר?" שאלתי.
"סהר אולי לא ראית את הדברים בדיוק כמו שהם נראים?" שאל דוד.
"ממש" אמרה סהר עצבנית "כולכם אותו דבר"
הלכתי משמה לא רציתי אפילו לדבר על שהסתכלתי רגע אחרה ראיתי את דוד מסתכל עלי בעצב.
הלכתי משמה הביתה.
"היי מאמי" אמרה רונית.
"היי" אמרתי באדישות והלכתי לחדר.
נשכבתי על המיתה. "למה נולדתי כזאת טיפשה מישו יכול לומר לי?" שאלתי.
"כי כזאת את" שמעתי את קולו של בועז. הסתכלתי על בועז.
"אז מה סהר מתחילה לדבר לעצמך?" שאל בועז.
שתקתי. "בועז אני מתחילה לחשוב שאתה הבן היחיד שאני יכולה לסמוך עליו" אמרתי מיישרת את מבטי אליו.
"מה קרה?" שאל בועז.
סיפרתי לו.
"בא לי להרביץ לו" אמר בועז.
"עזוב בועז" אמרתי.
"לא פוגעים בסהר" אמר בועז.
"בועז זהו מעכשיו בלי אהבות ואכזבות" אמרתי "כמו שהיה עד עכשיו"
"אין כזה דבר" אמר בועז.
"חייתי ככה עד עכשיו אני יחיה ככה עוד הרבה זמן" אמרתי.
"נחייה ונראה" אמר בועז.
"קודם תחייה י'לא גבר" אמרתי וזרקתי עליו כרית.
"את שוב מתחילה?" שאל בועז.
"כן" אמרתי ותפסתי כרית, בועז תפס את הכרית השנייה ונעמד בכוננות.
"יאללה, יאללה, יאללה נראה אותך י'ממש גבר" אמר בועז.
"גבר יותר ממה שאתה תהיה כל החיים שלך" אמרתי ונתתי לו מכה עם הכרית שלי.
"מאמי את מתחילה לשכוח למי ממנו יש ביציים" אמר בועז.
וזרק עלי את הכרית. "לי לא?" שאלתי. והוא התחיל לצחוק.
+~+~+~+~+~+~+~+~+~+~+~+~+~+~+~+~+~+~+~+~+~+~
עמית
"מי זאת?" שאלה מיטל.
"מישהי שעכשיו הרסת לי את כל הסיכויים איתה" אמרתי עצבני. לא היה אכפת לי שמיטל לא הייתה אשמה בכלום.
המחשבה על להפסיד את סהר יכלה להטריף אותי. הבחורה הזאת יכלה להטריף אותי.
"רגע אתה ו..."
"לא כבר לא" עצרתי אותה.
"אני מצטערת" מלמלה לעצמה כאילו הפסידה איזה קטע.
"גם אני" הייתי עצבני.
"אני ילך" אמרה מיטל ויצאה מהחדר. בעטתי בשידה. למה הכל חייב להרס אה?.
הפלאפון שלי צלצל. "הלו?" עניתי.
"היי גבר" זה היה אורן חבר שלי.
"היי" אמרתי באדישות.
"שמעתי מיטל ואתה נפגשתם היום מה היה?" שאל אורן.
"כלום" אמרתי.
"איך פספסת כוסית כזאת אה?" שאל אורן.
"יש לי עניינים יותר חשובים ממנה" אמרתי.
"אז מה עמיתוש" אמר בקול מזלזל "התאהבת?"
"אורן אין לי כוח לזה עכשיו נדבר באיסי בערב" אמרתי.
"טוב ביי אחי" אמר אורן.
ניתקתי.
חושב אולי ללכת אליה לדבר אבל ממה שהספקתי להכיר את סהר הבנתי שסהר לא אחת שתתן לי לדבר בכזאת קלות.
אבל בכל לא רציתי לוותר התלבשתי ויצאתי מהבית שתי דקות והגעתי לבית של סהר דפקתי על הדלת. אמא של סהר פתחה לי. "היא בחדר" אמרה רונית.
חייכתי אליה ועליתי לחדר של סהר.
+~+~+~+~+~+~+~+~+~+~+~+~+~+~+~+
סהר
לבסוף נמאס לי ולבועז נשכבנו על המיתה שלי ושתקנו.
"טוב די לשתוק" אמרתי.
"למה זה גורם לך לחשוב על עמית?" שאל בועז.
"לגמרי שחכתי מעמית " אמרתי.
"על מי את עובדת?" שאל בועז.
"בועז לי נמאס מבנים כולם אותו דבר"
"ומה איתי?"
"אתה יותר דומה לחיית מחמד לא מועילה ולא מזיקה" אמרתי והתחלתי לצחוק.
הדלת נפתחה.
"עמית מה אתה עושה כאן?" שאלתי.
פעם הבאה פרק יותר ארוך 😛 הבאתם לי את המוזה חעחעחע
תגובות





