כל כך יאפפפפפפפפהה
תתתמשיכיי בובית
מוואהה
וואוו... מדהייםםםם מאמי..
מחכה להמשךךך :]
טנקס נשמות שלי
יותר מאוחר אני אכתוב המשך [=
כוכב נופל / פרק 16 ! ( :
הזמנו כולנו גלידה, אני הזמנתי 2 כדורי שוקולד וקצפת ומעל כל מיני דברים טעימים.
אכלתי אותה בחושניות ואסף לא הוריד ממני את העיניים, ידעתי שהוא רוצה שנהיה ביחד.
אבל לא, הוא צריך לסבול בלעדיי כמו שאני סבלתי תקופה ארוכה בלעדיו!..
הערב המשיך כמו שאני ואוראל תיכננו..
ישבנו שעתיים במסעדה אכלנו, דיברנו, צחקנו, הסתכלנו, חשבנו, שתקנו.
"חבר'ה המסיבה מתחילה אתם יכולים לצאת לחוף" אמר לנו המלצר בחיוך
כולנו קמנו ויצאנו לחוף המסיבה התחילה וכולם הורידו את הבגדים ונכנסו למים.
כך גם אני וליאן הורדנו את הבגדים ונכנסנו למים, "אוייש קפוווא" היא אמרה בצעקה
"מה ציפית שיהיה רותח בלילה?!" צחקתי ושחיתי לי עד כמה שיכולתי
"חככי לי" היא צעקה לי ושחינו לנו שיחה 'לילית'.
יצאנו מהמים אחרי 10 דק' והלכנו לבר "אממ מה ניקח ליאני?" שאלתי אותה
"בא לי משהו טוב לא סתם!" היא אמרה "לגונה כחולה, אחותי אמרה שזה משקה מרסק" המשיכה.
"תביאי לנו 2 לגונה כחולה" היא אמרה למלצר וחייכה
"כבר מגיע מתוקות" הוא אמר ואחרי דקה הגיש לנו.
"פששי בא לי להשתכר" ליאן אמרה לי,
"כן גם לי, לשכוח קצת מהבעיות" אמרתי הסתכלנו אחת על השניה וצחקנו.
"מה את עושה? את לא נורמלית!" צעק לי אסף והוציא אותי מהמים
"מה אתה רוצה?" שאלתי אותו והרגשתי מסוחררת
"למה את עושה את כל זה?" הוא אמר לי בזמן שהושיב אותי על החוף והתיישב לידי.
"לא יודעת" אמרתי ונשכבתי על החוף
"שירז זה לא נורמלי כמה שטויות את עושה בזמן כ"כ קצר" הוא אמר לי
"אני לא אוהבת שמטיפים לי מוסר" אמרתי לו בכעס
"אבל זה בשבילך!" הוא אמר לי בחוסר אונים
"מה אתה לא מבין?! אתה לא תגיד לי מה לעשות!" צעקתי עליו
"שירז תסתכלי עליי" הוא הקים אותי וניער אותי עד שהבטתי בו
"זה אני!!!" הוא צעק לי
"אני יודעת שזה אתה" אמרתי בלחש
"זה אני את מבינה?! אנייי!! א-ס-ף הבנאדם שאת אוהבת" הוא אמר לי
"אסף עזוב אותי" אמרתי בעצב והתחלתי ללכת
"בואי לפה" הוא אחז בידי
"מה?" שאלתי והיו לי דמעות
"אל תבכי" הוא אמר לי וליטף את פניי
"אסף עזוב אותי" אמרתי לו שוב
"לא רוצה! אל תגידי לי לעזוב אותך! אני לא עוזב אותך!" הוא צעק עליי
"אל תצעקקק!" אמרתי ואטמתי את אוזניי
"אוף את יכולה לשגוע בנאדם" הוא אמר והרים אותי בשתיי ידיו
"תוריד אותי" צעקתי ונלחמתי בו אך ללא הצלחה הוא לא הוריד אותי
"תפסיקי לזוז כל שניה" הוא אמר לי בזמן שהרים את כל הדברים שלי מהשולחן
"לאן אתה לוקח אותי?" שאלתי לא מבינה
"תפסיקי לזוווז" הוא צעק עליי, אני שתקתי.
הוא הכניס אותי לרכב ונכנס גם הוא, הניע והתחיל לנסוע..
הוא היה שקוע בכביש כאילו מכריח את עצמו לא להביט בי ואני לעומתו לא הורדתי ממנו את העיניים
רצו מולי תמונות, איך שהוא אמר לי תמיד שהוא אוהב אותי, איך שהוא עזב אותי כי הוא רצה להינות.
הכל רץ לי בראש כסרט נע ואני המשכתי להביט בו, הוא היה כ"כ יפה, הגבר שלי.. שכבר לא שלי!
'למה?' חשבתי לעצמי
'למה תמיד אני מגיעה למצב שאני מרגישה חסרת אונים מולו? למממה?!' שאלתי את עצמי שוב ושוב.
"בואי" הוא אמר כשהגענו לבית שלו
"לבית שלך? לא רוצה" אמרתי חד משעמית
"בואי כבר" הוא אמר לי
"ההורים שלך בבית" אמרתי כתירוץ
"הם לא!" הוא אמר והרים אותי אחרי שהבין שאני לא אצא לבד.
נכנסנו לבית הוא נעל את הדלת כדי שאני לא אברח והלך למטבח, מזג לי מים והביא לי.
"תודה" אמרתי בלחש ושתיתי
"רוצה משהו לאכול?" שאל אותי
"לא, תודה" אמרתי בשקט והמשכתי לשתות, הנחתי את הכוס על השולחן.
"בואי" הוא אמר לי והוביל אותי במדרגות עד שהגענו לחדר שלו
"אני כבר בא" הוא אמר לי ונכנס לחדר של אחותו.
"קחי" הוא אמר והושיט לי גופיית ספורט ותחתון כנראה של אחותו
"עזוב לא נעים" אמרתי
"זה חדש היא לא נגעה בזה, יש לה המון היא לא תשים לב" הוא אמר והושיט לי,
"תתלבשי" הוא אמר ויצא
הקשבתי לו הורדתי את הבגד ים ושמתי את גופיית הספורט והתחתונים.
אחרי כמה דק' הוא דפק על הדלת "התלבשת?" הוא שאל
"כן" אמרתי לו והוא נכנס, ניגש אל הארון והוציא גופייה מהארון ובוקסר שלו והביא לי ללבוש
שמתי את הבגדים שלו והוא גם הוריד את החולצה ואת הג'ינס ושם בוקסר.
אסף הזיז את השמיכה "לכי תנוחי קצת" הוא אמר לי והבטתי בו
"אם תצטרכי משהו אני למטה" הוא אמר אחרי שכיסה אותי, ניגש אל הדלת ויצא.
אני רק הבטתי בחדר הזה, שכ"כ היה שונה מהחדר שאני הכרתי.
קמתי מהמיטה והסתובבתי לי בחדר ואז על השידה ראיתי תמונה קטנה,
הדלקתי את המנורה שהייתה מנוחת על השידה והרמתי את התמונה, לרגע הייתי בשוק..
'זאת תמונה מהמציאות שלי' חשבתי לעצמי ורעדתי כולי,
מאותו יום שקמתי למציאות הזאת לא ראיתי שום זכר למציאות הקודמת שלי.
נזכרתי באותו יום שצילמנו את התמונה הזאת...
-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-
"נו תדפוק פוזה כמו שאתה רגיל" צחקתי בזמן שצילמתי את אסף שהיינו בביתו
"עכשיו אני מצלם אותך" הוא אמר לי וחטף את המצלמה מידי.
אסף רץ אחרי בכל הבית וצילם כל שניה שהוא היה יכול.
זה היה מוזר שאנחנו כאלה קרובים..
חבר של אחי, אני לא יכולה להתקרב אליו.
'את פה רק כי את עוזרת לו במסיבה' חשבתי לעצמי ללא הפסקה.
אני אוהבת אותו, הוא לא יודע.
הוא גם לא ידע, חסר לי שהוא יגלה..
אני מתה!
בזמן שאני חושבת לי לא שמתי לב שאסף עוד שניה תופס אותי, נבהלתי ונפלתי על הריצפה והוא עליי.
הבטנו אחד בשני כלא מבינים, סיטאוציה מוזרה..
המרחק בינינו היה כה קטן עד כדי כך שהרגשתי את נישמותיו והרחתי את הריח המשכר שלו
"א..אס..אסף" אמרתי מגמגמת
אך הוא לא ענה ורק הזיז את השיער מפניי "ששש" הוא אמר ושם את האצבע שלו על פי
התקרב אט אט ונשק לי נשיקה רכה ואז הביט בי "אסף זה לא בסדר" אמרתי בזמן שרעדתי.
הוא לא הקשיב לי ונישק אותי שוב.. נסחפנו אל תוך נשיקה מסעירה, לא האמנתי שאני מתנשקת איתו.
חבר טוב של אחי, הם תמיד היו 'אסורים' בשבילי, חברים של אוראל.
אבל אני כ"כ אהבתי אותו.
אחרי כמה דק' שהבנו מה קורה הפסקנו להתנשק וקמנו מהריצפה.
ירדנו למטה ושגיא אח הקטן של אסף לקח לו את המצלמה מהיד "תתחבקו" הוא אמר לנו
"אה?" שאלנו ביחד
"נו שיהיה לנו מזכרת מהאירגון של המסיבה" אמר לנו שגיא.
אני ואסף הבטנו אחד בשני, הוא חיבק אותי אליו וחייכנו, שגיא צילם אותנו.
תמונה ראשונה שלנו ביחד, איזו התרגשות.
-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-
ניגבתי את הדמעות שזלגו מעיניי,
'כאן הכל התחיל' חשבתי לעצמי והמשכתי לרעוד בזמן שהבטתי בכל החדר.
הנחתי את התמונה על השידה וירדתי בשקט למטה.. כל הבית היה חשוך.
אך האור מבחוץ האיר קצת את הבית, התקרבתי בשקט אל הספה וראיתי את אסף ישן כמו תינוק.
ליטפתי את פניו והדמעות זלגו מעיניי.. ואני עוד התאמצתי לשכוח את כל אותם זיכרונות.....
פרק נחמממד ! ( :
אווהבת אתככככם 😊
גייייבו ~ [ :
פרק מווושלםם
יואוו הוא כזה מתוקק
תמשיכיי מאמי
מווואהה
הוא כזה מתוווק שבא לי לבככככות 😢
אמאממאא את כותתבת בצוורה כככל כככך מושללללמת. . . !
הממממשך דחוווף => התמכררררתי [:
מואאאאאאאה
חנוו'ש&שניי » תודה מתוקות שלי [ :
בתאאלי אל תבכי חחח תודה מאאמי מוווואה ( :
-- המשך מחר , עוד תגובות 😛 ?! --
אתר האהבה הישראלי