וואי איזה עצוב זה...
אני קוראת את זה ודמעות יוצאות לי..
מסכנה 😢
פרק הורס...
שרונו'ש מוכשרת שלי תמשיכיייייייי
*-*אוהבת*-*
......מירב......
^^תודה מאמי
בנות ממש מאכזבות
כמה שזה יפה..
אי אפשר לומר כמה...
*-*אוהבת*-*
....מירב....
אופס בטעות שלחתי לך אוהבת מירב כי רציתי להעתיק משהו מההודאה שלה
פשוטט מדהים!!
מחכה להממשך!! מוואה!!
בנות עוד מעו המשך ..
lave you
*שרון * 😛
יאיי מכחה..
*-*אוהבת*-*
.....מירב....
הבוקר עלה וללא תשובה הרופא ייצא מהחדר בהבעה עצובה על פניו
" עשינו הכול כדאי להציל אותם.." אמר
" נו מה איתם בלי הקדמות " אמרתי
" טוב ... אבא שלך ....הוא מת " אמר הרופא הדמעות פרצו מעיני הכול נראה פתאום שחור חסר ערך
" ועם שלך ... אנחנו ייצבנו אותה היא בקומה " אמר הרופא
" מה ??.מתי היא תתעורר ?." שאלתי
" זה תלוי בהתאוששות של הגוף שלה " אמר הרופא סבתא הייתה מאחורי היא משעה הכול היא לא בכתה היא התאמצה להחזיק את הדמעות היא הייתה חזקה בישבלי אחרי שאיבדה את סבא לאבד שוב ועוד את הבן שלה זה כבר היה גדול מידי בישלה ועכשיו היא צריכה לטפל בנו להיות לנו לאמא להיות חזקה בשבלינו להיות איתנו
" מה ?.. אתה אומר לי שזה יכול לקחת שנים .." אמרתי ובכיתי ללא הפסקה הדמעות החמות שירדו לא עזרו הם לא החזירו לי את אבא ולא הקימו את אמא מהשינה העמוקה שהיא הייתה שרויה בה הכול נראה פתאום שחור עיני נמלאו עצב שוב השמחה שהייתה בהן לא תחזור אחרי הכול איבדתי את שני האנשים שהיו כל עולמי האנשים שבזכותם אני כאן ...ועכשיו הם הלכו אבא שלי האדם שכל כך אהב אותי העניק לי פתאום לא הראה אותו שוב פתאום אמא לא תפקח את העיניים החומות היפות שלה ואני יישאר כך מצפה לנס שיחזיר לי אותם את שני האנשים שאני אוהבת שאהבתי ושאולי לעולם שוב לא הראה אותם..
אני יודעת שאני צריכה להיות חזקה בשביל יואבי אבל אני בקושי חזקה בשביל עצמי והכול נהפך הגורל הפנה לי את העורף אך שהכול היה כמעט טוב .. היה לי את שי היו לי הורים אוהבים סבתא כל מה שרצתי ברגע כבר היה שלי אך הגורל התהפך והחיים שלי כך התהפכו ועכשיו אך אוכל להמשיך בעוד הכאב חרט בליבי חור, חור שלעולם לא אתגבר אליו אני אקום איתו בבוקר אשן איתו בערב הוא תמיד יהיה שם ולעולם לא ייוסר מליבי למה זה קרה לי למה זה מגיע לי למה אני צריכה לסבול כל כך לשלם על משהו שחטאתי אבל מה זה ?.מה הדבר הנורא הזה
נשפכתי על הרצפה בבית החולים הדמעות כבר לא עוזרות לא מקלות על הכאב כי הוא גדול מידי עקשן הוא לא מרפה ...
סבתא חיבקה אותי בידיה
" די חמודה" אמרה סבתא אך אפשר להפסיק את זה אך אפשר להתעורר מתוך הסיוט הזה שצובט את ליבי
" סבתא זה סיוט נכון ?..עוד רגע אני אתעורר מזיעה אבא יעלה אליי לחדר עם כוס חלב חם יחייך בביישנות ויצחק זה רק סיוט מאמי הוא יגיד נכון ?." אמרתי
" מתוקה אני כל כך מצטערת " אמרה סבתא
" אך אפשר ?.אך אפשר לפגוע בהם הם מלאכים מה הם עשו למה זה מגיע להם ?." שאלתי את סבתא
" נסתרות הם דרכי האל " אמרה סבתא
" הם לא נסתרות הם מחורבנות " אמרתי
" די ילדה שלי על תדברי ככה?" אמרה סבתא
" לא רוצה סבתא מה נשאר לי בשביל מה לחיות אך אני אתגבר על זה " אמרתי
" את יודעת מה סבא תמיד אומר לי ?.." שאלה סבתא
" נו .." אמרתי
" שכשאתה נמצא למטה היתרון הוא שמשמם אתה יכול רק לגדול " אמרה סבתא ובכיתי לא הפסקתי לרגע הטלפון שלי צלצל
" הלו " עניתי
" מאמי נו מה איתכם שם ??" שאל שי
" שי אני רוצה למות ?.." אמרתי
" מאמי למה את מדברת ככה" אמר שי
" ככה כי מאתמול בלילה החיים שלי הם סיוט " אמרתי
" די מאמי מה קרה ??" שאל
" די אני לא מסוגלת לדבר אני יגיד לי שאחזור " אמרתי וניתקתי את הטלפון
" דוקטור אני רוצה לראות את אבא בפעם האחרונה " אמרתי המנתחת הסתכלה על הרופא
" בסדר בואי אחריי " אמרה והלכתי אחריה נכנסנו לחדר שהיה מקורר
היא הורידה מעליו את הנייר הלבן שכיסה את תווי פניו העדינים
" אבא בבקשה תחזור בבקשה אבא" אמרתי עליו אך לא הייתה תשובה
" אל תשאיר אותי לבד אבא אני אוהבת אותך " אמרתי והרופאה הסתכלה עליי
" אני מצטערת עשינו הכול " אמרה
" עם עשיתם הכול אז אך זה שהוא מת אה ?.." צעקתי כל כך חזק
" אני יודעת קשה לך ..." אמרה
" לא את לא יודעת כלום את לא יודעת אך זה לאבד מישהו שאת כל כך אוהבת והוא כל כך אהב אותך את גם בחיים לא תדעי" אמרתי
" די חמודה עכשיו תיצאי " אמרה
" לא לא " אמרתי מביטה ביופיו
היא הוציאה אותי מהחדר בלי רצון ייצאתי ונכנסתי לחדר של אמא היא הייתה חיוורת כמו בובת חרסינה שיערה מפוזר בלי הבעה התיישבתי על הכיסא לידה
" אמא אהובה שלי אני אוהבת אותך קומי את תראי יהיה לנו טוב ביחד בבקשה קומי " אמרתי ובכיתה שמתי את ראשי לידה בשקט ושלווה
" אמא אל תדאגי אני לצידך " אמרתי
חזרנו הבייתה לרענון קצר מחר בשעה 3 וחצי ההלוויה של אבא שי ישמור על יואבי אני כבר לא יודעת אך לפרוק את הכאב מה לעשות עם עצמי ?
שי המתין לי בבית נכנסתי עם הבעת תשעה באב על פניי
" מה איתך מאמי " אמר שי וחיבק אותי
" אבא שלי מת " אמרתי
" מה ??" שאל שי מופתע הוא ריב אותי אליו
" אל תדאגי מאמי אני יהי איתך בכול רגע ומתי שתצטרכי אותי " אמר שי
" אני מודה לך שאתה עוזר לי בהכול אתה היחיד שיודע אך אני מרגישה מה זה לאבד מישהו כל כך חשוב " אמרתי
" אני שמח שישי לי את היכולת לעזור " אמר שי
" אני שמחה שישי לי אותך " אמרתי ודמעות ניגרו מעניי שי ניגב לי אותי
" אמא שלי בקומה " אמרתי לבסוף הבעת ייאוש הצטרייה על פניו
" אני מבין אותך " אמר
התקלחתי במים רותחים הורדתי מעליי את כל הליכלוך לבשתי בגדים נקיים קלעתי צמה בשערי ושי הלך הבייתה להתקלח להחליף בגדים ולחלוק איתי את כאבי ...
בנות תגובות לאב יו 😊 😛 😁 [/COLOR]
יווו שרונו'ש את
פשוט מוכשרת שזה כואב
פרק עצוב מסכנה 😢
תמשיכ מאמי
*-*אוהבת*-*
.....מירב......
ממש השקעתי הפרק אז בנות תגיבו זה ממש מאכזב
😢 😊 😠
נוו בנות רבאק תגיבו לה
*-*אוהבת*-*
......מירב....
אתר האהבה הישראלי