אפשר לנעול

מירבי זה מדהיםםםםםםםםם ((:

איזו מוכשרת את :]@%#^

המשך 😛

שרוני את יודעת כמה אני חולה עלייך?

*-*אוהבת*-*
......מירב....

QUOTE (lidorushit @ 07/01/2007) מירבי זה מדהיםםםםםםםםם ((:

איזו מוכשרת את :]@%#^

המשך 😛
לידורי תודה
ומי שמדברת על מוכשרים

*-*אוהבת*-*
.....מירב.....

מירבו'ש איזה מהמםםםםםםםם
התחלה מהממת!!!

מתה עלייך וגם על הסיפורים שלךך
חחח 😁

כבר אהבתי את הדמות.. אני די מתחברת אליה.. [אל לירון]
חחח
גמאני אוהבת לשיר ולכתוב שירים..[וחלק מהם גם מלחינה במחשב..]

חחח
ואיי אהבתי את הסיפוררר
ואת לא תזניחי את הסיפורים שלך מובן?!
חחח
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךך

מואאאאאאאאה 😊
רחלוש =]]

רחלוש תודה מאמי
מילה שלי מבטיחה אני לא יזניך את הסיפור חיחי
שמחה שאהבתת...
מה גם רושמת סיפורים יפה וגם כותבת שירים ושרה יפה
רחלו'ש את כישרונית

*-*אוהבת*-*
....מירב....

עכשיו ממשיכה
*-*אוהבת*-*
.....מירב.....

יפה תמשיכיי

תודה המשך עכשיו

התחלה יפה 😊

תודה דנדוש

*-*אוהבת*-*
.....מירב.....

פרק 2
"איזה שיר כדי לי לשיר?" שאלתי את בר.
"לא רצית שום שיר ממה שאמרתי לך" אמרה בר.
"נכון כי זה לא מתאיים" אמרתי.
"אוף איתך" אמרה בר "זה ברור שרק שהם ישמעות את הקול שלך אם יתאהבו בך"
"טוב בסדר שמענו על זה" אמרתי.
"את פשוט חסרת המון" אמרה בר.
"טוב…נו נדבר על בהזדמנות עכשיו אפשר בבקשה עזרה כי אני ישמח" אמרתי.
"אהמ..אני יראה אחר כך פשוט צלצלו אלי מבית הספר ואני צריכה ללכת לשם לדבר אם המורה לגבי העברת כיתה" אמרה בר..בר לא נמצאת איתי בכיתה והיא רוצה לעבור לכיתה שלי.
"אהה" אמרתי. ואז פתאום קלטתי "יוו את פשוט גאן" אמרתי
"אני יודעת אבל מה עשיתי עכשיו?"
"מצאת לי שיר" אמרתי.
"שיר?" שאלה.
"תחזרי על מה שאמרת" אמרתי.
"צלצלו אלי מבית הספר והם רוצים שאני ילך לשם לד.."
"זה השיר לשם של מירי מסיקה" אמרתי.
"מה כל כך מיוחד בשיר הזה?" שאלה בר.
"שום דבר חוץ מזה שיש לי הרגשה שזה מתאים לאודישן" אמרתי.
"איך שלא יהיה שמחה שעזרתי לך….טוב הלכתי" אמרה ר ליוויתי אותה לדת.
"מצאת שיר?" שאלה אמא.
"כן" אמרתי "אני שרה את לשם"
"מה שלא תשירי אני בטוחה שתצליחי" אמרה אמא. איזה אמא מפרגנת יש לי אה?
"תודה אמא טוב הלכתי להתאמן" אמרתי. מזל שחופש ככה יש לי הרבה יותר זמן להתאמן על השיר. הלכתי לחדר ולכחתי את הגיטרה והתחלתי לשיר. ומכל מילה למילה הבנתי כמה טוב שבחרתי בו. בערב בה אלינו רן אם חברה של אופיר לארוחת ערב. רן קם "אמא אבא אני רוצה לספר לכם משהו" אמר רן.
"מה?" שאלנו כולנו סביב השולחן למרות שהיה ברור מה הוא רוצה לומר "אני ואופיר מתנתנים" אמר רן.
"מזל טוב אחי" אמר תמיר.
"תודה" אמר רן.
"אני מוכנה לעזור לך לבכור את השמלה" אמרתי.
"חחח…אין בעיה" אמרה אופיר.
כולנו דיברנו על החתונה בהתרגשות. שמחים עד הגג בשבילהם.
הלכתי לישון מוקדם כדי להיות רעננה והיה לי סיוט נוראי היה לי חלום שאני עולה לבמה. אני באה לשיר וכולם צוחקים. קמתי בבוקר ספוגת זיעה מהסיוט. שטפתי פנים והתחלתי להתארגן. עוםר בא הוא התעקש לבוא איתי לאודישנים כדי לראות שאני לא מתרטת. "מאמי אני הולך לשבת שמה את באה?" שאל עופר.
"לא אני מסתובבת פה" אמרתי. עופר הלך לשבת. ואני קצת הסתובבתי פה.
היו כאלה שהתאמנו. אבל רק קול אחד ממש נכנס לתוך הנשמה
"לא בא לי לשמוע..
אמרו לו…
לא בא לי לדעת
מי אתה בכלל"
הוא הבכין בי מסתקלת עליו. "קרה משהו?" שאל.
"לא…" אמרתי "סתם הקשבתי לך שר"
"אהה…מקווה שלא זיפתי" אמר
"כן בטח ממש זיפת…זיפת בדיוק כמו שצרצרים מהלכים על הירח" אמרתי.
"תודה" אמר "אני חושב"
"קוראים לי…" בא להציג את עצמו אבל אישה אחת באה ואמרה לכל הנבחנים להכנס ולפני שהספיק לומר משהו נבלע בהמון.
"לירון בהצלחה אני הולך" אמר עופר.
"תודה מאמי" אמרתי. ונכנסתי לאולם. אמרו לנו לתיישב על הכיסאות. "כל אחד יעלה על הבמה וישיר שיר…בשלב הבא יהיו 15 בנות ו-15 בנים שלב אחרי זה מתחיל התחרות בה יש גם קהל..שימו לב שיהיו פעמים שיהיו בקהל הרבה אנשים חשובים שאולי יעזרו לכם בהגשמת החלום אז בהצלח לכולם" אמרה אישה אחת שכפי בנראה הייתה מהמארגנות. היא קראה לילדה אחת להכנס.
לא ראיתי את הילד הזה שדיבר איתי מקודם זה ששר. רציתי לדעת כל כך איך וראים לו.
"שלום" שמעתי ילדה אחת אומרת לי.
"איילה?" שאלתי מופתעת זאת הייתה בת דודה שלי.
"כן זאת אני" אמרה איילה.
"לא ידעתי שגם את" אמרתי.
"אבל אני ידעתי ורציתי להפתיע אותך" אמרה איילה.
"יאא איזה כיף" אמרתי וחיבקתי אותה.
"כן מה את שרה?" שאלה איילה.
"את לשם ואת?" שאלתי.
"אהוב יקר" אמרה איילה.
"איילה כהן" אמרה זאתי שקוראת בשמות של הילדים שיכנסו.
"בהצלחה" אמרתי לה והיא נכנסה.
ראיתי את זה שראיתי מקודם נכנס אחרי איילה. בצעדים מהוססים מוזר שהוא מהסס היתי בטוחה שהוא יתקבל. יש לו כזה כישרון. אחרי כמה זמן היה טורי להכנס נכנסתי.
היו שמה 5 שופטים. 2 בנות ושלוש בנים. בת אחת ובן נראו לי קשוחים כאילו באו להכשיל אותי והאחרים נראו לי די בסדר. "איך קוראים לך?" שאל אחד השופטים שקראו לו דן.
"לירון כהן" אמרתי.
,מה תשירי?" שאל.
,את לשם של מירי מסיקה" אמרתי.
"הבמה שלך" אמר.
הלכתי למיקופון והמסיקה התחילה. האתי לשיר אבל לא הצלחתי להוציא קול מגרוני…המילים פשוט לא יצאו


לא יצא לי משהו אבל אני יפצה..

*-*אוהבת*-*
......מירב.....

מווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווושלם!!!!!

המשך מאמיייי!!

מזה לא יצא יפה
יצא מעלףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף
סיפווור לייגוונת;]
המשך

תודה חנוש וליווש חולה עליכם...

*-*אוהבת*-*
......מירב......

חיחי תמיד ידעתי שישי לי חברה מוכשרת
עכשיו אני בטוחה 😊
חולה עלייך ועל הסיפורים שלך וכל הכתיבה שלך
יאללה מהממת שלי תמשייכיייייייייי
לאב יו
*שרון* 😛