חחח אני לא מאמינה!! 2 המשכים באותו יום!!! :mrgreen: :mrgreen: :mrgreen:
וואי ברבי סיפור מדהיםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם :arrow:
^ טוב, הייתי חייבת לפצות אתכן על הייבוש מואהההה 😛
ושמי - אלה :wink:
barbie, חחח איזה נשמה
ואני שירושש (ששירה)
אני לא מאמינהההההההההההההההה
אבי בשוקקקקקקקק אני בהלםםםםםם אני המומההההההההההההה
2 המשכיםםםםםםםםםםםםם
יששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששש
לב יוווווווווווווווו
תודההההההההההההההההההההההההההההההההההההה
סיפור מהמםםםםםםםםםםםם אהבתיייייייייייי מאוד מאוד מאודדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדד
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
אמאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא אני מפחדתתתתתתתתתתתתת תמשיכייייייייייייייייייייי
אמאאאאא
איזה יפה תמשיכי תמשיכי תמשיכיייי
:wink: :!: :!: :!: :wink:
איזה סיפור פ33ה!!
המשך מאמי
סוף סוף! ואני כבר חשבתי שבחיים לא אוכל לקראוא את ההמשך...
זה נורא יפה ...
אולי תבואי לבקר את הסיפור שלי?
לצערי לא מצאתי לו שם אבל תחפשי אותו בשם שולח שלי....
סיפור מהמם אהבתי מאוד....
אלעד זינק לדלת ופתח אותה בסערה, אך שם כבר לא היה אף אחד. "פשש הוא זריז.." אמר והרים את המעטפה. "נו מה כתוב שם?!" אלעד התחיל לקרוא.
"נווווו..." צעקה אורטל חסרת סבלנות לשמוע את תוכן המכתב. עיניו של אלעד התמלאו בדמעות. אורטל חטפה מידיו את המכתב, וקראה בקול: "הבת שלך בידינו.. יש לך 24 שעות להשיג 500 אלף שקל.. אם לא, אתה יכול לשכוח מאי פעם לשוב ולראותה... ניצור אתך קשר טלפוני עוד 20 שעות, תתחיל לחפש כסף, להתראות!" אורטל בהתה באלעד באימה שהציפה את כל גופה, ואודי לקח את ראשו בידיו ובכה חרישית. "מה, מה אתה הולך לעשות עכשיו?" שאלה אורטל את אודי, שלא הפסיק לבכות. "נו דיי כבר ליבב!!! הבת שלך בסכנת מוות!!!" צעק גם אלעד. "אין לי את הכסף אתם לא מבינים?!" אודי התיישב והתייפח. אלעד שקע בחשיבה עמוקה. "אני לא מאמינה... מסכנה דיקלה, היא בטח מה זה פוחדת.." אמרה אורטל ודמעות זלגו על לחייה. "חייבים להציל אותה... חייבים להשיג את הכסף הזה בכל מחיר.. אלעד אתה שומע?!" צעקה עליו והוא התעורר מחלומו בהקיץ. "תגיד איפה אתה כשמדברים פה על החיים של חברה שלך?! שאתה אוהב, דרך אגב!?" "אני חושב, על פיתרון.. אל תפריעי.." "נו באמת.. המוח שלך לא גאוני עד כדי כך כדי להשיג 500 אלף שקל!" "שקט, רגע....." אמר אלעד ואורטל גלגלה את עיניה. "יש לי רעיון, איך לחלץ אותה בלי לשלם אפילו שקל!" אמר אחרי חשיבה ממושכת. "איך?!" שאלו אורטל ואודי פה אחד. "נכון, היה רשום במכתב שהם יצרו איתנו קשר טלפוני בעוד 20 שעות?!" "נו... ו..?" "שימו לב, שהפעם זה יהיה טלפון ולא מכתב..." אמר אלעד במסתוריות. "שזה אומר?.." תראו, יש מין מכשיר כזה עם שיחה מזוהה.." "ווואו, מן הסתם!!" אמרה אורטל. "לא, את לא מבינה... לא רק כדי לזהות את הטלפון של המתקשר, אלא כמו כן גם מקום מוצאו..." עיניו של אלעד הבריקו. "וואלה... ואיפה אפשר להשיג מכשיר כזה?!" "לצערי יש אותו רק אצל המשטרה..." "לא רק לא משטרה!!!" צעק אודי. "תירגע תירגע.. פשוט אין ברירה, צריך לפנות למשטרה, לעזרה... ואף אחד לא ידע מזה! רק נבקש מהם את המכשיר, וכמו כן דיסקרטיות מוחלטת!" "אתה חושב שזה יעבוד?" שאלה אורטל. "כמובן...." "ואחרי שנזהה את מיקומם, מה נעשה עם המידע הזה?" "נלך לשם..." "מה?! אתה מטורף אלעד!! איך נלך לשם בלי כסף!! האנשים האלה מסוכנים..." "אוף אורטל, באמת לא חשבתי על כך... אז נהיה מוכרחים לערב את המשטרה..." "לאאאא" אודי צעק. "אין ברירה..." "לאא.. הם יהרגו אותהה..." "הם לא ידעו..." "אבל איךך?" "אוקי, תקשיבו לי, אז ככה....."
***
פקחתי את עיניי, כנראה ישנתי כמה שעות. החדר עדין היה ריק וקר, ואני עדין הייתי קשורה למיטה, זה כבר התחיל להציק לי, נורא גירד לי אותו המקום, אז התפתלתי מרוב עצבים, ומרוב הרצון להשתחרר. העפתי מבט בשעון שעמד על השולחן, אגב בחדר לא היה דבר מלבד השולחן והמיטה הזאת...השעה הייתה כבר 7 בערב. "נו איפה? איפה הגיבור שלי? למה הוא לא בא לחלץ אותי?" בכיתי בקרבי. "כנראה הוא לא יודע איפה אני, כנראה הוא לא בטוח אפילו אם אני חיה או מתה. כנראה... ש.." משהו קטע את השיחה שניהלתי עם עצמי. זה היה מפתח בתוך המנעול. "הוויי סוף סוף... כבר התחיל להיות משעמם לי.." אמרתי בציניות בקול רם. אך פתאום ראיתי את מי שעמד שם בדלת, פערתי את עיני ואת פי לרווחה..
זה היה הרופא שהיא בגשה בבית חולים?!?!?! 8O 8O 8O 8O
אלו'שששששששששש אני במתחחחח וואי סיפור מדהיםםםםםםםםםםםםםםםםםם
שימי המשךךךךךךךךךךךךך
פשש אלוש מאמי איזה התפרעות בהמשכים או שאין בכלל או שיש מלא!! חיחיחי
קדימה..המשךך
אתר האהבה הישראלי