תודה מירבי
מה אף אחד לא אהב ?..
כיאלו תגיבו עם אהבתם
😠 😢 😊
אני אהבתי שני הסיפורים שלך פשוט מעלפיםםם
^^^
תודה מאמי לפחות את חושבת ככה
😁
הוא חזר די מהר למרות הכול שום דבר לא הצליח להוריד ממני את ההרגשה הזאת של הבדידות האינסופית של הכאב הגדול סבתא הייתה איתי ריחמתי עליה היא ניסתה להיות חזקה בישבלי אבל היא עצמה הייתה כל כך חלשה הרג שתי שתתמוטט עוד רגע
" סבתא אני מביא לך מיץ את חיוורת אני דואגת לך " אמרתי וחיבקתי אותה
" את מקסימה כל כך " אמרה סבתא
" אני מנסה " אמרתי
" את מצליחה " אמרה
"תודה סבתא אני אוהבת אותך " אמרתי
" אמא ש.." אמרה ונעצרה
" אני לא רוצה לדבר עליהם " אמרתי
" את יודעת מחר ההלוויה את רוצה לבוא חמודה את לא תוכלי לעמוד בכאב הזה " אמרה סבתא
" אני בטוחה להגיד שלום בפעם האחרונה לאבא שלי האבא שתמיד היה שם לצידי לאורך כל הדרך לעולם לא הטיף לי תמיד יידע לתת חיזוק לתמוך אני לא מוכנה לאבד אותו אני רוצה אותו למה ה' לקח לי אותו למה ? מה הוא עשה ? במה הוא פשע הוא איש כל כך טוב " אמרתי ודמעות זלגו מעיני פני התכסו בדמעות
" די חמודה אל תחשבי על זה אולי שם טוב לו יותר ..." אמרה סבתא
" פה איתי היה לו הכי טוב " אמרתי ובכיתי
" חמודה ...עם הוא היה נשאר בחיים שמצב אנוש היה גורם לו רק סבל ה' מנע ממנו את זה " אמרה סבתא
" אני לא מצליחה להבין את החשיבה העקומה שלך " אמרתי ועליתי לחדרי כעסתי אני לא מבינה היא אומרת שזה בסדר שה' לקח לי אותו שישי נכנס אחריי
" אני רוצה לעזור לך אני רוצה לתמוך בך אבל.." אמר שי ונעצר
" אבל את חייבת לקבל את מה שקרה שם את לא יכולה להתכחש לעובדות " המשיך שי
" שי אני יודעת שאתה מבין אותי כמה קשה לי עכשיו " אמרתי
" אני באמת מבין אותך גם לי זה היה קשה אבל בסוף הייתי חייב לקבל את המציאות " אמר שי
" גם עם היא כל כך קשה ?" שאלתי
" כמובן יפתי כמובן " אמר שי הוא חיבק אותי חזק ואריאל בדיוק נכנס
" אני משתתף בצערך רק עכשיו נודע לי " אמר אריאל
" זה בסדר..תודה שבאת " אמרתי וקמתי חיבקתי אותו
" רצתה לשתות משהו מהדרך " שאלתי
" כוס מים " אמר אריאל וירדתי למטה
חזרתי עם כוס קולה בסלון היו כמה שכנים ומכרים של ההורים כולם לבושים בארשת עצובה לא באמת מבינים כמה אני וסבתא סובלות לא באמת מבינים
" קח " אמרתי והושטתי לו את שכוס הוא הושיט ידו בחזרה וידנו נגעו זו בזו עינינו נפגשו
" תודה " אמר אחרי השתיקה המעצבנת ששרה בחדר
הוא שתה בלגימות קטנות
" מתי ההלוויה שלהם " שאל אריאל
" שלהם ?" שאלתי מופתעת
" כן " אמר אריאל
" אמא שלי לא נפטרה אבא שלי נפטר" אמרתי ועיניי נמלאו דמעות באומרי את המילים הכואבות הללו
" אוי אני מצטער אני לא שמתי לב" אמר אריאל
" לא נורא ממילא היא בקומה והסיכויים שהיא תתעורר הם אפסיים" אמרתי
" את יודעת עם יש דבר שאמא שלה אמרה לי תמיד " אמר שי והמשיך " זה אל תאבד את האומנה כל עוד האור עוד לא כבה" אמר שי
" תרגום " אמר אריאל
" עם יש סיכוי אפילו קטן מאוד זה עדיין סיכוי יש עוד אור יש ניסים והדרך עדיין לא חשוכה " אמר שי
" שי אתה אומר מילים יפות אבל אתה לא מבין מה באמת זה אומר שהסיכויים אפסיים זה אומר ששלב הניסים כבר עבר ממזמן " אמרתי
" לא נכון נס יכול לקרות בכל מצב..גם עם הכול נראה שחור תמיד יכול להשתנות המצב הגלגל הוא עגול ואני אומר לך הוא יפתיע אותך ובגדול " אמר שי
" שי אתה מעודד אותי מעוד אבל איזה נס יכול להחזיר לי את אבא שלי האבא שכל כל אהב אותי ואני אותו שאני כל כך קשורה אליו איזה נס לעזאזל יחזיר לי את המלאך הזה שום נס " אמרתי
" די מאמי אל תדברי ככה " אמר שי וחיבק אותי השתחררתי מזרועותיו והלכתי לכיוון החדר של יואבי הוא התעורר
" נטע מה הם עושים פה איפה אמא ואבא " שאל יואבי
" יואבי אבא ואמא הלכו ואולי הם יחזירו מתישהו בנתיים סבתא איתנו עוזרת לנו יש לך אותי ואת סבתא בוא מה אתה רוצה לאכול ?" שאלתי
" איפה הם ?" שאל
" מאמי אמרתי לך הם הלכו " אמרתי חנוקה מדמעות שמאיימות לפרוץ
" אני רוצה אותם אפשר לדבר איתם בטלפון ?" שאל יואבי
" די יואבי אמרי לך הם לא פה " אמרתי מרוגזת כאב לי עליו עליי על אבא על אמא על סבתא פשוט כאב לי
" רוצה שוקו ?" שאלתי
" אני רוצה את אמא ואבא " אמר יואבי
" אבל אמרתי לך ואל תשאל שוב בסדר כשהם יחזרו אני אגיד לך נקנה בלונים " אמרתי
" למה הם לא אמרו לי שלום ?"שאל יואבי לא שלום חשבתי לא שלום להתראות לא שלום שלום זה כשהולכים ולא חוזרים להתראות ..
" הוא נילך להכין שוקו " אמרתי וירדנו למטה הכנתי לו שוקו הושבתי אותו על כיסא הוא שתה לאט לאט מבואס ..
" עכשיו הם חזרו ?" שאל יואבי
" די מספיק " אמרתי סבתא באה וסימנה לי ללכת היא טיפלה ביואבי
עליתי לחדר נשכבתי על המיטה ליד שי ואריאל
~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~
אוי'ש כל כך קשה לי לראות אותה ככה היא סובלת וכואב לה אני רוצה לעזור לה ולא יודע אך
קשים הם החיים שלה מאז הטראומה שעברה המסכנה שלי שאני כל כך אוהב .... אוף זה מעצבן מה אני יכול לעשות למנעה כדי לעזור לה ..
אני לא יודע מה לעשות כדי להקל על כאבה הקשה ...מנסה למצוא דרך להוכיח לה שלא הכול אבוד שיש עוד תקווה ...
בנות הפעם תגיבו לי
לאב יו
*שרון*
איזה עצוווב יאיאיאאאא
המשך דחופפפ
לאבב
^^^
תודה קורלו'ש
לאב יו
*שרון* 😁
יוו איזה יפה..
שרוני זה מהמם זה מדהיםםם
ואת חייבת להמשייך וכמה שיותר מהר מובן?!!!!!???!!
תרגישי טוב...
חולה עלייך מאמי שלי...
ועל הסיפור המושלם שלך
*-*אוהבת*-*
.....מירב.....
יאיי
מירבי תודה מאמי
חיחי חולה עלייך ...
😁
^^
תודה מאמי
היום המשך ...
הלווו
שרוןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן תמשיכיייייייייייייי
*-*אוהבת*-*
.....מירב.....
ממשיכה עכשיו בנות ..
😁
לאב יו
*שרון *
מאמי מצטערת שהחסרתי כמה פרקים כי אני מנסה לעמוד בעומס של הלימודים
סיימתי כרגע מחצית עוד מחר אני משלימה את כל מה שהחסרתי.
וכמו כל הבנות גם אני רוצה עוד המשך ככה יהיה לי הרבה לקרוא
היום ההלוויה אני אלא אעמוד בזה שי כבר פה הוא ישמור על יואב אני לא מצליחה לעצור את הדמעות כמו ים הם לא מפסיקות לרדת ..
" די יפה שלי יהיה בסדר נעבור את זה ביחד בשביל זה יש לך אותי ולי יש אותך " אמר שי
" אני יודעת שאתה פה איתי עוזר לי המון מקל על כאבי אבל שי אף אחד לא יכול לעזור לי עכשיו אולי שיעבור קצת זמן בינתיים אני מרגישה לבד .." אמרתי
" את לא צריכה להרגיש ככה תראי לך יש אותי את סבתא שלך את אחיך ..וגם את אמא שלך היא לא הלכה אל תאבדי תקווה " אמר שי
" שי אתה מבטיח להישאר איתי " שאלתי
" ברור אני יכול לעזוב מלאך שכמוך " אמר שי וחיבק אותי הרגשתי מוגנת בן זרועותיו חום ומן הרגשה ביתית
" תתלבשי ותלכי תהיה חזקה .." אמר שי
לבשתי טייץ שחור וחולצה קצרה שחורה השמש הייתה חזקה השמיים היו בהירים אמא הייתה בבית החולים אני מתארת אותה שוכבת בלי נוע על מיטה עם מצעים לבנים החדר לבן חסר כל טיפת צבע שמח והיא אומללה לא הזיקה לזבוב ככה צריכה לסבול..למה ?..
סבתא כבר הייתה למטה תיארתי לעצמי כמה לה קשה מה היא עוברת בתוכה סערת רגשות והיא יודעת עכשיו שיש לה לטפל וביואבי יהיה קשה האווירה תהיה מתוחה וקשה אבל נעבור את זה ..ניסתי להאמין בזה לא הייתה לי ברירה או זה או פשוט להיות בדיכאון ..
" חמודה שלי תהיה חזקה זה מראה מאוד קשה אבל אני בטוחה שאת תעבירי את זה " אמרה נסענו לבית הקברות עם עוד המון אנשים מכרים משפחה וכול מיני \אנשים שהיו חברים ועבדו איתו הדמעות לא הפסיקו לרדת מעיניי והעיניים של סבתא ...
נשענתי על ארון הקבורה
" אבאאאאאא" צעקתי
" אל תלך לי אני אוהבת אותך " המשכתי באותו טון ..
היו התלחשויות בן האנשים המון בכו והיו כאלה שלא היו צריכים לבכות מבטיהם הביעו יגון ועצב ..אחרי המראות המזעזעים חזרנו הבייתה הרגשתי מעט יותר טוב חשבתי שאולי ככה רצה ה' שיקרה ..
" נו מאמי הסתדרת ??" שאל שי
" כן שי תודה " אמרתי יואבי חיבק אותי אני מתארת לעצמי שיידע שמשהו רע קורה ..
ירדנו למטה חיסנו את כל המכשירים בבד שחור
7 ימים נערכה השבעה
הבוקר עלה עם ציוץ הציפורים המון זמן לא הייתי בבית הספר ולא היה לי חשק ללכת לשם לראות את הילדים והשאלות אני לא מאמינה שככה תחזור השגרה ואמא תהיה שכובה בבית החולים כל יום אלך לבקר אותה אני נשבעת..
" קומי מתוקה יש לך היום בית ספר ואת צריכה לקחת את יואבי לגן " אמרה סבתא התארגנתי ירדתי למטה הכנתי ליואבי שוקו ההרגשה נשארה בי אך העולם נחרב עליי בין רגע ..אך זה קרה שחשבתי שמתחילים להסתדר לי החיים הם רק נהרסו יותר ..
" בוא יואבי " אמרתי שמתי אותו בגן עם הילדים הוא מסיים היום ב1 וחצי יהיה לי זמן לקחת אותו הבייתה וללכת לאמא ..
הלכתי אל בית הספר
" אני מצטערת שלא באתי בשבעה הייתי עם ההורים שלי באיל " אמרה מורני
" לא נורא מורני " אמרתי
" אני ממש מתנצלת ברגע ששמעתי אני.." אמרה מורני ונעצרה
" מורני בתקופה הקשה שהייתי צריכה עידוד לא היית שם אני מצטערת לאכזב ותך אבל בישבלי את כבר לא נקראת חברה שכחת מה שדביר עשה לך מי נחמה אותך מה הייתה שם בשבילך מי עם לא אני אבל כשאני בתקופה הקשה שלי את באילת " אמרתי ודמעות שטפו את פניי
נכנסתי לבית הספר מבטים נעוצים התלחשויות שיט איזה באסה עם זה אני שונאת שזה קורה ..
כמה ילדים מהכיתה ניגשו אליי
" אנחנו משתתפים בצערך " אמרו
" זה בסדר" אמרתי היום עבר באטיות המורה דיברה איתי בלה בלה בלה חושבת שאני באמת ייפנה אליה עם אני יהיה במצוקה ...חיה באשליה
בסיום היום אספתי את יואבי הגננת דיברה איתי היא שמעה שקרה היא מצטערת כל הזמן אותו דבר חבל שאף אחד באמת לא יודע מה זה באמת לא מרגשי את זה חוץ משי החמוד הזה שכל כך עוזר לי ...
" סבתא יואב בבית אני הולכת .." אמרתי
" טוב מאמי אני ידאג ליואב לכי לך יש לך אוכל במקרר " אמרה סבתא
" תודה סבתא " אמרתי לקחתי מונית לבית החולים הנהג עצר לי בפתח רצתי למזכירה מתנשפת היא אמרה לי את מס הקומה והחדר
פתחתי את הדלתאמא הייתה שם שכובה עם מצעים לבנים ראשה מונח על הכרית דמעה בודדה זלגה מעניי
" את תדאגי דואגים לה פה" שמעתי קול הסתובבתי אחות עמדה מאחורי
" תאכלי להשאיר אותי איתה לבד.." אמרתי
" בוודאי " אמרה ויצאה
" אמא כל כך התגעגעתי אליה היא הייתה חסרה לי בזמן האחרון חיבקתי אותה והדמעות זלגו כמו גלים מעיניי
" אמא את לא יודעת מה עבר עליי בזמן שאת היית פה זה אבא.. הוא ..מת מהתאונה שעשיתם " אמרתי
ליטפת את שיערותי
" אני אוהבת אותך אני מצטערת על מה שעשיתי לך " אמרתי
" אבל תדעי שהכול בזכותך שאני יודעת שתתעוררי שנחיה ביחד " אמרתי
" חמודה עכשיו זה הזמן ללכת " אמרה האחות
" סליחה ??אני לא רואה שהיא הולכת לאנישהו " אמרתי
" לא אבל היא הולכת לעבור עכשיו בדיקות " אמרה האחות
" אני יוכל לחזור מחר " שאלתי
" בוודאי " אמרה האחות
" מה הסיכויים שלה להתעורר" שאלתי
" יש לה סיכויים בשביל זה יש את הבדיקות " אמרה האחות
" תודה אני אוהבת אותך" אמרתי וחיבקתי אותה חיבוק ארוך
חזרתי הבייתה שם שי היה
" מה קורה איפה היית ?" שאל שי
" אצל אימי " אמרתי
" אני מקווה שאת לא בדיכאון" אמר שי
" ממש לא אמרו לי שיש לה סיכויים טובים לחיות " אמרתי שי חיבק אותי כל כך שמחתי החיים מתחילים לחזור אל המוטב כמובן שלא ממש אבל בערך וכל דבר נוסף טוב יתקבל בברכה...
תגיבו לי 😁 😂 😛
לאב יו
*שרון*
אתר האהבה הישראלי