מירבי לא צריך להשתגע נדירה שלי עוד מעט המשך (:
לינושי גם אני אוהבת המון 😁
מדהימות?! עוד מעט המשך 😊
טוב..אבל תמשיכיייייייי
*-*אוהבת*-*
....מירב.....
ראיתי בפניו של דור שגם הוא ריחם עליה אבל היא? היא המשיכה בשלה, לא האזינה לאף אחד יוצאת מן הבית והולכת אל הלא נודע. נעלמה כלא הייתה. משאירה דממה עמוקה אחריה.
~ * ~ 25 ~ * ~
המשך=>>
~ * ~ * ~ * ~ * ~ * ~ * ~ * ~ * ~ * ~ * ~ * ~
יצאתי מפתח הדלת של המעון משאירה דממה עמוקה אחריי ,נעלמתי כלא הייתי.
החלטתי ללכת למקום בו אני אהיה הכי מאושרת בעולם, למקום בו בכל עת יאהבו אותי, במקום בו יקבלו אותי כפי שאני. אל סבא וסבתא. מצאתי את עצמי שבה על עקבות הבוקר ופוסעת בצעדים איטיים לעבר ביתם. צועדת אל האושר, פותחת דף חדש שכולו שמחה נטול אכזבה, נטול המעון.מרחק הליכה שאמור לקחת כרבע שעה
הליכה צעדתי במשך ארבעים דקות ,זורמת עם מחשבותיי ועפה בדמיונותיי לעולם אחר.
הגעתי למקום יעדי ביד אחת אחזתי במזוודתי וביד השנייה פתחתי את הדלת. סבתא וסבא ישבו בסלון עם נער שלא הכרתי ,הם הביטו בי ולפי מבטי הבינו אותי. לא הייתי צריכה להוציא הגה מפי. סבא קם מן הספה בה הוא ישב ועזר לי ,סחב לי את המזוודה והוביל אותי לחדר החדש בביתם שהם שיפצו במיוחד בשבילי. החדר היה מושקע ויפה, עיניי נתפסו בתמונות שמילאו את הקירות הרחבים. הזיכרון האחרון שנותר לי ממשפחתי. הרגשתי שהם מבינים לליבי וחייכתי,פשוט חייכתי. לא הסתרתי את רגשותיי ולא פחדתי להתאכזב ידעתי שהאהובים שלי לא יאכזבו אותי. שאיתם אני אהיה סוף סוף מאושרת בלי פחדים מיותרים.
לאחר שהנחתי את מזוודתי בחדר וסידרתי את הבגדים בארון הפינתי שהיה בחדרי החדש יצאתי בחזרה אל הסלון, הילד המסתורי עדיין ישב שם. הוא נראה טוב אבל לא אפשרתי לעצמי להתאכזב מעוד מישהו. היו לו עיניים תכולות כים רגוע ושלו ושיער קרה שחור עם פוני לצד. לא הבנתי מה מעשיו לצידם של סבי וסבתי. התיישבתי באיטיות לצד סבתי בספה הגדולה בלי להוציא הגה מפי.
סבתא: "דור דור תכירי את עדן." הבטתי בעיניי סבתא במבט תוהה והיא המשיכה בדבריה."עדן הוא בנו של רון חבר של אבא שהכרת היום. את וודאי שואלת את עצמך מה מעשיו פה?" שאלה כאילו קראה את מחשבותיי לפני שנייה. "הוא עושה עבודה לבית הספר על תאונות הדרכים והוא מראיין אותנו על התאונה המצערת. אני חושבת שהוא ישמח אם תעזרי לו בהכנת העבודה ובעריכתה."
אני: "אז אתה הוא בנו של רון שחושב שלשמור על אחיך זה שטויות ובזבוז זמן שאין לך?" שאלתי בחיוך. הוא התבייש מאוד והסמיק, ראיתי שלא נוח לו עם שאלתי המביכה.
עדן: "מה הוא כבר סיפר לך?" שאל בפנים סמוקות שנראו כל כך חמודות באותו עת. התעלמתי משאלתו.
אני: "אני לא התכוונתי לבייש אותך מצטערת." אמרתי בכוונה מלאה. "אני אשמח לעזור לך בכל מה שתזדקק לי בעבודה, אעשה זאת ברצון רב אל תתבייש לפנות אליי."
עדן: "תודה, שמעתי עלייך רבות מסבך וסבתך. הם כל כך אוהבים אותך את לא מתארת לעצמך כמה." כל כך שמחתי לשמוע את המילים האלו ,שמחתי לדעת שיש מישהו שאוהב אותי.
אני: "עכשיו אני מסמיקה פה." אמרתי בביישנות.
סבתא: "אז היכן עצרנו עדן?" שאלה אותו ובכך משכה את תשומת ליבו אליה.
עדן: "היכן הייתם בליל התאונה?" שאל את סבי וסבתי בקול מתוק במיוחד. סבתא החלה להסביר ולפרט לו בתור מענה לשאלתו ואני לא האזנתי. תהיתי בליבי אם האנשים שכל כך חשובים לי אשר נמצאים בשמיים לצידי כעת ובאותו עת שמחתי שאני פה כעת.
קמתי באמצע השיחה ופניתי אל חדרי. עדן פנה אליי והסתובבתי אליו.
עדן: "את כבר הולכת?" שאל באכזבה.
אני: "כן" עניתי בביישנות.
עדן: "מקווה לראותך במהרה." אמר בציפייה רבה. הסמקתי מעט והמשכתי אל חדרי. שכבתי על מיטתי ונרדמתי במהרה. כשפקחתי את עיניי בבוקר ראיתי את..מול עיניי.
~ * ~ * ~ * ~ * ~ * ~ * ~ * ~ * ~ * ~ * ~ * ~
הלכתי אל שיפרה וחגי, אנשים כל כך טובים שאני מאוד מעריך ,כמה עצב בחייהם. בחרתי בנושא מעניין בעבודתי,שמחתי שהם הסכימו לעזור לי בהכנתה. נכנסתי לביתם והם קיבלו אותי באהבה רבה. לאחר כמה שאלות ששאלתי אותם והם ענו לי בשמחה ולאחר שסיפרו לי על נכדתם שהם כל כך אוהבים הדלת לפתע נפתחה בלי התרעה מוקדמת.
היא הייתה כל כך יפה ביד אחת אחזה את מזוודתה וביד השנייה פתחה את הדלת.
שיפרה וחגי וגם הילדה לא פצו את פיהם, הם הבינו לפי מבטה העצוב את מחשבותיה. חגי קם מיד ועזר לה לסחוב את מזוודתה ואני נשארתי עם שיפרה בסלון. לבינתיים שיפרה סיפרה לי שזו הנכדה שהיא סיפרה לי עליה לפני מספר רגעים. רציתי שתחזור לסלון, רציתי להתבונן בה שוב, להיות לצידה. קיוויתי שהיא תישאר הרבה זמן אצל סבתה וסבה כך אני אוכל לראות אותה הרבה ואולי אף תסכים לעזור לי בהכנת העבודה. היא חזרה לסלון לאחר מספר דקות והתבוננה בי.
ראיתי בעיניה שהיא חוותה עצב רב ואכזבה רבה בחייה ושכרגע היא לא פנויה לקשר מחשש להתאכזב, הבנתי אותה. היא לא הבינה מה מעשיי לצידם.
היא התיישבה באיטיות לצד סבתה בספה הגדולה בלי להוציא הגה מפיה.
סבתא: "דור דור תכירי את עדן." היא הביטה בעיניה של סבתה במבט תוהה והיא המשיכה בדבריה. "עדן הוא בנו של רון חבר של אבא שהכרת היום. את וודאי שואלת את עצמך מה מעשיו פה?" שאלה כאילו קראה את מחשבותיה של נכדתה. "הוא עושה עבודה לבית הספר על תאונות הדרכים והוא מראיין אותנו על התאונה המצערת. אני חושבת שהוא ישמח אם תעזרי לו בהכנת העבודה ובעריכתה."
לידור: "אז אתה הוא בנו של רון שחושב שלשמור על אחיך זה שטויות ובזבוז זמן שאין לך?" שאלה בחיוך.התביישתי מאוד והסמקתי.לא ידעתי מה לענות על שאלתה המביכה.
אני: "מה הוא כבר סיפר לך?" שאלתי בפנים סמוקות בגלל ביישנותי.
לידור: "אני לא התכוונתי לבייש אותך מצטערת." אמרה בקול אמיתי. "אני אשמח לעזור לך בכל מה שתזדקק לו בעבודה, אעשה זאת ברצון רב אל תתבייש לפנות אליי." כל כך שמחתי שהיא הציעה לעזור לי כך אנחנו נתקרב והיא תבין שאני לא יפגע בה כמו כולם.
אני: "תודה, שמעתי עלייך רבות מסבך וסבתך. הם כל כך אוהבים אותך את לא מתארת לעצמך כמה."היא כל כך שמחה לשמוע את המילים האלו ,שמחה לדעת שיש מישהו שאוהב אותה, עוד אוהב נוסף לרשימה.
לידור: "עכשיו אני מסמיקה פה." אמרה בביישנות ואכן הסמיקה.
סבתא: "אז היכן עצרנו עדן?" שאלה אותי ובכך משכה את תשומת ליבי אליה.
אני: "היכן הייתם בליל התאונה?" שאלתי את חגי ושפרה בקול הכי מתוק שהצלחתי לגייס. שיפרה החלה להסביר ולפרט לי בתור מענה לשאלתי ולידור לא האזינה, הייתה בעולם משלה, תהתה על כמה דברים בליבה כל כך רציתי שתשתף אותי בהרגשותיה ומחשבותיה.
היא קמה באמצע השיחה ופנתה אל חדרה. פניתי אליה והיא הסתובבה אלי.
אני: "את כבר הולכת?" שאלתי באכזבה.
לידור: "כן" ענתה בביישנות.
אני: "מקווה לראותך במהרה." אמרתי בציפייה רבה. היא הסמיקה מעט והמשיכה אל חדרה. הרגשתי בליבי שהיא אכן מרגישה כמוני אבל נרתעת מסיבות שונות, כנראה הרבה בנים אכזבו אותה והיא איבדה את אמונה בבנים.
לאחר כרבע שעה חזרתי אל ביתי,שטפתי פנים,צחצחתי את שיניי ונשכבתי על המיטה. חושב על לידור ומקווה לחלום עליה בלילה. נרדמתי במהרה.
קמתי בבוקר, התארגנתי במהירות ,סידרתי את שיערי ויצאתי אל בית הספר. לאחר כחמש דקות צעידה הגעתי אליו. נכנסתי במהרה מחשש לאחר שוב. ראיתי אותה קוראת בשמי ומתקדמת לעברי. אוי לא שלא תבוא לפה. קיוויתי לעצמי. אין לי כוח אליה היא הדבר האחרון שאני זקוק לו כעת, המיוחד לאחר שהכרתי אל לידור.
המשך יום קסום ((:
מצטערת שחיכיתן הרבה זמן מקווה שאתן מבינות =//
האעאהעאהאעאע מדהימממה שלייי..המשך דחוףףף :]
להגיד לך את האמת
אני לא יודעת מה לומר לך
זה כזה יפה שאני כבר לא יכולה להגיד לך כמה..
תמשיכי...
*-*אוהבת*-*
.....מירב.....
לידורייייייי:]]
תמשיכי הכיכיכיכיכיכיכיכיכי מהרררר...
אני אוהבת אותך יפה שלי....
דברי איתי באיסי....
יסמיני:]
הציפייה הייתה שווה;] מהמהפ
ג'סיקה תודה יפתי :]
מורי תודה נסיכה (:
מירבי אני מסמיקה פה 😁 את לא רוצה לראות את החיוך שלי כרגע 😁
יסמיני תודה 😛
חנוש תודה רבה ((:
בנות אוהבת מ-ל-א-מ-ל-א-😛
זה כזה יפה [:
את מוכשרת ברממות !
ד"א - איך את מרגישה ?
תמשיכי ..
ספירי את פשוט מתוקה ((: איך אני מרגישה?פעם חולה,פעם בריאה יהיה טוב בעזרת השם 😊
נוגי תודה :]
_______000000000________000000000
______00000000000______00000000000
_____00000000000000___0000000000000
_____000000000000000_000000000000000
_____0000000000000000000000000000000
______000000000000000000000000000000
_______0000000000000000000000000000
_________0000000000000000000000000
____________000000000000000000000
_______________0000000000000000
_________________000000000000
__________________0000000000
___________________0000000
___________________00000
__________________0000
_________________000
_______________00
____________00
__________000
________00000
_______0000000
_______00000
________000000
__________00000000
______________0000000
_____________00000
____________0000
__________000
_________00
מוכשרתתתתת שלייייייי.
וכמו שאמרתי לאורטל וחנצוקה אני יגיד גם לך מאוהבבבבבבבבבבבבתתתת בסיפוררר הזההההה
אני יודעת שאין לי זמןן אבל אני עושה את כל המאמצים לקרוא תסיפור !
אושריתי ((:
אני א 😊 ו 😊 ה 😊 ב 😊 ת אותך..!
😛
אתר האהבה הישראלי