- - ניגע אל החלום - -

איזה שינוי \=
אבל הפרק מ ד ה י ם 😊

פרק מושלם
באמת מה נהיה ממנה נהיה מגעילה אהבתי כבר את אליאן הראשונה
מחכה להמשך 😊

טנקקקס [=

מהממם =]

אבל לאהבנתי ממש דבר אחד.
בתחילת הפרק בקודם כתבת שדניאל הוא אחד מהחברוה של חן
ומוטי וכל אלה שהיא מסתובבת איתם
ובפרק הזה בכלל היא ודניאל לא מכירים

😯

חח זה דניאל אחר,
ואו אבל לא חשבתי על זה.. זה באמת מבלבל :S
ממ
נראלי אני אשנה את השם של דניאל הראשון :|

איזה מדההים [:
אהבתי רצצח !

ואואווא...


הממשך
דחוףף 😊

מוושששלם..

מדהים ביותר !!!!

טננקס:]
בערב אני ישיים ..

יפפפהה מאוד 😊

יצא ככה ככה .. :S




"מאמי, כבר היה צלצול לפני רבע שעה" חן אמר לי כשסיימתי את הקפה,
"נו ו?"
"המנהלת רצתה לדבר איתך"
"שתקפוץ"
"בלי שטויות, בואי אני אלווה אותך לחדר שלה" אמר וקם,
קמתי גם אני בחוסר חשק לכיוון החדר של רותי :\


"נראה אותך בהפסקה" חן הדביק לי נשיקה בלחי והתקדם לכיתה שלו.
נכנסתי לחדר שלה, היא דיברה בטלפון.
היא שלחה לי סימן לשבת על הכסא,
"כן.. אני מבינה"
"יום רביעי בשעה שלוש, רשמתי" אמרה ורשמה ביומן,
"אוקיי, יום טוב, להתראות" סיימה את השיחה וניתקה את הטלפון.

"לא נותנים לבן אדם מבוגר לחכות גברת"

---------------------------

בקיצור ? ח-פ-ר-ה.

"אני מקווה שתיקחי את כל ההערות האלו לתשומת ליבך אליאן"
"כן..ברור" מלמלתי בגלגול עיניים.
"אוקיי, את יכולה לחזור לשיעור עכשיו"
"ממ כן.. ביי" לקחתי את התיק שלי ויצאתי לכיוון הכיתה שלי,
נכנסתי פנימה.
"הוו.. נזכרת להגיע" המורה אמרה כשראתה אותי.
"הייתי אצל המנהלת"
"יש לך אישור?"
"לא.."
"אני צריכה אישור"
"אז תבקשי ממנה בהזדמנות" אמרתי סורקת את הכיתה, מחפשת מקום לשבת בו.
המקום היחידי היה ליד איילת,
התקדמתי, היא חייכה אלי.
"היי" אמרה בשקט כשהתיישבתי.
"היי" עניתי בלגלוג.
"תקשיבי..כבר מלא זמן רציתי לדבר איתך ו.."
"איילת שקט!" המורה צווחה לכיוונה.

הוצאתי את המחברת והעט שלי מהתיק והתחלתי להעתיק "בכאילו" מהלוח.
איילת שלחה לי דף תלוש מהמחברת שלה,
הרמתי את עיניי לכיוונו.
-את חסרה לי- היא רשמה בכתב המסודר שלה.
חייכתי לכיוונה חיוך צבוע כזה, כמו רוב החיוכים שאני מחלקת בזמן האחרון.

-אליאן אני רצינית, אני מתגעגעת אלייך .. אני לא מבקשת שתחזרי להסתובב איתנו כמו פעם, רק.. תמצאי לי זמן מתישהו, אני רק רוצה לדבר איתך!-

-בסדר, אני פנויה במוצאי שבת-
-אחלה :]]] אז תהיי אצלי ב7, 8 ככה?-

-טוב....- עניתי והמשכתי לנסות להקשיב למורה.

= = = = = = = = = = = = = = =

"וככה בעצם הדמות הראשית מוציאה את התסכול והסבל" סיימתי להסביר את הסיפור למורה,
"כל הכבוד דניאל, הסבר מרשים" אמרה ואני חייכתי , וחזרתי להתעסק בפלאפון שלי.

"אחי מה עושים היום?" שחר שאל,
"לחברה של שיראל יש בית ריק .. נשב אם בא לך"
"מי זאת?, נועה?" שאל בלגלוג,
"לא.. שקד"
"שיהיה.."
"לא חייבים ללכת אם לא בא לך"
"ושהחברה שלך תעשה לך סצנות בגללי? עזוב, נלך.."
"איך שאתה רוצה" אמרתי בשקט, והמשכתי בשלי.

לאחר מספר דקות נשמע הצלצול,
אני ושחר יצאנו החוצה, לספסל הקבוע של כולם..

אחרי כמה דקות גם אייל ערן ותומר הצטרפו .

"מה אתם עושים היום?" שחר שאל אותם.
"וואלה אין לי מושג.. יש לכם הצעות?" תומר שאל.
"יש לשקד בית ריק" שחר אמר במבט נגעל.
"חלאאס, אתה לא חייב לבוא" אני מבין שהוא לא מת על חברה שלי, אבל נמאסו עלי הפרצופים שלו. כמו ילד קטן.
"מי זאת שקד בכלל?" אייל שאל,
"חברה של שיראל" אמרתי.
"עוד מסיבת וילה?, כבר חרוש" תומר אמר.
"לא מסיבה.. סתם לשבת,"
"אפשר להביא שתיה"
"מה שבא לכם" אמרתי.. אני לא שותה הרבה, כמעט ולא.
סתם כי אני לא אוהב את זה.

"אתם באים היוווווום?" שמעתי את הקול של שיראל מאחור,
היא חיבקה אותי והדביקה לי נשיקה בלחי.
"אמ כן.. רוב הסיכויים"

= = = = = = = = = = = = = = =

"אליאן את יכולה לבוא לעזור לי פה?" שמעתי את אמא ,
"אא..תבקשי מרז! אני עסווקה" אמרתי וסגרתי ת'דלת.

פתחתי את המחשב והדלקתי סיגריה,
השעה הייתה 7 וחצי, עוד מעט כל המשפחה באה אלינו. רק המחשבה על זה עושה לי רע \:

"עסוקה נורא" אמא נכנסה לחדר אחרי חצי שעה.
"בדיוק סיימתי לעשות שיעורים"
"טוב, את מתארגנת ?"
"מתארגנת למה?"
"תכף כולם מגיעים"
"חחח ואני צריכה להתארגן בשבילם?"
"אליאן אני מספיק מותשת גם ככה, אל תשגעי אותי"
"מה.. זה לא שאני יוכל לצאת או משהו. סתם יום שישי תקוע בבית , אני עוד צריכה להתלבש יפה?"
" פעם בכמה שבועות המשפחה מגיעה. לא יקרה כלום אם שישי אחד לא תצאי!" אמרה,
שתקתי.
"יאללה זריז, ותאווררי קצת את החדר, הוא חנוק מריח של סיגריות!" אמרה וסגרה אחריה את הדלת.

נפלתי על המיטה בכבדות,
עצמתי עיניים ונשמתי כמה נשימות מרגיעות.
לאחר מכן קמתי לכיוון הארון,
זרקתי על עצמי חולצה נחמדה וסיימתי ת'עניין.

ירדתי למטה,
מור ראתה טלוויזיה,
ההורים ישבו בצד,
"תקראי לאח שלך ולשני"
"גם היא פה?"
"כן.. קדימה"
"רזזז רדדדדדדדדדד" צעקתי,
"לצעוק גם אני יכולה, ביקשתי שתקראי לו"
"שיהיייייייה" נכנסתי למטבח ומזגתי לי כוס קולה.

אחרי כמה דקות נשמעה דפיקה בדלת,
סבא וסבתא נכנסו,
ולאחר מכן כל הדודים והדודות.

"אליאני, יפיפיה שלי" סבתא הדביקה לי נשיקה רטובה על הלחי.
"היי סבתא.. מה שלומך?"
"בסדר, הכל בסדר. מה זה הדבר הזה שיש לך פה?" שאלה והצביעה על הסיידליפ שלי,
"עגיל"
"תורידי, לא מתאים לילדה בגילך"
"סבתא.. את כבר ראית את זה 80 פעם, זה לא חדש"
"ככה הילדים בגיל הזה, אוהבים שטויות" דודה שלי חשה פסיכולוגית והצטרפה לה לשיחה.
"לא יפה" סבתא אמרה והמשיכה בסבב נשיקות שלה.

לאחר שכולם הגיעו התיישבנו סביב השולחן,
שמתי לי קצת סלט בצלחת.. לא היה לי ממש תאבון.

כולם דיברו ביניהם.
חפרו וחפרו וחפרו.

"האוכל ממש טעים, כל הכבוד רונית! באמת!!" אביבה אישתו של דוד שלי אמרה לאמא.
"תודה רבה, הכל עשיתי בשמחה לכבודכם"
"עלאק בשמחה.." מלמלתי לעצמי,
אמא שמה לב ושלחה לי מבט מזהיר שכזה.

הרגשתי רטט מהכיס,
הוצאתי את הפלאפון..
הודעה חדשה מ: חן.
-מאמי את באה היום?-

-לא.. אני תקועה פה עם כל המשפחה |:- שלחתי חזרה.

-באסה \: , אם בכל זאת תוכלי בואי, אני על הפלאפון. תנסי להנות נשמה-

"למה את לא אוכלת כלום?" דודה שלי שאלה.
"אני לא ממש רעבה"
"ילדה בגילך צריכה לאכול" חפפפפפפפפפרה !
"אני אוכלת מספיק.. אל תדאגי"
"כל הבנות האלה אותו דבר, רק שלא תהפכי לי לאיזו אנורקסית!, את עוד תעלמי לנו בסוף"
"כן אה..אעלם, ההפך ממך" אמרתי בשקט.

"אליאן בואי לעזור לי במטבח" אמא אמרה בקול רם.
"מה יש לעזור, הכל כבר כאן"
"בואי" אמרה בעצבים.
קמתי מהשולחן , אחריה .. למטבח.

"אני לא מוכנה שתדברי ככה שמעת אותי?"
"קשה שלא לשמוע, את די צועקת!, התערבות שגם הם שמעו אותך?"
"אליאן תפסיקי להתחצף, פעם אחת אני מבקשת ממך להתנהג כמו שצריך. אפשר לחשוב מה ביקשתי"
"מה כבר עשיתיי"
"לא חשוב מה יתנו לך את לעולם לא תתני חזרה, את פשוט כפוית טובה"
"מממה את רוצה ממניי?"
"באמת שאין לי מה להגיד לך יותר, אזל לי הכוח" אמרה, לא עניתי לה.
אזל לה הכוח?
איך יכול להיגמר לה הכוח?
איך לאמא נמאס מהבת שלה?
הדמעה דגדגה לי בקצה העין,
אבל לא הרשתי לעצמי להוציא אותה.
לא בכיתי כבר המון זמן,
אני חזקה מדי בשביל לבכות.
אין דבר בעולם הזה ששווה דמעה.
פשוט כלום.

"אם לא תשני את היחס שלך פשוט.."
"פשוט מה?"
"פשוט תעלי לחדר שלך, אל תשבי איתנו!"
"בתאבון שיהיה לך" צעקתי ועליתי לחדר.
טרקתי את הדלת אחריי
"סעממממממממממממממממממממממק" טמנתי את ראשי בתוך הכרית.

הדבר היחידי שהייתי צריכה עכשיו זה אותו,
שרק יהיה פה.
להרגיש אותו ..
שיאמר לי מילה טובה שתגרום לי להרגע.

אני לא נשארת פה.
אני?

הולכת אליו,
לא מעניין אותי כלווווום.

יואו,די היא כל כך השתנתה.
איפה גיא שצריך אותו😢
המשך יפה מוכשרת שלי

הכי מדהים בעולם (: אחד הסיפורים באתר. .

פרק מדהיםם

הסיפור הולך ומשתפר ;]