"כמה מילים עוד לך אומר שתבואי כבר מחר לגלות את רגשותייך?,
בחץ האהבה הוא ישדך את ליבי ואת ליבך , אני שוב חוזר אלייך.."
התנגן לו השיר של אייל גולן ברדיו , וצחקתי לעצמי ..
שנים שלא שמעתי את השיר הזה .. מה הם נזכרו בו פתאום ? ..
זה היה השיר שלי ושל דניאל , שני ערסים קטנים .. תמיד צעקנו אותו בקולי קולות ..
אני ודניאל , איזו תקופה זו הייתה , האמת שאני נזכרת בה .. זו הייתה תקופה טובה ,
היה לי כיף איתו , אבל בעיקר נוח .. בגלל זה היה קשה לי להרפות ולהבין שזהו,
שעוד פרק בחיים שלי הסתיים ..
היה לי קשה להעביר את הדף ההוא , אבל בסוף עשיתי זאת , והאמת שאני לא מתחרטת ..
טוב , אולי לפעמים , באמת שהוא דאג לי , זה קצת חסר לי מידי פעם ..
אפילו שיש לי את סהר שלי , שאף אחד לא ישתווה לו לעולם ..
..
"אמא,אני מתגעגעת אלייך כל כך" אמרתי לאימי בטלפון..
"גם אני אלייך ילדה שלי..איך את מסתדרת?"
"בסדר האמת, כל היום אני עם אנשים..אל תדאגי, וגם ניקיתי את הבית,
והדלת תמיד נעולה.. ולישון אני לא ישנה לבד" התחלתי לחפור,
ושכחתי שמדובר בשיחה לחו"ל.
"אני שמחה מאמי שלי, קניתי לך כמה הפתעות נחמדות" צחקה..
"איזה כיף!" חייכתי..
"תשמרי על עצמך ,אה?"
"גם את אימוש, והכי חשוב שתיהני!
אוהבת!".. אמרתי, וניתקנו..
ישר דמעה נפלה מהעין, הקשר שלי עם אמא שלי הוא קשר שלא אצליח להסביר לעולם..
כל פעם שאנחנו רחוקות אחת מהשנייה, הגעגוע מתעצם, אני מרגישה תלות עצומה,
קשה לי בלעדיה.. אולי מעצם העובדה שאני חיה בלי אבא כבר דיי הרבה זמן,
או אולי מפני שזכיתי באמא הכי טובה שיכולתי לבקש..
..
"נמי, מה את עושה?" שאלתי את נעמה במסנג'ר,
דיי ניתקתי איתה קשר, והרגיש לי רע..
"אני בדיוק זזה, ביי" היא כתבה..
"לאן? קרה משהו?"
"כאילו שאכפת לך"
"אאוץ'..מה יש נמי?"
"איך נעלמת.."
"אני יודעת ואני מצטערת, חשבתי שניפגש היום.."
"לא יכולה, קבעתי עם לימור" ענתה בצורה יבשה..
"ומחר בא לך?"
"לא יכולה גם, אני עם אלון.."
"אהה הבנתי, טוב לא חשוב העיקר שתיהני..תדברי איתי שתוכלי,
אני אוהבת אותך" כתבתי לה, מנסה לרכך את המצב כמה שאפשר..
"תודה, יום טוב.." כתבה לי, היה לי עצוב..
..
"נויה, בא לך לבוא אליי? ממש משעמם לי.." סהר שלח לי הודעה..
"וואי גם לי, מתארגנת ובאה" שלחתי חזרה, והלכתי להחליף בגדים..
יתרון אחד בזה שאמא לא כאן הוא שהאוטו זמין תמיד..
ואפילו שהבית של סהר במרחק הליכה ממני,
למה שאטרח ללכת ברגל שאפשר לקחת את הרכב..אה!?
"זריזה" חייך.
"עם האוטו" אמרתי, ונדנדתי את המפתחות מולו..
"עצלנית וואי!!" צחק.
התיישבנו בסלון, וצפינו קצת בטלוויזיה,
הכל כמעט היה בשידור חוזר..ושיעמם לנו מאוד..
"רוצה נצא לאנשהו?" שאל.
"אין לי כוח, חשק ותקציב" חייכתי.
"אז..?"
"לא יודעת" נאנחתי, ושמתי ראשי על רגליו..
"נו נויה.." אמר, ושיחק לי בשערות..
"זה נעים" חייכתי אליו, והוא צחק..
"נויה.."
"מה?" שאלתי, והוא שתק..
"מה סהר?" חזרתי על עצמי..
"אני רוצה לשאול אותך רגע משהו,
אבל תעני לי הכי בכנות.. אני לא אפגע" אמר..
"תשאל.." חייכתי אליו, ונתתי לו את ידי..
"היית יוצאת איתי?"
"יוצאת איתך?" נדהמתי מהשאלה..
"כן.."
"מה זאת אומרת יוצאת?" שיחקתי אותה טיפשה..
"נו, הבנת למה אני מתכוון.."
"ברור, מי לא הייתה יוצאת איתך טיפשון?" חייכתי אליו..
"ועכשיו רציני"
"אני רצינית" השבתי, מחביאה את החיוך..
הוא שתק..
"למה אתה שואל?" התעניינתי.
"סתם.."
"נו סהר.."
"כי אלה אמרה לי שאני אחד שכולן אוהבות אבל לא היו יוצאות איתו בצחוק.."
"מה!? למה הסתומה הזאת אמרה את זה בכלל? חתיכת מפגרת בלי השכלה בסיסית" כעסתי.
"דיי, אל תגידי את זה.. אולי יש במה שהיא אמרה משהו.."
"סהר חלאס עם השטויות, אתה יודע בדיוק מה אתה שווה..
ואל תיתן לאחת ממסלול ג' לשנות את זה" הרמתי את קולי..
הוא חייך, ידעתי שעדיין הוא שקוע במחשבות.. העדפתי לא להציק יותר מידי..
"תביא חיבוק סהרון" חייכתי אליו, וחיבקתי אותו חזק..
"מה הייתי עושה בלעדייך? מה?" שאל אותי,
"מה אני הייתי עושה בלעדיך..?" שאלתי חזרה.. והוא נשק לי במצח..
"אם יקרה לך משהו, אני אמות.." הוא אמר לי,
"ואם יקרה לך משהו, אני אמות.." השבתי..
"באמת נויה.." המשיך את דבריו..
"באמת סהר" חייכתי , והפעם חיוך של פחד ..
מצטערת שרק עכשיו כתבתי לכם פרק , פשוט היה לי סופ"ש דיי עמוס..
חברה הייתה אצלי וכל מיני מפגשים וכאלה ..
ומצטערת גם אם יצא קצר , פשוט כבר שעתיים שאני יושבת וכותבת,
ואני חייבת לחתוך לישון כבר, כי מחר אני קמה מוקדם ..
מבטיחה שיהיו המשכים בתדירות גבוהה יותר ,
אוהבת המון ,
ליל"ט !~




