וואי מעלףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף
תמשיכי מאמי....ושבת שלום גם לךךךךך
ואת יודעת איך תהפכי את השבת ליותר טובה?
אם תמשיכייי
איזה עצוב :[
אבל פשןט נדירר :] את כותבת פרפקטטטטטט(:
שבת שלום נסיכה
שרוני תודה על זה שהקדשת לי את הפרק הזה.
את לא יודעת כמה אהבתי אותו .
ואני יגיד לך משו במקרה הפרק הזה קרה לי ,אבל אין מה לעשות חייבים להמשיך
ותמשיכיייייייייי
QUOTE (oshritsa @ 19/01/2007) שרוני תודה על זה שהקדשת לי את הפרק הזה.
את לא יודעת כמה אהבתי אותו .
ואני יגיד לך משו במקרה הפרק הזה קרה לי ,אבל אין מה לעשות חייבים להמשיך
ותמשיכיייייייייי
מה זאת אומרת קרה לי ?..
מאמי את יודעת שעם את צריכה משהו אני פה בישבלך
לוב יו
**שרון 😁 **
התעוררנו ישנים אחד לצד השני ...
" מאמי קומי בובי את צריכה ללכת " אמר שי
" וואי אתה צודק " אמרתי מתוך שינה נכנסתי להתקלח הרגשתי מלוכלכת נורא נזכרתי במה שדוקטור נתן אמר לי בקשר לאמא לא האמנתי לו ולא הפסקתי לקוות
לבשתי טייץ שחור וחולצה אדומה צמודה של פומה ונעלי ספורט אדומות של פומה עשיתי קוקו גובה אחורה שמתי בושם נשקתי לשי על הלחי וייצאתי סבתא התקשרה אליי
" הלו " עניתי
" היי מאמי זאת סבתא " אמרה סבתא
" כן סבתא אני במונית " אמרתי
" יופי מאמי יופי אני מחכה לך פה בחוץ " אמרה
ניתקתי הנהג עצר שילמתי לו וירדתי נתתי לסבתא חיבוק ונישקה היינו נורא מסוקרנות עלינו במעלית ואז ראינו את דוקטור נתן
" דוקטור מה שלומה " אמרתי לו מיד
" היא התאוששה אתן יכולות להיכנס " אמר דוקטור נתן
אני וסבתא נכנסנו מהססות מעט אמא הייתה שכובה עם עיניים פתוחות מביטה בנו
" שלום את הרופא ??" שאלה את סבתא
" הרופא ??" התפלאה סבתא
" ומי את שאלה אותי " הייתי מופתעת כל כך התגעגעתי לקול הזה למילים צמרמורת עברה בגבי
" אמא זאת אני " אמרתי
" אמא ??" שאלה
" אני הבת שלך ויש לך עוד ילד יואב ואני קוראים לי נטע " אמרתי ודמעות בקצה עיניי הרגשתי אך אני מוצפת בדמעות ששרפו את עיניי
" מה את הבת שלי ?.. יש לי עוד ילד ?"שאלה אמא מופתעת ואני אף יותר ממנה
" את באה להגיד שאת לא זוכרת אותנו " אמרתי
" לא .." אמרה אמא
" אמא אבל " אמרתי וחיבקתי אותה היא לא הגיבה לא דחפה אותי ולא הוסיפה לעטוף אותי היא הביטה עליי במבט שואל
" אני אוהבת אותך " אמרתי ואמא לא ענתה
" את לא ??" שאלתי ומן חנק כמעט שהרג אותי
" אני לא מכירה אותך " אמרתי במין סלידה
" אמא .." אמרתי
" את הבת שלי ..." שאלה
" כן קוראים לי נטע את לא זוכרת איזה חברות היינו " אמרתי אמא שלחה ידה וליטפה את שיערי
" אני אמנם לא זוכרת אבל אפשר להתחיל ולזכור " אמרה אמא
" ידעתי שזאת את שלא הלכת " אמרתי וחיבקתי אותה היא חייכה לסבתא ייצאנו נותנים לה להישאר להתאושש הרי מחר היא חוזרת הבייתה
" נו אז החלטתם עם היא הולכת למוסד " אמר דוקטור נתן
" לאן ??" שאלתי
" למוסד שישי שמה אנשים כמוה " אמר דוקטור נתן
" איזה שטויות היא תחזור הבייתה " אמרתי
" אך שאתם רוצים " אמר דוקטור נתן
" אני רק מקווה שהיא לא תהיה עליכם לנטל " אמר דוקטור נתן
" איזה שטויות דוקטור היא אמא שלי איזה נטל " אמרתי
" זה קשה לפעמים אבל כרצונך " אמר דוקטור נתן
" עברתי דברים הרבה יותר קשים " אמרתי וסבתא חתמה על השחרור של אמא
" נחזור מחר " הבטחתי לה ונתתי לה נשיקה על הלחי
חזרתי הבייתה שי היה מקולח..
" היי אני ....אני צריך לדבר איתך נטו'ש " אמר שי
" כן " אמרתי והתיישבנו בחדרי סיפרתי לו על החדשות הנפלאות בקשר לאמא
" מאמי לא היה לי כסף לשלם על השכר דירה ואני.." אמר שי ונעצר
" תגור פה אתה כל כך עזרתי לי ואני כל כך אוהבת אותך ואני ממש ישמח ואן שום סיבה שלו אז בוא נילך אלייך תיקח את הדברים ותבוא לפה " אמרתי
" מה אבל .." אמר שי
" בלי שום אבל שי החלטתי משהו אתה עזרת לי ובגלל זה לא היה לך זמן לעבוד עכשיו תורי לעזור לך " אמרתי
הלכנו אליו הוא לקח את הדברים שלו ובאנו אלי
~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*
היא לא יודעת מה אני מרגיש שאני אוהב אותה כל הזמן שהיא עסוקה באמא שלי אני עסוק באסה שלי כלפיה שרק הולכת ומתעצמת כל יום יותר ויותר אך אתגבר אחיה איתה באותו בית זה קשה ...
פתאום היא העלתה את הרעיון הזה ניסתי להגיד שזה בלתי אפשרי אבל אן לי איפה לגור מצד שני אני חייב לקבל את ההזמנה הזאת
מה אני יעשה
" שים אותם פה .." אמרה נטע שמתי אותם בחדר שמול חדרה בקומה השנייה תיאמנו מתי אשטוף כלים אוריד ת'זבל אעשה הכול ..
" אנחנו נהיה כמו אחים " אמרה היא לא יידעה שבשבילי אחים זה לא מספיק אני רוצה כמו זוג נאהבים..
" כן.." מלמלתי
" מה יש מאמי ?" שאלה
" כלום בובי " אמרתי
" לכי לישון מחר אמא שלך באה את צריכה לאגור כוח " אמרתי והיא הלכה לישון בעודי מהרהר מה יהיה ....
חח מי שאהב
ל-ה-ג-י-ב 😁
יווו איזה יפההההה...
איזה מסכנה היא אמא שלה לא זוכרת אותה...
אבל הסיפור שלך פשוט מהממם....להתאהב בו...
ולבקש ממך להמשיך ומיד יאללה מחכה שתמשיכי
*-*אוהבת*-*
......מירב.......
תודה בובי
אף אחד לא מגיב לי
מה לאמ אהבתם את הסיפור שלי ?..
מבאסות 😊 😠 😢
תגובות ....
אוף מבאסות לאללה
😊 😢 😠
^^^
תודה בובית
אוף אך אחד לא קורא חוץ ממך ומיירב
זה כל כך מבאס
לוב יו
**שרון**
הלווו גם אני קוראת
ומכורה נפשית ופיזית ומבקשת ממךךך להמשיךךך
ומהר...................
^^^
תודה יפה שלי
חולה עלייך
המשך יותר מאוחר חזרתי עכשיו מטיול
ואני סחוטה
לוב יו
**שרון**
הבוקר עלה והייתי כל כך להוטה להחזיר את אמא הבייתה הבאנו אותה ישירות מבית החולים הבייתה היא נראתה עייפה מודאגת ודאגה לשאול הרבה שאלות נכסנו הבייתה
" פה אנחנו גרים " שאלה אמא
" כן את לא זוכרת כלום ?" שאלתי
" כלום " ענתה אמא השעה הייתה 10 וחצי
" בואי אמא אני אשב והסביר לך הכול
" מי את?" שאלה נאנחתי
" אני הבת שלך !" אמרתי
" מה את משקרת לי ?" אמרה אמא
" לא אמא אני הבת שלך את לא זוכרת " אמרתי וליטפתי את שערה
" אל תגעי בי " אמרה אמא
" אמא ...אני אוהבת אותך " אמרתי
" מי את ?" שאלה
" הבת שלך " אמרתי מנסה להזכיר מכחשת לעובדה שלעולם לא תזכור
" איפה אני ?" שאלה
" בבית שלך " עניתי
" ואת בתי היחידה ?" שאלה
" לא יש לך עוד ילד " אמרתי והבאתי תמונה שלי של אבא ז"ל שלה ושל יואבי
" מי זה ?" הצביע על אבא
" בעלך" אמרתי
" אהה כן?.. נראה טוב איפה הוא למה הוא לא פה איתי ?" שאלה דמעות הציפו את עיניי
" אמא ..הוא הוא מת " אמרתי
" מה מת אך למה מתי " שאלה
" לפני שבוע וחצי בתאונה שלו ושל את איבדת את הזיכרון לתמיד ..והוא הוא מת " אמרתי דומעת אמא לא נגע בי כאילו נרתע ממני ניסתי להתקרב אליה היה לה המון עצב בעיניים שלא הכרתי ולא רציתי להכיר רציתי לחדור לליבה לאהוב אותה היא לא נתנה לי
" אמא .." אמרתי
" עוד כמה דקות יש לי ?" שאלה
" בערך 1 דקה " אמרתי
" אני אוהבת אותך " אמרה ואז שוב כאילו במבטה קסמים נעלם זכרנוה
" מי את ?" שאלה
נאנחתי אני לא אפסיק להאמין יום אחד היא תיזכר בכול מה שהיה היא תזכיר להיות מה שהייתה משדלת את עצמי להאמין בטיפות האחרונות של התקווה שזה עוד ייקרה
" הבת שלך שמי נטע " אמרתי היא הביטה עליי כאילו הייתה חוצן
" מה ?" אמרה
" את רוצה לשתות ?" שאלתי
" כן מים " אמרה אמא מזגתי לה מים לכוס גובה היא שתתה לאט נזכרתי בימים היפים שלנו שהיו ולעולם לא יחזרו
" אמא אני אוהבת אותך " אמרתי שתדע ושלפחות זה לא יישכח מליבה
סבתא הביטה עליי
" חמודה ..אן טעם " אמרתי
" אמא ...היא תחזור להיות מה שהייתה אני אוכיח לכולם " אמרתי סבתא הביטה בי במבט מודאג
" לרגע חשבתי שעדיף להעביר אותה למוסד " אמרה סבתא
" מזל שהרגע הזה עבר מהר .." אמרתי
" מאמי את לא חושבת שזה יותר טוב בשבילה ?" שאלתי
" אני כבר לא יודעת מה לחשוב סבתא אבל מפה היא לא זזה " אמרתי
" כרצונך " אמרה סבתא וצעדה לסלון
הדלת נפתחה ושי נכנס הוא הביט בי עבר לסבתא ולבסוף לאימי
" היי מירית " אמר שי
" מירית" שאלה מופתעת
הבטתי בו במבט שלא הצריך עוד מילים
" ומי אתה ?" שאלה
" שי נעים מאוד " אמר שי הלכנו לחדר הוא התיישב מולי
" מאמי תתעודדי לפחות היא איתך לידך " אמר שי
" כן .." אמרתי
שי חיבק אותי והדלת של החדר נפתחה
" אני מפריע ?" שאל אריאל
" לא אריאל כנס " אמרתי
" אמא שלך פה " אמרתי
" כן רק שהמוח שלה ריק כמו גרגיר אפונה " אמרתי
" מאמי אל תאבדי תקווה כל עוד היא פה איתך זה אומר שהרבה דלתות פתוחות חלק הרופאים עבר החלק של הניסים רק מתחיל " אמר אריאל והצליח לעודד אותי במילותיו השלוות
" אריאל יש לך מילים כל כך נכונות אתה יודע מה להגיד ומתי תודה .." אמרתי
" אני שמח שאני יכול לעזור " אמר אריאל
" ממש פסיכולוג" אמר שי עצבני
" שיו'ש בלעדייך מה הייתי עושה אתה האור בקצה המנהרה אתה מה שמחזיק אותי " אמרתי ונישקתי אותו על הלחי
" גם אני רוצה " אמר אריאל בנימה מתפנקת של ילד קטן חייכתי אליו
" אחרי הכול אתה יודעת מה אני מרגיש כלפייך קשה לי .." אמר אריאל
" מה פשר המילים מה אני מרגיש כלפייך?" שאלתי את עצמי ולא הבנתי מה רוצה
תגובות כי בזמן האחרון מבאסות
לוב יו
**שרון**
יאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא
כזה מהממממם איזה מסכנה נטע...
גם אמא שלה היא לא זוכרת כלום..
אבל גם סבתא שלה היא אמא שלה בכל זאת
יאללה שרון תמשיכי מעלףףף
כמו תמיד הצלחת לגרום לי להבין למה אני מכורה לסיפור שלך
*-*אוהבת*-*
......מירב......