QUOTE (lidorushit @ 25/01/2007) QUOTE (סופרמאמי @ 25/01/2007) QUOTE (loisana11 @ 25/01/2007) QUOTE (סופרמאמי @ 25/01/2007) מאמי מזל טוב על ה-80 עמודים עד
99999999999999999999
9999999999999999999999999
9999999999999999999999999
עמודים חחח
*-*אוהבת*-*
......מירב......
מה?!?! 😮 😕 😮 😕 😮 😕 😮
מירבוש למה כל כך קצת.. חח
לא עד 99999999999999999999
9999999999999999999999999
9999999999999999999999999
עד 1000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000 ואפילו יותרר
חחחח
נראה לי שהגזמתי קצת לא?! לעעעעעעעעעעע
חח מתה עליכן בנותתתתתת
מואאאאאאאאאאאה 😛
ברור שיותר אבל לא היה לי כוח ללחוץ הדבה על 9
אני עייפה אבל אם לומר את האמת בכלל לא נסחפת
חחח
*-*אוהבת*-*
......מירב.......
חח משוגעות :]
תודה (:
משוגעות על הסיפור שלךךך
תמשיכי
*-*אוהבת*-*
......מירב......
בנות המשך יהיה היום בערב מפני שאני נוסעת בתשע (בבוקר) עם חברות לפ"ת (:
אוהבת אתכן 😛
יאאייאיאעאעועויועאועואוווו אין לי מילים אפילו לתאר כמה זה מדהים אותי.. יואווו מהמםם... מחכה רק להמשך כבר.. =]
לווווש,
איזה כייף היה.. הא בובי? 😊
ח-ו-ב-ה לעיתים קרובות [:
אבל חבל שרחלי לא באה:\
תמשיכי ת'סיפור המושלם הזה=]
שבת שלום!@
אוהבת אחותי;]]
QUOTE (LoVe_AnGeL_ @ 26/01/2007) מדהיםם 😊😊
תודה ((:
QUOTE (שוקוהוליסטית @ 26/01/2007) יאאייאיאעאעועויועאועואוווו אין לי מילים אפילו לתאר כמה זה מדהים אותי.. יואווו מהמםם... מחכה רק להמשך כבר.. =]
תודה קאריניי 😁 😁 😁 😁 😁 😁
QUOTE (רוווותמיXD @ 26/01/2007) לווווש,
איזה כייף היה.. הא בובי? 😊
ח-ו-ב-ה לעיתים קרובות [:
אבל חבל שרחלי לא באה:\
תמשיכי ת'סיפור המושלם הזה=]
שבת שלום!@
אוהבת אחותי;]]
טוש ((:
כל כך נהניתי 😊
כן,באמת חבל =//
לא דיברנו בסוףף, לא נורא יום ראשון :]]
שבת שלום יפתי 😛
QUOTE (lidorushit @ 26/01/2007) QUOTE (רוווותמיXD @ 26/01/2007) לווווש,
איזה כייף היה.. הא בובי? 😊
ח-ו-ב-ה לעיתים קרובות [:
אבל חבל שרחלי לא באה:\
תמשיכי ת'סיפור המושלם הזה=]
שבת שלום!@
אוהבת אחותי;]]
טוש ((:
כל כך נהניתי 😊
כן,באמת חבל =//
לא דיברנו בסוףף, לא נורא יום ראשון :]]
שבת שלום יפתי 😛
😛
סבבה, יום ראשון:]
יום קצוות י'כאפות =X חחחחח
QUOTE (רוווותמיXD @ 26/01/2007) QUOTE (lidorushit @ 26/01/2007) QUOTE (רוווותמיXD @ 26/01/2007) לווווש,
איזה כייף היה.. הא בובי? 😊
ח-ו-ב-ה לעיתים קרובות [:
אבל חבל שרחלי לא באה:\
תמשיכי ת'סיפור המושלם הזה=]
שבת שלום!@
אוהבת אחותי;]]
טוש ((:
כל כך נהניתי 😊
כן,באמת חבל =//
לא דיברנו בסוףף, לא נורא יום ראשון :]]
שבת שלום יפתי 😛
😛
סבבה, יום ראשון:]
יום קצוות י'כאפות =X חחחחח
שרוטהה 😁 😁 😁
אבי נלחץ ורץ להזעיק עזרה. הבנתי איך לא הועלתי את מצבה כאשר התייחסתי אליה בהתנשאות, הבנתי שטעיתי.
~ * ~ 47 ~ * ~
המשך=>>
הייתי לצידה בבית החולים, היא שכבה במיטה בחדר בבית החולים. היא הייתה נראית כל כך שלווה ורגועה בלי כל הצרות שלה בחיים. היא עצמה את עיניה ונרדמה לאחר מספר דקות. היא לא הסכימה לדבר עם איש, כועסת על כל העולם ובצדק. התבוננתי בה וראיתי את העצב בפניה, העצב שרציתי כל כך לחלוק איתה, העצב שרציתי שהיא תשתף אותי בו. בשיחה הקצרצרה עם אבי הבנתי שאחיה נרצח והיא הגישה עדות. אבל היכן ההורים שלה? היא לבד בעולם הזה? רק רציתי שהיא תתעורר ותוציא הגה מפיה, שתוכל לשתף אותי, שתוכל לשוב לסמוך על מישהו.
לפתע מישהו מבוגר נכנס אל החדר, התבוננתי בפניו וראיתי את דאגתו כלפי לידור, הבנתי שהוא מישהו קרוב אלייה. הוא נשק על מצחה ודמעה זלגה מן עיניו. הוא התיישב לידי וחייך אליי,חיוך כל כך אמיתי.
הוא: "נעים מאוד חגי." הוא הציג את עצמו בפניי.
אני: "לירן, נעים להכיר." הצגתי את עצמי בחיוך.
חגי: "מה הקשר שלך אל נכדתי?" שאל בקול מתעניין,הבנתי שהוא סבא שלה. על פניו שרתה עצבות, עצבות מתמשכת ולא רגעית כנראה גם הוא עובר תקופה קשה.
אני: "הכרתי אותה במעון אתמול היא ישנה שם." עניתי לו.
חגי: "אתה גם מתגורר במעון?" שאל בהתעניינות רבה.
אני: "לא, אני חבר טוב של איתי." אמרתי בעודי מחייך." ואני גם בנו של יוסי, השוטר שהיא הציגה בפניו את העדות שלו."
חגי:" אם תשאל אותי המשטרה הזו? פשוט בושה וחרפה. היא ניגשת אליה ומציגה את עדותה בנוגע אל הרוצח והם אוסרים אותה? לא מספיק היא עברה בחיים שלה? תאמין לי שהיא עברה מספיק. היא לא צריכה עוד אכזבות, היא לא צריכה עוד מעמסה עלייה. עכשיו אני מבין למה היא התלבטה ללכת למשטרה." אמר והתבונן על לידור באהבה.
אני: "מה עבר עליה? איך אתה יודע שהיא התלבטה היא שיתפה אותך בתחושותיה?" שאלתי לא הבנתי איך הוא יודע כל כך הרבה פרטים על נכדתו. אני אף פעם לא הייתי קשור אל סבא שלי. תמיד אני נחמד אליו רק מתוך ברירה הוא אפילו לא משתדל להתקרב אליי,אם זה היה תלוי בו? לא הייתי נולד בכלל.
חגי: "איזו שאלה אני יודע על נכדתי הכל, היא ואישתי הן הנשים היחידות בחיי, הנשים שאני חי בזכותן." הוא דיבר עליה בכל כך הרבה אהבה והערכה. רציתי שיקבלו אותי גם בכזו אהבה, שסבא שלי יתחיל להתייחס אליי ושאבא שלי סוף סוף יראה לי כבר את אהבתו ויהיה לו זמן פנוי בשבילי. הוא המשיך לדבר."בקשר למה שהיא עברה? תשאל אותה אם היא תרצה היא תשתף אותך. אני רק יכול להגיד לך שהיא לא צריכה כרגע עוד מישהו שיאכזב אותה. אם אתה רוצה להתקרב אליה, תשמור עליה היא החיים שלי." הייתי כל כך צמא למידע עליה, לדעת עליה כל מה שרק ניתן לתאר. לדעת עליה פשוט הכל, נחוש לא לאכזב אותה, נחוש לתת לה את אהבתי.
חגי: "תנצל את החיים שלך לירן, חיים רק פעם אחת וגם הפעם הזו מלאת אכזבות. כל רגע, כל שנייה צריך לנצל. החיים שלך פשוט דבש, יש אנשים שנהרגים בתאונות דרכים, יש אנשים שנרצחים , יש אנשים שמאבדים את ילדיהם או הוריהם. צריך לנצל אותם." לא הבנתי את פשר דבריו, הבנתי שזה מתקשר ללידור ואליו אך לא הבנתי בבירור.
אני: " נצל כמה שאפשר. אבא שלי כל היום בעבודה ובקושי יש לו זמן אליי אל עם אמא שלי אני בקשר מעולה."
חגי: "טוב לך שאתם לא קרובים? יש לך אחים?"
אני: "לא טוב לי בכלל אבל מה כבר אני יכול לעשות? וכן יש לי אחות שקטנה ממני בשנתיים אבל אנחנו גם לא בקשר טוב."
חגי: "אתה שומע את עצמך? מה זה מה אתה יכול לעשות? להסביר לו איך אתה מרגיש. לידור הייתה מתה לראות את ההורים שלה ואחיה שוב אפילו רק לכמה דקות, העיקר להיפרד מהם כמו שצריך, העיקר לתת להם חיבוק חם ואוהב לאות פרידה. " הבנתי שהם לא בחיים, הבנתי שסבא וסבתא שלה הם המשפחה היחידה שלה , התכלית שבשבילה היא חייה ונושמת.
אני: "אתה צודק." אמרתי בטון נמוך כאשר הבנתי שאני חייב לדבר עם אבא שלי. חייב להסביר לו את הרגשתי.
לפתע לידור פקחה את עיניה, איך שהיא ראתה את סבא חיוך התפשט על פניה וכך גם על פניו.
~ * ~ * ~ * ~ * ~ * ~ * ~ * ~ * ~ * ~ * ~ * ~
פקחתי את עיניי לאחר תנומה ארוכה ,התבוננתי וראיתי את סבא מולי ולצידו לירן. חיוך התפשט על פניי במהרה גם מפני שסבא היה לציד וגם מפני שלירן לא עזב אותי מאז שהגענו אל בית החולים.
חגי: "החלטת לעשות לי התקף לב?" שאל אותי לאחר שנשק לי על הלחי וחיבק אותי.
אני: "חלילה, רק זה חסר לי."
לפתע יוסי נכנס אל החדר, לא יכולתי להביט בו מה הוא רוצה ממני? אני פתחתי בפניו את ליבי והוא הפנה את גבו אליי. כעסתי עליו, כעסתי על עצמי שהלכתי עם דולב למסור עדות במשטרה.
הוא התיישב לצידם של סבא ולירן והתבונן בי בלי להוציא הגה מפיו. לא הסתכלתי עליו ,לא רציתי לפגוש את עיניו, לא רציתי אותו לצידי. לאחר שתיקה של כעשר דקות שבה אף אחד לא דיבר סבא הוציא הגה מפיו.
חגי: "תשתקו עוד הרבה זמן?" שאל בחיוך מתוק, חיוך ששימח אותי.
אני: "אין לי מה לומר." אמרתי כאשר לא ידעתי כיצד אני אמורה לנהוג לצידו של השוטר שכל כך איכזב והשפיל אותי.
יוסי:" לי יש מה לומר אני מצטער, את לא מבינה כמה."
אני: "אני באמת לא מבינה."
יוסי: "מפה עד החלל החיצון אין ספור פעמים." שמעתי בקולו שהוא כן מתחרט.
אני: "עכשיו אני מבינה." אמרתי בחיוך.
יוסי: "משלימים?" שאל והושיט לי את הזרת שלו.
אני: "כן." אמרתי ובצחוק מתגלגל ולחצנו את הזרתות שלנו לאות השלמה.
כל אותו זמן לירן ישב בצד ופשוט חייך. הרגשתי טוב לצידו אך פחדתי ליתאכז, פחדתי שהוא יאכזב.
עוזי-הרופא שעשה לי את העירוי נכנס לחדרי ונראה מודאג.
עוזי: "לידורי למה לא באת לבדיקה השגרתית?" שאל אותי במבט מאוכזב.
אני: "מצטערת." אמרתי.
עוזי: "המצב שלך הדרדר, את חייבת לעבור מחר עוד עירוי. אם המצב ימשיך להידרדר את תצטרכי לעבור פעמיים בשבוע. "
לא עניתי לו, לא נותר בי כוח לעבור את העירויים המעייפים האלו. הייתי תשושה אך לא נותרה לי ברירה אחרת.
חגי: "נראה לי שאתם צריכים להישאר קצת לבד לא?" הוא פנה אליי ואל לירן בחיוך מסתורי ואחז וסימן ליוסי שיצא יחדיו איתו מן החדר.
הם יצאו ואנחנו נשארנו לבד בחדר, לא יודעים מה לומר אחד לשני,פשוט שותקים.
הוא הביט בעיניי ואני בעיניו החתוליות ,שטה איתן לעולם אחר, עולם מושלם. הוא חייך אליי ופתח את פיו.
לירן: "אני מצטער." לא הבנתי למה הוא מתכוון.
המילים עמדו בפי אך בדיוק כשבאתי לדבר ראיתי אותה.
אני:" מה היא עושה פה?" שאלתי, מופתעת לראותה.
שבת קודש :]&%!
אוהבת מלא 😛
יאיאיאייאיאי איזה פרק יפפפה[:
וואי בובי שלי
איזה כיף ששמת המשך מושלם כל כך
חולה על הסיפור שלך ועלייך
כתיבה מושלמת סיפור מושלם
וואי
שבוע טוב ושבת שלום בובי
אוהבת
**שרון** 😁
