בנוווווווווות
סורי סורי סורי על ההזנחה,
נתנו לי 90000 משמרות בעבודה ובקושי היה לי זמן לנשום :{
אני כותבת עכשיו פרק מפצצצה !
הפלאפון שלי צלצל, לגמתי שלוק קטן מהמיץ ועניתי,
"הלו?"
"מה נשמע מאמי?"
"תומר, די כבר להתקשר מחסוי ימלחיץ"
"חח נו זה ברגיל.. איפה את בעבודה?"
"כן.. אני אוכלת וחוזרת הביתה"
"סבבה מותק, תהיי בתחנה ב9 ככה.."
"אוקיי" אמרתי וניתקתי.
כשסיימתי לאכול פיניתי את הכלים שלי, לקחתי את התיק ויצאתי לכיוון הבית .......
~
"אליאאאאאאאן"
---------------------------
"מה קרה מורי?"
"ההורים עוד לא בביית ורז למעלה עם שני" אמרה בהיסטריות,
"ומה יש?, את כבר ילדה גדולה את יכולה להסתדר לא?"
"אבל..... הוא לא התייחס אלי"
"אכלת משהו היום?"
"לא"
"אני יהרוג את רז, אסור להפקיר אותך ככה" ליטפתי את שערה הארוך,
"לכי למקלחת, אני אכין לך אוכל" אמרתי לה
"טוב" אמרה בעצב והסתובבה לכיוון האמבטיה.
הכנתי לה חביתה כמו שהיא אוהבת ,
אחרי כמה דקות היא נכנסה למטבח,
"בתאבון יפה" חייכתי אליה.
"תודה" ענתה.
"חכי רז ישמע ממני עכשיו" אמרתי ועליתי למעלה.
"היי" שני חייכה אלי באושר,
"רז בוא רגע" אמרתי מתעלמת ממנה ומהחיוך הצבוע שלה.
"מה?" שאל לא מבין,,
"מה ההפקרות הזאת של מור?, היא יושבת לבד בבית בהיסטריה בזמן שאתה מזדיין פה עם שני"
" תרגיעי"
"שום תרגיעי.. היא אחותך, באמת רז. קצת מוסר קצת אכפתיות!"
"מה את רוצה היא הייתה בחדר שלה.. מה אני צריך לשחק איתה ברביות?"
"אוי סליחה, שכחתי שאת הזמן עד הגיוס שלך אתה צריך להעביר בחרמנות יתר בחדר"
"אליאן אל תעצבני אותי"
"גועל נפש" מלמלתי ונכנסתי לחדר בטריקת דלת.
פתחתי את המחשב והפעלתי את המדיה פלייאר,
שמעתי כל מיני שירים וסתם הייתי בעיקר באינטרנט.
בסביבות 8 התחלתי להתכונן.
התקלחתי זריז וחזרתי לחדר - זרקתי על עצמי ג'ינס נמוך כזה, קפוצ'ון ירוק וצעיף לבן.
כל כך קר בלילה.
עשיתי קוקו גבוה, מרחתי עפרון שחור מתחת לעיניים ושמתי את הנזם והסיידליפ שלי,
תמיד לפני העבודה צריך להוריד אותם . \:
ברבע ל9 כבר הייתי מוכנה.
לקחתי פלאפון ומפתחות, הסתכלתי בקופסאת הסיגריות שהייתה על השידה,
בתוכה הייתה סיגריה אחרונה.
הדלקתי אותה ובאתי לצאת,
"אליאן" שמעתי את הקול של שני בדיוק שניה לפני הדלת.
"אה" עניתי באדישות, מבלי להסתובב בכלל.
"אמ..לאן את יוצאת?"
"החוצה!"
"חשבתי אם אולי תרצי נגיד לבוא לסרט.. אנחנו הולכים כולם, עם נופר איילת קרין, כמו פעם"
"אני אוותר" חייכתי אליה חיוך צבוע ויצאתי החוצה,
אחרי 10 דקות כבר הגעתי לתחנה,
דניאל לירן ואור ישבו בה,
חן ומוטי היו בתוך האוטו.
"הווווו, נסיכת העולם הגיעה !" תומר אמר בחיוך רחב,
אמרתי לכולם שלום והתיישבתי על חן בחצי חיבוק כזה.
כל אלה? נהיו ה-מ-ש-פ-ח-ה שלי.
מי שמסתכל מהצד יגיד שהם פוזה אחת גדולה,
מהאלה שלא שמים זין, עבריינים, ילדי רחוב, ועוד מליון ו1 כינויים,
אבל אף אחד לא מכיר אותם כמוני.
הם שומרים עליי ודואגים לי כל כך, אני מעריכה אותם יותר מהכל.
"מה נשמה, איך היה בעבודה?" מוטי שאל אותי.
"סתם רגיל.." גלגלתי עיניים.
"את עובדת מחר?"
"לא... אני אמורה ללכת לבצפר"
"חחחחחחח מזה אמורה?" לירן טבע בצחוק,
"יש ימים כאלה.."
"אם תלכי פעם בשבוע זה לא יעזור לך לסיים תעודת בגרות כפרה"
"אני יודעת.. אבל סתם להרגשה הטובה של ההורים שלי"
"סתם מבזבזת תזמן שלך" לירן אמר, הוא היה היחידי מבין כולם שנשר לגמרי מבצפר.
"לא מבזבזת שום דבר!, לדעתי עזבי תעבודה ותתחילי ללמוד כמו שצריך אליאן" חן אמר לי, במבט הדואג הזה.
"ומי יממן אותי? אתה?"
"בשביל מה את צריכה כסף בכלל?"
"סיגריות בעיקר. חוץ מזה אתה יודע שאני לא אוהבת להיות תלויה בהורים האלה שלי"
"כן" אמר בשקט, "אם את רוצה נעבור דרכך מחר בדרך עם האוטו" מוטי אמר לי.
"סבבה, ב8 ככה אני אהיה בחוץ" חייכתי ולקחתי שאחטה מהסיגריה של אור.
"חן אני לא מאמינה שאתה עושה את זה שוב" שמעתי קול צפצפני למדי,
כולם הסתובבו עם הפנים לכיוון הצפצוף הזה.
"עוד פעם הקונפה הזאת?" מלמלתי לעצמי .
= = = = = = = = = = = = = = = = = = = =
"מאמי ?" שיראל התיישבה עלי .
"אה.."
"כמה אתה אוהב אותי?"
"הרבה"
"כמה הרבה?"
"מאוד" אמרתי והסתכלתי על שחר ששלח מבט מיואש.
אפילו אני כבר לא מאמין לעצמי יותר.
הסתכלתי על שיראל,
אין מה לומר. היא מדהימה באמת.
גבוהה ורזה, הגוף שלה מושלם.
השיער שלה עשוי מתלתלי זהב ,
העיניים שלה ירוקות.
השפתיים משורטטות כמו בציור.
היא דיגמנה כבר מספר רב של פעמים למלא חברות שונות.
מדהימה בהחלט.
אבל שלא תטעו,
התכוונתי לצורה החיצונית בלבד!
האינסייד שלה מ ק ו ל ק ל.
היא ריקה מבפנים כל כך,
אטומה, מתנשאת, מרגישה מעל כולם.
היא הפכה לבדיחה הקבועה של חברים שלי .
לפעמים אני מוצא את עצמי חושב מה למען ה' אני עושה איתה.
ובאמת שאין לי תשובה.
"ומה תעשה אם אני אמות?" שאלה בקול המתפנק שלה בזמן שליטפה את שיערי .
= = = = = = = = = = = = = = = = = = = =
"אתה יכול לבוא שניה?" שאלה בקול המצפצף הזה.
חן התבונן בה באדישות וקם לכיוונה.
"למה לא באת?" ניסתה לשאול בשקט אבל יצא שכולם שמעו .
"לאן?" חן שאל בתמימות המאפיינת אותו.
"שאלת אותי אתמול אם בא לי לצאת, כמו דפוקה אני מחכה לך ליד הקולנוע" אמרה .
התבוננתי בה מהחלון של התחנה,
העיניים שלה נראו עצובות כאלה, נראתה מאוכזבת.
איפשהו בפנים זה גרם לי להזדהות איתה,
אבל זה מה יש.
אהבה כואבת,
ככה זה היה, ככה זה עכשיו וככה זה יהיה לתמיד.
"שכחתי נו"
"אתה כל הזמן עושה את זה"
"מה את רווווווצה נעל רבאק, לא טוב לך לא צריך!"
"חן..אנ.י.."
"נגמרו לי הסיגריות" אמרתי בקול רם, מנסה לדבר חזק יותר מהצפונית המסכנה הזו ,
בכל זאת. לא נעים .
"את קונה לי גם פאקט ?" דניאל שאל.
"מזה את קונה גם לי?, להזכיר לך שעוד אין לי 18. הוא לא מוכר לי" אמרתי.
"נלך ביחד, נקנה גם משו לשתות" מוטי אמר.
"באוטו?" שאלתי.
"המפתחות אצל חן" מוטי אמר לי ,
קמתי מהתחנה והתקדמתי מעט לחן.
"למה אתה עושה את זה מחדש חן?" שמעתי אותה אומרת לו,
"לאב סאקס כפרה, תתמודדי!" אמרתי לה ומשכתי את המפתחות של חן מהכיס.
"אני ומוטי קופצים שניה לקיוסק של יוני.. צריך משהו?"
"לא נשמה" ענה לי .
"אני נוהגת!" אמרתי ומיהרתי למושב הקדמי,
"נגמר לך המלווה כבר?" מוטי שאל כשנכנס למושב שליד הנהג.
"עוד 3 שבועות" חייכתי חיוך גדול,
"אליאן יש מלא משטרות פה. לא כדאי"
"אויש יכבד נו בקליל" אמרתי וטרקתי את הדלת,
"תכף חוזרים" קרצתי לדניאל ושלחתי חיוך קטן.
התנעתי את המכונית ונסעתי.
"יש עלייך כסף?" שאלתי את מוטי,
"כה" אמר בזמן שחיפש שיר בדיסק שלו,
"אוו, הנה זה" אמר והגביר חזק כל כך,
השיר נסיכה של אבי סינוואני התחיל להתנגן.
שנינו התחלנו לשיר יחד, צוחקים תוך כדי המבטים שכל האנשים דופקים מבחוץ.
"אז מצאתי לי זמן, והגעתי לכאן לגלות לך את מה שחבוי לי בלבבבבבב"
מוטי צעק בקול הערסי הזה שלו,
נשפכתי מצחוק.
"נסיכה ליבי בא והולך
מבקש את ידך, ועינייך.
כל דקה שעוברת כמו נצח
מחכה שתגידי לי כןןןן"
חניתי ליד הקיוסק,
"באלוקים שאת הנסיכה שלי" אמר ואני חייכתי במבוכה.
משום מה עם מוטי היו לי הרבה רגעים מביכים כאלה.. :\
דניאל אומר שהוא רוצה אותי,
אבל הם יודעים שאני עם כל הקיטש של האהבה סיימתי.
גיא היה היחידי שלי ויהיה היחידי לנצח.
יצאנו מהאוטו , מוטי חיבק אותי אליו.
נכנסנו פנימה.
= = = = = = = = = = = = = = = = = = = =
"בובי אני עייפפה... קח אותי הביתה" אמרה ואני נאנחתי,
"נו שיראל כולה 1 עכשיו"
"אבל אני עייפה!"
"טוב" לא היה לי כוח בכלל להתווכח איתה,
"אני חוזר עוד 10 דקות" אמרתי לכל מי שהיה שם וקמתי.
שיראל החזיקה את היד שלי עד הכניסה לאוטו.
"העקבים האלה הורגים אותי" אמרה ואני שתקתי.
"מה יש אתה אדיש אליי היום?"
"אני לא...סתם עייף" עניתי.
"מאמי.. אתה לא יכול לשקר לי אני מכירה אותך"
"לא מאמי, באמת שזה סתם עייפות"
"אז בוא לישון איתיי!" אמרה בחיוך רחב.
"עזבי אני אחזור לכולם"
"איך שבא לך" אמרה.
עצרתי לה ליד הבית,
"לילה טוב נסיכוש" אמרה והדביקה לי נשיקה בפה,
"לילה טוב" חייכתי אליה חצי חיוך והיא יצאה מהאוטו,
התבוננתי בה נכנסת פנימה,
לפני שנכנסה בשער נופפה לי לשלום.
נופפתי בחזרה ונסעתי חזרה לטיילת.
'סוף סוף' נאנחתי לעצמי.
= = = = = = = = = = = = = = = = = = = =
"אחי תביא לי 2 בקבוקי פרפקט ואיזה מדלל.. לא משנה מה" מוטי אמר למוכר.
"אין בעיה" אמר והסתובב בכדי להוריד את הבקבוקים שהיו על המדף העליון.
מוטי ניצל את הזמן והכניס לכיס המעיל שלו 2 חפיסות של סיגריות.
בהתחלה? שנאתי כשהם גנבו.
עם הזמן הבנתי שזה לא כזה נורא.
המוכר יסתדר טוב גם בלי 2 הפאקטים האלה.
"50 שקל" הוא אמר ומוטי שילם.
"תודה אחי" אמר לו והתקדמנו בחזרה לאוטו ..
ווואי כ"כ יפה 😊
מה נהייה ממנה. .
מווווווווושלםםם!!!
יאא למה היא נהייתה ככה?
חבל ...
פרק מדהים !!
מחכה להמשך (:
מדהההים [:
מה נהיה ממנה?!
אוףףף גיא חייב לחזורר :'(
תמשיכייי! [:
מדהייייייייייייייייייייייייים ! [:
QUOTE (שריני @ 20/10/2007) חבל ...
פרק מדהים !!
מחכה להמשך (:
😊
אייי הסיפור הזה הולך ונהיה יותר ויותר מושלםםםם
המשך המשך המשךךךךךך!!!!!!!!! =]]]
QUOTE (LoVe_AnGeL_ @ 20/10/2007) מוושלםם
המילה הכי מדוייקת בשביל לתאר את הסיפור הזה :]
ואי הכל התבלבל לייי..מי זאת שיראלל??
טווב אני יצטרך לחזור קצת אחורה חח
את לא מאמי ^^
את תגלי הכל בבהמשך
ותודה לכולן (: