חכי אולי יבואו עוד קוראים .. אני בטוחה שיקראו ת'סיפור שלך חכי תראי(:
אני מאווד מקווה כיי אם לא יבואו אני יאלץ לסגור את הסיפור!!
אני יעשה המשך יותר מאוחר
טל:לא נכון אמר בעצבים ויצא מהחדר
אני:מה יש לכולם משפחהה דפווקה
יובל:שששששש די
אני:סליחה אחים דפוקים
יובל:יותר טוב😊
כל היום העברנו בשטויות רוב היום ישנתי מרוב עצבים
בערב!!שכלכך חיכיתילו לעוף מישם קצת כל כך לא הבנתי עד כמה היה טוב להישאר בבית
אני ונדיה התלבשה עם חצאית מיני ורודה וחולצה בטן טיפה לבנה ונעלי בובה ורודות היא ניראתה כמו ברבי ממש ועשתה פן
אני שמתי גינס עד הברך נעלי ספורט יפים אבל מאוד וחולצה שרשום עליה mamz
אבל חולצה לגמרי פשווטה שחורה רגילה לא רציתי להתגנדר כל כך
יצאנו המחדר של נדיה ועידו ראה את נדיה קפא במקום אמר לנו כאילו התכוון לה שאנחנו ניראות טוב מאוד
ואני עשיתי לו פרצוף מיצידי שהתנדף שוונאת אותו כל אחד לקח את הפלא שקיבל לנדיה היה אבל לי ולעידו
קנו פלא לבנתיים ואמרו שנדבר פשוט חופשי בו וכסף זה לא הבעיה שלהםם ואנחנו#?@! אין לנו
עם מי לדבר אז לא דיברנו
הגענו למקום שהיינו אתמול חבר של נדיה לא יכל לצאת אז כל הערב הייתי עם נדיה ואיך שבאנו
עעידו הלך לזאתי שהיה איתה אתמול וישר נעלמו
אני ונדיה ישבנו בספסל פתאום אחד חמוד עננים חומות שער שחור הכי נורמלי
אמר שלום לנדיה ושאל מי אני אמר לי גם שלום והלך לחברים שלו
אחרי רבע שעה הגיע לימוזינה ענקית ומי יצא מישם?@ כן רון לצערי
כולם רצו אליו ואני עוד שניה הקאתי ממנו הוא מושלם ממש אבל אופי על הפנים
לפעמים אופי אומר הכל תאמינו לי
שתי דקות אחרי שראה אותי ישר אמר
רון:ממזה?לאייזה מזבללה את הוולכת אחרי זה?
אני:מזה?@ מאיזה תחת יצאת
רון:מה הקשר?
אני:כי אתה כזה ילד מסרייחח כמו חרא יאאלה סע
רון:ואי את משו
אני:אני יודעת
רון:משו זוועתי
נדיה:יאאלה רון התלהבת לך
רון:למה זה דווקא כייף נורא את יודעת
נדיה:עוד שניה תראה מה כיף
אני:עזבי נדיה תאמיני לי הוא לא שווה את זה
רון:נכון אני שווה יותר מיזה
אני:כלכך לא
רון:תגידי ישלי שאלה נורא חשוובה?
אני:מה אתה רוצה?
רון: מתי את חוזרת לחור שממנו באת?#@
אני:תאמין לי שאני לא רוצה להיות פה
רון:אז לכי מייפה כי עלי נמאסת
אני:מה קרה מישו עונה לך סופסוף
רון:את בישבילי כמו גוו'ק חמודה לא יותר גםם דומה דווקא אמרו לך פעם?
פה שתקתי כבר נמאס לי מהילד הזה רק רציתי לברוח מישם פשוט לקחת את הרגליים שלי ולברוח
החלטתי להשתמש בפלא שהביאו לי ולשלוח הודעה לידיד שלי שנמצא כבר לידי ככה לפחות הוא אמר לי
אבל ידוע לי שלא יכולתי לראות אותו אבל אפשר להתקשר אליו כי הוא קרוב אלי והוא עם הפלא שלו
אצלי לא נתנו לי להשתמש בפלא שלי כי אמרו שזה יהיה יקר מידי ושאני ידברר על חשבונם
~אופיר שלי איפה אתה?זאת מאי~
~אצל אלה שאני אצלהם אני מת לחזור~
~גמאני כולם פה סנובים רצח~
~נכון חבל על הזמן גם אצלנו פה~
~אוף אני מתגעגעת~
~גמאני נסיכה אוהב אותך~
~גמאני המון~
~יאאלה נדבר מחר אני נכנס פה לאנשהו~
~טוב שמור על עצמיך😊 אוהבת לנצח~
~גמאני ושמרי גם על עצמיך יפה שלי😊~
נדייה הלכה לחברות שלה בללי לשים לב בכלל שהיא הלכה כי דיברתי הפלא ואני נשארתי לבד כל כךך רציתי
לעוף מישם לא ידעתי מה לעשות עם עצמי כל אחד היה עם חברים שלו ואני לבד פתאום רון בא
רון:מה קרה ילדה את לבד?מנוודה;]
אני:לא חמוד אני עוושה פה דברים
רון:כמו?
אני:שמעע עד לפפה אני לא צריכה לתת לך דין וחשבון
רון:כי את לא עושה כלום ולא נעים לך להגיד לי
אני:ברור אל תשאל אתה כל כך מעניין אותי שחבל על הזמן
רון:אני יודע
הייתי חייבת פשוט הייתי חייבת אני יודעת שזה הדבר הכי מטומטם לעשות כי אני לא חייבת לו דין וחשבון
בגרוש אבל הרגשתי שאני חייבת להוכיח לו אני לא יודעת למה אבל הייתי לקחתי את הפלא נכנסתי להודעות
הודעות טקסט הודעות נכנסות והראתי לו הוא לקח את הפלא וקרא
וההודעה היחידה שהשארתי זה היה
~גמאני נסיכה אוהב אותך~
רון:נחמד לשלוח לעצמך הודעות הא?
אני:אתה כל כך ילד מעצבןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן אלווהים זה משהו הילד הכי זבל בעולם פשוט
הוא צחק והלך אני ראית שאף אחד לא מתייחס אלי בגרוווש כל כך רציתי לבכות
קמתי והלכתי לאיזה פינה שם בחושך ופשוט התחלתי לבכות
יאהה איזה פרקק יפהה המשךךך (:
תוודה אוורטלי;]
אוהבאותך
/; מקווה שעוד מישו ירשום תגובה
לא ניראלי אף אחת לא קוראת
אם מחר עוד מישהי אחת אפילו תרשום תגובה אני ימשיך/;
נאממ..
מהמם:]
המשששששששך,#
הינה הגיבוו (:
תמשיכי מאמי
רון:נחמד לשלוח לעצמך הודעות הא?
אני:אתה כל כך ילד מעצבןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן אלווהים זה משהו הילד הכי זבל בעולם פשוט
הוא צחק והלך אני ראית שאף אחד לא מתייחס אלי בגרוווש כל כך רציתי לבכות
קמתי והלכתי לאיזה פינה שם בחושך ופשוט התחלתי לבכות
אחרי רבע שעה שרק בכיתי ראיתי מישהו מתקרב ישר ניסיתי לנגב את הדמעות
לא שמתי לב מיזה כי היה חושך רק אחרי שהוא ישב מקופף ושם ידיים על הברקיים שלי הבנתי שזה רון
אני:די לך מיפה
רון:למה את בוכה?
אני:מה אכפת לך בכלל אתה שונא אותי גם ככה לך
רון:מי אמר שאני שונא אותך$#?
אני:לא אתה סתם ככה מגעיל אלי לך בבקשה רון לך
רון:זה מה שאת רוצה באמת?
אני:כן
רון:טווב
אחרי שהוא הלך הדמעות נגמרו והלב שלי כאב ואני לא יודעת למה אני ניפגעת כל כך ממנו
זה בנאדם שהוא לא קשור אלי ואין לי שום דבר איתו וגם לא יהיה לי כי עוד שבוע אני גם ככה עפה מיפה
אבל הלב לא אמר אחרת כאב כל כך כאב לי שרצה להתפרץ פתאום ראיתי מישו עוד פעם בא
אני:די רון לך אבל
...:כפרה שלי מה יש לך?
אני:נדייה וחיבקתי אותה ...בואי שבי לידי שניה
נדיה:מה קרה ?
אני:אני לא יודעת הרגשתי שאני חייבת להוציא הכל החוצה ואני לא יודעת מה קורה לי פה שמתי יד על הלב
נדיה:מה קורה מזאת אומרת?
אני:כואב לי פה נדיה בחיים זה לא קרה לי כאב של קרע כזה בלב
נדיה:אני מכירה את זה
אני:מזה אומר?
נדיה:שאת פגועה ממישהו שאת אוהבת
אני:אבל אני לא אוהבת אני לא יודעת מזה אהבה
נדיה:/; אז לא יודעת מה קרה פעם שחבר שלי הלך עם אחרת זה קרה את מרגישה כאילו הלב שלך נקרע
לגזרים?
אני:כן
נדיה:כאילו הוא עוד שניה מתפרץ החוצה
אני:כן
נדיה:יפה שלי זאת אהבה/;
אני:אבל אוף אני לא יודעת מה יש לי
נדיה:בואי לקחה לי את היד סידרה לי את השיער ואת העיפור המרוח והלכנו לכולם
הסתכלתי בראש מושפל על רון והוא הסתכל עלי הדקה הזאת אמרה לי הרבה
דקה שבה לא רבנו דקה שבה לא אמר משהו שפגע בי דקה שאמרה מה הלב שלי רצה
כי כשהוא הסתכל עלי וחייך לשניה גם השניה הזאת ידעה לעשות את העבודה הלב דפק ולא כאב
הרגשי מין הרגשה מוזרה זה היה נורא כיף הלב התרגש כמו שילד מקבל את המתנה הראשונה שלו
הרגשתי הרגשה שאי אפשר לתאר מזה? א-ה-ב-ה? לא יכול להיות
נדיה ישר דחפה אותי ולא שמתי לב
נדיה:את באה?
אני:אה כן
הלכנו ובכלל לא ידעתי שאנחנו חוזרים הביתה לא שמתי לב בכלל שהולכים הייתי שקועה בעצמי וברגשות שלי
גם באוטו הייתי עם עצמי אני והלב שלי שכבר הרגיש שונא לגמרי אחרי
עידו:מאי את בסדר?
אני:כן
עידו:את שקטה קצת
אני:סתם עייפה
עידו:אוקי
אני יודעת שעידו הבין שמשהו לא בסדר איתי הוא מכיר אותי כמו את כף היד שלו והוא יודע עלי הכל
אבל אני לא יכולתי להגיד לו משהו שאני בעצמי לא הבנתי וקיוותי גם לא להבין
נכנסנו הביתה טל ישר קפץ עליינו כאילו לא ראה אותנו שנה נדיה הלכה לחדר שלה ועידו הלך עם טל
לחדר שלו ואני נכנסתי לחדר שלי שמתי פיגמה את הפלא להטעין ונשכבתי במיטה
נתתי נשיקה ליובל והיא נתנה לי בחזרה ונשכבנו לישון פתאום שמעתי הודעה מהפלא
בערך היה השעה 3
~ילדה מצטער כל הכל ואני לא שונא~
אני ידעתי מיזה כי מי יכול לשלוח לי הודעה ואני לא שונא שלחתי בחזרה
~מיזה?~
שיחתי את עצמי ראש קטן
~רון ושוב סליחה~
~תאמת אני לא יודעת למה אבל הלב סולח~
~מקווה שגם הראש יסלח/; לילה טוב~
לא החזרתי לו תשוובה שמתי את הפלא על השידה ונירדמתי !!
איזה יפהההה (:
הסיפור ממש יפהה מאמי מקווה שיהי המשךך מהר