אני אנסה לכתוב המשך הכי בקרוב שאני יכולה,
מתנצלת מראש אם יהיו עיכוביםם
פשוט מחר יש לאחותי יום הולדת 😊
וביום ראשון , לצערי!!, יש לי מטווחים עד הלילה ..
מקווה שאצליח ואספיק לכתוב לכם היוםם ..
אוהבת ! , ואל תדאגו .. לא אנטוש את הסיפור שוב פעם !
שתהיה לכם אחלה שבת , תהנו כמה שיותר , וחשוב יותר מכל - שמרו על עצמכם
ותזכרו : אם שותים לא נוהגים ! ..
לירני מחכים לך תמיד מאמי שבת שלום גם לך 😊
כתבת יפה מאוד..
תמשיכי..
שבת שלום ומזל טוב על אחותך 😛
חופיתוש
לירנייייי
המשך מידידי
אהבתיייי
ואלתפסיקי זה ממש מענייןןן
מור'צי 😊
ממשיכה ללכת, לכיוון 'רקיע'..
כפות רגליי הובילו אותי למקום שהנפש כל כך לא הייתה חפצה להגיע ..
"כמה היום?" שאלתי את נסטי..
"3.." אמרה, ידעה שרע לי..
"אחד כבר מחכה?"
"כן..חדר 101"
"אוקיי.." עניתי בלי חשק, לוחצת על הכפתור במעלית..
נכנסתי לחדר, מפשיטה את המעיל מעליי.. מתבוננת על המיטה..
"שוב אתה?" שאלתי.
"הסתפרת" סתו חייך אליי..
"..למה אתה כאן?" הוספתי, והתיישבתי על המיטה, לצידו..
"אני לא יכול לתת לך להסתכן ככה" אמר, בעיניו ראו את הדאגה..
"אלה החיים שלי, אני כבר התרגלתי.. אבל הם לא החיים שלך!
אל תיכנס אליהם, אתה לא יודע עליי כלום.. תאמין לי שעדיף לך ככה"
"אני מרגיש שאפשר לסמוך עלייך"
"אל תהיה כל כך בטוח" לגלגלתי..
"למה? את מסתירה ממני משהו?" שאל, מביט לתוך עיניי..
"זה לא העניין, ובכלל אין לך את הזכות לדרוש ממני הסברים!
אני כלום שלך ואתה כלום שלי!" העליתי את טון הדיבור..
"כלום שלך.." חזר אחריי, ידעתי שהתאכזב..
"סתו.." לחשתי..
"מה?"
"באמת שזה עדיף.. לי ולך"
"ממה את כל כך מפחדת?"
"לא מפחדת.. הפסקתי כבר לפחד"
"אל תדברי שטויות"
"..נו תגלי לי את הסוד הגדול שלך" הוסיף..
"לא סתו"
"את לא סומכת עליי?"
"זה לא העניין.."
"אז?"
"אז כלום.. חלאס.. תרפה" כעסתי..
"איך שתרצי.." אמר, וקם מהמיטה..
שתקתי..
לא היה לי הרבה מה להגיד..
שילך, שיכעס עליי, עדיף.. באמת שעדיף..
"חשבתי שגם את הספקת להרגיש קצת משהו" הוסיף..
לא עניתי.
הדלת נפתחה, סתו סגר אותה אחריו.
נותרתי לבדי בחדר, דמעות ? לא היו.. אבל את הכאב חשתי בבטן..
לא רציתי שיפגע ממני, זה הדבר האחרון שרציתי בו..
..
"עיגולים שחורים במקום עיניים, רואים עלייך..שלא נרדמת.."
זמזמתי בדרכי החוצה מ-'רקיע'..
"שרה יפה" מישהו אמר לי, והסתובבתי לראות במי מדובר..
"דותן.." אמרתי המומה לחלוטין..
"מה אתה עושה כאן?" הוספתי..
"מה את עושה? מכון ליווי.."
"אני.." גמגמתי..
"עובדת פה" ענה במקומי..
שתקתי, השפלתי מבטי מטה..
"לא בשלה מספיק" הוסיף..
"אז בגלל זה.." עניתי, פתאום נפל האסימון..
"לא אוכל לפרסם מישהי שנמצאת בכזה מצב" אמר..
"כל אחד בוחר לו דרך אחרת להתפרנס"
"לא בזנות חמדתי, לא בזנות.."
"אני בהלם.." עניתי.. באמת שלא ידעתי מה לומר חוץ מזה..
"גם אני הופתעתי שטל בחר בך לאודישן, שרצה לעשות לך את ההפתעה.."
"אל תגיד לו" אמרתי מהר..
"להגיד מה? שאת זונה?"
"אל תגיד לו..."
"הוא לא יודע מזה, אה?"
"לא, והוא גם לא צריך לדעת"
"אז את כן מתביישת בעבודה שלך"
"דותן תכבד את הבקשה שלי ופשוט אל תגיד לו"
"אני אחשוב על זה" השיב..
הבטתי בו במבט חד, בחוץ רוח קרירה, אף אחד חוץ משנינו..
"קורל, קורל.. הנוער של היום.." מלמל..
"לא כולם ככה"
"תראי אותך"
"אל תשפוט אותי, לא עברת את מה שעברתי.. וגם לא תעבור..
אפילו לא חמישית" עניתי.. דמעה נפלה..
"מה כבר עברת שאת כל כך דואגת להדגיש כל פעם מחדש?"
"לא עניינך.."
"סודות.."
"משהו כזה"
"ואם הם יתגלו?"
"הם לא.. כי הם לא עניינם של אף אחד, וגם לא שלך.
ואני לא מתכוונת להמשיך בשיחה הטיפשית הזאת..
פשוט אל תגיד לו וזהו, תכבד אותי"
"למה כל כך אכפת לך שהוא לא ידע?"
"כי הוא הדבר היחיד שיש לי בעולם, היחיד שאכפת לו ממני..
אז פשוט תכבד אותי" אמרתי, "ובכלל איך גילית שאני עובדת כאן..?"
"ציפור קטנה לחשה לי.."
יצא מעפפפאאןן .. אוף =/
ההמשך הבא יהיה רק שבוע הבא , כי אני לא אהיה בבית כל הסופ"ש ..
אוהבת אתכם כל כך ..
שמרו על עצמכם ותהנו מחופשת הפסח 😊
מסכנה איפה היא נמצאת בבור ללא תחתית!
המשך מדיידידידי
לפ יווו
מור'צי 😊
מה פתאום מעפן ?!
מדהים כמו תמיד [:
מחכה להמששך..
להגיד את האמת קצת שכחתי מכול הדמויות וזה..
הסיפור דיי זר לי כבר.
אני אקרא אותו שוב מההתחלה מחר.. היום כבר מאוחר מידיי.
אוהב אותך לירני😊
את כותבת מדהים, כרגיל
הייתי חמשוש באילת .. אז מצטערת על העיכוביםם
היום או מחר המשך !!