כמה שסיפור הזה מדהים 😮
המשך 😛
שבת שלום יפה שלי 😊
יפה מאמי
חח המשך פליזזזזז
😊
תודה מאמי..
המשך אולי בערב 😉
"א..אמא?" שאלתי כמה יפה היא בעצם.
"כן..חמודה..מה קרה לך?" שאלה "למה את פה?"
"איבדתי אותו" אמרתי.
"את מי מאמי את מי?" שאלה.
"את הטינוק שלי" אמרתי ראיתי איך היא מחווירה יכול להיות שהיא קיבלה את זה כל כך קשה? שהיא החווירה ככה?
פרק 15
הסתקלתי עליה בעיני שבכו. "ממי היית בהריון?" שאלה "מטל?"
"מה..מאיפה את מכירה את טל?" שאלתי.
"תעני לי" אמרה.
רציתי תשובה וידעתי שאם אני אומר שלא ניא לא תספר לי ותמציא תרוץ.
"כן" אמרתי. היא חווירה יותר.
"אני לא מאמינה..אני לא מאמינה שגיליתי את זה מאוחר מידי" אמרה אמא.
"מה גילית מאוחר..מה את מסתירה ממני?" שאלתי.
"אדר…אני לא יודעת איך לומר לך את זה" אמרה.
"פשוט תגידי את האמת..אמא אני חייבת לדעת" אמרתי.
"זוכרת שסיפרתי לך שלפני שאני ואבא התחתנו הוא בגד בי? אז.."
הרגשתי סחרחורת איך זה קרה? איך הכל נהפך למסובך מידי. "את רמת לדר' ברק ו.."
"כן ונכנסתי להריון" אמרה אמא. "ואתם.."
"אנחנו כלום הכי רחוק שהגענו זה נשיקה אני פשוט לא מאמינה" אמרתי. בסוף יצאתי כמוהה. תלויה בגבר נפגעת מאחד ורצה לאחר.
"אבא יודע?" שאלתי.
"סיפרתי לו שהתגרשנו והוא נשבע לא לספר" אמרה אמא.
הסתקלתי עליה במין גועל. "איך? את פשוט..גרמת לי לחשוב שאבא שלי הנורא מכל ובסוף גם את בגדת בו" אמרתי.
"תביני אותי אני…"
"אני מבינה אני כל כך מבינה אבל קשה לי אמא..הכל נופל עלי בבת אחת..אבל זה כבר לא חשוב אני וטל כב ר לא ביחד. ובכל זאת איבדתי את הטינוק שלי" אמרתי.
"זה בילתי אפשרי לגדל.."
"אל תגידי לי מה בילתי אפשרי טוב? אני הרגתי ילד שאפילו לא נולד" אמרתי.
"איך זה קרה?" שאלה.
"שתיתי יותר מדי…עשיתי כל מה שלא צריך.." אמרתי.
"למה עשית את זה אם היית בהריון" שאלה.
"אני לא ידעתי" פרצתי בבכי.
"לא נזהרת?"
"אולי תפסיקי לשאול אותי שאלות..זה קרה אוקי..אני לא עשיתי את זה בכוונה" אמרתי "ועכשיו עזבי אותי"
הכל נראה לי מסובך כל כך נורא. כל כך הרבה דברים גדולים. היא באה לצאת
"אמא…אני רוצה שתגידי לטל לבוא לפה" אמרתי.
"אני לא חושבת שכדי" אמרה.
"אני רוצה לדבר איתו" אמרתי.
"לא היום את עוד חלשה בשביל זה" אמרה.
"אני רוצה עכשיו..אני חייבת" אמרתי. ובכיתי.
"טוב"
"ואמא אל תספרי לאף אחד" אמרתי.
"בסדר" אמרה ויצאה מהחדר. ואני נשארתי בחדר הלבן. על המיטה שרבים שכבו עלייה לפני. ואם הדמעות שלו מפסיקות לרגע לזלוג מעיני. חושבת על איך כל זה קרה. ואם חושבים על זה הכל התחיל ש…שאייל בגד בי. ומאז הכל התגלגל לכאן. אולי לא הייתי צריכה לדחות את עומר שהוא אמר לי שהוא אוהב אותי אולי אז הכל היה אחרת. אבל עכשיו מאוחר מדי אני לא יוכל להסתקל לו בעניים בעוד שאני יודעת שבגללי ורק בגללי הטינוק שלי מת, הטינוק שלנו.
הדלת נפתחה הוא נכנס מבטו מראה עצב. ואני הבנתי אותו כי האבתנו התגלתה כבילתי אפשרית.
"אז את יודעת?" שאל טל.
"כן אני יודעת" אמרתי "למה לא סיפרת לי?הייתה חוסך לי הרבה" אמרתי.
"כי היא אמרה לי לא לספר היא לא רצתה שתדעי" אמר טל.
"ואיך אתה גילת?" שאלתי.
"ראיתי תמונות שלך בבית היית חמודה שהיית טינוקת" אמר טל.
"טינוקת?" שאלתי ובכיתי. 'ואולי זאת בת הייתה צריכה להיות? אולי זה לא בן?. לא זה בן יש לי מן הרגשה כזאת הוא בטח היה דומה לעומר חתייך כמהו' חשבתי בוכה זועקת בליבי.
"מה קרה?" שאל.
"אני סתם..אני בוכה בגלל ש..שלא נוכל להיות יחד" אמרתי הייתי עייפה מידי עייפה מידי בשביל לחזור שוב ושוב על מה שקרה.
"גם לי קשה" אמר "ובגלל זה אני חושב שעדייף שלא ניפגש עד שזה יעבור לנו ונוכל להיות אחים כמו שאת ואחייך"
"כן..כמו שאני ואחיי" מלמלתי ובכיתי. התיישבתי על המיטה. בוכה על זה שנאלצתי להאבד גם את אהבה הכי גדולה שלי..את טל ברק אח שלי. "רק תחבק אותי" אמרתי "בבקשה"
הוא התקרב אלי וחיבק אותי. "אנחנו עוד ניפגש.." אמר והלך.
בערב לכחו אותי הבייתה נכנסתי לחדר ונשכבתי על המיטה מסתכלת על המיטה. וחושבת רק חושבת.
"את תסתכלי על התקרה עוד הרבה?" שאלה ליאת שהייתה ביחד אם מיכל.
"לא ראיתי שאתן נכנסתן" אמרתי.
"מה קרה לך איך את מרגישה?" שאלה ליאת. ביקשתי ממיכל לספר לה לא יכולתי. ליאת הייתה בשוק הן חיבקו אותי ונחמו אותי.
"אבל יש עוד משהו נכון?" שאלה ליאת שהבינה לפי המבט שלי.
"זה טל." אמרתי.
"מה הוא עשה לך?" שאלה
"הוא..הוא אח שלי" אמרתי. "אבל לא חשוב לא אכפת לי"
מיכל הבינה שהכי מכאיב לי שאיבדתי את הטינוק.
"את מכורת לי מפעם אולי מגלגול אחר…" הפלאפון שלי צלצל. ידעתי שזה עומר לפי הצלצול. והתחלתי לבכות לא עניתי ידעתי שאז אני יספר לו ואני לא רוצה שהוא ידע..הוא בחיים לא ידע על זה.
הוא יכעס עלי כי הרגתי את הטינוק וגם בגלל שלא לכחתי גלולה דבר שיצר את רצח של הבן שלנו.
עכשיו יותר מכל רציתי לדבר על הכל להוציא את הכל ולספר לדר' ברק. אבל מצד שני הוא הזכיר לי את טל. טל שאני כל כך אוהבת. ורוצה אותו. "למה את לא עונה?" שאלה מיכל.
"זה עומר..האבא של זה שרצחתי" אמרתי ובכיתי.
"די תפסיקי את לא אשמה" אמרה ליאת "תכניסי את זה טוב טוב לראש היפה שלך מובן?"
"זה לא משנה כמה פעמים אני יגיד את זה…כמה פעמים אני ינסה לשכנע את עצמי אני יודעת שזה בגלל שאני מפגרת.." אמרתי.
הם יכולים לנסות לעזור לי אבל הם בעצם לא יכולים כי אף אחד לא יודע איך אני מרגישה..אף אחד!!!!!!!!
פשוט מדהים 😊
מחכה להמשך 😛
תודה אני ישמיך מחר 😊
לאב יו
אתר האהבה הישראלי