אהבתי!!!!😊
שמח מאווד מאוד שבחרת להמשיך!😊
תממשיכי בבקשה..😊
-פרק 11-
"דנה עתבירי לי את המלח בבקשה" מעיין אמרה בקול התמים שלה, הבטתי אלייה בכעס, המלח לא כזה רחוק מימנה. הבאתי לה אותו והיא סיננה "תודה" וחייכה.
"אמא אמרתי לך שאני לא אוהבת בשר!" אחותי הקטנה צעקה ואמא שלי התחילה להרגיע אותה ולחפור לה בשכל כמה בשר זה בריא ונחוץ לגוף. אני ומעיין לא הפסקנו להחליף מבטים בנינו, אני כל כך לא סובלת אותה. היא כזאת צבועה.
"אז מה.. עוד שנה וחצי ואתן בצבא אה?" אמא של מעיין אמרה וצחקה
אני: "כן.."
היא: "לאן את רוצה להתגייס? מה את רוצה להיות בצבא?"
אני: "אה..האמת שלא ממש יצא לי לחשוב על זה.. קודם כל נסיים י"ב ואז נראה.. אלוהים גדול עד אז"
מעיין: "דווקא אני יודעת מה יכול להתאים לך" היא אמרה וחייכה חיוך ענקי
אני: "וואלה? מה?" עניתי בכעס. מי היא בכלל שתגיד לי מה אני אהיה בצבא. טיפשה.
מעיין: "מפקדת על יחידת בנות.."
אמא: "לאא מה פאתום! תיהי מפקדת על יחידה של בנים.. הכי כייף.."
אמא של מעיין: "כן.. לצעוק עליהם" היא צחקה ואמא שלי הצטרפה אלייה.
מעיין: "אני דווקא רוצה להיות בחיל אוויר"
'ושיזיינו אותך 4 גברים בתוך מסוק' חשבתי לעצמי
אמא שלה: "בעזרת השם"
מעיין: "וואו, העוף ממש טעים" היא אמרה לאמא שלי וגרמה לה לחייך. אני שונאת אותה. כזאת צבועה!!
ככה ישבנו עוד חצי שעה עד שסיימנו לאכול את הכל, אבא שלי פרש על ההתחלה, הוא שנא להיות מוקף בהרבה בנות שמדברות על ענייני בנות וריכולים.
אמא: "אולי תישארו לקפה ועוגה?"
מעיין: "אוי בשמחה"
איזה זונה, למה היא לא הולכת כבר?
אני: "טוב.. אני בחדר" אמרתי ואף אחד לא שמע. נכנסתי לחדר שיל והתיישבתי על המחשב..
כתבתי אוואי
---
פה..
יש ילדות כאלה צבועות בעולם!!!
---
תוך שנייה התחילו להישלח אליי כמה הודעות
~*~*~
ליאור - מי עיצבן אותך הפעם?
אני - מה אכפת לך?
ליאור - תפסיקי להיות כזאת תוקפנית!
אני - טוווב
ליאור - אני מנסה להתקרב אלייך ואת רק דוחה אותי כל הזמן מה יש לך?
אני - אני פשוט לא מעוניית לדבר איתך טוב? אז חלאס
ליאור - לא צריךךךך נמאס מימך כברר!!!
אני - יופי.. ביי
~*~*~
ליאן - מה קרה מאמי?
אני - כלוםם.. עזבי😢
ליאן - נו תספרי לי...
אני - סתם...מעיין פה עם אמא שלה, אני לא יכולה לסבול אותה!
ליאן - לא רבתן אבל?
אני - כן.. אבל האמא החכמה שלי הזמינה אותה ואת אמא שלה לארוחת ערב
ליאן - וואי איזה באסה
אני - כן... מה איתך מאמי? מה קורה?
ליאן - הכל טוב.. אני מתגעגעת אלייך! 😊
אני - חחחח איזה חמודה.. גם אני מתגעגעת אלייך
ליאן - מתי אני רואה אותך סופסוף?
אני - אם בא לך בואי עכשיו
ליאן - מעיין לא אצלך אבל?
אני - אז מה? חוץ מיזה היא בטח תלך עוד מעט
ליאן - אוקיי.. 20 דקות אני אצלך
אני - סבבה.. ביי בנתיים:]
ליאן - ביי
~*~*~
קמתי מהמחשב לא לפני ששיניתי את האוואי ורשמתי שאני לא נמצאת על המחשב.
הכנתי מערכת למחר ובגדים, אהבתי שהכל יהיה מסודר למרות שאני בלגניסטית לא קטנה...
כעבור כמה דקות קיבלתי הודעה 'מאמי אני למטה תפתחי לי'
ירדתי למטה וראיתי את אמא שלי, מעיין ואמא שלה רואות סרט עם קפה ועוגה.
אני: "מה.. מה אתן רואות?"
אמא: "התחיל סרט ממש יפה, עם ג'ים קארי! את מתה עליו בואי תראי"
אני: "לא זה בסדר באה אליי חברה.."
איך שאמרתי את זה מעיין ישר הביטה בי
אני: "מה?" שאלתי אותה בתקיפות
מעיין: "כלום.."
פתחתי את הדלת וליאן עמדה בפתח. היא הייתה כזאת מהממת... היא לבשה סקיני ג'ינס 3/4, נעלי בובה בצבע בז' עם פפיון קטן וגופייה מהממת שקצת מתרחבת למטה ומגיעה עד אחרי התחת בצבע בז', כמו הנעליים. על שיערה הבלונדיני הייתה קשת שחורה עדינה.
ליאן: "היי" היא חייכה וחיבקה אותי, ראיתי מהצד איך מעיין נועצת מבטים
אמא: "שלום ליאן!", היא כבר הכירה אותה. היא קמה ומייד שאלה אותה אם היא רוצה שתייה חמה ועוגה. היא אמרה שלא.
אני: "אמא דיי, אנחנו צריכות ללמוד ל.." שיקרתי
ליאן: "מבחן באזרחות"
אמא: "אה אם ככה אני לא אפריע לכן..מעיין אולי תעלכי ללמוד איתן?"
מעיין: "לא זה בסדר, אני קיבלתי באזרחות 100" היא ניצלה את השקר לטובתה
אמא שלה: "תמיד ידעתי שהבת שלי מצטיינת. אולי תלכי לעזור להן?"
מעיין: "מה זה יהיה שווה?" היא חייכה "הן צריכות ללמוד לבד ולדעת את זה לבד.."
אני: "אהא.. יאללה ביי בנתיים" אמרתי טיפה בעצבים ומשכתי את ליאן אחריי.
ליאן: "אוי, היא ממש מגעילה" היא אמרה ברגע שסגרתי את דלת חדרי
אני: "ספרי לי על זה. כל הארוחה היא רק מנסה לעקוץ אותי כל שנייה.. אני כל כך שונאת אותה"
ליאן: "עזבי אותה.. היא באמת אבל באמת שלא שווה את היחס והעצבים שלך. שתזדיין"
חייכתי והתיישבתי על ידה על המיטה.
ליאן: "אז מה, החלטת בסוף לבוא למסיבה של הגייז?"
אני: "כן, למרות שזה טיפה מפחיד"
ליאן: "למה מפחיד? אלו המסיבות הכי שוות! תחשבי שאין שם סטרייטים ואף ערס קטן לא בוא ויידבק לך לתחת תוך כדי ריקוד" היא אמרה ופרצה בצחוק
אני: "כן אה?" חייכתי "העיקר שאת תיהי דבוקה אליי" אמרתי בלחש
ליאן: "איך? ככה?" היא התקרבה אליי באיטיות ונישקה אותי על שפתיי.. התחלנו להתנשק, פשוט לא יכולתי להפסיק.. פתאום דלת חדרי נפתחה ואני וליאן מייד התנתקנו אחת מהשנייה.
סופסוף המשך [=
יפפה ... תמשיכי
מדדדדדדהים!
המשך מההההר (:
יאא המשכתת אני שמחחהה מהממם
תמשיכי 😊
וא וא
מעיין בטחח!!!
תממממממממממששייכי!!!
סיפור מדהים!!
יואוווווו :]
המשךךךךךךךךך דחוווווווף !
כלכך התגעגעגעתי .. אין,אין מדהייייים
קראתי ה-כ-ל..!@
חח איזה רעיון יפה ;]]
=פרק 12=
"וואו, אני רוצה שאתן לא מנצלות אפילו רגע אחד אה?" מעיין אמרה והביטה בנו בצורה כל כך מגעילה.
אני: "לא שמעת על...לדפוק לפני שנכנסים?" שאלתי מנסה לבלוע את הרוק, הייתי כל כך מובכת.
מעיין: "איך את מעיזה? ועוד בבית שלך..."
ליאן: "את מדברת כאילו זה חטא" זה התערבה
מעיין: "זה כן"
ליאן: "זה לא. זה טבעי"
מעיין: "אל תזייני לי בשכל! זה הכי לא טבעי שיש! בת אמורה להיות עם בן, לא עם בת. ועוד עלייך אני ממש מתפלאה, את יפה, את כוסית, אלף בנים ירצו אותך ואת הופכת להיות ללסבית?"
ליאן: "זה ממש לא עניינך..."
מעיין: "ודנה" היא פנתה אליי במבט הרע שלה "דווקא אני חושבת שזה מזל שמצאת לך את ליאן... מי יודע, אולי היית מתאהבת בי גם ביום אחד" היא חייכה חיוך ציני
אני: "תאמיני לי שאת הבנאדם האחרון עלי האדמות שהייתי מסתכלת לכיוון שלך. לא רק שאת דומה לצפרדע, האופי שלך עוד יותר גרוע. בחיים שלי לא הכרתי בנאדם יותר מכוער מימך, חיצונית ופנימית."
היא השתתקה. ראיתי שהיא נעלבה ואני מודה, כן, זה כאב לי, היא בכל זאת הייתה החברה הכי טובה שלי הרבה זמן וכאב לי לראות אותה ככה עומדת מולי פגועה, אבל מגיע לה.
מעיין: "פששש, למדת ל..לפתוח את הפה שלך אה?" היא שאלה בקול מגמגם
אני: "למדתי מימך" יריתי "עכשיו תעשי לי טובה ותצאי מיפה"
מעיין: "פעם היית מתחננת שאני רק אבוא לישון אצלך"
אני: "פעם"
ליאן: "טוב, ניראה לי שאני אזוז..." היא מלמלה וקמה
אני: "לא מה פתאום, את לא תלכי בגללה"
מעיין: "עדיף באמת שתלכי"
אני: "מעיין שקט!"
מעיין: "ליאן, יצאת מהארון כבר?"
ליאן: "תעשי לי טובה מעיין ואל תדחפי את האף שלך לכל מקום"
מעיין: "ואת, דנה? אני יודע שלא. מעניין מה אמא שלך תחשוב על זה כשהיא תגלה"
אני: "מעיין... אניי מזהירה אותך. תסתמי את הפה שלך ... אבל ממש טוב"
מעיין: "ולמה שאני אעשה את זה?"
אני: "היית רוצה שאמא שלך תדע שאת מעשנת סמים קלים? היית רוצה שהיא תידע ששכבת כבר עם יותר מ14 בנים ועוד בלי קונדום בכלל? היית רוצה שהיא תידע שעברת הפלה לפני חצי שנה?" יריתי לה את כל הדברים שקרו לה, דברים שהיא מתביישת בהם, דברים שהיא לא רוצה שאף אחד ידע. הרגשתי הכי מגעילה בעולם, שנאתי להיות מלשנית, אבל אם היא הולכת איתי בדרך הזאת אני אחרייה.
מעיין: "כאילו שתעזי בכלל... חוץ מיזה, לפחות שכבתי עם 14 בנים ולא התמזמזתי עם בת!"
אני: "אל תשווי בכלל... דוחה אחת"
ליאן: "אני כבר באמת...אני צריכה לחזור הביתה"
הבטתי בה, ראיתי כמה לא נוח לה, ראיתי כמה הנוכחות של מעיין מפריעה לה.
אני: "טוב, בואי אני אלווה אותך לדלת" אמרתי בעצבים, מעיין הזאת חירפנה אותי! "ומעיין, תצאי גם את"
מעיין: "כאילו שאני אשאר פה"
אני: "יופי..."
הלכנו שלושתינו לסלון, האמהות שלי ושל מעיין הביטו בנו, הן שמו לב שמשהו קרה, אמא תמיד יודעת כשמשהו קורה.
"ביי מאמי" אמרתי לה והבאתי לה נשיקה בלחי, כמו שנותנים לכל אחד.
"אני אתקשר אלייך יותר מאוחר" היא לחשה והלכה.
---
"מה קרה שם בחדר?" אימי שאלה אות ברגע שמעיין ואימה יצאו מהבית.
אני: "כלום"
אמא: "עליי לא תצליחי לעבוד...ראיתי שקרה משהו"
אני: "סתם, רבתי טיפה עם מעיין"
אמא: "חבל כשאתן רבות ככה, הייתן חברות ממש טובות"
אני: "היינו, עכשיו כבר לא. פשוט גיליתי את הפרצוף האמיתי שלה"
אמא: "אל תדברי ככה"
אני: "מה אל תדברי ככה, את לא יודעת איזה מגעילה היא, את חושבת שהיא טלית שכולה תכלת!"
אמא: "אני בטוחה שאת אומרת את זה סתם כי את כועסת"
אני: "טוב טוב! רואה שאת לא מבינה כלום? אחרי זה אל תבואי אליי בטענות למה אני לא מספרת לך שום דבר, אי אפשר לדבר איתך"
אמא: "חבל שזה מה שאת חושבת..."
אני: "טוב, הלכתי לישון" אמרתי וחתמתי את השיחה. נכנסתי לחדרי וישר נשכבתי בתוך המיטה, רציתי להיעלם, ביחד עם ליאן כמובן. לא רציתי להתמודד עם כל זה, זה כל כך קשה.
אתר האהבה הישראלי