תודה יפות שלי :]]
כמה שאני אוהבת אתכן אתן לא מתארות לעצמכן 😛
ומורי כן יש לי איי סי-329563164
מוזמנות להיכנס :]
לידורושיתתתתתתתתתת
יפיופה שלי!!! ^-^
איזה סיפור מהמם!!! 😛
חחח
מעכשיו אני קוראת קבועה אצלך!!! 🙄
יפה שלי, סיפור מהמם ממש אהבתי!!
יש לך כישרוןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן אדיר!!!!
ואהבתי את שם הסיפור 😉
"צועקים על אהבה, מנסים וזה נורא קשהההההההההה..."
חחחח
עשית לי צמרמורת במשך כל הסיפור!!!
מתה עלייך נשמה יפה ומתוקה שלי..
מואאאאאאאאאאאאאאאאה 😍
QUOTE (רחלוש =)],22/12/2006] לידורושיתתתתתתתתתת
יפיופה שלי!!! ^-^
איזה סיפור מהמם!!! 😛
חחח
מעכשיו אני קוראת קבועה אצלך!!! 🙄
יפה שלי, סיפור מהמם ממש אהבתי!!
יש לך כישרוןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן אדיר!!!!
ואהבתי את שם הסיפור 😉
"צועקים על אהבה, מנסים וזה נורא קשהההההההההה..."
חחחח
עשית לי צמרמורת במשך כל הסיפור!!!
מתה עלייך נשמה יפה ומתוקה שלי..
מואאאאאאאאאאאאאאאאה 😍
רחלי יפתי התגעגעתי..!!!!
חסר לך שאת לא תקראי את הסיפור 😉
מתגעגעת.. 😕
אוהבת 😁
בנות יפות שלי?תודה על הפירגון 😊 חולה עליכן..!
מחר המשך 😛
מושלםםםם
שימי המשך דחוףףףף=]]
וואיי וואיי כמה שזה יפפפה :] דעייי
המשך דחופפ יפה שליי=]
איתי: "אז את לידור המפורסמת,דור ויובל סיפרו לי עלייך."
אני: "אני מעדיפה לא לדעת מה הם אמרו עליי." אמרתי באכזבה, אכזבה רבה.
~ * ~ 15 ~ * ~
המשך=>
איתי: "אל תדאגי אני לא הקשבתי להם מהרגע ששמעתי אותך שרה הבנתי שאת אמיתית וכל מה שהם אמרו שטויות."
אני: "תודה."
איתי: "את שרה לי היום זה ברור לך?"
אני: "אולי" אמרתי בחיוך מבויש.
איתי: "לא שואל."אמר וקרץ לי."אני בחדרי אם את צריכה משהו בסוף המסדרון ימינה החדר הראשון."
אני: "תודה".
הייתי מאושרת שהכרתי עוד מישהו אמיתי אך לא השליתי את עצמי. אי אפשר להאמין כבר לאף אחד. חשבת שגם דור כזה אבל הוא איכזב. לא ידעתי אם זהו אופיו האמיתי הוא שהוא סתם רוצה לפגוע בגלל מה ששמע מפיהם ששל דור ויובל,לא ידעתי כבר כלום. כל מה שידעתי הוא שאי אפשר לסמוך על אף אחד ואני כבר יבין בהמשך מי הוא בעצם איתי. מלא מחשבות התרוצצו לי בראש. מחשבות שעליהן לא היה לי מענה.
הרגשתי געגועים להוריי,הם כל כך היו חסרים לי. אם הם הוי פה אני לא הייתי צריכה להיות פה והכל היה טוב ויפה כמו שהיה עד לפני שהם הלכו. הלכו לעולם טוב יותר,עולם שכל כך רציתי להיות בו כרגע אך לא יכלתי.פשוט עולם טוב יותר.
נזכרתי במשפט שאמא הייתה נוהגת להגיד לי כל פעם שהייתי גלמודה ועצובה
" אם הכל שחור וכלום לא מסתדר זה רק בגלל שהשמש עומדת לזרוח והכל עומד להסתדר." משפט שכל כך היה אמיתי,כל כך נכון. כל כך רציתי שהשמש בליבי כבר תזרח,שהשחור יעלם והכל יתחיל להסתדר,רק שיהיה לי טוב. סוף סוף טוב.
רותם הפנתה את תשומת ליבי ממחשבותיי וגעגועיי אליה.
רותם :"דור דור סיימנו תראי איזה יפה יצא,עכשיו רק צריך לחכות שזה יתייבש."
אני: "כן :]"אמרתי בחיוך. "תודה טושי לא הייתי גומרת בחיים אם לא היית עוזרת לי."
רותם: אין על מה בובי תמיד פה בשבילך."
חיבקתי את רותם חיבוק גדול גדול,חיבוק שכל כך הזדקקתי לו באוו עת.
רותם: "טושטוש הכל יהיה בסדר מבטיחה."אמרה בטוחה בעצמה.
אני: "תודה."
רותם" די להודות לי אני עושה את זה בשבילך ובאהבה."
אני: "בא לך לבוא איתי היום לתאומים?" שאלתי את רותם.
רותם: "הייתי שמחה אבל אני צריכה להשלים את השיעורים של היום ואמא שלי תהרוג אותי בפעם אחרת טוב לידורי?"
אני: "בהצלחה"
רותם הלכה כעבור שעתיים ואני נשכבתי על מיטתי חושבת על החיים. חושבת אם אלו החיים האמיתיים. דמעות החלו לזלוג מעיניי בזמן האחרון בכיתי כל כך הרבה הן מאושר מהן מעצב. לא ידעתי על מה אני בוכה רק רציתי ללכת הרחק הרחק מכולם ,הרחק ממחשבותיי, הרחק מתחושותיי, הרחק מהצבועים שמסביבי,הרחק מהעצבות שבלבי. נרדמתי.
התעוררתי בגלל הצעקות ששמעתי מכיוון הסלון,צעקות שאי אפשר היה לא לשמוע ולפספס. שמעתי את יובל צועקת,נצמדתי לדלתי ושמעתי הכל.
יובל: "למה היא הייתה צריכה לבוא לפה? למה ?כדי להרוס לי את החיים ?"צעקה יובל.
אגם: "מה יש לך ממנה? היא מ-ק-ס-י-מ-ה" אמרה והדגישה כל אות ואות. "את יודעת בכלל מה עובר עליה? למה היא עברה לפה? את בטח לא חושבת שהיא עברה לגור בבית יתומים בגלל שבה לה לגוון את חיי היומיום שלה נכון?"
יובל: "למה נראה לך שמעניין אותי למה היא עברה לפה רק שתעוף כבר,שתעוף..! "
אגם :"אם את לא משנה את היחס שלך ומיד אין לך מה לדבר איתך זה ברור לך?"
יובל: "עכשיו גם את? היא באה לפה שובה את ליבם של כל הילדים ,כולם פשוט מאוהבים ביופי שלה,באופי שלה, מאוהבים פשוט בה מרוב שהיא מקסימה למרות שהיא בכלל סתם עוד אחת. את שמה לב למה היא גורמת? היא רק רוצה לרמוס אותי,פשוט לרמוס.
אגם : "את שומעת בכלל איך את מדברת? שכחת מה עבר עלייך כשהגעת לכאן? את היית רוצה לקבל יחס כזה?"
יובל: "אין בכלל מה להשוות בינינו היא לא שווה את קצה האצבע שלי."
אגם :"יובל עד כאן עלית לי על כל העצבים,למה את מתנהגת ככה? להזכירך פעם לא היית ככה. פעם אהבת,שמחת,חייכת ,היית אמיתית מה גרם לשינוי שבך? דברי איתי רק דברי כבר . את מוציאה את כל העצבים שלך עליה ואת לא רואה למה את גורמת. מספיק היא סבלה בשבועיים האחרונים ואת רק מחמירה מצבה למרות היותה אדישה להתייחסותך אליה אי אפשר להיות אדישים למצבך. למה השתנית?"
כאן כבר לא הקשבתי,דמעות החלו לזלוג לי ,נהיה לי שיטפון בתוך הלב,שיטפון של עצב. הלב שלי פשוט נ-ש-ב-ר .לא יכלתי לעצור את זרמן של הדמעות,פרקתי את כל מה שהיה על נפשי,נתתי לדמעות לזלוג להן. כמה שברירי חושך יכולים להיות לי בחיים? כמה? כמה אני יכולה לסבול? לא רציתי להיות שם באותו זמן. רק רציתי ללכת, ללכת למקום שבו יאהבו אותי ויעריכו אותי ,מקום אחר.
מה חטאתי בחיים שלי שזה מה שמגיע לי? שאלתי את עצמי. מה עשיתי רע? מה? היקרים לי הולכים לעולם טוב יותר ,עולם אחר. יובל ודור מתנכלים לי ואני לא מבינה למה. ואני? אני גלמודה בין האנשים אשר מפנים לי מבטים במקום לעזור לי להשתקם מדרדרם אותי עוד יותר. היחידים ששימחו אותי ועזרו לי היו סבא וסבתא,לירן,רותם ודולב. האנשים היחידים שבשבילם אני חיה.
הצעקות הלכו וגברו ואני החלטתי לצאת ולהתעמת עם יובל. יצאתי אליה ופשוט אמרתי לה את כל מה שהיה על נפשי בפנים.
אני: "די כבר תפסיקי אני לא יכולה יותר,תעזבי אתי בשקט. את לא מפסיקה לשפוט אותי ואת אפילו לא מכירה אותי. אני לא יכולה כבר יותר. את חושבת שאני רוצה להיות פה? אז בואי אני יענה לך על התשובה אני מתה לעוף מפה. אמנם יש פה ילדים ששווים זהב פשוט מקסימים אבל את ודור? פשוט צבועים נמאס לי כבר. מה אני לא בנאדם? אין לי רגשות? אז בואי אני יחדש לך יש לי..! ההורים שלי נפטרו לפני שבוע וחצי קשה לי ואף מאוד ואת רק מקשה עליי אני כבר מתמוטטת. לא נראה לך שעצוב לי מדי אז את מקשה עליי עוד יותר? נשבר לי כבר הלב מרוב הצביעות שבכם,הצביעות שלא עוזבת אותי. מה עשיתי לכם רע בחיים שלי? מה? שנולדתי? תאמיני לי אם זה היה תלוי בי לא הייתי בעולם הזה בכלל ,בעולם העצוב הזה,בעולם בו אנו חיים. את רוצה להמשיך להתייחס אליי ככה שיהיה לך בכיף כי לי? לי כבר נמאס להתרגש מכל עקיצה שלך פשוט נמאס, נמאס להיות במקום הזה ואני כולה יום פה.אל תדאגי אני פה לזמן מוגבל וברגע שאני יוכל אני יעוף מפה. יעוף ולא יחזור." הוצאתי את כל מה שהיה על ליבי.
לא הפסקתי לבכות,הוצאתי פשט את כל העצב שהיה טבוע בתוכי. יובל הייתה בהלם וכך גם אגם הן לא ציפו שאני יגיד מה אני מרגישה,חושבת. הפנתי את מבטי לצד וראיתי את כל הילדים של המעון עומדים וצופים בנו, צופים באמת מול הפנים,האמת שאף אחד לא רוצה לראות ,להבין ולדעת.
אושרי: "אל תלכי לנו."
חן: "אני אוהבת אותך."
רן: "אל תבכי."
איתי: "לידורי יהיה בסדר."
אבל אני? לא הקשבתי לאף אחד הייתי סגורה בתוך עצמי. הלכתי לחדרי בוכה ועייפה,עייפה מההתמודדויות בחיים האלו,החיים שאני כל כך לא צריכה.
החלטתי להיכנס להתקלח ,להוציא מתוכי את כל העצב שבמקום הזה,המקום שאני כבר מתה לעוף ממנו,לעוף ולא לשוב.
שבת שלום יפות שלי 😛
שיהיה לכן שבוע מקסים :]
פשוטטטטט מהמםםםםםםםםםםםם .
אווי מסכנה לידור
תחברי לאייסי אני חייבת לדבר איתך
[color=red]אני מכורה לסיפור שלך
איזה כתיבה יפה יש לך מאמי זה מעלף
-המשך - 😊
QUOTE (שרוני110 @ 23/12/2006) [color=red]אני מכורה לסיפור שלך
איזה כתיבה יפה יש לך מאמי זה מעלף
-המשך - 😊
מהמם תמשיכיייי 😂
אתר האהבה הישראלי