טנקס (;
המשך יפורסם מחר על הבוקר :]
וואו ליאני הכתיבה שלך מדהימה!!!
השלמתי את הפרקים שהיו חסרים לי וכל כך נהניתי ..
ועכשיו אני במתח :/
מחכה להמשך בהקדם ..
ליל"ט,
נשיקות!
קובי קןבי?!
וואי אני מתה עליו!! חחח הוא היה איתי במכביה! חחח
הוא באמת בדיוק כמו שתארת אותו [או שאת לא מכירה אותו וסתם במקרה יצא לך תיאור מדיוק שלו חחח]
וואי ליאני את רושמת מדהים מדהים!
אני כל כך מחכה להמשך :]]
אוהבתאותך
תתודה מתוקות :]]
הבטחתי המשך על הבוקר, ואני מקיימת !
מפרסמת עכשיו 😊
האליי, קובי קובי D;
איזה חמוד הוא הא ?! חחח
אבל נראה לי שהשנה הוא כבר סיים יב' אז אין יותר קובי :[
אוההבת הממוןן 3>
פרק 5-
"היה כל כך כיף!!" אמרה שירה כשחזרנו מהפעילות,
כשהיא נופלת בכבדות על הספה שהבנים הביאו למחנה. "אין כמו ריצה על חוף הים!"
"ועוד עם השווים שהיו שם..." הוסיפה סיוון במבט חולמני.
"ראיתם כמה יפים?!" אמרה בהתפעלות.
"ולחשוב שכל אלה הם רק בשכבה שלנו.. אני לא רוצה בכלל לחשוב על היותר גדולים.." הוסיפה.
"את רוצה, את רוצה" אמרה לה נטע בחיוך.
"יואאאאו אני רעבה!!!" שמענו פתאום את ענבל צועקת. "למישהו יש אוכל אכיל במחנה הזה?!"
ענבל גם מהשכבה שלנו, רזה ויפה עם עיניים ירוקות ונמשים.
היא גם זו שמדריכה איתי את קבוצת החניכים שלנו.
"מה ענבלי? על מה העצבים?" פנתה אליה אפרת.
"כל אחד פה יותר קמצן מהשני! אני מתה מרעב.." אמרה ועשתה פרצוף עצוב
בקיצוניות שגרמה לכולם לצחוק.
"חשבת על ללכת למטבח ? איציק תמיד מוכן לתרום אוכל לילדים נזקקים!" אמר לה אלעד תוך שהוא מחפש משהו בתיקו.
איציק היה הטבח של המחנה. הוא ליווה אותנו מהקורס מדריכים, במשך כל טיולי התנועה.
כולם אהבו את האוכל שלו, והוא תמיד הסכים להכין משהו לכאלה שביקשו.
"אני באה איתך למטבח!!" קפצה אפרת ממקומה והחלה לגרור את ענבל לכיוון היציאה מאזור האוהלים.
"מה את קופצת? יש משהו שאת רוצה לספר לנו.?" שאלה שירה במבט חשדני.
"כשיהיה מה לספר, אתן הראשונות שתדעו!" קרצה לנו ויצאה עם ענבל.
"מעיין, בואי שנייה.." קמה פתאום נטע ולקחה אותי הצידה, רחוק מהרעש של כולם.
"מה קורה איתך.? את ממש שקטה.." שאלה בטון רגוע ומתעניין.
"לא שום דבר..סתם עייפה קצת..רצנו והכל, ואני לא הכי בכושר.." חייכתי וניסיתי לדבר בטון כמה שיותר אמין.
"ראיתי איך הסתכלת עליה במשך כל הפעילות.." אמרה נטע בהיסוס.
"על מי?" שאלתי מופתעת.
"על הדס..החדשה של נדב.." אמרה כשמבטה מופנה מטה, מנסה להתחמק מעיני.
"אה.. אז את גם יודעת מזה.." אמרתי ספק לה, ספק לעצמי.
"כולנו יודעות.. לא רצינו לספר לך, לא ידענו איך תגיבי.. את לא כועסת, נכון.?" הרימה נטע את ראשה והורידה אותו מיד כשעיניה נתקלו בעיני.
"לא..לא כועסת.." אמרתי כשבמוחי רצה המחשבה שאם הן כולן יודעות,
היחסים של נדב עם החדשה כנראה רציניים.
"רק שתדעי לך.." אמרה נטע ואחזה בידי "שאת הרבה יותר יפה ממנה.." הפעם היא הסתכלה בעיני וחייכה חיוך מתוק.
"אני רצינית, אני לא אומרת את זה רק כי אני יודעת שזה מה שאת רוצה לשמוע!" הוסיפה בטון החלטי.
המשפט הזה, הכה פשוט, שבכלל לא שינה את העובדה שלנדב יש מישהי אחרת, דווקא הצליח לשמח אותי ושיפר פלאים את מצב רוחי.
"נטע.." חייכתי אליה "אני אוהבת אותך! תודה שכל כך אכפת לך.." חיבקתי אותה וחשבתי לעצמי איזה מזל שיש לי כאלה חברות.
"יאללה חבר'ה!" הגיע פתאום יואל, הרכז שלנו,
שהזיפים על פניו הספיקו להגיע לשיאים שעוד אף פעם לא ראינו.
"כבר אמצע הלילה! מחר יש יום עבודה עמוס.. יש לנו עוד המון מה להספיק!"
"אז אתה רומז שאנחנו כאילו כזה אמורים ללכת לישון?" אמרה לו יעל
כשהיא מחכה את טון דיבורו הנשי ואת תנועות ידיו בקיצוניות.
יואל היה הומו, זה היה ידוע לכולם. אהבנו אותו ואת דרכו הנשית.
כמובן שהיה לו ברור שהחיקויים שלו הם למטרת הומור בלבד, והוא תמיד שיתף איתנו פעולה.
במחנות וטיולים, יואל היה מעין 'אבאמא' של כולנו.
"בואי הנה קופיפה!" התחיל יואל לרוץ אחרי יעל כשהוא מתפוצץ מצחוק,
והמכנס הגדול שלבש נפל וחשף את כל תחתוניו האדומים.
"אחרי מה שאני אעשה לך, את כאילו כזה..." חזר על חיקויה הקיצוני "לא תוכלי יותר בחיים ללכת לישון!"
מדהים 😁
חחח הקטע עם יואל הרג אותי....
המשךך
QUOTE (mayafi16 @ 27/06/2007) מקסים 😊
😉
מדהיםםםם =]]]]
למה מעיין ונדב נפרדו אבל ? :/
והמשךךך דחוף !!
חחחחחחחחחחחחחח אהבתי את היואל הזה 😁
פרק מדהים 😊
מחכה להמשך !
אתר האהבה הישראלי