8O 8O 8O 8O 8O 8O תמשיכיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי
תמשיכי מהרררררררר פליזזזזז..!! אני במתח של החיים
חולה עליך נשמה את כותבת מהמםםםם תמשיכי!!!!
אני רוצה המצ'ך (: :!:
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
איך עצרת???? אני רוצה המשךךךך עכשיוווווו
אין סוף לסיפור וכבר כתבת חדש?? אולי תסיימי אותו?!
מה???????????
אין המשך???????????
למה???????? 😢 😢 😢 😢 😢 😢 😢 :cry:
נו תמשיכיייייייייייי מזה הייבוש הקטלני הזה אהה?!?!?
אני בסוף אמות פההההההההההההההה :!:
המשךךךךךךךךךךךך דחוףףףףףף :!: :!:
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך דחוףףףףף 😂
דייייי אין המשך??? איזהההההההההה מתחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
אלווושששש תמשיכייייייייייייייייייייייייייייי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
"הוויי סוף סוף... כבר התחיל להיות משעמם לי.." אמרתי בציניות בקול רם. אך פתאום ראיתי את מי שעמד שם בדלת, פערתי את עיני ואת פי בתדהמה...
"דיקלה?! מה את עושה פה?! התבוננתי על הבחור שעמד בפתח הדלת בפה פעור, זה היה אדם. "אדם, מה אתה עושה פה? איך ידעת שאני כאן? תעזור לי, בבקשה תשחרר אותי.. בבקשה.." התחננתי. אדם נכנס פנימה וסגר את הדלת. הוא התבונן עליי ארוכות. "אני.. אני לא יכול! אבל בבקשה דיקלה, תאמיני לי, אני לא ידעתי שזאת את, לא היה לי שמץ של מושג!" "שאני מה?! מה אתה קשור לכל הסיפור הזה? אדם... רק אל תגיד לי שאתה..." "אני הבן של ויקטור.." "מה?! מנוול אחד!! הכול בגללך!! הכול!!!" "מה, מה בגללי?!" "כל הצרות שלי!! הכול!! אתה מנוול ופושע בדיוק כמו אבא שלך!!" "לא לא דיקלה.. זה לא בכוונה... תביני את אבא שלי, אין לנו מספיק כסף להתקיים.. העבודה שלי לא מספיקה לנו, ואבא שלי מובטל.. זאת הדרך היחידה שלו להשיג כסף.." "500 אלף שקל?! מאנשים שאין להם גרוש על התחת?! למה אדם, למה?!" "אני לא יודע, ניסית לדבר עם אבא שלי שיפסיק עם זה.. הוא לא מוכן! התחננתי בפניו!" אדם כמעט בכה. "זה לא בגלל שאתם נזקקים לכסף.. זה רק בגלל נקמה מטופשת של שנאה בת 10 שנים!" "נקמה? על מה את מדברת?!" "אתה רוצה להגיד לי שאתה לא יודע כלום?!" "יודע מה?" "אל תיתמם!" "באמת דיקלה, שאין לי מושג למה את מתכוונת!" "אתה לא יודע מה קרה, כשהייתי בת 8 ואתה היית בן 12?!" "לא שזכור לי, עברו 10 שנים.." "על זה אני מדברת!" "מה קרה לפני 10 שנים?!" "אדם, אבא שלך אנס אותי כשהייתי בת 8 והוא הרג את אימא שלי..." דמעות שטפו את פניי בגלים מחודשים. אדם שתק, הוא לא הוציא הגה מהפה, ועיניו התמלאו בדמעות. "אבא שלי?.." לחש כשפניו מתעוותות, הוא החזיק את עצמו כדי לא לפרוץ בבכי. "לא יכול להיות.. את סתם ממציאה.. אבא שלי אנס אותך והרג את אימא שלך?! ילדה את מדמיינת!!" "הלוואי אלוהים שהייתי מדמיינת..." כיווצתי את כף ידי לידי לאגרוף ורציתי לקרוע את החבל הקשור בשתי ידי. "תשחרר אותי כבר מהדבר הזה.. תשחרר אותי!!" זיעה קרה כיסתה את מצחי מרוב המאמץ. "אני לא מאמין לך.." מלמל אדם. פתאום נשמעה חריקה והדלת נפתחה. "הופה!! תפסתי את שני הפרפרים ביחד!!" זה היה ויקטור, שהתבונן עם מבטו הציני, וחייך חיוך מנצח. "אבא!! תגיד לי שזה לא נכון!! תגיד לי!" אדם הסתכל עליו במבט מתחנן להסברים, וקיווה לשמוע את ההפך משסיפרתי לו. "מה? מה נכון ילד?" "מה שדיקלה סיפרה לי?" "מה היא סיפרה לך?1 אה ולא ידעתי שאתם מכירים... ככה הייתי מוצא קורבן אחר.." אמר ויקטור. "שקרן!!!! מה אכפת לך אם אנחנו מכירים או לא!! לא הספיקה לך הנקמה מלפני 10 שנים.. אז אחרי כל כך הרבה זמן אתה עדין לא עוזב אותנו.." "נכון מתוקה.. אתם תשלמו לי עד הסוף!!" "מה אבא אז זה נכון?!?!" "אם זה מה שהיא סיפרה לך.. אז כן, אני לא אכחיש!" אמר ויקטור. "נבלה!!!" צעק לו אדם בפרצוף. "חח נו אין מה לעשות... שאביך כזה!" "למה? למה? רק בגלל הכסף?! מה יעזור לך הכסף הזה? זהו כסף שחור.. שנלקח בכפייה.." אמרתי וקולי רעד. "למה, הכסף מניע אותך להרג ולאונס, ועכשיו גם לחטיפה... תעצור ויקטור, תעצור עד שעוד לא מאוחר!!" "טוב, מקסימה שלי, הגיע הזמן שתדעי את האמת!" "אמת?! איזה אמת?! אני כבר יודעת הכול!! אני יודעת שאתה אשם לכל הסבל שלנו, רק אתה!!" "ואתם אשמים לכל הסבל שלי.. הצער, הייאוש, שגרר אותי למעשי כאלה, וזה לא הכסף, זה רחוק מהכסף, זה השנאה שיש לי בלב, זה האהבה שנלקחה ממני!!" "מה?! על מה אתה מדבר?!" "דיקלה.. אני ואימא שלך היינו ביחד, היינו מאוהבים! אהבתי אותה כמו שלא אהבתי בחיים שלי אף אחת. ואחרי זה נכנס אבא שלך לתמונה וגזל ממני את אהבת חיי.. את האחת והיחידה שנכנסה לי עמוק לתוך הלב.." הייתה לי הרגשה שויקטור עומד לבכות. "מה..." לחשתי, ואדם פשוט ישב שם בשתיקה וניסה לעקל את כל מה שנפל עליו בין רגע. "אני לא מאמינה..." מלמלתי בהלם מוחלט. "אבל לפני כן, היא נכנסה להיריון.. וילדה לי תינוק, תינוק מקסים שנהפך להיות חלק מחיי. כשהיא עזבה אותי לטובת אביך, לקחתי ממנה את הילד.. ונסעתי רחוק, זאת הייתה הנקמה שלי, אבל אמרתי לה שאני עוד אחזור.. שאני עוד אחזור, שהיא לא תוכל להיפטר ממני.. שאם היא לא תהיה שלי, היא לא תהיה של אף אחד.. כל כך אהבתי אותה!!!" המשך לספר ויקטור. "וחזרתי.. חזרתי בגדול.. אז היו לכם קשיים כלכליים ואביך פנה אליי בבקשת עזרה.. וככה הוא נכנס לחובות, שזה היווה בשבילי תירוץ, לבוא ולנקום, להנחית את המכה המסכמת!!" ויקטור חרק בין שיניו. "אז הרגת אותה?! הרגת את אהבת חייך, והתעללת בבת שלה, ועכשיו אתה מרגיש יותר טוב עם עצמך?!" אני מרגיש מסופק, אני נקמתי, אבל תאמיני ילדה, בתוך לבי אני עדין אוהב אותה, ואוהב לנצח!" "ומה.. מה עם הילד?" שאלתי. "אבא, יש לי אח?! איפה הוא?!" שאל גם אדם שעד כה לא הוציא מילה מפיו. "ילד שלי, אתה נוצרת מאהבתי הגדולה ביותר לאימא של דיקלה.." "מה?!?!" אדם פער את פיו, וכך גם אני. "אני ודיקלה, אחים?!"
ווואיי סוף סוף....
הסיפור שלך מהמם תמשיכי...
אמאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא
אני לא מאמינה שהם אחים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
סוף סוף כתבת המשךךךךךךךךךך
יששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששש
בבקשה תמשיכי בקרוב פליזזזזזזזזזזזזזוששששששששששששששש :cry:
בבקשהההההההההההההההההההההההההההההה
המשךךךךךךךךךךךךך
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
אמאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא
אני לא מאמינהההההה!
לא יכול להיותתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת
יאאאאאאאאאאא אני בהלםםםםםםםםםםם!!!!!!!
איזה סיפור מושלםםםםם!! די את חייבת להמשיך אני לא מרשה לך להשאיר אותנו ככה במתח!!
יאללה אני מחכה להמשך חומד.. :!:
אתר האהבה הישראלי