סהר , .. אתה חושב שקיים גן עדן..?

שמחה שאהבתם את הפרק של אתמול 23/8 , כותבת המשך ..

"הילה בבית חולים" אמרתי לסהר, והדמעות נפלו בלי חשבון..
"מה? מה קרה לה??" נבהל.
"תאונה.. אני חייבת ללכת לשם!" אמרתי.
"ברור, אני אקח אותך" השיב, ויצאנו לכיוון המכונית..
..
"שרה היא בסדר?? מה קרה?" שאלתי את אימה של הילה שישבה מחוץ לחדר המיון,
בוכה ללא הפסקה..
"זהו נויה.." אמרה לי, ו-2 המילים האלו זעזעו אותי לחלוטין..
"מה זהו? דיי.. בבקשה לא עוד הפעם.." אמרתי, וצרחתי בבכי..
"היא לא מתה.. בבקשה לא.." לחשתי, והשטחתי על הרצפה,
בדיוק כמו ביום שהודיעו לי על פטירתו של אבי..
"נויה.." לחש לי סהר, והתכופף אליי..
"סהר, היא מתה.. מתה.." לחשתי, "ששש.. יהיה בסדר..." ניסה להרגיע אותי..



השמיים היום היו אפורים מכל יום קיץ אחר, הכחול שלהם נעלם..
אפילו השמש התחבאה לה בין העננים,
והשאירה אותנו למטה בלי טיפת אור, טיפת תקווה..
ההלוויה התחילה, באו המוני אנשים החל מילדים בגילנו ועד למבוגרים וזקנים..
הצרחות והבכי נשמעו בכל רחבי בית הקברות..
אמא התלוותה אליי ליום הזה, וגם לידור אחותי וגיל אחי באו, וכמובן שגם סהר..
נעמה, גילוש ורוני גם הגיעו ואיתם כמה מכרים..
הרוח באותו היום הייתה חמה וחזקה, והעיניים שלי שרפו מדמעות ומיובש..
"עוד מעט את מקריאה את מה שכתבת, נכון?" שאל אותי גיל אחי..
"כן.." לחשתי, מוציאה ממחטות מהכיס של המכנס..
..
"הילושית שלי,
אני לא יודעת ממש איך להתחיל ולהסביר לכל מי שהגיע לכאן כמה את חשובה לי ..
וכמה תהיי חסרה לי בעולם הזה..
היה בך מן הקסם, הקסם ההוא שאני תמיד מחפשת בבני האדם..
אצלך הוא היה טיבעי, בלי יותר מידי הצגות, שקרים, התחזויות..
היית מי שאת- והקסמת את כל הסובב אותך.. בייחוד אותי..
הילוש, שום דמעה שתיפול לי מהעיניים לא תתאר את הכאב שאני מרגישה עכשיו..
את הכאב ההוא של האובדן, את הכאב שאני כל כך מפחדת ממנו..
שאלוהים בחר לקחת את אבי ז"ל, הרגשתי שעולמי חרב,
אבל כמה אנשים הצליחו להרים אותי אל הקרקע,
לתת לי דחיפה קלה ולעודד אותי שסוף העולם עוד לא הגיע ושהכל לטובה,
שהכל מסיבה.. ואת היית מבניהם.. עודדת, תמכת, נתת כתף חמה..
היית שם בשבילי..
אני לא יכולה לתאר לעצמי איך החיים שלי יהיו עכשיו בלעדייך,
למי אצלצל כשארגיש רע או שארגיש הכי מאושרת בעולם?
למי אשלח הודעות אהבה סתם ככה בלי סיבה?
איך זה יהיה לצאת עם כל הבנות, ולדעת תמיד שאת חסרה לנו בהרכב?
איך זה יהיה בלעדייך?
מי ייתן ותנוחי עכשיו מנוחת עולמים, אני בטוחה שאבי ישמור עלייך שם למעלה,
וששניכם יחד תישמרו על כולנו כאן למטה..
כנראה שאלוהים זקוק שם לטובים ביותר, ובגלל זה הוא לקח אותך מלאכית שלי..
הילה ברוכי, יהי זכרך ברוך.."
קיפלתי את הדף ל-4 חלקים שווים,
מחיתי את הדמעות מהעיניים ולקחתי כמה צעדים אחורה..
..
"הילושי, מלאכית שלי,
בעולם שכזה הספקתי ללמוד שצריך להעריך כל דבר הכי קטן שאתה זוכה להכיר או לחוות..
כנראה ששוב פעם לא הערכתי מספיק..
לא הערכתי את מתנת העולמים שזכיתי לקבל- לא הערכתי מספיק אותך..
וכל הריבים והשטויות האלו בנינו הילוש,
שום דבר לא היה במכוון, באמת שלא! אני אוהבת אותך כל כך, כל כך הרבה הילה..
אני לא יודעת איך אני אסתדר פה בלעדייך,
מי תנחם ותעודד אותי כשאבכה? מי תנסה לשכנע אותי כל פעם לצאת איתה,
אפילו שהכי לא יהיה בא לי?
מי תצלצל אליי כל בוקר לשאול מה שלומי, ואם ישנתי כמו שצריך?..
מי אם לא את..?
יהי זכרך ברוך הילה ברוכי.."
רוני הקריאה את ההספד שלה, ופרצה בבכי איום..
עד שאימה התקרבה אליה ולקחה אותה הצידה להרגיעה..
..
"הילה ברוכי, אומרים שבחיים זוכים להכיר הרבה אנשים שמעבירים בך תחושת קסם,
בדיוק כמו שנויה אמרה עכשיו, את הצלחת להעביר בי את הקסם הזה..
ובטוחה שהצלחת להעביר אותו בכל אחד מהאנשים שזכו להכירך..
הילה, קשה לי לדבר עלייך בלשון עבר, קשה לי לעכל שאת לא איתי עוד..
קשה לי להבין שהמציאות שלי הולכת להשתנות,
שבהרכב שלנו תמיד תהיה מישהי שחסרה..
מקווה שטוב לך שם למעלה הילה, בין כל הנשמות..
ושמידי פעם תסתכלי עלינו למטה, ולא תשכחי אותנו..
כמו שאותך לא נשכח אף פעם.."
גילי הקריאה את הקטע שלה, ורועי החזיק את ידה..
..
"היללי שלי, בתוך כל מישהו אפשר למצוא איזה שיר מתנגן..
שהסתכלתי עליך מצאתי את השיר האופטימי ביותר..
תמיד הקרנת כלפי חוץ אהבה, חום ונתינה..
קסם אישי שהדהים אותי כל פעם מחדש..
תמיד בילינו יחד, צחקנו והשתוללנו..
'החמישייה המנצחת'- ככה קראת לנו,
תמיד אמרת שלא משנה מה יש לנו אחת את השנייה..
ומה נעשה עכשיו שאת לא חלק מהחמישייה הזאת עוד?
מה נעשה שאנחנו רק רביעייה? איך נזמין שוב פעם 5 טקילות?
איך נתווכח איך להתפצל כדי להגיע בשתי מוניות?
איך נחייך אחרי דקות של בכי, אם לא תהיי כאן כדי לעודד?
איך נחייה חיים שלמים בלעדייך?
אני אוהבת אותך, ולעולם לא אשכח אותך..לעולם.. יהי זכרך ברוך"
נעמה אמרה, והיה שקט ברחבי בית הקברות..
..
"אתם ממשיכים מכאן לבית של הילה?" רוני שאלה אותי ואת סהר בתום ההלוויה..
"אני רוצה ללכת כמה דקות לים להירגע, אני אגיע לשם עוד שעה ככה.." אמרתי..
"טוב מאמי, אז נתראה שם.." גילי אמרה לי, והתחבקנו כולנו..
"אני אוהבת אתכן בנות.." לחשה נעמה, והדמעות שוב פעם נפלו בלי חשבון..
..
הלכתי עם סהר לשבת במקום הקבוע שלנו, על הסלעים בחוף הים..
הים היה סוער במיוחד היום, והגלים הגיעו לגובה נדיר לתקופה שכזו..
"נויה..את בסדר?" לחש לי סהר..
"איך אהיה בסדר?" נאנחתי..
"..אני לא מאמינה שקרתה לה תאונת דרכים בדרך אליי,
זה כאילו אני מביאה מזל רע לכל מי שקרוב אליי סהר.."
"אל תדברי שטויות"
"באמת סהר, את אבא אלוהים לקח לי, עכשיו את הילה..
מה אחר כך? אני לא רוצה לדעת" בכיתי..
והוא שתק..
"סהר , .. אתה חושב שקיים גן עדן?"
שאלתי את אותה השאלה ששאלתי אותו כשאבי נפטר..
"חייב להיות קיים" ענה את אותה התשובה..
"..אחרת איפה אבא שלך והילה אם לא?" הוסיף..
"אתה באמת מאמין בזה סהר? אני כל כך מפחדת מהמוות.." לחשתי לו..
"אני מאמין נויה, אני מאמין" אמר, וחיבק אותי חיבוק חם ואוהב..










:/ היה לי קשה לכתוב את הפרק הזה ,


המשך יבוא ..

איזה פרק עצוב 😢

אני 2 פרקים יושבת כולי מצומררת
ועם דמעות בעיניים!!
😢
תמשיכי מאמי

QUOTE (טוניטה @ 24/08/2007) אני 2 פרקים יושבת כולי מצומררת
ועם דמעות בעיניים!!
😢
תמשיכי מאמי
😢

מצטערת.. :/

=[
כזה עצוב, מרגש, מדהים..
תמשיכיי בובה

מקווה שאספיק לכתוב עוד המשך היום ,
פשוט אני חייבת להמשיך את 'להתראות נעורים,שלום אהבה..'

נראה מה יהיה (:

שיהיה שישי נפלא!
נשיקות!

אני עם דמעות...
הצלחת לרגש כ"כ !!!

שבת שלום.. :]

איזה עצוב😢
כל הפרק אני יושבת וקוראת, והדמעות יורדות וממשיכות ליפול.
הפרק הזה נגע בי כ"כ, ואני לא יודעת פשוט איך לתאר את הצמרמורות שעברו בי.

פרק ממש מרגש.
תמשיכי כשתוכלי, שבת שלום3>

פעם ראשונה שאני בוכה מהסיפור הזה..
הפעם באמת ריגשת, תמשיכי.

שבת קודש

ואי.........מדהים..........
רק שבדר"כ לא מתקשרים מהבית חולים לאף אחד חוץ מהמשפחה.....
סתם לא קשור
תמשיכי

מדהים
כואב לי בלב
צמרמורת
דמעות בעיינים

את כותבת כל כך מדהים

תודה רבה רבה ...


ויעלי זה קרה בחיים שלי שצלצלו מהבית חולים חוץ מלמשפחה ,
אז הכנסתי את זה לכאן ..
אבל שיהיה מאמוש ..


שבת קודש..

ווואו שני פרקים כל-כך מדהימיםם..
ממש יורדות לי דמעות בעיניים :/

מחכה להמשךך..

שבת שלום :]