בואנהה אני רואה שיש לך את זהה איפה זה הפרק השני???????
ה----מ---ש---ך פליזזזזזזזזזז 8O
נו זה לא פייר דיי ליבש אותנו!
אני רוצה המשךךך!!
באמתתת מה זה הייבוש הזה?
כמה אפשר לחכות??
אני חדשה באתר לפניי כמה דקות רק נרשמתי ויישר קראתי ת'סיפור שלך... אחלה סיפור והמון כישרון ואני כמו האחרים פה רוצה המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך!!!!!!! :biggrin: :biggrin:
:?: :?: :?: :?: :?: :?: :?: :?: :?: :?: :?:
המשךךךךך אני כבר לא יכולה לחכותתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת
העיקר שהיא כותבת שירים בקצבבב... כל פעם שיר חדששש...
אבל את הסיפור שהיא תמשיך???
חס וחלילהההההה
ועוד אפילו לא נכנסה להתנצל!!!
פשוט שחכה מאיתנו!!!
עדיף שתעזבייייי... ממילא אני לא זוכרת כבר את הסיפוררר...
אוף תמשיכי כבררררררררררררררררררררר
נוווו אני לא יכולה כברררררררררררררר
מה נסגר..??? את לא ממשיכה תסיפור מאמי? חבל סיפור מהמם :?
מצטערת מצטערת מצטערתתתת
פשוט שירים יותר קל לי לכתוב כי זה עוזר לי לשפוך את מה שאני מרגישה...
אבל החיים שלי בעצמם סיפור מסובך.. בכל מקרה קבלו ת'המשך ותסלחו לי...
.." "מה?!?!" אדם פער את פיו, וכך גם אני. "אני ודיקלה, אחים?!"
ויקטור הנהן בראשו. "כן בני, תכיר את אחותך הקטנה." אדם התבונן בי המום, ואני הייתי המומה לא פחות ממנו. "יווואו.. זה לא יכול להיות, התאהבתי באחותי!! אתה מבין מה קורה פה?! אבא אתה קולט מה עשית?! איך יכולת להסתיר ממני כל השנים האלה שיש לי אחות?!" "אדם, זה פשוט יצא מכלל שליטה, כל מה שעניין אותי, זה שהמשפחה הזאת תסבול יותר מאשר אני סבלתי באותה תקופה..." "אדם... התאהבת בי? " מלמלתי בהלם מוחלט. "כן דיקלה, ממבט ראשון.." "אדם, אתה אחי.. דיי אני עדין לא מאמינה.." "כן, גם אני לא, אבל אם הייתי יודע קצת לפני שהכרתי אותך.. הייתי שמח, שיש לי אחות כזאת מקסימה, אבל עכשיו אני פשוט רוצה שלא תהיי אחותי, אני מאוהב בך דיקלה!" "אבל אדם, גם ככה לא הייתי אתך, כי אני אוהבת את אלעד..ואני מאוד שמחה שאתה אחי, רק שייקח לי זמן לעקל את הידיעה הזאת.." "חחח תפסיקי לעקל, ותתחילי להתפלל שאביך ישיג את הכסף כדי שתצאי מפה... ואם לא....." "ואם לא, אז מה?! מה תעשה?!" "לא יודע.. בנתיים כלום.. נחכה, נחכה.."
***
"נווו למה אנחנו מחכים???" צווחה אורטל. "חכי רגע! אני חושב על פיתרון!" אמר אלעד. "מאמי, אין פיתרון אחר חוץ מכסף!!!" "כן, ואיפה נקריץ כסף נשדוד בנק?!" "אז מה נעשה אלעד?!" שאלה אורטל והעיפה את מבטה על אודי, שישב על ספה והרכין ראשו בן שתי ידיו. "אבא..." פתאום נשמע קול. "ילדתי למה את לא ישנה?" אודי חיבק את אושר בחוזקה. "אבא מה קורה?" שאלה אושר בדאגה. "קטנה שלי.. לא קורה כלום.." "אבא, אני לא תינוקת.. אני יודעת שעובר עליכם משהו, ואני רוצה לדעת מה!!!" "תראי אושר.." אמרה אורטל ונרכנה אליה. "אחותך הלכה, ואנחנו מחפשים אותה.. אל תדאגי בובה.." "אפשר לעזור?" שאלה אושר בתמימות. "לא אושיק, תודה חמודה.." אמרה אורטל ונישקה אותה בלחי. אז מה נעשה עכשיו אודי?" שאלה אורטל. "אושיק, רוצה ללכת לסבתא?" "או, דיי תפסיקו כבר, אני כבר בת 8, לא נולדתי אתמול!!! אני רוצה לעזור לכם לחפש את דיקלה!!!" אמרה אושר. "טוב, מאמי.." "מה קרה לה באמת? אני לא טיפשה אז אין טעם להסתיר זאת ממני!!!" "טוב, שמעו, הילדה הקטנה פה הוכיחה בגרות.. בואו נספר לה.." אמרה אורטל. " בסדר.." אמר אודי בראש מושפל. "שמעי מאמי אנשים רעים לקחו את דיקלה ועכשיו מבקשים כסף בתמורה..." "מה?!" אושר פערה את פיה. "אז תביאו להם כסף, אל תהיו קמצנים!!!." "חח בובה.. אין לנו 500 אלף שקל..." "אה..... אז תמכרו אותי.." אמרה אושר בשיא הרצינות. "חחחחח.. נראה לך?" "חח נו למה לא?! תמכרו אותי.. תיקחו ת'כסף, ואז אני אברח ואחזור לפה!!!" "חח כן, ואז יאשימו אותנו שגנבנו אותך מאנשים שקנו אותך.. חחחח טיפשונת שלי.. איזה חמודה את.." אורטל חיבקה את אושר. "אז מה נעשה?" שאלה אושר ועשתה פרצוף עצוב. "לא יודעת מותק, נחכה שהם יתקשרו.." אמרה אורטל. "מה נחכה?! וכשהם יתקשרו מה נגיד להם? שאין לנו כסף? אז מי יודע מה הם יעשו לה!!" אמר אלעד. "אז נגיד שיש לנו!!" אמרה פתאום אושר וחייכה. "חחח ואיך זה יעזור לנו?" "ואז הם יגידו לנו איפה הם, ואז נבוא ונגנוב להם את דיקלה!!!" "חחחחחחח" צחק אלעד. "זה לא פשוט מותק... הבן אדם הזה מסוכן!!" "נו אז מה!!! אז אני אלך לשבור לו ת'פרצוף!!!" "חחח כן, בטח!!" אמרה אורטל. "נו זה רעיון טוב, אורטל!! אני אבוא אליו ואני אדבר איתו.. אני אגיד לו : שמע פרצוף תחת, אם לא תשחרר מיד את דיקלה, אני אעשה ממך קציצה!!!!!" אמר אושר וחייכה בשובבות. "אויי והוא יפחד ויתחבא מתחת למיטה.. חחחח" צחקה אורטל. "דיי נו זה לא הזמן לבדיחות מטופשות!! חייה של דיקלה נמצאים בסכנה, ואתן צוחקות!!" אמר אלעד בכעס. "טוב, בואו נחכה שהם יתקשרו.. אין לנו ברירה אחרת.. ואני בעצמי אשבור לבן אלף הזה את הפרצוף!"
אחרי כמה שעות נשמע צלצול טלפון. "הלווו" אלעד חטף את השפופרת. "הלווו.." אף אחד לא דיבר. "דברו כבר!!" פתאום השיחה נותקה. "הוא ניתק הבן ז.." אמרה אלעד בכעס. "אולי כי הוא נבהל שלא אני עניתי, הרי הוא אמר שאני לא אערב אף אחד!!!" אמר אודי. "פתאום שוב נשמע צלצול טלפון. הפעם אודי הרים. "הלו.." "אודי עם מי אתה??" שאל ויקטור. "אבא!!! אבא!!!" הוא שמע ברקע את צעקותיה של דיקלה. "היא בסדר הילדה שלי?! אל תעשה לה כלום!!!!" "אל תדאג.. היא בסדר גמור.." "אבא!!! תעזור לי!!!" המשיכה לצעוק דיקלה. "תגיד לי עם מי אתה?! הרי אמרתי לך בפירוש לא לערב בזה אף אחד!!! אתה מסכן את חייה של דיקלה..." "אל תדאג.. זה.. זה האחיין שלי, הוא כבר הלך!!" שיקר אודי. "טוב מאוד.. אז מה מצב הכסף?!?" "יש מצב שאני משיג.. אתה יכול לתת לי את הכתובת שלכם, לאיפה הביא את הכסף.." "לא לא, אני לא טיפש!! קודם תשיג את הכסף ואז תיצור איתי קשר.." "מה הטלפון שלך?!" "6895478 תתקשר לפה, ובלי טעויות.. כי כל צעד שגוי, יקרב את בתך למוות!!!" אמר אודי וניתק. "מה מה??" אורטל, אלעד ואושר הקיפו את אודי בצווחות נרגשות. "הוא לא רצה להביא לי את הכתובת.. הוא אומר שהוא לא טיפש, אבל את הטלפון הוא הביא לי..." אמר אודי. "חעחעחע אתן חושבים על מה שאני חושבת?!" שאלה אורטל בפרצוף יותר שובב משל אושר. "אני חושבת ש.. החוטף המפגר אכל אותה!!!" אמרה אושר. "אבל רגע, הוא אמר לא לערב אף אחד.. ובמיוחד לא משטרה... כי אתה יודע שמזהה טלפונים כלומר ת'כתובת של הטלפון נמצא רק במשטרה.." אמר אודי בדאגה. "הוא אמר לי לא לעשות צעדים שגויים, כי כל צעד כזה רק יקרב את דיקלה למוות.."