החלטתי כן לסיים את הסיפור הראשון שלי ['פרח מוגן'].
וזה אחד חדש שלי. מקווה שתאהבו אותו (:
-----------------------------
לא היה לי כל חשק להקשיב לחברותיי נופר וקרין שניסו לשנות את מצב רוחי לאחר הפרידה מליאור.
ישבנו שלושתינו בחדרי, הן לבושות בטוב טעם, מוכנות למסיבה שידידי הטוב אסף עורך היום בביתו.
מסיבה שלא הייתה לי שום כוונה להגיע אליה, בגלל הכאב שהרגשתי.
"בבקשה בבקשה בואי נלך, יהיו בנים, שתיה. מה את יכולה להפסיד?" שאלה אותי נופר.
"נו אליאן, כבר שבועיים את ככה, תפסיקי, תצאי. תכף יגמר החופש ואז את סתם תתחרטי שלא ניצלת אותו" הצטרפה אליה קרין.
"בסדר, בסדר, תרגעוו" עניתי להן בחוסר רצון.
שתיהן קיפצו בשמחה לכיוון הארון, לבחור לי בגדים - בזמן שאני נשכבתי במיטה שקועה במחשבות המתרוצצות בראשי.
אחרי כמה דקות הן שלחו אותי לכיוון המקלחת עם ערמת בגדים ביד.
פתחתי את זרם המים, בזמן שפשטתי מעליי את הפיג'מה שלשבתי.
כעבור עשרים דקות יצאתי לבושה בבגדים שקיבלתי כאשר מגבת עוטפת את שיערי הרטוב.
"מ ה מ מ ת" צעקה קרין מרוצה מבחירת הבגדים.
נופר מיד הציעה לעשות לי פן, ובאותו הזמן קרין איפרה אותי.
"טוב לשנות גישה מכוערת אחת, אם את תהיי כל הערב עם הפרצוף הזה נשבעת שאת תקבלי סטירה" אמרה נופר.
"נו באמת אליאני, חוץ מזה שאחרי שהתפשטו השמועות שאת רווקה? עשרות בנים יקפצו על המציאה, ואת יודעת את זה" אמרה קרין וגרמה לחיוך קטן לעלות על פניי.
"תודה" עניתי לשתיהן כשסיימו והתקדמתי לכיוון המראה.
האמת, שזו הפעם הראשונה מאז השבועיים האלו-שבאמת אהבתי את מה שראיתי.
הייתי לבושה בגופיה בצבע בננה, עם מחשוף שמשאיר מקום לדמיון, וחצאית מיני קצרצרה בצבע שחור.
שיערי השחור גלש בצורה מושלמת לכיוון כתפיי, והאיפור שהוסיפה קרין הדגיש את צבע עיניי הירקרק.
הסתכלתי לבנות במבט מרוצה ושלושתינו ירדנו לסלון, "אבא תיקח אותנו לאסף?" שאלתי.
"בטח, שניה אני מביא את המפתחות" הוא שמח לאחר השבועיים האלה שלא יצאתי.
הגענו לכיוון הדירה ודפקנו בדלת, אסף פתח לנו אותה עם חיוך על פניו, הוא אמר שלום לבנות וכשהגיע אליי הוסיף גם חיבוק ארוך.
"אני שמח שהגעת" אמר כשאני שולחת אליו חיוך.
קרין מיד זיהתה את חברה אוהד ונבלעה בין כל האנשים.
"את באה לרקוד?" שאלה אותי נופר.
"לכי, אני אצטרף אח"כ" חייכתי והתיישבתי על הספה הקרובה שהייתה שם.
הדקות עברו, השירים התחלפו, יושבת מבלי לזוז, מדי פעם שולחת חיוך לאנשים מוכרים.
"אליאן?" שמעתי קול מוכר.
"לי..ליאור? הי.." עניתי בשמחה כשראיתי שהוא לא מתעלם ממני, ברגע אחד נולדה בי תקווה ענקית.
"היי.." הוא נשק לי בלחי. "מה..מה את עושה פה?" הוא שאל.
"אמ. בדיוק מה שאתה?!"
"אא.. חח נכון, מסיבה" הוא אמר כאילו אינו מוצא את המילים.
"ליאורייי, נעלמת לי" התגלתה נערה יפה שאחזה את ידו והסתכלה בי במבט לא מבין.
"סיון, תכירי.. זאת אליאן" היא הסתכלה אליי מחייכת חיוך צבוע ומושכת אותו אחריה.
מצב רוחי ירד אף יותר, הרגשתי חסרת כוח, חסרת רצון. רציתי פשוט ל ה י ע ל ם.
------------------------------
אהבתם?
להמשיך?
תנו דעה ((:
3>
ספיר 😛
דיי זה כזה יפפפפה (:
תמשיכי דחוווף..
חיחי אוהד חחחחיחיחיחי..
😁
יאללה הפ הפ הפ והמשך :][:
יאאא.. מוששלםם.!!!.
תמישכי..=]]
אומייגאדדד זה מדהההההההההההההההיים מאמי!!
מממממממממש אבל ממש ממש אהבתי ת'כתיבה שלך!!
פשוט מעלףף
רוצה המששששךךך!!:]]
אוהבת המון המון 3>
רותמי
יאא מאמי זה מדהייים =]
יש לך כתיבה מדהימההה :]
תמשיכי
לאב יו
-דניאל-
QUOTE (דניאלי15 @ 28/08/2006) יאא מאמי זה מדהייים =]
יש לך כתיבה מדהימההה :]
תמשיכי
לאב יו
-דניאל-
חח טנקס מאמי 😁
כבר ממשיכה.
מאמייי איזהה סיפוור מהמםם..!!!!
יאאאאאא
תמשיכייייייי
תודה לכולן על התגובות, אני שמחה שאהבתם 😁
"ניגע אל החלום" \ פרק 2:
"אליאן?" שמעתי קול מוכר.
"לי..ליאור? הי.." עניתי בשמחה כשראיתי שהוא לא מתעלם ממני, ברגע אחד נולדה בי תקווה ענקית.
"היי.." הוא נשק לי בלחי. "מה..מה את עושה פה?" הוא שאל.
"אמ. בדיוק מה שאתה?!"
"אא.. חח נכון, מסיבה" הוא אמר כאילו אינו מוצא את המילים.
"ליאורייי, נעלמת לי" התגלתה נערה יפה שאחזה את ידו והסתכלה בי במבט לא מבין.
"סיון, תכירי.. זאת אליאן" היא הסתכלה אליי מחייכת חיוך צבוע ומושכת אותו אחריה.
מצב רוחי ירד אף יותר, הרגשתי חסרת כוח, חסרת רצון. רציתי פשוט ל ה י ע ל ם.
-------------------------
"אליאנוש, מה קרה כפרות? למה הפרצוף העצוב?" הופיע מולי יוסי, ידיד שהיה לי בשכבה.
"סתם..עזוב.. מה אתה שותה?" הצבעתי על הכוס שהחזיק בידו.
"חח שובבה את אליאן" הוא העביר את ידו על ראשי "רוצה קצת? יש עוד מלא" הוא הושיט לי את הכוס.
אחרי עוד כמה כוסות כאלו החלתי להרגיש מסוחררת.
מה שקרה במסיבה אני ממש לא זוכרת, רק זוכרת שנהנתי, ועל ליאור ממש לא חשבתי.
"אליאן, ה' ישמור כמה שתית.. בואי! הולכים הביתה.." אמרה לי קרין בזמן שהיא עוזרת לי לקום.
הגענו לתחנת האוטובוס, היא הייתה ריקה פרט לבחור שעמד עם גבו אלינו.
"שלוום" צחקקתי.
"היי" הסתובב אליי והוסיף חיוך קטן.
נדהמתי.שיערו המחומצן, עינייו השחורות, שפתיו הקטנות המלאות, פניו - גרמו לליבי לדפוק בחוזקה.
הבחור היה גבוהה וחטוב, לא הצלחתי לתאר, הוא היה בדיוק לטעמי.
"מה אתה עושה ?" שאלתי ממשיכה לצחקק בזמן שקרין שולחת לי מבט של 'סתמי כבר'.
"מחכה למונית" ענה באדישות והסתובב חזרה.
"חחח אז אולי תחכה איתנוו?..." צחקתי כשלפתע תקפה אותי סחרחורת איומה.
המשך הערב נראה מטושטש, לא הצלחתי להזכר.
פתחתי את עיניי, מחזיקה את ראשי בין שתי ידיי, ראשי כאב כל כך חזק, הרגשתי כאילו מכים בו ללא הפסקה.
הצצתי לשעון, השעה הייתה 3 ורבע.
ירדתי למטה לקחת משכך כאבים.
"היפיפיה הנרדמת סוף סוף התעוררה" העיר לי אחי הגדול רז.
"ואי רז, אל תחפור לי עכשיו, מתפוצץ לי הראש" אמרתי בתוקפנות מוציאה מהמגירה אקמול.
מזגתי מים לכוס, לקחתי את הכדור ולאחר מכן לגמתי מהמים. הנחתי את הכוס בכיור ועליתי חזרה לחדרי, תוך כדי חיוג מספרה של קרין.
"היי פליץ" ענתה לי.
"מה קורה מאמי?" שאלתי.
"טוב, מה איתך? איך מרגישה?"
"לא משו, כואב הראש. תגידי רגע, מה היה הסיפור אתמול עם ההוא מהתחנה?" התעניינתי.
"חחח אויי את פשוט פאדחנית, זה כל מה שיש לי להגיד" צחקה קרין.
"דיי.. אני לא מאמינה, למה אף פעם לא הולך לי?" התלוננתי.
"אויש, אם הייתי את? כל השמחה בעולם הייתה עלי, אז חלאס להתבכיין" אמרה לי.
"אני?! הלוואי שהייתי את! ואי אבל הוא היה מהמם, הכי הטעם שלי" אמרתי כשחיוך פרוס על פניי.
"לאללה מדהים, טוב תגידי דקה, את באה איתי מחר לקנות תלבושת?"
"ואיי נכוון, עוד שבוע הולכים לתיכוון, את קולטת?!" אמרתי מתרגשת.
"כןן איזה פחדד..ואיי שמעי אמא שלי די מטרידה אותי פה, אז נדבר כבר אוקי?"
"ביי יפה שליי.." ניתקתי.
התקדמתי לכיוון הארון והוצאתי בגדים ביתיים.
לאחר מכן נכנסתי למקלחת של 20 דקות, ויצאתי רעננה, הרגשתי הרבה יותר טוב, כאב הראש החל להעלם.
פתחתי את המחשב, ואח"כ את האייסיקיו.
הודעת האוואי הקודמת קיפצה מול עיניי;
-
One night the moon said to me
“if he makes you cry, why don't you leave him?1"
so I looked back at the moon, and said:
“moon, will you ever leave the sky??!!1"
-
לא טרחתי לשנות אותה.
פתחתי את ה'מדיה פלייאר', והחל להתנגן השיר של סינרגיה 'צועקים על אהבה', הלהקה האהובה עליי.
נשענתי על משענת הכסא, מתענגת מכל צליל, כשלפתע נשמעה ברקע הודעת אייסיקיו.
הצצתי, זה היה ידיד רחוק שלי, יונתן.
יונתן הרוש (PM 10:50) :
אליאנוש...
- אליאני ((: - (PM 10:50) :
היי (:
יונתן הרוש (PM 10:51) :
היי יפיופה... מה המצב?
- אליאני ((: - (PM 10:51) :
הכל מעוולה ((:
מה איתך?!
יונתן הרוש (PM 10:51) :
סבבה..
באיזה תיכון יצאת בסוף תזכירי לי.
- אליאני ((: - (PM 10:51) :
כצנלסון..
יונתן הרוש (PM 10:52) :
לא איתי? איזה זיןןן...!!!!
טוב שומעת, מה עם ליאור איך את?
- אליאני ((: - (PM 10:52) :
אני בסדר.
ומה איתו? תשאל אותו לא אותי, אחרי הכל.. זה אתה החבר שלו!!!11
יונתן הרוש (PM 10:52) :
בסדר בסדר, בלי עצבים נשמה
- אליאני ((: - (PM 10:53) :
לא מעוצבנת..
שיקרתי.
האמת, שהעצבים כן פגעו בי איכשהו.
האמת, שכל פעם שהיו מזכירים אותו העצבים שלי הגיעו.
ואחרי העצבים, הגיע החלק השנוא עליי, העצב.
'הזמן משכיח הכל אליאן, הזמן משכיח הכל' נחמתי את עצמי, סגרתי את מסך המחשב וירדתי לסלון.
הוריי חזרו מהעבודה, נשקתי להם. לאחותי הקטנה מור, שהגיעה מחברתה הוספתי גם חיבוק.
"איך היה?" שאלתי אותה.
"כיף" היא חייכה וקיפצצה בשמחה לכיוון הטלוויזיה.
נכנסתי למטבח אחרי אמא, לעזור להכין את ארוחת הערב.
כשסיימנו ערכנו את השולחן, וכולם התיישבו ל א כ ו ל 😛
-------------------------
הפרק להיום.
מקווה שאהבתם (:
אוהבת 3>
יאא איזה סיפור יאפפהה..
ממש אהבתיי...
קראתי גם תסיפור הקודם שלך ובכלל הייתי עצובה שהפסקתת..=\=[
קיצר המשך מאמי...
לוביו
דקו'שש
QUOTE (31792 @ 29/08/2006) יאא איזה סיפור יאפפהה..
ממש אהבתיי...
קראתי גם תסיפור הקודם שלך ובכלל הייתי עצובה שהפסקתת..=\=[
קיצר המשך מאמי...
לוביו
דקו'שש
😂 תודה רבה מותק
המשך בקרוב
קופיפקיפלייייצ 3>
מי מוכשרת ממייי?
אתתת
רק אתת
גרר
כפרוני על היפה הזאת :]
אההבתתי רצצח סיפפוורר מעללף.. 😂 רק רציתי שתראי מעשיתי עם האווי לדוג' שכתבת..פשוט התאהבתי במישפט..!! 😁
