טוב אם שמתם לב היא לא מתכוונת להמשיך
אני פרשתי מהסיפור הזה /:
אבבבריל. .אם אאת לא רוצה להמששיך לפחות תכתבי,
לאא יפה להשאירר פה את כולללללם במתתח. .!
חברות,חברים...
פשרו מהסיפור..
אין המשכים אין כלום=[
היא פרשה..
וגם אני..\=
חבל היה לך אחלה של סיפור..:[
שני,את רוצה לפרוש,תפרשי...
אב',מחכים לך...
QUOTE (oshri_Ok @ 28/12/2006) שני,את רוצה לפרוש,תפרשי...
אב',מחכים לך...
!!!...=]
-פרק 10-
מעיין: "לוקח לך כל כך הרבה זמן לנסח את המשפט?"
אני: "כי אני פשוט לא יודעת איך להגיד לך את זה"
מעיין: "אז פשוט תגידי!"
אני: "אוקיי.." לקחתי נשימה עמוקה "תראי מעיין, אני..אני ואת היינו חברות הכי טובות מלא זמן, אני לא יודעת מה הקטע שלך בזמן האחרון את התחלת להתנהג אליי מגעיל ולהפיץ עליי שמועות, בגלל כל הקטע עם ליאן ו.."
מעיין: "כי אמרתי לך מה הסיבה! אכפת לי מימך! אני לא רוצה ש.."
אני: "מעיין!"
מעיין: "מה?"
אני: "רצית לדעת תשובה על המכתב נכון?"
היא הנהנה בראשה לאות הסכמה
אני: "אז פשוט תשתקי רגע ותקשיבי"
מעיין: "אוקיי..."
אני: "אני כבר לא מרגישה שאת החברה הכי טובה שלי, אני בקושי רמגישה אלייך קירבה. אם אלמר את האמת, א..את מגעילה אותי. אני תמיד נגעלתי מאנשים צבועים ושקרנים כמוך ואת יודעת את זה. נורא כואב לי להגיד את זה אבל אני באמת חושבת שהחברות שלנו הסתיימה"
מעיין: "אני לא יודעת מה להגיד לך..וואלה איכזבת אותי בע-נ-ק דנה! בגלל השרמוטה הזאת את גומרת את החברות שלנו ככה? סבבה!"
אני: "קודם כל אל תקראי לה שרמוטה! היא לפחות לא ניסתה לסכסך!"
מעיין: "אבל זה מה שהיא עשתה! אפילו בלי לנסות!" היא צרחה ואנשים התחילו להסתכל.
אני: "טוב תראי, אנחנו סתם טוחנות פה מים, השיחה הזאת הסתיימה"
מעיין: "לכי תזדייני!" היא צרחה, הסתובבה והלכה. אחד הדברים ששנאתי אצל מעיין היה הדרמתיות שלה. בכל ריב היא חייבת להיות זו שאומרת את המילה האחרונה, להסתובב וללכת בדרמטיות כשכולם מסתכלים ושואלים אותה מה קרה.
---
"היי דנה, מה קרה חזרת מוקדם?" אמא שאלה והמשיכה לגהץ
אני: "סתם.. לא היה לי כח"
אמא: "את טיפה מגזימה עם ההברזות אלו בזמן האחרון את יודעת?"
אני: "אז מה..פשוט אין לי כח לבית הספר הזה כבר"
אמא: "אוקיי.. אני מבינה שיש לך לחץ בגלל כל הלימודים והכל.. אבל תבטיחי לי שזאת הפעם האחרונה. אני רוצה שתקחי את עצמך בידיים, יש לך בגרויות, מבחנים, עבודות.. אל תזרקי פתאום את הכל לפח"
אני: "טוב אמא" חייכתי
אמא: "אז מה בא לך לאכול?"
אני: "אולי תכיני ספגטי?"
אמא: "אין בעיה" היא חייכה ואני בנתיים הלכתי לחדר.
החלפתי לבגדי בית והתיישבתי על המחשב. ראיתי שאין ממש הודעות מעניינות באייסיקיו אז סתם שיחקתי בכל מיני משחקים בוואלה. אחריי זה ירדתי לאוכל צהריים, אני ואמא דיברנו על כל מיני דברים. ממש הבטחתי לה שאניא שתדל לא להבריז יותר, היא צודקת, אני באמת הגזמתי עם ההברזות במזן האחרון. כל יום אני באה הבייתה ב12 במקום ב3.. מאחרת כמעט כל יום.. בקושי לומדת. אין לי ראש לכלום. הריבים עם מעיין הורגים אותי.. במיוחד גם כל הפרצופים המאשימים האלו של ליאור.
בערך בשעה 6 בערב נכנססתי להתקלח והחלפתי לבגדים נקיים יותר, הייתי ממש עייפה. אמא נכנסה לחדר והתיישבה על המיטה.
אמא: "אני רואה שסידרת פה קצת"
אני: "כן"
אמא: "כל הכבוד. תקשיבי, הזמנתי את מעיין וההורים שלה לארוחת ערב, מלא זמן הם לא היו פה"
אני: "מה?!" הרמתי את קולי "למה לא אמרת לי?!"
אמא: "מה זאת אומרת למה לא אמרתי לך?"
אני: "אני ומעיין לא מדברות! תודה רבה לך באמת!" צעקתי
אמא: "אני...אני באמת שלא ידעתי דנה תירגעי. ואתן הייתן רבות הרבה ומשלימות"
אני: "לא אמא, הפעם זה לא ריב כזה. זה ריב רציני"
אמא: "אני לא יכולה לבטל עכשיו, עוד שעה הם צריכים להיות פה"
אני: "יופי, אל תבטלי.. אבל אל תצפי מימני להיות נוכחת"
אמא: "מה זאת אומרת?"
אני: "מה מה זאת אומרת? אני לא אוכלת עם הצבועה הזאת באותו השולחן"
אמא: "תפסיקי להיות כזאת דרמטית! אני בטוחה שאת סתם עושה עניין משום דבר"
אני: "זה לא קשוור! את לא מבינה בכלל טוב? אל תנסי להבין" צעקתי. ראיתי שהיא נעלבה, אנ לא נוהגת לצעוק עלייה בצורה כזאת.
אמא: "איך שאת רוצה" היא סיננה ויצאה מהחדר. הרגשתי כל כך גרוע עם עצמי.
סורי על ההמשך הקצר.. =/
בובי אני שמחה שהמשכת אבל אני מכינה אותך מראש שהיו פחות תגובות כי בטח בנות כבר לא זוכרת את הסיפור אני אשמח עם תמשיכי בובי
לא נורא, אני בטוחה שמי שקרא יחזור לקרוא.. ואם לא - הפסד שלו.. :]
אניא נסה להמשיך מחר
3>
אתר האהבה הישראלי