היא הניחה את הגיטרה לידה ולפתע קלטה מכתב עם שקית אשר היו מוסתרים בתוך הגיטרה. היא הייתה בהלם כמו כולנו. היא הוציאה אותם והחלה לקרוא בעוד דמעות מבצבצות מן עיניה.
~ * ~ 44 ~ * ~
המשך=>>
~ * ~ * ~ * ~ * ~ * ~ * ~ * ~ * ~
לפתע קלטתי משהו מסתתר בתוך הגיטרה שלי. בדקתי וראיתי בתוכה מכתב עם שקית ובתוכה חפץ כלשהו. התחלתי לקרוא את המכתב כאשר המבטים התוהים של כולם מופנים אליי.
" לידור,
אני לא מכיר אותך אישית וגם לא שש להכיר אותך.
אני הוא זה שרצח את אחיך,אני כותב לך את המכתב הזה רק כדי להבהיר לך משהו אחד. הרצח של אחיך? לא היה במקרה.
את פגעת במישהו קרוב אליי ולכן עשיתי זאת.בקרובים שלי אף אחד לא פוגע.
כולל אותך. נכון זו לא סיבה לרצוח אבל ככה הם החיים.
לפעמים שמחים, לפעמים עצובים, מפתיעים, רגילים. החיים שלך? פשוט סיוט.
אל תמהרי להסיק שבגלל הרצח אני גמרתי איתך. את כרגע נמצאת בגן עדן, את תתפללי לחזור בעתיד למצב שאת כרגע נמצאת בו, תתפללי אך לא תוכלי. את תצטערי על כך שנולדת, אץ תצטערי על כך שאת נושמת.
האנשים שמסביבך הם לא האנשים שאת חושבת שהם. הם עצמם אך לא הם.
הם מסווים את אופיים האמיתי לידך, אך בליבם? מתאבים אותך,את לא מדמיינת כמה. אני מציע לך לפתוח עיניים ולא לסמוך על כל אחד.
רוצה הוכחה לכך שאני הוא הרוצח? תקבלי אותה. למכתב מצורפת שקית שזה נמצא הסכין שאיתה ביצעתי את הרצח,את מוזמנת להתבונן בה.
את בטח שואלת את עצמך מדוע אני לא מפחד שתתלונני עליי במשטרה? את חלשת אופי, את פחדנית מדי אני סומך עלייך שלא תעשי זאת. וגם אם כן, את לא תצאי מזה בשלום. גם אם את תלכי וגם אם לא.
מקווה שתפעלי בתבונה ולא תעשי שטויות.
מהרוצח האלמוני, הרוצח ללא רגשות האשם."
האותיות היו כתובות באותיות אשר היו גזורות מעיתון. דמעות הציפו את עיניי, לא הפסקתי לבכות. כולם התבוננו בי במבט מבין ,לא מבין. הפניתי ישר את מבטי, פשוט לא יכולתי להביט באף אחד מהם. לא יכולתי לשאת את המעמסה שיש סיכוי,אפילו הסיכוי הכי קטן בעולם שאני נמצאת כרגע מוקפת באחד משותפי הפשע ששיתף פעולה עם הרוצח המסתורי. הסיכוי שמסביב יושב זה שבעצם כתב את המכתב, זה שבעצם שיתף עם הרוצח פעולה, זה שהניח את המכתב והסכין בגיטרה. פתחתי את השקית אשר הייתה קשורה ואכן ראיתי סכין עם סימני דם עליה, הדם של האח שלי. האח שכבר לא פה בגלל הסכין, בגלל הנקמה. נקמה שאני לא יודעת בגלל מה היא נגרמה. לא הבנתי מה הסיבה של הרוצח להתנקם בי, ועוד לא דרכי דרך אח שלי. למה הוא לא רצח אותי? לפחות לא הייתי צריכה לעבור את כל הסבל הזה.לפחות הייתי נמצאת בעולם טוב יותר,עולם שכולו שמחה וחיוכים, עולם אחר. עיניי צרבו מרוב הדמעות הרבות שהציפו את עיניי, הדמעות שלא חדלו לרדת, הדמעות הכל כך מרות. הדמעות נגמרו לי מרוב שבכיתי. פניי האדימו,התחרטתי על כך שלא הצלחתי להתאבד, לפחות הייתי עושה משהו מועיל. גם להתאבד לא הצלחתי. מה הטעם שנשאר לחיים? מה התכלית, לחיות ולסבול?
איתי: "לידורי מה קרה דברי איתנו."
יובל: "את יכולה לסמוך עלינו."
דור: "אני יודע שאנחנו לא מחבבים כל כך אחד את השני אך אני תמיד פה לרשותך."
לא יכולתי לשמוע את קולם, נגעלתי שייתכן שאני כרגע בחברתו של הרוצח. רק לירן לא הוציא הגה מפיו פשוט הביט בי במבט מבין, לא רצה ללחוץ עליי. הביט וחיבק אותי. הערכתי אותו כל כך לפחות עליו הרגשתי שאני יכולה לסמוך. לסמוך ולא לפחד שיבגוד. הכנסתי את השקית והמכתב בחזרה לתוך הגיטרה, סגרתי את הנרתיק שלה והנחתי אותה על גבי. הם ניסו לדבר איתי אך לשווא. הייתי שם פיזית אך לא שם נפשית ,הייתי במקום אחר, מקום הרחק מן המקום המנוכר הזה, מן המקום הקר הזה. הם המשיכו לנסות להוציא ממני את עצבי ולגרום לי לשפוך בפניהם את ליבי אך אני כבר הייתי רחוקה.
יצאתי מן דלת המעון, הדלת שבה? אני בחיים לא אדרוך שוב. הולכת אל הלא נודע, הולכת בלי להביט, הולכת לשווא.
לא ידעתי מה לעשות בקשר למכתב, ללכת למשטרה או לשמור אותו בתוך תוכי? לשתף את רותם ויקיר בו או לקבור אותו עמוק באדמה ובתוך ליבי? לא ידעתי מה אני אעשה, לא ידעתי כלום. כל מה שידעתי הוא שיש קצה חוט, קצה חוט שיכול להוביל אל הרוצח. אולי בעזרתו אכן נמצא אותו? אבל מצד שני הרוצח כתב שאם אני אגש למשטרה סופי יהיה מר. מה עליי לעשות? מלא מחשבות, שאלות, תחושות הציפו אותי. לא ידעתי כיצד אני אפעל, פחדתי. פחדתי לגלות מי הוא הרוצח. פחדתי לגלות שהרוצח קרוב אליי ובגד בי, בגד באמוני, הרס לי את חיי. כל הביטחון ותחושת האמון אבדו ,אבדו ולא ישובו. צעדתי וצעדתי ללא כל מטרה ומצאתי את עצמי בפתח של בית העלמין.
השעה הייתה שעת צהריים מוקדמת ובית העלמין היה ריק. מצאתי את עצמי עומדת קפואה מול המצבות לבדי. עומדת מול שלושת המצבות שפעם הייתה בהם רוח חייה וקיימת, שלושת מצבות שהגופות בתוכה היו לצידי ועימי. האנשים הכי חשובים בחיי שכבר לא איתי.
בכיתי כל כך הרבה, הגה לא יכולתי להוציא מפי. רציתי לספר להם הכל, ידעתי שהם יבינו, ידעתי שהם ישמעו אך לא יוכלו לענות לי ולהשיב לי. ידעתי שהם איתי.
פציתי את פי לאחר כרבע שעה שבה עמדתי קפואה ללא תזוזה ומטרה, מביטה במצבות. התחלתי לדבר.
" אני לא יודעת כבר מה לעשות ואל תבואו אליי בחלומות ותגידו לי להמשיך בחיי כי אני לא יכולה בסדר? אני מקווה שאתה מבינים אותי ,מקווה שאתם לצידי."
לפתע שמעתי צעדים פוסעים באיטיות לכיווני, צמרמורת חלפה בגופי. הוא אחז בגבי , הצמרמורת גברה ואיתה גם החרדה והבהלה. הסתובבתי וראיתי את...
ממ לא אהבתי ממש 😢
לילה קסום :]%$
יאו איזה פחדדדדדדדדדדדדדדדדד!!
אמאאאאאאאאאאאאאאאאאא!!
בטח זה לירן זה שהיא פגשהההה..
יאו אמאלההההה איזה מפחידדדדדד...
המשךךךךךךךךך....
מהררר.. 😛
QUOTE (lidorushit @ 23/01/2007) בנות אני מודעת לכך שהפרק יצא מכוער, לפחות אני לא אהבתי..
מקווה לפצות השבוע..
יש לך טעות חמודה שלי
הפרק לא יצא מכוער הוא יצא מעלף משהו חבל על הזמן
אולי קצר אבל עדיף פרק קצר מאשר כלום
עכשיו תמשיכיייי....אולי את לא צריכה לפצות אותנו כי הפרק מכוער כי הוא לא
אבל את צריכה פשוט להמשיך ולפצות אותי על הזמן שאני צריכה לחכות עד שתמשיכי
*-*אוהבת*-*
......מירב.......
QUOTE (סופרמאמי @ 23/01/2007) QUOTE (lidorushit @ 23/01/2007) בנות אני מודעת לכך שהפרק יצא מכוער, לפחות אני לא אהבתי..
מקווה לפצות השבוע..
יש לך טעות חמודה שלי
הפרק לא יצא מכוער הוא יצא מעלף משהו חבל על הזמן
אולי קצר אבל עדיף פרק קצר מאשר כלום
עכשיו תמשיכיייי....אולי את לא צריכה לפצות אותנו כי הפרק מכוער כי הוא לא
אבל את צריכה פשוט להמשיך ולפצות אותי על הזמן שאני צריכה לחכות עד שתמשיכי
*-*אוהבת*-*
......מירב.......
אופס לא ראיתי שהמשכת אני כבר קוראת
*-*אוהבת*-*
......מירב.......
אמל'ה איזה מתחחחחחחחחחחחחחחחחחח!!!!!!!
עכשיו כבר לא ממש נראה לי זה דור...
אוףףף נו אני רוצה לדעת מי רצח אותו.....
וואייי מי זה....
שזה לא הרוצח..
יאללה תמשיכיייייייייייייייייייייייייייייייייייי
*-*אוהבת*-*
......מירב.......
יואאא זה =מעלף= !@
עאלק לא משו 😊
תמשיכי ב ד ח י פ ו ת:]
אני במתח :||
חחח "שש" מזכיר לי משו=]]
אוהבת
איזה מסכנה \:
פרק יפה [;
תמשיכי ..
אמלאאאאאאאאאאאאא!!!..מי זה, מה הוא יעשה לה??..אני בלחץ, בתי קברות תמיד הפחידו אותי ולדמיין אותה שם לבד ואז מישו בא ונוגע לה בגב זה ממש מלחיץ! חח..
וואיייי איזה שני פרקים מוושלמיםםםםם! פשוט אחד הסיפורים המדהימים!!! אהבתי!
תמשיכי דחוף! =]
מאמי רצית לגרום ל להתקף לב?!?! אז הצלחתתת
אלוהים איזו צמרמורות עוברות בגופי עכשיו את לא מתארת לעצמךךך
אני פשוט בהלם!!!
אני בבית שלי פה ומתה פשוט מפחד!!!
ואווווווווווווווווו
זה מצמרר זה פרק טוב איזה טוב מעולהה
איזה מעולה מדהים מעלף הורסססססססססססססססססס
הורגגגגגגגג
אלוהים אני עדיין בהלם מהמכתב הזה!!!
תמשיכי אל תשאירי אותי במתח בבקשההההההההההההההה
מתה עלייך נשמה שלייי
ואוו אני עדיין בשוק איזה פרק לידורי שלי [במובן הטוב כן..]
מואאאאאאאאאאאאה
חולה עלייך נשמתי.. ואל תשאירי אותי במתח יותר מדי טוב??
אוהבת מלא מלא מלא מלאאאאאאאא
רחלוש =]]
😮 😕 😛 😮 😕 😛 😮 😕 😛 😮 😕 😛 😮
QUOTE (_ליווש_ @ 23/01/2007) יאו איזה פחדדדדדדדדדדדדדדדדד!!
אמאאאאאאאאאאאאאאאאאא!!
בטח זה לירן זה שהיא פגשהההה..
יאו אמאלההההה איזה מפחידדדדדד...
המשךךךךךךךךך....
מהררר.. 😛
חמודה 😁
QUOTE (סופרמאמי @ 23/01/2007) QUOTE (סופרמאמי @ 23/01/2007) QUOTE (lidorushit @ 23/01/2007) בנות אני מודעת לכך שהפרק יצא מכוער, לפחות אני לא אהבתי..
מקווה לפצות השבוע..
יש לך טעות חמודה שלי
הפרק לא יצא מכוער הוא יצא מעלף משהו חבל על הזמן
אולי קצר אבל עדיף פרק קצר מאשר כלום
עכשיו תמשיכיייי....אולי את לא צריכה לפצות אותנו כי הפרק מכוער כי הוא לא
אבל את צריכה פשוט להמשיך ולפצות אותי על הזמן שאני צריכה לחכות עד שתמשיכי
*-*אוהבת*-*
......מירב.......
אופס לא ראיתי שהמשכת אני כבר קוראת
*-*אוהבת*-*
......מירב.......
😊
QUOTE (סופרמאמי @ 23/01/2007) אמל'ה איזה מתחחחחחחחחחחחחחחחחחח!!!!!!!
עכשיו כבר לא ממש נראה לי זה דור...
אוףףף נו אני רוצה לדעת מי רצח אותו.....
וואייי מי זה....
שזה לא הרוצח..
יאללה תמשיכיייייייייייייייייייייייייייייייייייי
*-*אוהבת*-*
......מירב.......
😛
מתי את ממשיכה???
פליזי תמשיכי עכשיו 😁
אתר האהבה הישראלי