תודה מתוקקות :]]
אני עובדת על ההמשך (:
ושקדי, בהמשך תראי מה בדיוק קרה בין מעיין לנדב..
אוהבת אתככן !
מדדההיים (((:
ומצחיק XD
הממששך..
תודה רבה בנותת :]]
המשך מחר בבוקר 😊
שיהיה לכן לילה מושלם (:
אוהבבת המווון 3>
חחחחחח מצחיק היואל הזה 😛
פרק מהמם כמו תמיד
זה כל מה שאני בשבילךך ?!?!?
"כאילו כזה" חקייניתת ?!?!?! =\\
חחח מכוערתת, סיפור מדהים...
כן,השעה השפיעה..וקראתי את כל הסיפור .
מההתחלה!
יש לך כתיבה ממש מיוחדת.
ומאווווווווווווווווד אהבתי😊
מחכה להמשךךךך
תודה בננות :]
אתן פשוט מקסימות 😊
שלי, את הרבה יותר בשבילי P: חח
והנה, כמו שהובטח:
פרק 6
"מעיין.. בוקר טוב" אמרה אפרת בלחש כשהיא נוגעת בי בעדינות.
"מעייני, קומי..אנחנו תורניות בוקר היום.."
"את לא רצינית.." אמרתי בפיהוק גדול בעודי מתאמצת לפקוח את עיני. "מה השעה.?"
"שש ועשרים..יש לנו ארבעים דקות עד שכולם יקומו."
"תזכירי לי לתלות את מי שתקע אותי בתורנות בוקר, טוב?" אמרתי לאפרת בדרכנו חזרה מהשירותים, אחרי רבע שעה של ניסיונות מאומצים להשאיר את עיני פקוחות ולצאת מהאוהל.
"חח לפחות לא היה תור לשירותים בשעות האלה.." אמרה אפרת בחיוך מלא מרץ.
"מה את כל כך מאושרת על הבוקר? היה לך איזה לילה סוער עם אורי באוהל ואני לא יודעת מזה?"
אמרתי לה בטון ציני, מחכה לשמוע מה תהיה תגובתה הפעם.
אורי אהב את אפרת, כולם ידעו את זה. היא שנאה שהצקנו לה לגביו, אבל תמיד הצחיק לראות את התגובה שלה כשהזכרנו אותו.
"חע! הצחקת! זה בטח לא היה לילה סוער כמו שלך היה עם נדב בסמינר פתיחה!" אמרה והוציאה לי לשון, מודעת לכך שהשאירה אותי ללא מילים.
לאפרת יש מין כישרון כזה, תמיד להגיד את המילה האחרונה.
"סתםםם, צוחקת.." אמרה אפרת כשראתה את ההבעה שהשתנתה בפרצופי.
"זה בסדר.." אמרתי לה מחייכת, נזכרת בלילה ההוא..הלילה שהיה כל כך הזוי..
"יאללה בואי, צריך להספיק להגיע למטבח לפני שהסניפים האחרים ייקחו לנו את כל האוכל." אמרתי לה לאחר כמה דקות של שתיקה, נחושה בדעתי לא לתת לזיכרונות להשפיע עלי יותר.
"צריך עוד לסחוב את כל הארגזים למחנה ולארגן הכל לפני שכולם קמים." אמרתי נאנחת, חושבת על העבודה שעוד מחכה לנו עוד לפני שבכלל מתחיל היום, והתחלנו שתינו להאיץ את הקצב לכיוון המטבח.
"בוקר אור יפות!" ניגש אלינו איציק הטבח כשחיוך מרוח על פניו.
"זרקו אתכן מוקדם מהמיטה היום, הא?" אמר בגיחוך. הוא תמיד נהנה לראות אותנו סובלים קצת, טען שזה, ואני מצטטת- 'מכין אותנו לחיים האמיתיים'.
"תזכירו לי מאיזה סניף אתן?" שאל תוך שהוא מתכופף להוציא את הרשימות מהמדף מתחת לשולחן.
"הן מסניף תל אביב, אני צודק?" נער אתיופי, יצא פתאום מדלת המטבח כשהוא מנגב את ידיו, וחייך חיוך קטן לאפרת, כאילו מתרברב בפניה בזיכרונו הטוב.
"צודק..תל אביב.." ענתה לו אפרת בחיוך מבויש וגוון אדמדם החל לצוץ בפניה.
העברתי את מבטי ממנה אל הנער, שניהם הסתכלו אחד על השני כאילו אין דבר מסביבם.
"אוו אלי, טוב שבאת!" אמר איציק ועורר את שניהם.
"תעזור פה לבנות, אני חייב לראות מה קורה עם האורז לצהריים." אמר ונכנס למטבח, כשהוא ממלמל משהו על זה שהוא צריך להאכיל מאות ילדים מורעבים.
"אהלן, אני אלי" פנה אלי בחיוך. "את אפרת המתוקה כבר הספקתי להכיר.." אמר והעצים את הגוון האדמדם שבלחייה. "ואת.?"
"מעיין" אמרתי, עדיין מנסה להבין מה בדיוק קורה בין אפרת לנער הזה שרק עכשיו הכרתי.
"נעים מאוד!" חייך במתיקות.
"אוקי, אז להתחיל להעמיס?" אמר כשהוא מתכופף להרים את ארגזי האוכל.
"יש! ביצים קשות! כמה לא צפוי.." אמרה אפרת בציניות כשאלי העביר לה את הארגז.
"אצלי השוקו!" אמרתי והוצאתי לה לשון.
"חחח חמודות" צחק אלי "הנה, במיוחד בשבילכן, הפתעה מהמטבח!" אמר והוציא שני מעדני מילקי וכפיות חד פעמיות. "אבל לא לגלות!" אמר לנו בלחש, כאילו נעשתה איזו פעולה סודית של השב"כ "זה שירות מהמטבח רק למועדפים של אלי!" חייך חיוך ענק והסתכל על אפרת, לבדוק את תגובתה.
"וואי תודה אלי!" אמרנו לו מאושרות.
"יאללה בובה, זזנו.?" פניתי אל אפרת והתחלתי להתקדם כשארגז השוקו בידי האחת והמילקי בשנייה.
"כן, באה.." ענתה והחלה לבוא לכיווני. "ביי אלי.. תודה.." אמרה בקול ביישני.
"רגע, אפרת! שכחנו את הסלט!" נזכרתי פתאום, אחרי שהתקדמנו כבר כמה מטרים.
"אה כן.. אלי אמר שהוא עדיין לא מוכן ושנחזור מאוחר יותר" ענתה לי.
"אה הבנתי.." אמרתי והמשכנו ללכת.
"יודעת מה?" נעצרתי פתאום. "תביאי, אני אקח את הארגז שלך, לכי תחכי שם לסלט.." אמרתי וקרצתי לה. "נראה לי שאלי ישמח לקצת עזרה.."
"באמת? את בטוחה?" שאלה אפרת וחיוך עלה על פניה.
"כן כן, לכי כבר!" לקחתי את הארגז מידה "אני כבר אסתדר."
"וואי מעייני, מזה תודה! חייבת לך!" אמרה אפרת והחלה לרוץ חזרה לכיוון המטבח.
המשכתי ללכת לכיוון המחנה, כשאני סוחבת את שני הארגזים ומתאמצת לא להפיל את המילקי.
אני חייבת לציין, שלמישהי כמוני, שלא ידועה בחוזקה הרב, היה די קשה..
על מי אני עובדת? היה מאוד קשה..
"צריכה עזרה?" שמעתי פתאום קול מוכר מאחורי. "זה נראה קצת כבד.."
ואי איזה פרק יפפפפפפפפפפפפה 😊
אאיי מדדההים ביותר :]
תמשיכיי בובה
מוואאה ענקיתת
QUOTE (שריני @ 28/06/2007) ואי איזה פרק יפפפפפפפפפפפפה 😊
מאמי פרקים מדהימים... 😛
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך 😁
פרק מדהים ! 😊
בא לי שזה יהיה עידווווווווווו 😛
זה ששאל אותה..
מחכה להמשךךךך..
אוהבת3>
אתר האהבה הישראלי