"הבמה שלי" סיפור חדש..

שאבא שלך ירגיש טוב
שימי המשך מתי שתוכלי

QUOTE (linor164 @ 15/07/2007) שאבא שלך ירגיש טוב
שימי המשך מתי שתוכלי
תודה מאמי..
מקודם ניסיתי לישון טיפה ולא הצלחתי אז באתי למחשב והתחלתי לכתוב את פרק 9..
עוד מעט אני מסיימת, מחר אני אשים עוד המשך.
אוהבת 3>

יא מאמי?
איזה סיפור מדהים.
ממש אהבתי.

מחכה להמשך 😊

המשךךך😛

ואואו הסיפור נהיה מעניין מפרק לפרק

פרק מקסים
מחכה להמשך 😊

אני הולכת לבקר את אבא שלי..
כשאני יחזור אני אשים לכם המשך, תודה על התגובות בנות..
3>

שירגיש טובב
אוהבתת..

איך אבא שלך מרגיש?
הסיפור שלך ממש יפה את כותבת פשוט מדהים
מחכה להמשך דחוף 🙄

תודה בנות :]
אבא שלי מרגיש יותר טוב.. תודה למי ששאלה..
לא הייתי כל היום בבית אז הנה המשך, אוהבת אתכן 3>


פרק 8:

"דניאל את בסדר?" שאלו טל ועדן ביחד והרימו אותי מהרצפה.
"לימור לכי לחדר המנהל עכשיו!!!" צעקה עליה דלית.
"אבל זה לא היה בכוונה אני בדיוק התכוונתי לקום כדי ללכת לאחות בגלל הרגל הכואבת שלי והתנגשתי בה והיא נפלה!!" שיקרה לימור וכשהמורה כנראה האמינה לה ופנתה לעזור לי לקום היא הוציאה לי לשון והלכה יחד עם חברתה ליאור.
"את בסדר? מה כואב לך?" שאלה דלית והחזיקה אותי והובילה אותי אל חדר האחות בעזרת טל ועדן.
"היד, אני חושבת ששברתי אותה" אמרתי, היד באמת כאבה לי..
"טוב הנה הגענו לאחות היא תגיד מה יש לך, תיכנסי אנחנו נחכה לך פה בחוץ" אמרה דלית המורה ואני נכנסתי אל האחות הרוסייה- אנה.
"מה קרה מתוקה?" שאלה אנה במבטא רוסי והסתכלה על ידי החבולה.
"נפלתי בשיעור ספורט" אמרתי והסתכלתי על השריטות שהיו לי ביד מהנפילה, הן היו נראות עמוקות מאוד. אנה בדקה כמה דברים וחיטאה לי את השריטות. זה שרף. על יד ימין היא שמה לי מין תחבושת ורצועה ששמים על הצוואר כדי להחזיק את היד.
"יש לך נקע ביד ימין, אבל זה לא כל כך חמור ככה שתוך יומיים שלושה זה יעבור.. הנה לך אישור כדי שתוכלי לנוח בחדר שלך, חשוב שתנוחי" היא אמרה וכתבה לי אישור ולבסוף חתמה עליו.
"החלמה מהירה מתוקה" היא אמרה בחיוך ואני הודתי לה.
"וואו זה ממש חמור אם יש לך תחבושת לא?" שאלה עדן כשיצאתי מהאחות.
"לא, אנה אומרת שתוך יומיים שלושה זה יעבור."
"זה כואב לך?" שאלה טל שאלה טיפשית.
"מין הסתם כן" ענתה לה עדן במקומי. הן ליוו אותי לחדר, ועזרו לי להתיישב על המיטה. הבאתי להם את האישור שקיבלתי מאנה כדי שיראו למורות.
"טוב אנחנו נראה להן את האישור, אם את צריכה משהו תשלחי לי הודעה לפלאפון אוקיי?" אמרה עדן.
"איך היא תשלח לך הודעה עם היד השבורה? סתומה!" ענתה לה טל וכולנו צחקנו.
"היא לא שבורה, בסך הכל נקע" אמרתי והכאב קצת נירגע.
"אז אחרי השיעור אנחנו נעלה אלייך לשאול אם את צריכה משהו אוקיי?" תיקנה את עצמה עדן והסתכלה על טל כאילו לקבל ממנה אישור שהמשפט הפעם נכון ואני הנהנתי בראשי.
"יאללה היה צלצול כבר מזמן, ביי מאמי תנוחי" אמרה לי עדן והיא וטל נתנו לי נשיקה.
"אל תדאגי אני אטפל בלימור" לחשה לי טל באוזן ושתיהן יצאו מהחדר.
"תודה בנות" אמרתי והן שלחו לי נשיקות באוויר.
היה לי משעמם, לא הייתי עייפה, הצטערתי שלא ביקשתי מהן שיביאו לי את המחשב הנייד שלי, לפחות היה לי מה לעשות.. כשהבנתי שאין ממש ברירה ואי אפשר אפילו לקרוא ספר בגלל היד הזאת ובטח שלא להיות במחשב הנחתי את ראשי על הכר ולאט לאט נרדמתי.
"בוקר טוב" אמרו עדן וטל באושר רב כשהתעוררתי, רק ביום למחרת. היה להם מגש עם כוס שוקו, חביתה וכמה ירקות חתוכים בצד, גבינה לבנה ולחמנייה בצד.
"זה מיהודה, הוא איחל לך החלמה מהירה" אמרה עדן בחיוך.
"איזה חמוד, תודה" אמרתי והתיישבתי על המיטה כדי לאכול וטל ועדן התיישבו לצידי.
"מה השעה?" שאלתי.
"כבר שעה 3 בצהריים ישנונית שכמותך, ישנת מאתמול ב-5 בצהריים עד עכשיו!!" אמרה לי טל.
"את רצינית?! בחיים שלי לא ישנתי כל כך הרבה שעות!" הייתי מופתעת ועדן וטל צחקו.
"חח דניאל את לא יודעת מה טל עשתה ללימור!" אמרה עדן.
"מה היא עשתה?" שאלתי.
"לא משהו רציני, רק איימתי עלייה ליד כל הכיתה שאם היא עוד פעם אחת תציק לך או לי או לעדן אני ארביץ לה, זה הכל." היא אמרה בחיוך.
"חחח באמת? ומה היא עשתה?" שאלתי ולגמתי מהשוקו.
"היא הסתכלה עליי במבט המתנשא הזה שלה והלכה עם ליאור, שהיא יצאה כולם אמרו לי כמה אומץ יש לי שהעזתי להגיד לה את זה וכאלה.. תאמיני לי סתם חבורה של פחדנים כל השכבה שלנו.." היא אמרה ולקחה לי חתיכת מלפפון.
"שמנה" אמרתי. דיברנו עוד קצת והן הביאו לי כמה ספרים שיהיו לידי למקרה שיהיה לי משעמם. הצלצול נשמע לפתע ועדן וטל לקחו את המגש בחזרה ליהודה ואני אמרתי להן להודות לו בשמי. הן הלכו לכיתה לא לפניי שאמרו לי לא לצאת מהמיטה, ולהמשיך לנוח, כאילו שאני באמת אוכל לחזור לישון אחרי כל הזמן הזה שישנתי. קמתי מהמיטה לצחצח שיניים ולעשות פיפי, זה היה משימה קשה בהתחשב בעובדה שיש לי רק יד אחת בשביל לעשות את כל זה.
4 ימים עברו מהר מאוד.. שלושה ימים מתוכם הייתי בחדר, לא הלכתי לכיתה בגלל הנקע ביד.. ביום הרביעי הלכתי לאחות שוב והיא הורידה לי את התחבושת ואמרה שאני יכולה לחזור ללימודים כבר למחרת. אז בזמן שהייתי בחדר ישבתי וקראתי ספרים, היה לי קשה להעביר דפים בגלל הנקע ביד אבל הצלחתי להסתדר איכשהו, זה העביר לי את הזמן מהר. טל ועדן דאגו לי לאוכל ועזרו לי בכל מה שיכלו, איזה מזל שיש לי חברות כאלו! טל סיפרה לי שבאחד הימים שלא הייתי לירן הזמין אותה לשתות משהו בקפיטריה והם דיברו והוא סיפר לה שיכול להיות שמשאירים אותו כיתה בגלל הציונים הנמוכים, היא אמרה שהיא נהנתה איתו ולפי מה שהיא סיפרה גם הוא נהנה איתה- אחרי שהם שתו לימונדה בקפיטריה הם יצאו החוצה ותפסו את אחד הספסלים, הם החזיקו ידיים כל הזמן ולבסוף כשכמעט ולא היה אף אחד בחוץ הוא הוריד את הכובע הגדול משערה, ליטף את פניה, התקרב אליה ונישק אותה! "ממש כמו בסרט" ככה היא תיארה את זה.. שמחתי בשבילה, זאת הייתה הנשיקה הראשונה שלה. תמיד חשבתי לעצמי מה עושים בנשיקה ראשונה, איך יודעים מה לעשות? זה מגעיל? או שזה כיף? ואם זה לא ייצא לי? היו לי הרבה שאלות כאלו בראש אבל לא נתתי לזה להטריד אותי יותר מידי. כשזה יבוא זה יבוא. בכל מקרה אני חושבת שבשנה הבאה לירן וטל יהיו חברים.. "אני לא מתאהבת" ככה היא הייתה אומרת אבל אני ראיתי בעיניה שהיא מרגישה אליו דברים, למרות כל ההכחשות שלה.
עדן סיפרה לי שהוריו של תומר לא משאירים אותו בפנימייה והוא גם לא נשאר למחנה הקיץ בחופש, הם החליטו להיות ביחד בזמן הזה שנשאר להם ואח"כ להיפרד ולשמור על קשר בטלפון. היא הייתה עצובה, אבל באותו הזמן גם שמחה שיש לה אותו, אפילו אם זה לזמן כזה קצר.
ובקשר אליי.. בשלושת הימים האלה שלא הייתי בלימודים עמית קפץ אליי פעם אחת לחדר ואיחל לי החלמה מהירה. האמת שגם לא הפסקתי לחשוב על גל- הילד שנתקלתי בו. אבל חוץ מזה שום דבר מיוחד לא קרה.
"בוקר טוב" התמתחתי ואמרתי לעדן ולטל שעוד ישנו.
"יאללה לקום ישנוניות!" קמתי מהמיטה וזרקתי עליהן כמה כריות.
"תני לישון!! את ישנת לך ארבעה ימים עכשיו תורנו" אמרה טל ושמה על ראשה את הכרית.
"יאללה יפדלאות כבר 7 וחצי, עוד חצי שעה ארוחת בוקר!" הודעתי בקול ועדן שהיה לוקח לה שעות להתארגן שמעה שנשאר לה עוד חצי שעה ורצה למקלחת. לקחתי גם אני את הדברים שלי והלכתי למקלחת, אני ועדן התארגנו תוך 20 דקות, כשחזרנו לחדר טל ישבה על המיטה עם עיניים עצומות.
"טל עוד 10 דקות ארוחת בוקר קומי כבר, את לא תספיקי להתארגן!!!!" צעקה עלייה עדן וסירקה את שיערה.
"אני אספיק, אני לא מתארגנת שעה בשביל ללכת לחמם את הכיסא בכיתה!" היא אמרה וקמה לשירותים. תוך פחות מ-5 דקות היא כבר הייתה מוכנה. כולנו ירדנו לחדר האוכל.
הרבה זמן לא אכלתי בחדר האוכל, לקחתי לי שניי פנקייקים וכוס שוקו והתיישבתי באחד השולחנות שלא היו תפוסים, עדן וטל הגיעו מיד אחריי והתיישבו על ידי.
"אז מה עוד יומיים נגמר אה?" אמרה טל תוך כדי לעיסה.
"תלעסי בפה סגור! מגעילה!" אמרה עדן וצחקה.
"חחח כן אה.. עוד יומיים המחנה קיץ הזה.." אמרתי ביובש, לא התרגשתי מהמחנה הזה כמו כולם.
"מה זאת אומרת המחנה הזה? את יודעת איזה כיף הולך להיות לנו?" אמרה טל בהתרגשות.
"לך אולי יהיה כיף כי לירן יבוא, אבל תומר לא בא" אמרה עדן והתעצבה.
"איפה הוא באמת?" שאלתי.
"הוא לא בא לארוחת בוקר הוא הלך עם הבנים לעשות אימון כדורגל במגרש." היא אמרה.
"כל כך מוקדם? בשביל מה?" שאלתי.
"אני יודעת.. הם עושים איזה טורניר כדורגל היום נגד כיתות ח' " היא אמרה.
כולנו סיימנו לאכול ויצאנו טיפה החוצה.
"אז איפה אתן הולכות לבלות את שאר החופש?" שאלתי.
"אני חוזרת הביתה אחרי המחנה וכנראה נוסעת לאילת עם אבא שלי וחברה שלו" אמרה טל ועיקמה את פרצופה, היא שנאה את חברה של אבא שלה, היא תמיד הייתה אומרת שהיא צבועה ושהיא לא מתאימה לאבא שלה.
"אני חוזרת הביתה, לא יודעת מה אני ייעשה עדיין בשאר החופש.. בטח חברות, ים, הדברים הרגילים. אה ויכול להיות שאני מורידה את הגשר בחופש." אמרה עדן בחיוך שחשף את הברזלים הנוצצים שהיו על שינייה. "ואת?" היא הוסיפה ולקחה ביס מהפנקייק שלה.
"גם חוזרת הביתה לסבתא, הרבה זמן לא ראיתי אותה.." אמרתי. שאר החופש שנשאר לנו אחריי המחנה זה בערך שבועיים. החופש הגדול בפנימייה שלנו הוא חודש, מכיוון שיש ילדים שאין להם לאן לחזור והם נשארים בפנימייה בחופש ולפנימייה אין הרבה תקציב כדי להעסיק אותם במשך חודשיים שלמים.
"היי הנה הבנים" אמרה עדן ורצה לתומר בחיבוק ענק. הם התחבקו והתנשקו ואני וטל נשארנו בספסל, עמית גם היה עם הבנים, הסתכלתי עליו. שערו היה פרוע ויפה, הוא החזיק בידו כדור והיה לבוש בבגדי ספורט לבנים. הוא היה יפה כמו תמיד.
"הם עולים לחדר להחליף בגדים" אמרה עדן שחזרה לשבת איתנו. לפתע לימור וליאור התקרבו..
"שמעתי שהיה לך נקע בגלל שנפלת בשיעור ספורט" אמרה לימור.
"כן" אמרתי.
"בגללך" הוסיפה טל.
"זה לא היה בכוונה, סליחה" היא אמרה ומיהרה ללכת, מה פתאום היא מתנצלת בפניי? מוזר..
"ידעתי שהאיום הזה יעבוד עלייה! איזה פחדנית היא יאללה" אמרה טל וצחקה.
הצלצול שהודיע על תחילת השיעור הגיע וכל אחת הלכה לכיתתה.
"אני שמחה שאת בסדר" אמרה לי אורלי המחנכת בחיוך כשנכנסתי לכיתה בפעם הראשונה אחרי ארבעה ימים.
כל התלמידים התיישבו והמורה התחילה להסביר לנו כל מיני דברים על כיתה ח', היא סיפרה שיהיו מגמות בכיתה ח' מה שלא היה לנו בכיתה ז', וגם שכל ילד הולך לכיתה אחרת בשנה הבאה. חלק לכיתות טובות יותר וחלק לכיתות פחות טובות. היא חילקה לנו דפים עם פירוט על המגמות ואמרה שעד מחר כל אחד צריך לומר לה באיזה מגמה הוא רוצה להיות.
המבחר היה גדול: שירה, ציור, פיסול, תאטרון, תקשורת, צילום, ריקוד ועוד. כבר ידעתי לאיזה מגמה אני הולכת להירשם. אהבתי גם שירה וקיוויתי שיהיה אפשר לשלב בין הדברים.
מגמת התאטרון הייתה לילדי כיתות ח' ו- ט'. אהבתי תאטרון, מידי פעם שהייתי קטנה הייתי עושה הצגות לסבתי ולאחיי הגדולים, הם היו אומרים שיש לי פוטנציאל..
מי היה מאמין שבגלל האהבה הזאת לתאטרון ולמשחק ישתנו כל כך הרבה דברים..

--

המחנכת שלנו רווית חילקה לנו טפסים שהיה רשום בהם על מגמות שיהיו לנו בכיתה ח' ואמרה לנו לבחור באחת המגמות עד מחר. הסתכלתי על האפשרויות וחשבתי לעצמי במה לעזאזל אני אבחר.. לרקוד אני לא יודע, בטח שלא לצייר..
"אחי איזה מגמה אתה בוחר?" שאל אותי שלומי שישב לידי.
"נראה לי תאטרון, מה לי ולריקוד.. או לציור וכל החרא הזה שיש פה" אמרתי.
מי היה מאמין שבגלל המגמה הזאת ישתנו כל כך הרבה דברים...


--

ישבתי בבית ומילאתי את הטפסים שנתן לי מנהל הפנימייה יורם, מאז ביקורי בפנימייה לא הפסקתי לחשוב על דניאל, הילדה שנתקלתי בה, היא הייתה כל כך מיוחדת. בין הטפסים היה טופס עם מגמות לכיתות ח' ולכיתות ט'. הייתי צריך לבחור מגמה אחת בלבד, היה מבחר גדול של מגמות, אך מכל המגמות עניינה אותי רק מגמת התאטרון, מאז שאני קטן אני אוהב דרמה, בביה"ס הקודם תמיד הייתי משחק בהצגות סוף השנה ותמיד היו אומרים שאני יודע לשחק, שאני מוכשר, שיש לי פוטנציאל וכ'ו.. הקפתי בעיגול את מגמת התאטרון והמשכתי למלא עוד טפסים על מצב בריאותי, בעיות רפואיות וכ'ו..
לא ידעתי שבגלל המגמה הזאת ישתנו כל כך הרבה דברים..


--

פרק ארווווך =]
תגיבו..

ואי ואי ואי מה הולך להיוווווווווווווות !!
המשךך 😊

פרק ארוך ומדהים.

המשךךך דחוף 😊

ואיי
מחכההה

תודה 3>
תגיבו עוד.. מחר המשך נראה לי :]

מהמם !
תמשיכי.. ^^

😮
מדהיםםם חח
המשךך..