סהר , .. אתה חושב שקיים גן עדן..?

תודה דניאלי.. (:



מצטערת אבל לא יהיה היום המשך , מצב הרוח בקאנטים..
ואני צריכה לקום מחר מוקדם - יום כיף בלונה פארק ת"א
אז ההמשך יהיה בע"ה כשאחזור מחר בלילה..


ליל"ט , אוהבת ..

QUOTE (pucha @ 21/08/2007)

מצטערת אבל לא יהיה היום המשך , מצב הרוח בקאנטים..
ואני צריכה לקום מחר מוקדם - יום כיף בלונה פארק ת"א
אז ההמשך יהיה בע"ה כשאחזור מחר בלילה..


ליל"ט , אוהבת ..
אוףף=[
טוב לא נורא, מקווה שהמצברוח ישתפר ושתהני מחררר בלונה פארקD:
33>

תהההני מדהימה שליי ..


(:

תהני מותק!!!
מואהההה

מקסים,המשך

יא..
גם אני הייתי בלונה פארק.!
[:

יאפה יאפה יאפה ושוב ?! יאאאפה P:

מאמי אני חייבת להגיד לך אולי זאת רק אני או לא יודעת מה , אבל הסיפור קצת קופץ\רץ .. יעני ממצב למצב בלי שאמרת .. כיאילו , לא יודעת פתאום היא עם סער פתאום בבית ורץ מהר מהר מהר .. עוברים יעני ממש ימים שם [ בסיפור ] חחח

אאאאאוהבת :]

QUOTE (mayafi16 @ 20/08/2007) לירני,
אויש כמה שהתגעגעתי לסיפור שלך.
מושלם
ואיכותי כמו תמיד.

אוהבת.
...

"אני חושב שזה בולשיט.." אסף אמר לי, והביט בי מחכה שאגיב..
"דווקא לדעתי זה לא, ז"א נכון שיש מקרים יוצאי דופן,
אבל בכלליות יש כזה דבר ידידות.. אני מאמינה בזה"..
"עשי לי טובה נויה, את סתם תמימה..
בסופו של דבר תמיד יהיה צד אחד שירצה יותר" הרצה לי, ושתקתי..
מביטה בנופים שחולפים אל מול עיניי, בעוד שהרכבת עושה את דרכה צפונה..
"לא יודעת מה להגיד לך.." מלמלתי..
"אני אביא לך דוגמא גם!" התפרץ לאחר כמה שניות של שקט..
"כן?" שאלתי, מחכה לסיפורו..
"תקשיבי, נכון דנה? קיצור היינו ידידים הכי הכי שיש,
אם תנסי להגדיר את הטמטום הזה- אז אנחנו היינו ההגדרה!
ו-וואלה, לילה אחד ששנינו היינו שיכורים יצא שהתנשקנו,
ומאז כלום כבר לא אותו דבר.. שאנחנו יחד יש מתח מיני,
יש משיכה, אין.. אין יותר את אותה הידידות.."
"אז כנראה שהיא לא הייתה קיימת אף פעם,
כנראה שהיא התחילה מתוך אינטרנט" אמרתי לו..
"מה הכוונה?" שאל אותי..
"כנראה לאחד מכם עוד בתחילת הידידות הייתה כוונה אחרת,
כוונה שבסופו של דבר יהיה משהו מעבר לזה.." הסברתי את כוונתי.
"לכל ידידים יש את זה.." אמר בלי היסוס..
"לי ולסהר לא" אמרתי ללא חשש..
והוא צחק..
"מה מצחיק אותך!?" כעסתי..
"את וסהר.. נו באמת נויה!" קרא בקול,
והאישה הזקנה שישבה לידי התעוררה משנתה..
"כן אסף! אני וסהר.. מה מצחיק אותך בזה?"
"שקוף שאתם עוד תתחתנו או משהו.."
" איזה שטויות אתה מדבר, הגזמת" פרצתי בצחוק..
"נחיה ונראה חומד" חייך אליי..
..
"וואי מה יש לרכבת הזאת, כל שנייה היא נתקעת!!"
צעק אחד מהיושבים בספסל שאחריי..
"זה באמת מוגזם.." אסף הצטרף לצעקות!
"נו, כאילו שזה יעזור.." אמרתי לו, ושלפתי את הנגן מהתיק שלי..
"מה את שומעת שירים עכשיו?" כעס עליי..
"מה אתה רוצה שאני אעשה?? שאבזבז עצבים מיותרים סתם ככה?
נתקעה, היא תיסע עוד מעט.. מה יעזור? נו באמת.."
"שלא תהרגי אותי.." מלמל, והפנה לי את גבו..
'טיפש', חשבתי לעצמי ולחצתי על play..
אסף למד איתי בחטיבה העליונה, היינו כיתות מקבילות..
תמיד היו בנינו ויכוחים או התפרצויות,
אבל לקחנו הכל בפרופורציה, בכלליות הסתדרנו..
את עבודת הגמר של המגמה עשינו יחד, עבודת צוות מופלאה..
והציון בהתאם.. קיבלנו 100..
"הנה הסתומים הזיזו אותה סוף כל סוף" אמר אחד האנשים,
וכולם מלמלו על כמה שכיף שהרכבת ממשיכה בדרכה,
ושזאת ממש חוצפה כל העיכובים והעצירות האלה..
..
"וואי את לא מבינה איזו נסיעה זוועתית הייתה לי.." סיפרה להילה בטלפון, והיא צחקה..
"סיפורי רכבת..מי לא מכיר את זה?" השיבה...
"כן אה, אוי נורא..הרכבת נעצרה ונתקעה כל כך הרבה פעמים,
והישראלים האלו פשוט גועל נפש!! התחילו לצעוק ולקטר,
ולצלצל כל רגע למודיעין של הרכבת,
ולהגיד שבגלל העיכובים האלו הם יאחרו למקום עבודה שלהם..
והכי מצחיק הילה.. איזה אחד עושה ל-היא מהמודיעין..
'תני לי סיבה טובה למה לא כדאי לי פשוט להגיע במכונית למקום עבודה שלי מאשר להגיע ברכבת!
תני לי סיבה!', הוא הרג אותי.." אמרתי לה, וצחקתי בקולי קולות..
"ישראלי שלוך" צחקה..
"ומה איתך יפה שלי? איך עבר היום?" שאלתי אותה..
"עבר בסדר, ברגיל.. הכרתי מישהו ממש חמוד.."
"וואלה.. מי בר המזל??" התעניינתי..
"קוראים לו שגב, הוא מרמת גן.." אמרה..
"אוייש..רחוק"
"שטויות, יש רכבות, אוטובוסים.. חינם!"
"כן ..אבל לא בעיה?"
"אם תרצה אין זו אגדה" מלמלה וצחקה, אהבתי את האופטימיות שלה,
ובעיקר את העובדה שהיא זורמת עם כל מצב נתון..
לא חושבת יותר מידי, ההפך ממני.. אני חושבת לכמה חודשים קדימה..
"כן אהה.." השבתי..
"מה את עושה היום? יוצאת? יום אחרון לרגילה שלך.."
"תזכירי לי.." נאנחתי..
"נו בואי נעשה משהו" הציעה מהר..
"אין לי חשק.." מלמלתי..
"נו נויה, התגעגעתי אלייך כל כך..בואי נצא רק שתינו,
כמו פעם.. אל תבאסי!" ניסתה לשכנע אותי..
"מה בא לך?" שאלתי אותה..
"רוצה נלך לשבת ב'גרבי'..?"
"לא יודעת אם בא לי דאנס בר.."
"נו בואי, יהיה כיף! נשתה.."
"עזבי השתייה הזאת עושה לי צרות, צריך להרחיק אותי ממנה.. ואותה ממני!!" אמרתי מהר..
"חחח טוב מצחיקולה אשמור עלייך, אל חשש! אני אאסוף אותך,
אבקש מההורים את המכונית.."
"מתי להיות מוכנה?" שאלתי..
"11 וחצי אהיה אצלך" אמרה, והבטתי בשעון לבדוק מה השעה..
"סבבה, יש לי עוד זמן לראות את סהר" אמרתי לה עם חיוך..
"סהר, סהר.. תמסרי לו בוסה ממני!" צחקה..
"אמסור אהובתי, נתראה ב11" השבתי.
"אני אוהבת אותך נויה.." אמרה, וניתקנו את השיחה..
..
"אנחנו יוצאות ל'גרבי', הילה צריכה לאסוף אותי.. היא מאחרת כבר.." אמרתי לסהר.
"אהה נחמד.." חייך אליי, ובא לשבת לצידי על הספה..
"נסעתי ברכבת היום בחזרה מת"א, ופגשתי את אסף על הרכבת..
הבנאדם הזה פשוט בלתי נסבל!" אמרתי לסהר והוא צחק..
"כן, הוא קצת דביל.."
"קצת??? אלוהים.. מה יש לו? איך בראו דבר כזה?"
הכעס בי השתולל שוב פעם, ופרצנו בצחוק..
"ומה אתה עושה היום?" התעניינתי.
"נשאר בבית, אין לי חשק לצאת.."
"חמישי..מה נהיה ממך בנאדם? תצא, תהנה!"
"לא מאמי, לא בא לי.."
"קרה משהו?" שאלתי בדאגה.
"סתם שגרה.."
"ושגרה זה דבר רע?"
"לפעמים.." ענה..
"אתה יודע שעוד כמה שבועות יש אזכרה לאבא שלי.." אמרתי לו..
"בטח שאני יודע..זה יוצא יום רביעי" השיב, וליטף את ראשי..
"אני לא מאמינה שהזמן חלף כזה מהר סהר, זה מפחיד אותי.."
"אל תפחדי, זה דרכו של עולם.." לחש באוזני..
"כן אה.. דרך מסריחה"
"אני בטוח שטוב לו עכשיו.."
"אתה חושב?" שאלתי.
"אני בטוח, באמת נויה.." הביט אל תוך עיניי, האמנתי לו..
הפלאפון צלצל ורצתי לענות..
"הלו? שאלתי..
"נויה?"
"כן.. מי זה?"
"מדברים מבית החולים.." ענה הקול בקו השני...
"מה?? מה קרה?" נבהלתי..
"כדאי שתגיעי לכאן מהר, חברה שלך הילה עברה תאונה..
מצאנו את המספר שלך כאחרון ברשימת השיחות היוצאות ובחרנו לצלצל אלייך ולהורים"
"אני כבר מגיעה" ניתקתי את השיחה..
"הילה בבית חולים" אמרתי לסהר, והדמעות נפלו בלי חשבון..
"מה? מה קרה לה??" נבהל.
"תאונה.. אני חייבת ללכת לשם!" אמרתי.
"ברור, אני אקח אותך" השיב, ויצאנו לכיוון המכונית..
..
"שרה היא בסדר?? מה קרה?" שאלתי את אימה של הילה שישבה מחוץ לחדר המיון,
בוכה ללא הפסקה..
"זהו נויה.." אמרה לי, ו-2 המילים האלו זעזעו אותי לחלוטין..
"מה זהו? דיי.. בבקשה לא עוד הפעם.." אמרתי, וצרחתי בבכי..
"היא לא מתה.. בבקשה לא.." לחשתי, והשטחתי על הרצפה,
בדיוק כמו ביום שהודיעו לי על פטירתו של אבי..
"נויה.." לחש לי סהר, והתכופף אליי..
"סהר, היא מתה.. מתה.." לחשתי,
"ששש.. יהיה בסדר..." ניסה להרגיע אותי..





...........







ירדן- יש סיבה לכך שהימים בסיפור רצים במהירות ובלי יותר מידי התעמקויות..
וגם שהמצבים קופצים אחד מהשני בלי הסבר ממני - זה כל הקסם לדעתי ,
העובדה שצריך לפתח קצת את הדימיון כדי להבין איפה כל סצנה מתרחשת..



מקווה שאהבתם את הפרק..
המשך בע"ה מחר בבוקר..


אוהבת , ליל"ט ..

מדהיםםםםםם 😢

איזה עצוווב 😢

😢 😢 ככזה עצווב..
תמשיכי בובה
פרק מדהים

הייתה לי הרגשה שיקרה משהו רע עוד מהפרק הקודם
יפהה..!

טוב זאת דעתך ..


יאפפה :] [ הפרק ]

מדהים.