ירד גשם, ואני שונאת גשם .
תמיד הוא גורם לי להיזכר בדברים שאני מעדיפה לשכוח,
דברים שאני מעדיפה לברוח מהם ולחשוב שהם לא קרו בכלל..
המטרייה שלי נשברה בגלל הרוח העזה שנשבה בלי הפסקה עוד מהבוקר,
ונאלצתי לנוע במהירות בשדרות העיר לחפש אחר מקום נוח להמתין בו עד שהגשם יחלש מעט,
ואז אוכל למצוא את עצמי בדרך חזרה הביתה.. או יותר נכון חזרה לטל.
טל הוא הבוס שלי, בן 26, בנאדם מופנם, לא דוגל בפמיניזם,
להיפך נראה לי שאני הבנאדם היחיד שהוא באמת מסוגל לחבב..
לחבב אמרתי? לחבב אפילו זאת מילה יותר מידי גדולה בשביל לתאר את זה..
כבר 5 שנים שאני עובדת אצלו באולפן, הוא מארגן את כל הציוד,ההגברה והכל,
ואני פשוט באה לשם כדי לתת את כל כולי ..להשקיע, ולשיר מהנשמה ..
"תסלחי לי?" פנה אליי בחור מבוגר בעודני שוקעת במחשבות תחת גגון מעץ של אחת מחנויות העיר..
"כן?" שאלתי בתהייה.. "את יודעת אולי איפה זה 'ירח'?" שאל אותי, וחייכתי..
"אני בדיוק בדרכי לשם.. מה לך ולמקום?" התעניינתי.
"באתי לבדוק את האמנים החדשים, ובין השאר להקליט".
'באמת?' חשבתי לעצמי.. 'איך טל לא אמר לי כלום על זה?'..
"וואלה? מגניב.. לא אמרו לנו על זה כלום" אמרתי בהיסוס..
"ומי את? אם מותר לי לשאול.." שאל בנימוס, והרגשתי את ההתרגשות העזה בגופי..
"קורל.. נעים מאוד" השבתי בחיוך חשדני..
'מעניין מה הוא חושב עליי עכשיו? האם אני מוצאת חן בעיניו?' ..
"נעים מאוד, אני דותן" לחץ לי את היד, וחייכתי..
"הגשם נחלש מעט, אני מתקדמת לכיוון האולפן, אתה בא?" שאלתי אותו..
"כן כמובן" אמר, והרים מהרצפה את תיק המזוודה השחור שלו,
שכל כך הסתקרנתי לדעת מה מסתתר לו שם בפנים..
"אני רואה שכבר נפגשתם" אמר לי טל עם חיוך כשפתחנו את הדלת..
"כן, נפגשנו" אמרתי, והבטתי בו בעיניים כועסות..
"נעים מאוד, טל" אמר ולחץ לדותן את היד..
"נעים מאוד, מקום יפה יש לך כאן"
"כן, השקעתי בו מספיק כדי שכולם יהיו מרוצים"
"שנתחיל?" שאל ברצינות, וטל ליווה אותו לעבר חדר ההקלטות..
"מי מתחיל? מה הולך פה?" משכתי את טל הצידה ותקפתי אותו בשאלות לא פוסקות..
"היום אנחנו מקליטים"
"מי..? ומה מקליטים? למה אני יודעת על זה רק עכשיו!?" התעצבנתי..
"אותך כפרה, זאת הפתעה"
"מה אותי?? הפתעה?" שאלתי בחיוך חולמני..
"אני מגשים לך את החלום, לא ככה? מתנה ליום הולדת.. חשבת ששכחתי?"
"אני לא מאמינה! יוו.. טל!" התלהבתי כל כך, ונתתי לו חיבוק ענקי..
"תירגעי, עשיתי את זה כי זה מגיע לך.. באמת שהשקעת בו מעל ומעבר.
אבל לא בגלל שום דבר אחר, שלא תתפסי לי תחת, אה?" קרץ לי והתקדם לעבר דותן..
הייתי כל כך מאושרת, לא האמנתי שהיום הזה יהפוך לחלום,
לחלום שכל כך הרבה זמן חיכיתי להגשים..
"בהצלחה קורל" אמר לי דותן שנכנסתי לחדר ההקלטות..
"תודה רבה" חייכתי, לקחתי נשימה ארוכה..
המנגינה התחילה להתנגן ברקע, עצמתי את העיניים.. והמילים פשוט יצאו מתוכי ..
המשך יבוא..~
יפים/ות שלי, כמו שהבטחתי לכם, יסתיים לי הקורס בצבא.. ועכשיו אני בשירות סדיר
ויש לי יותר זמן לגלוש באתר ולהיות קצת יותר בעיניינים..
והחלטתי להתחיל סיפור חדש, שאני כבר חושבת על העלילה שלו הרבה זמן..
אז מקווה שאתם אוהבים, ואם כן אז אני אמשיך בשמחה [:
התחלה ממש יפה
אהבתי מאוד 😊
תמשיכיי מאמי
חמודד לאלללה [:
אבל קצצצצררר =/
תמשיכיי בווובהה (:
אוווי הנה הסיפורים המושלמים של היפה שלי !
מאמי זה מדהים תמשיכככי ( :
לירנווווווווווווווווווווווווווש
גאדדדדדדדדדדד
ש-ל-מ-ו-ת!!!!!!!
פשוט מדהיםםםםםםםםםםםם
המשך מידידיד
התחלה מדהימההה
ואת כשירונית שזה אי אפשר לתאררר
לפ יווו
והמשךךךךךךךךךךךך
מור'צי 😊
סיפור חדשש שלך 😊 😊
התחלה ממש יפה ! אהבתי [:
מחכה להמשךך..
ליאני (:
אהבתי את התתחלה
מוזמנת לקרוא את הסיפור שלי ושל אורטלי בחתימה שלי😛
וואו כמה תגובווות, איזה כיף לי [:
אני ממש מאושרת שאהבתן את ההתחלה,
הנה המשך מפנק ..
"אל מול עיניי היית נוצה ברוח..." פקחתי את עיניי, שלל עיניים נעצו בי מבטים.. השתתקתי.
המוזיקה הסתיימה, ומחיאות הכפיים של טל נשמעו ברקע..
"מדהימה! פשוט מדהימה!" אמר וחייך חיוך ילדותי של נער מתבגר..
חייכתי, נרגעתי מעט, אבל עדיין חששתי מהנורא מכל..
שאולי דותן לא אהב את איך שאני שרה.. ואם ככה..? כל החלום שלי מתנפץ לו כאן ועכשיו..
קמתי באיטיות מהכסא, וניגשתי פנימה אל החדר בו התאספו כולם..
"לפעמים את יודעת.." צחקק לו גיל, והוציא את הדיסק מהמערכת..
"איך הייתי?" שאלתי אותו בסקרנות, והוא קרץ לי.. "גדולה מהחיים.." ..
"כמה מחמאות את מקבלת פה, אה עלמה צעירה?" אמר לי דותן.. וחייכתי, מסמיקה קלות..
"טוב בואו ניגש לאיזו פינה קצת יותר שקטה כדי שנוכל לדבר על הכל" הוסיף,
ואסף את חפציו.. "בשמחה, בואו אחריי" אמר טל, וראו שכמוני, גם הוא נורא התרגש..
"ובכן.." אמר דותן, ולגם מכוס השתייה שלו.. "כן?" שאלתי בסקרנות..
"אין מה להגיד, באמת מסתתר כאן חתיכת כישרון" הוא אמר, ונשמתי לרווחה..
"אבל.." הוסיף, ופתאום כל הפחדים שבו אליי..
"אבל?" טל שאל אותו כלא מבין..
"אבל לא מספיק בשלה, זאת אומרת, היא עוד נערה.."
"אני כבר בת 18, ממש עוד מעט" השבתי, מתרצת כל דבר שיביא בחשבון..
"18 חמדתי זה נערה, איך אני אסביר.. בקול שלך ניתן לשמוע את הילדותיות..
אני מחפש משהו קצת יותר נשי.. שיותר ימשוך את קהל המאזינים,
שהם לא ירצו להרפות מתחנת הרדיו שתשדר את השירים שלך.."
לא עניתי, עצמתי את עיניי, מנסה להכניס את הטיפות המלוחות פנימה,
כדי שלא יראה איך נשברתי בפנים..
"אז מה בעצם אתה אומר?" טל שאל ברצינות.
"אני אומר שאולי בעוד כמה שנים נוכל לקחת אותה בחשבון,
בכל אופן כרגע.. אני חושב שהתשובה שלי תסתכם בלא.." אמר חד משמעית וקם מכיסאו..
"רגע.. לאן אתה ממהר? אולי נוכל לדבר על זה טיפה יותר..
תגיד לנו מה אתה חושב שיש לשפר או לשמר,
כיד שנוכל באמת לנסות ולמצוא פיתרון הגיוני"
"אני מצטער, סיימנו את השיחה כאן" אמר, ופנה לכיוון הדלת..
"איך שתרצה, אבל תהיה בטוח ש'ירח' יש רק אחד,
אתה לא תמצא זמרת כמו קורל בשום מקום אחר" טל צעק לו, אך הוא כבר הלך ..
"בטח בא לך לרצוח אותי, אה?" שאל טל בהיסוס..
"לא, זה היה נחמד מצידך בכלל להפתיע אותי ככה ..
אבל באמת טל, כנראה שלא נולדתי לשיר.." אמרתי בייאוש, ואספתי את שערי הארוך..
"נולדת ועוד איזה לשיר!, ואת תוכיחי את זה לכל העולם, אני מבטיח לך..."
"מתי טל? מתי?.. בעוד כ-3 חודשים אני מתגייסת ואז מה?"
"להקה צבאית, חשבת?"
"מי ייקח אותי לשם? הכל שם עובד על פרוטקציות"
"פרוטקציות וטיפת כישרון.. אני בטוח שלא יוותרו עלייך"
"לא יודעת כבר.. אני אחשוב על זה" אמרתי וקמתי לקחת את התיק שלי מחדר ההקלטות..
"אני זזה, שיהיה יום טוב" אמרתי בחיוך לטל.. "ו..תודה" הוספתי..
"חכי שנייה.." הוסיף.."מה?" שאלתי בחוסר חשק.."לאן?"
"לאן שהרוח תיקח אותי.. סתם. אני כבר אמצא לאן ללכת, אני תמיד מסתדרת בסוף"
"את לא רוצה לישון כאן גם הלילה? נורא קר בחוץ.."
"אל תדאג, יהיה בסדר.."
"איך שאת רוצה.. אבל אם תתקעי, צלצלי אליי, אני אאסוף אותך לכאן"
"נתראה מחר מותק" אמרתי, נישקתי את המזוזה ויצאתי מ-'ירח'..
הלכתי באיטיות לעבר תחנת האוטובוסים המרכזית,
לא ידעתי בדיוק לאן ללכת והיכן לבלות את הלילה
אבל ידעתי בוודאות שאני זקוקה לסיגריה אחרת אשתגע..
"תביא לי אחת" אמרתי והצבעתי למוכר על הקופסא שחיכתה אך ורק לי..
"8.60" אמר עם חיוך, והיה לי כל כך קשה להיפרד מהכסף..
עוד 50 שקלים נותרו לי, ואני אאלץ להסתפק בהם למשך השבוע הקרוב,
אחרת אני אמצא את עצמי מקבצת נדבות בכל מקום אפשרי..
"קפוא פה.." אמר איזה חייל שעבר באזור ונעצר לידי..
"מה ציפית? נובמבר" אמרתי עם חצי חיוך..
"את עוברת פה הרבה?"
"תלוי למה אתה שואל" אמרתי לו והבערתי אש בסיגריה..
"סתם, את נראית לא מקומית"
"אני מפה ומשם.." אמרתי, לא מנסה לתת יותר מידי מידע..
"מסתורית.."
"כנראה" אמרתי בתמציתיות, והפניתי את גבי..
הכול התחרבן לי היום, כל כך שמחתי לרגע אחד,
וברגע השני רציתי לקבור את עצמי עמוק בתוך האדמה..
האם אני שרה עד כדי כך גרוע? עד כדי כך? אוף,
למה דותן לא התרשם ממני..? לעזאזל עם השירה הזאת כבר.. לעזאזל איתה ..
"אז.. לאן אתה הולך?" הסתובבתי חזרה לחייל, ושאלתי בסקרנות..
"מחכה לאוטובוס שייקח אותי לבית"
"גר לבד או עם אמא ואבא?" לגלגתי.
"לבד כפרה.." אמר.. "רוצה לקפוץ?" הוסיף וקרץ..
"כן, למה לא..? אני אעשה אצלך ביקור לילי.." צחקתי וליטפתי את פניו..
ידעתי שרק ככה אני אוכל למצוא לעצמי מקום לישון בו, ויהיה מה שיהיה ..
המשך יבוא ..~
אמאאאאאאאא איזה שלמות
פשוט מדהייםם
אהבתי נוראאאאאאאאאא
תמשיכי מהרוששששששששששש
לפ יוווו
כישרונית פשוט כישרונית חיחיח
מור'צי 😊
ואוו מדהיםם
אהבתתתיי את הרעיון!
תמשיכי מאמי
מוואה ענננקית
מאמיי
התחלת סיפור חדשששששש
תחדשי בובייי =]
ממממ אני חולהה על הכישרון הזה שלךךך
רעיון נדיר לסיפור נדיר של ילדה נדירה ביותרר!!!!
חחחחחחחח
אני פשוט אוהבת אותךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
דברי איתי בוביייייייייייייי
מאוהבת בך בובההה
רותמיק =]
מאמיי
התחלת סיפור חדשששששש
תחדשי בובייי =]
ממממ אני חולהה על הכישרון הזה שלךךך
רעיון נדיר לסיפור נדיר של ילדה נדירה ביותרר!!!!
חחחחחחחח
אני פשוט אוהבת אותךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
דברי איתי בוביייייייייייייי
מאוהבת בך בובההה
רותמיק =]