הפרק הפעם מוקדשש בשביל סטפנייי =]]
תהנווו ....
שיר?" שמעתי לפתע קול שהעביר בי צמרמורת.
"מה דניאל?" אמרתי בקרירות והסתובבתי לכיוונו..
"מה קורה?" שאל.
"בסדר, אתה צריך משהו?" עניתי.
"כן..לדבר איתך" אמר והסתכלתי לו בעיניים וראיתי דמעות מאיימות לצאת.
"טוב שנייה רגע" עניתי...אני חייבת לדעת מה איתו לפחות.
"תודה שאול" עניתי לו שהוא הביא לי את הכול ושמתי לו כסף על הדלפק.
"חכה פה..." אמרתי לדניאל והתקדמתי לעבר כולם והבאתי להם את הארטיק ואת שלי לקחתי איתי.
"בוא.." אמרתי לדניאל שחזרתי אליו ושתינו הלכנו לשבת בכניסה לחורשה על החומה ותוך כדי כבר התחלתי לאכול את הארטיק.
"על מה אתה רוצה לדבר?" שאלתי והתיישבתי ולקחתי עוד ביס מהארטיק שכבר חצי ממנו חיסלתי
בדרך =].
"אני מתגעגע..." אמר. ואני נותרתי בהלם...עכשיו הוא בא אליי שהוא מתגעגע? מה קרה פתאום?
"מה עם עדן?" שאלתי.
"כלום לא רוצה אותה יותר! הבנתי את מי אני באמת אוהב" אמר ולקח יד אחת שלי והחזיק אותה חזק.
"אהה וכמה חודשים בדיוק לקח לך להבין את זה?" שאלתי.
"מה? על מה את מדברת?" שאל ועשה את עצמו לא מבין.
"אני יודעת הכול דניאל! אל תשחק לי אותה עכשיו!" עניתי בעצבים וזרקתי אל המקל של הארטיק לפח מאחוריי.
"הכול? על מה את מדברת שיר?" שאל בתמימות.
"על מה? על זה שבגדת בי חצי מהקשר שלנו עם הזונה הזאתי! על זה אני מדברת" צעקתי.
"ששש תירגעי..." אמר. "מי אמר לך ת'שטויות האלה שירי? אני אהבתי רק אותך" המשיך.
"טוב שמע דניאל, אולי אני נראת לך מטומטמת אחרי שחזרתי אלייך אז...אבל זהו! סיימת לעבוד עלי!" עניתי לו והייתי גאה בכל מילה שאמרתי!
"שיר יו באמת..מי אמר לך את כל השטויות האלה?" שאל.
"מזה משנה? זה נכון או לא?" שאלתי.
"לאא שירי אני אהבתי ואני עדיין אוהב רק אותך!" ענה.
הסתכלתי לו בעיניים, ולא ידעתי פשוט מה לעשות...מצד אחד הוא נראה רציני וכל כך התגעגעתי למבט הזה שלו, לדרך בה היה מסתכל עליי ומתייחס אלי פעם...אבל מצד שני אני לא רוצה להיות מטומטמת ושוב להאמין לו ושוב להיפגע.
בין כל המחשבות דניאל רק הביט בי, שתק גם הוא, והיד שלי? עוד אצלו מוחזקת.
פתאום הוא החל מתקרב אליי, ידו ליטפה את פניי בעדינות, עברה של שפתיי...ואני רק מתמכרת שוב לתחושות ששיגעו את כולי...לריחו ולמגע הנעים שלו, פשוט אליו!
ידו ירדה מפני, אך במהרה פניו החלו מתקרבות לשלי, ושפתינו נפגשו.
הרגשתי כל כך טוב, כל כך הרבה שמחה! שכחתי מהכול! מכל מה שאמרו לי, מכל העצב שהוא גרם לי להרגיש...הייתי רק בתוך הנשיקה.
התנתקנו אחד מהשני ופשוט לא ידעתי מה לומר...
"התגעגעתי לנשיקות שלך" אמר פתאום.
"גם אני לשלך" אמרתי וחייכתי "אבל זה לא בסדר..." המשכתי.
"למה לא בסדר? שתינו עוד אוהבים אחד את השני" אמר.
"לא דניאל...אני מנסה להמשיך הלאה! אני בקשר עם מישהו...ואני בכלל לא יודעת אם להאמין לך או לא!" עניתי.
"מה? את בקשר עם...יוני הזה?" שאל.
"כן.." עניתי.
"אהה...רגע ואת רוצה לומר לי שלא הרגשת כלום בנשיקה הזאת?" שאל.
"הרגשתי דניאל, ואני עוד מרגישה אלייך משהו מה אתה חושב, אבל התחלתי להרגיש גם ליוני...ואני לא רוצה להיפגע שוב..." עניתי.
"שיר אני לא יפגע בך...תאמיני לי...אני רק רוצה שנחזור להיות ביחד!" אמר.
מה להיות ביחד? מאיפה זה בא לי פתאום הכול?! חשבתי לעצמי.
"לא יודעת דניאל...אני צריכה לחשוב על זה" עניתי וקמתי מהספסל.
"לאן?" שאל והחזיק לי את ידי.
"אני חוזרת לכולם..." עניתי.
"טוב תחשבי על זה לפחות..." אמר.
"אוקי אתה לא בא?" שאלתי.
"לא אני יזוז כבר הביתה" אמר.
"אהה טוב...אז נדבר" אמרתי והבאתי לו נשיקה בלחי וחיבוק.
"ביי יפה שלי" אמר לי והוא התקדם הביתה ואני לכיוון כולם.
"איפה היית?" שאלה אותי מורן שהגעתי לכולם.
"אממ סתם עשיתי סיבוב" עניתי וראיתי שיוני בכלל לא שם.
"איפה יוני?" שאלתי.
"לא יודעת לא בא עוד" אמרה.
"אהה סבבה.." עניתי "מתי חוזרים?" שאלתי.
"עוד איזה רבע שעה כולם זזים..." ענתה.
"אהה סבבה" עניתי והסתכלתי על השעון וראיתי שהשעה 1 וחצי כבר...ואז נזכרתי שאלאור רצה שניפגש! נראה כבר...חשבתי לעצמי.
המשכתי לשבת עם כולם ואז החלטנו ללכת הביתה ויוני עוד לא חזר אז התחלתי לחייג אליו...
"הלוו?" שמעתי קול של בחורה עונה.
"מי זאת?" שאלתי.
"יסמין ואת?" שאלה.
"שיר...איפה יוני?" עניתי.
"הוא מתקלח...למסור לו משהו?" שאלה.
"מתקלח? אה הוא בבית?" שאלתי.
"לא...הוא אצלי....את צריכה משהו?" שאלה שוב והפעם היא ממש עצבנה אותי.
"לא צריכה כלום...ביי תודה" עניתי וניתקתי.
תגיבווווווווו הרבההההההההה =]]]]]
ויהיה המשךךך מהרררר
לאב יווווו 33>
וואייי , המשךךךךך!@#$%:]]
לאבבבב יוו
תודה מאמי =]
עוד תגובות...
יאיייייי אייזהה כייפליי =]]
חיחי תודה מאמי על הפרק =P
אוהבתותךך הכיי הכיי שיש@!
וו......
אאאאאאנננננננננננייייייייייייייי
ככככבבבבבבבבברררררררר
לאא יודעתת אתת מיי אניייי רוצה!
חחחח זתומרתת את מי אני יותר אוהבת!
אווך !
לממממממממה?!@
למה הוא באלה ביציאה הזאת!
הוא היה זבללללללל אליהה!@
היאא תמימהה!
אווף!
ויונייי הזה!
מה הוא מתקלחח אצלהה?!
חצווף@!
חח מאמי ניסחפתי..
אזז..
מחכה להמשךך ארוךך ארווך!
הפרק היה פשוטט מושלם!
אבל קצר 😢
או שזאת רק אני חח 😛
לאבב יוו@
מוואה
סטפי.
חחחחחחחחחח =]]
אל תדאגיי בסוףף יהיה להה טובב חחחחח נקווה 😊
והפרקים יותר קצרים ממה שהיה פעםם כי אני באמצע כל הלימודיםםם שמה לכם אותו וחוזרת ללמוד
אין לי זמןן לכלוםם כברר =///
אז כל יום אני ישים פרק אבל הם יהיו טיפה פחות ארוכיםםם
את ההמשך אני יפרסם יותר מאוחר אני עפה ללמוד =/
תנקיווו ותשימו עוד תגובות!!
לאב יו 33>
^ ^ תודה מאמי...
סורי שלא היה המשך אתמול...וגם היום לא יהיה
ומחר אני גם לא יודעת אם אני יספיק =/
פשוט יש לי מבחן גדול ואני חייבת לחרוש עליו !!!
אז מתי שאני יוכל אני יפרסם המשך !! מבטיחה...
לאב יוו 33>
[I]הנהה המשךךך חמודיייייייםםםםם =]] תודה לכל מי שהגייייבבבבב =]]
המשכתי לשבת עם כולם ואז החלטנו ללכת הביתה ויוני עוד לא חזר אז התחלתי לחייג אליו...
"הלוו?" שמעתי קול של בחורה עונה.
"מי זאת?" שאלתי.
"יסמין ואת?" שאלה.
"שיר...איפה יוני?" עניתי.
"הוא מתקלח...למסור לו משהו?" שאלה.
"מתקלח? אה הוא בבית?" שאלתי.
"לא...הוא אצלי....את צריכה משהו?" שאלה שוב והפעם היא ממש עצבנה אותי.
"לא צריכה כלום...ביי תודה" עניתי וניתקתי.[/I]
אוףף מעצבן..הוא עושה לי סרטים שהוא מקנא ואחר כך הוא אצל מישהי?? מקלח??
חשבתי לעצמי כל הדרך הבייתה.
"מה יש לך שירי?" שאלה אותי מורן.
"כלום למה?" עניתי..לא היה לי לדבר.
"לא יודעת את שותקת.." אמרה.
"אה סתם יוני עיצבן אותי הוא נעלם ואיזה מישהי ענתה לי בטלפון אמר הוא מתקלח.." אמרתי בקיצור.
"מהה?..אחר כך תשאלי אותו מי זאת הייתה" אמרה.
"כן..." אמרתי והמשכתי לשתוק עד שהגעתי ליד הבית שלי עם נופר.
"וויי אלאור.." נזכרתי ונעצרתי לפני שפתחתי את השער.
"את רוצה לשבת איתו?" שאלה נופר ופיהקה.
"אממ נראה לי שאני ישב איתו..אני גם ככה לא עייפה ואת תירדמי לי עכשיו" אמרתי והוצאתי את הפלאפון מהכיס.
"כן נראה לי אני נרדמת במדרגות" אמרה נופר ואני בנתיים חייגתי.
"הלוו" ענתה לי מישהי.
"מה ניהיה עם כולם" אמרתי בשקט לנופר.
"הלוו" ענתה לי שוב אותה אחת.
"שלום אפשר לקבל את אלאור?" שאלתי אותה.
"כן חמודה שנייה..." ענתה.
"הלוו" שמעתי פתאום את הקול של אלאור.
"אלאור..זאת שיר" אמרתי.
"אהה מאמי מה קורה?" שאל.
"בסדר...אתה עסוק?" שאלתי.
"לא מאמי זאת הייתה אחותי...אני מחכה שתגידי לי אם את רוצה שנשב" אמר.
"אהה חחח סבבה...אין לי בעייה...איפה אתה רוצה לשבת?" שאלתי.
"אמממ רוצה אני יבוא לאסוף אותך עם האוטו וכבר נשב איפשהו?" שאל.
"סבבה, אני גרה ב....." הבאתי לו את הכתובת וניתקנו וקבענו להיפגש עוד רבע שעה.
נכנסנו הבייתה ועלינו לחדר.
סידרתי את האיפור קצת ועשיתי קוקו גבוה יפה.
"יאללה מאמי לילה טוב" אמרתי לנופר שכבר נשכבה במיטה חצי מתה.
"ביי תהני יפה שלי" אמרה לי נופר והסתובבה לצד השני ונרדמה.
ירדתי למטבח לקחתי כוס מים ויצאתי החוצה להתיישב על המדרכה לחכות לאלאור.
אחרי שתי דקות בדיוק ראיתי אוטו מתקרב, קמתי מהמדרכה וראיתי שזה הוא.
"מה קורה מאמי?" אמרתי שנכנסתי לאוטו והבאתי לו נשיקה.
"הכל טוב יפיופה,מה נשמע?...לאן הולכים?" שאל.
"לאן שבא לך..." עניתי וחגרתי חגורה.
"אוקי אני יקח אותך למקום שאני הכי אוהב" אמר בחיוך והתחלנו לנסוע.
בדרך סתם דיברנו על העבודה שלו ועל לאן אני יוצאת בדרך כלל..ושמענו מוזיקה.
אחרי 10 דקות של נסיעה הגענו לחוף.
"איזה מקריות...זה המקום שגם אני הכי אוהבת" אמרתי וחייכתי.
"מי לא אוהב את הים?" אמר בחיוך והוציא את המפתח מהאוטו ויצאנו.
"בואי נשב שם בפאב בחוף אין שם הרבה אנשים בדרך כלל בשעות האלה" אמר והסתכלתי על השעון וראיתי שהשעה 2 וחצי.
התקדמנו לעבר הפאב והתיישבנו באחד השולחנות.
"שלום רוצים להזמין?" שאלה מלצרית שניגשה אלינו.
"אממ אני רוצה קולה...מה את?" שאל.
"גם אני" אמרתי והמלצרית הלכה להביא לנו.
"אז מה...יש לך מישהו?" שאל.
"אממ בערך" אמרתי והשפלתי את המבט.
"מה קרה?" שאל.
"אנחנו בקשר כזה...אבל לא יודעת התקשרתי אליו בקודם והוא היה אצל מישהי התקלח אצלה" אמרתי.
"מה? באמת?" שאל.
"כן.." עניתי בעצב.
"ואת יודעת מיזו?" שאל.
"לא.." עניתי.
"אל תדאגי מאמי...בטח סתם ידידה שלו או משהו...איך אפשר לוותר על אחת כמוך" אמר וליטף לי את הלחי.
"חחח תודה מאמי" אמרתי והמלצרית הגיעה עם הקולה.
"מה איתך...אין לך מישהי?" שאלתי ולקחתי לגימה מהכוס קולה.
"הייתה...לפני שבועיים נפרדנו" אמר.
"אהה...לא הסתדר?" שאלתי.
"מבחינתה...אני הייתי מת עלייה אבל היא לא רצתה יותר..." אמר ושתה גם הוא.
"אהה...לא נורא מאמי תמצא מישהי אחרת" אמרתי וחייכתי.
"כן אני לא דואג...אחת באה אחת הולכת נכון?" אמר.
"נכון מאוד" אמרתי .
"תגיד בן כמה אתה בכלל?" שאלתי.
"חחח נכון לא ציינו את זה..אני בן 19, ואת 17 ככה לא?" אמר.
"כן...עוד מעט...ואתה לא אמור להיות בצבא?"
"אממ כן...התגייסתי כבר אבל בגלל שיש לי אסמה לא יכולתי לעשות משהו חשוב ולא הסתדרתי שם...אז יצאתי" אמר.
"אהה הבנתי...ועכשיו אתה רק עובד?"
"כן...אני רוצה להתחיל ללמוד עוד שנה ככה..אני מרוויח בנתים כסף" אמר.
וככה המשכנו לדבר עד שהצלצול פלאפון שלי הפריע לשיחה וראיתי שזה יוני!
"הלוו" עניתי.
"יפה שלי" אמר.
"כן?" שאלתי באדישות.
"מה קרה?" שאל לא מבין.
"כלום..." עניתי..לא היה לי כוח להתווכח איתו עכשיו שאלאור כאן.
"איפה את?" שאל.
"בים.." אמרתי.
"מה בים? עם מי?" שאל.
"עם ידיד שלי הלכנו לסיבוב" עניתי.
"אהה...זה שהכרת?"
"כן.."
"אהה טוב..."
"טוב נדבר..ביי" אמרתי וניתקתי לפני שהספקתי לשמוע את התגובה שלו.
"זה הוא?" שאל אלאור.
"כן..." עניתי בעצב.
"תשאלי אותו איפה הוא היה..שלא סתם תאכלי סרטים..." אמר.
"כן אני ידבר איתו על זה כבר...עכשיו אני איתך" אמרתי וחייכתי.
"חחח מאמי שלי" אמר וחייך.
"ווייי...זאת היאא" אמר פתאום והביט לכיוון הכניסה לפאב.
"מי?" שאלתי והסתכלתי וראיתי מישהי ממש יפה...שער חום ועיניים ירוקות, גוף יפה..לא רזה ולא שמנה...והיא הייתה עם איזה מישהו יד ביד.
"אוריאן...החברה לשעבר שלי" אמר וראיתי שהוא ניהיה ממש עצוב לראות אותה עם מישהו.
היא התחילה להתקרב אלינו לשולחן וממש בחנה אותי!
"מה קורה אלאור...?" שאלה והביא לו נשיקה וחיבוק.
"הכל טוב מה נשמע?" שאל.
"נחמד...מה מישהי חדשה?" שאלה והסתכלה עליי שוב וחייכה חיוך קטן.
"לא...סתם ידידים" אמר.
"אהה סבבה...יאללה נדבר" אמרה והיא וזה שהיא הייתה איתו המשיכו לשולחן אחר.
"אוףף.." אמר.
"דיי מאמי...תשכח ותעבור הלאה...הם באות והולכות לא?" אמרתי מצטטת אותו.
"כן...אבל הם בקשר אני יודע...חבר שלי ראה אותם ביחד מתנשקים באיזה מסיבה...ואני עוד מרגיש אליה משהו..." אמר.
"אל תדאג מאמי...לאט לאט יעבור...ותקבל מישהי שווה בהרבה יותר ולא תבין מאיפה האושר הזה
בא לך" אמרתי.
"נשמעת מאוד מנוסה" אמר וחייך.
"אפשר לומר...אבל לפחות גרמתי לך לחייך" אמרתי.
"חחח תודה שירו'ש" אמר.
"אין על מה מאמי" עניתי.
המשכנו לשבת שם עוד ובערך ב4 החלטנו כבר לעלות...שתיינו היינו מאוד עייפים =], הוא שילם על הקולות ווהלכנו לאוטו.
בדרך הבייתה שמתי את הראש על הכיסא ורק הקשבתי לשירים שהתנגנו...וחשבתי על יוני, על דניאל, ואלאור...ועל כל מה שעברתי היום....וראיתי שגם אלאור שותק מקשיב לשירים...בטח הוא חשב על אוריאן...
"אני הולך קדימה,
לא מביט אחור
וחושב על דרך,
לשכוח, לא לזכור,
כי כל מה שהיה - איננו,
אלוהים יושב למעלה -
שם בעננים,
ואני קטן למטה -
לא בעיניינים
מה חשוב היום, מה?
מה חשוב אתמול, מה?
מה חשוב הכל, מה?
אם נמשיך לרצות – אז יסתדר הכול"
הקשבתי למילים של השיר...וחשבתי אם באמת כדאי לי להמשיך הלאה..עם יוני...או שוב להיות עם דניאל...
לא ידעתי כלום...רק ידעתי שאני רוצה לישון...
"תודה מאמי נהנתי מאוד" אמרתי לאלאור שהגענו לכניסה לבית.
"גם אני יפיופה" אמר.
הבאתי לו חיבוק ונשיקה.
"יאללה נדבר...לילה טוב מותק" אמר.
"לילה טוב מאמי" אמרתי וסגרתי את הדלת ונכנסתי הבייתה.
פפי...זה דיי ארוך כי לא שמתי כמה ימים =]
תגיבוו הרבההההה !!
אוהבת אותכםם ושבת שלוםם 33>
אתר האהבה הישראלי