אני שונה-בדיוק כמו כולם

תודה שרוני אחותי בדם חולה עלייך..

תגובות

סיפור ממש יפה מאמי.. 😉

תודה חמודה שמחה שאהבת

פרק 17
ישבתי בבית כפה ביחד אם מיכל לא רציתי לצאת אבל היא הכריחה אותי.
"אח שלי שאל איך את מרגישה" אמרה מיכל.
"חח איזה חמוד הוא" אמרתי.
"העיקר אז לא סבלת אותו" אמרה מיכל.
"אז הוא לא כזה נורא אח שלך"
"ממש לא…הוא ממש טוב אלי והוא ממש עוזר לי" אמרתי.
"תקופה קשה אה?"
"כן מעוד" אמרתי
"זה יעבור אני מבטיחה" אמרה.
"מיכל בבקשה אל תבטיחי לי כלום" אמרתי "אני כבר לא בטוחה שאני יכולה להאמין להבטחה כזאת" אמרתי.
"את בן אדם חזק את תשרדי את התקופה הזאת"
"את לא מבינה" אמרתי
"אני מנסה"
"אני יודעת ואני מעריכה את זה מעוד" אמרתי וחייכתי חיוך קטן ועצוב. כל אחד יכל לשים לב לשינוי הענקי הזה שהתחולל בי…הרבה שאלו למה? אבל אף אחד לא קיבל תשובה.
"חשבתי על שם שיכול היה להתאים לילד" אמרתי. "אני בטוחה שזה היה צריך להיות בן"
"די דריי תפסיקי" אמרה מיכל וחיבקה אותי.
"אני לא יכולה.." אמרתי. "אני לא יכולה אם זה יותר"
"את צריכה להבין שזאת אשמתך" אמרה.
"אז אשמת מי?" שאלתי.
"אף אחד לא אשם" אמרה.
"הטינוק לא מת מעצמו" אמרתי.
"את לא חייבת לעבור את זה לבד" אמרה מיכל.
"אז אם מי אני יכולה לעבור את זה? מי יבין אותי את יכולה לומר לי מי כבר היבד את הטינוק שלו אני לא מכירה מישהו כזה" אמרתי.
"ומה אם עומר?" שאלה מיכל.
"די מיכל הסברתי לך" אמרתי מתכננת לא להכנס שוב להסברים. למה אי אפשר להבין אותי?
"אבל אני מצתהרת אני לא מבינה אותך" אמרה מיכל.
"וזאת הבעיה כי אם היית במקומי חס וחלילה היית מבינה שזה קשה לספר" אמרתי. "את לא מכירה אותו כמו שאני מכירה אותו הוא לא יקבל את זה טוב"
היא נאנחה "טוב אז אני לא יודעת מה לומר" אמרה.
"הלכתי לשרותים" אמרתי קמתי והלכתי. נכנסתי לשרותים. הסתכלתי בראי. בענים העצובות שלי. ובשפתיים שהרבה זמן לא היה עליהן חיוך שמביא שמחה.
הרגשתי כאילו אף אחד לא מבין אותי. הרגשתי שכולם מנסים להבין אבל הם לא מצליחים.
הרגשתי בודדה. יצאתי מהשרותים.
"שלום לך" אמר אלון שיצא משירותי הגברים.
לא עניתי כאב לי לראות כמה הוא מאושר אחרי מה שניסה לעשות לי. כאב לי לראות כל אחד שמח. בעוד שאני לא מצליחה להיות מאושרת.
"פשששששששש אדר לא עונה איזה תשובה מתוחקמת יפה" אמר.
"אלון אין לי כוח אלייך באמת" אמרתי.
"מה יש מבואסת?" שאל הצמיד אותי לקיר.
"את לא מתנגדת?" שאל.
"אני מרגישה נורא..אין לי כוח למשחקים שלך" אמרתי.
"מה קרה לך?" שאל אם הוא נראה מודאג אז זה משהו נורא.
"כלום פשוט עזוב אותי" אמרתי.
"זה בגלל מה שעשיתי לך אז?" שאל.
"לא ממש לא כבר שכחתי היו לי כבר הרבה דברים נוראים יותר" אמרתי.
"רוצה לספר לי על זה?" שאל.
"לא..גם ככה לא יוצא לי מזה כלום" אמרתי.
חזרתי למיכל. "דיברת אם טל?" שאלה.
,לא הוא נעלם..החלטנו גם לא להפגש יותר" אמרתי
"אני מבינה" אמרה.
לפחות לא יכול להיות יותר גרוע חשבתי..כי אני כבר הגעתי להכי גרוע..
אני בטוחה. ואני חשבתי שכשהחבר בוגד או שההורים שולחים אותך לפסיכולוג זה הכי נורא. כנראה שבחיים לא הבנתי מזה נורא.
הלכנו אחרי ששילמנו על הכפה לפארק שמה תמיד אנחנו נמצאות שהמצב נועש. ושהכל עפור.
והכל אצלי כבר לא היה עפור הוא הפך לשחור.
ואני נמצאת בצבא השחור הזה..
החיים שלי נפכו בכלל לגוש שחור.
"תארי לעצמך שלא היו מספרים לך שהיה לך טינוק והוא מת" אמרה אדר.
,מה שלא יודעים לא יכול להכאיב" אמרתי.
"אבל את לא יכולה להסתיר את זה ממנו" אמרה מיכל.
"די מיכל כולם חושבים ככה" אמרתי.
"ובזה כולם צודקים" אמרתי.
"תגידי לי מה את לא מבינה אני לא מתכוונת לספר לו על זה" אמרתי.
"זה פשוט מעצבן אותי אדר זה הבן שלו" אמרה מיכל
"מה את רוצה שאני יעשה?" שאלתי.
"שתצללי אליו תקבעי אותו ותספרי לו את מהלך העניים" אמרה מיכל.
"אני לא יכולה" אמרתי.
"למה לא?" שאלה מיכל נועצת בי עניים.
"כי הוא יפגע זה יקרא אותו מבפנים" אמרתי.
"זה ברור אבל אולי..זה יעזור לך. לך יהיו אותו ולו יהיה אותך" אמרה.
"אני לא רוצה לפגוע בו כדי לעזור לעצמי" אמרתי.
"את סתם מתעקשת" אמרה מיכל. היא נלא מבינה אותי אני יודעת שהוא יאשים אותי ואני מספיק מרגישה אשמה.
"אני לא יכולה להגיש לו עומר אני הפלתי את הילד שלך" אמרתי.
"את עשית מה?" שאל מישהו מאחורי.. אוי לו חשבתי…
לא ציפתי שזה יגיע

נ=ד=י=ר 😛

המשך דחוף :]]

תודה מאמי..
שמעתי שאת לא מרגישה טוב תרגישי טוב אז ולילה טוב

מהמםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
סיפור מאוד מסקרן ואת יודעת שאני חולה על הסיפור הזה

תודה מאמי
ואת יודעת שאני חולה עלייך
אני ימשיך מחר

יפה מאמי
המשך >>דחוף
לאב יו
זה או עומר או יריב
😊

תודה שרוני אני ימשיך בלילה

*-*-*אוהבת*-*-*
....מירב...

בא לי להמשיך אז אני ממשיכה עכשיו
*-*-*אוהבת*-*-*
......מירב....

מחכה :]

"אני לא יכולה להגיש לו עומר אני הפלתי את הילד שלך" אמרתי.
"את עשית מה?" שאל מישהו מאחורי.. אוי לו חשבתי…
לא ציפתי שזה יגיע

פרק 18
הסתובבתי וראיתי אותו הוא היה בשוק. "את עשית מה?" שאל שוב.
"עומר אני…."
"את הפלת את הטינוק שלי?" שאל.
"זה לא היה בכוונה"אמרתי.
"לא היה בכוונה תעשי לי טובה" אמר עומר.
"מה אתה עושה פה?"
"אני באתי לכאן כי אני אוהב אותך ורצית לדעת למה את לא עונה לי ושנחזור וניהיה ידידם כמו שהיהינו לפני שהיהנו יזיזים"
"איך ידעת שאני כאן?" שאלתי.
"אח שלך אמר לי שאת צריכה להיות כאן" אמר."אבל אל תשני את הנושא את הפלת את הטינוק ואפילו לא שאלת אותי אני לא מאמין"
"זה לא ככה" אמרתי.
"אני חושבת שאני ילך" אמרה מיכל.
"לא אני ילך" אמר עומר.
"עומר חכה אתה לא הבנת אותי נכון" אמרתי.
"הבנתי שאין בך שום רגש..שאת בדיוק כמו שאומרים לא אכפת לך מאף אחד וגם לא ממני" אמר עומר.
"אכפת לי…אבל קודם תקשיב לי" אמרתי.
"לא רוצה להקשיב לך" אמר "נמאסת עלי אני לא מבין למה? אבל אני אוהב אותך וכבר מצתער על זה" אמר הוא הסתובב והלך.
,עומרררר" קאתי הוא לא ענה לי ואני בכיתי.
"יהיה בסדר" אמרה מיכל.
"זה מה שאמרת מקודם והכל הסתבך" אמרתי. רצתי אליו.
"עומר אתה לא שמעת מה קרה באמת" אמרתי.
"שמעתי את מה שהייתי צריך לשמוע" אמר "מתי חשבת לספר לי?"
"ידעתי שתיכח את זה קשה ואתה לא מבין את המצב כמו שהוא" אמרתי.
"אני יודע מה זה אומר להפיל טינוק." אמר עומר "ואת מגעילה אותי"..
עמדתי משותקת. רק אם היה מקשיב לי היה מבין שזה יותר מסובך מאיך שזה נשמה.

~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*

הוא לא האמין למה שהוא שמע..זה היה הדבר הכי קשה שנאלץ לשמוע אי פעם בחיים שלו.
טפטוף קל התחיל שנהפך למבול. והוא בכה הוא שמע אותה קוראת בשמו "עומר..עומר בבקשה חכה"
אבל הוא לא חיכה רק בכה.
'היא הרגה את הילד שלנו' חשב 'היא הרגה אותו בלי לשאול אם אני מסיכים בלי להתיעץ איתי אפילו כולם צדקו היא הנוחית..אייל צדק שאמר לי שהיא משחקת בכולם שאף אחד בשבילה הוא לא משהו רציני'
הוא חזר לביתו.
"אתה כולך רטוב לך מהר להתקלח שלא תקרר, אמרה אמא שלו.
הוא נכנס למקלחת. מדמיין את שניהם יחד אם טינוק. חמוד כזה אם עניים כמו שלה ושער כמו שלו. הם יכלו להיות משפחה טובה. הרעיון שהיה יכול להיות להם טינוק בגיל כזה צעיר היה יכול להיות נחמד בשבילו להראות לכולם שגם אם טינוק בכזה גיל הם..
"תפסיק" אמר לעצמו "אתם בחיים לא הייתם זוג"
הוא נזכר בכל הפעמים שהיו יחד..איך זה קרה שהתאהב בה כל כך חזק?
הוא נכנס לחדרו והתלבש. אחותו הקטנה נכנסה לחדר.
"עומר?? למה אתה בוכה?" שאלה במתיקות.
הוא חיבק אותה בן זרועתיו. והיא עטפה את צווערו אם ידיה הקטנות.
,את לא תביני" אמר "שתגדילי את גם תרגישי כמוני שתביני כמה אהבה כואבת" אמר לה.

~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*

ישבתי לבד כמעט על ברכי בפארק..זה היה כזה קשה לראות אותו בוכ בלי לדעת מה קרה באמת..
למה? למה הוא לא הקשיב לי?
"את בסדר?" שמעתי את יריב הסתובבתי וראיתי אותו מתקדם אלי ביחד אם המטריה.
"ממש לא" אמרתי "ואל תשאל למה כי אני לא יגיד לך" אמרתי.
הוא חיבק אותי ואני הרטבתי אותו בגלל שהבגדים שלי היו רטובים מהגשם ושמחתי שהוא קרוב אלי.
שמחתי שהוא אח שלי.
והכי שמחתי שהוא לא שאל שאלות מיותרות

אוהבת

מירב

מ-ד-ה-י-ם- 😛

מסכנה =//