טוב החלטתיי לעשות עוד סיפוורר... בשביל החופש הגדול
תהננננננו =]]
_ _ _ _ _ _ _ _ _
"אבלל מאמי, תבין באמת שאני אוהבת אותך למה אתה עושה לי את זה?"
"שייקי תקשיבי, אני לא יכול ככה, אני אוהב אותך אבל את ילדה קטנה !$ וזה לא הולך את רואה"
"נו דנדן תקשיב לי רגע, בוא ננסה שוב... אני מבטיחה לא לעשות את זה שוב...אני מ..ב...טיחה" ודמעות החלו לזלוג על לחיי.
~~~~~~
אז ככה, אני שיר (מכונה גם שייקי, שירוש, שירקה וכו'..חחחח) בת 16 וחודשיים 😊 עולה לכיתה יא' מהרצליה שער מדורג גלי בצבע חום בהיר כזה יפה, רזה דיי גבוה עיניים חומות.
דןדן- אנחנו חברים עוד מעט חמישה חודשים, קוראים לו דניאל, הוא בן 18 עוד כמה חודשים...הוא בקושי בא לבצפר כמעט...ועכשיו הוא כבר סיים יב'....גם מהרצליה, הכרנו דרך ידיד טוב מאוד שלי לשעבר-תומר...שאנחנו לא מדברים כבר שלוש חודשים...והסיבה העיקרית היא בגלל דניאל.
~~~~~~
"שייקי, תקשיבי לקחנו כבר הזמדנות...דיי תוותרי ותמשיכי הלאה מותק...."
"לא רוצה להמשיך הלאה אתה לא מביןן אני אוהבת אותךךךךךךךך אוהבתת יותר מכל דבר אחרר"
"שייקי דיי, את באת מתנהגת כמו ילדה קטנה...תתבגרי מאמי תפסיקי תלמדי להמשיך הלאה" אמר והחל ללכת לעבר כל החברים שלו חזרה...בלי להביט לאחור.
אני התיישבתי במקום על סלע, דמעות לא הפסיקו לרדת..."אני לא ילדה קטנה... אני לא... אני אוהבת אותך...." לחשתי...אך אף אחד לא שמע...
ישבתי עם עצמי עוד קצת ואז התחלתי לחזור הבייתה.
בדרך הבייתה ראיתי את מורן (חברה טובה מאוד שלי) יחד עם סתיו (גם חברה טובה שלי) יושבות על אחד הספסלים בשכונה.
התקדמתי אלייהם...הדמעות המשיכו לזלוג...ללא הפסק
שהגעתי מורן ישר רצה אליי וחיבקה אותי ווסתיו מנסה להוציא ממני מה קרה
"זה נ...ג...נגמר" אמרתי בגמגום...לא מאמינה ולא מעכלת שזה באמת קרה.
"אני כל-כך אוהבת אותו...כל-כך....." המשכתי בלחש...תוך כדי שהדמעות רק זולגות...
"דיי מאמי דיי , אבל למה מה עכשיו קרה שירקה ספרי לי..." אמרה לי מורן ושיחררה אותי מהחיבוק הלוחץ.
"כי....כי שוב ראיתי אותו מחבק את עדן...ולא יכולתי יותר...אז הלכתי אליו ואמרתי לו מזה שנמאס לי כבר...וזה היה לידה וליד חבר אחד שלו..." אמרתי ולפתע הפסקתי...."אני אוהבת אותו...אתם לא מבינות כמה....זה הכל מאהבה....." המשכתי והרקנתי את ראשי על מורן.
"אנחנו יודעות שאת אוהבת אותו...וזה לא משנה מה הולך בינו לבין עדן או לא הולך בינם....אולי זה היה צריך להיגמר....מכל המקרים האלה שקרו לכם...כמה שרבתם וכמה שבכית כל לילה...." אמרה לי סתיו וחיבקה אותי מאחורה.
"אבל אני לא יכולה בלעדייו...לא יכוללללה הוא החיים שלייי...כואב לי...כואב לי הללב" אמרתי בכוח שנשאר.
"דיי בואי לשבת מאמי בואי..." סתיו הובילה אותי לספסל וליטפה את שערי.
"תראי...עם כל העיניני קנאה שלך...ושלו שהוא ראה אותך עם מתן וירדן והתעצבן (הם ידידים שלי מהשכבה)
וכל פעם שהוא לא התקשר...ונעלם....או סתם התעצבן....אולי זה יותר טוב בשבילך....אולי תומר...צדק" אמרה לי מורן והעלתה בי את המחשבות על כל מה שעברנו במהלך החודשים האלו.
"לא מעניין אותי כלום....אבל מה עם כל הזמן שנהנו...שיצאנו....שהוא אמר לי שהוא אוהב אותי שהוא גרם לי להרגיש כל-כך טוב ומאושרת....אני אוהבת אותו....יותר מהכככל" אמרתי ושוב התחלתי בוכה.
"דיי דיי שיירושקה דיי ... זה יעבור ...." אמרה לי סתוי וחיבקה אותי.
"טוב אני הולכת הבייתה, אני רוצה להיות קצת לבד...בסדר?" אמרתי מנגבת את המדעות מהפנים.
"כןן בטח מאמי את תיהי בסדר אבל?" שאלה אותי מורן.
"כן...אל תדאגי לי...אני יסתדר....תודה לכן" אמרתי חיבקתי את שנייהם והתחלתי ללכת הבייתה.
שהגעתי פתחתי את השער ונכנסתי, והתקדמתי לכיוון דלת הבית, הדלת הייתה נעולה מה שאומר שאין אף אחד בבית....יותר טוב אין לי כוח לשאלות, ושאחי דור (הוא היה בשכבה של דניאל והוא כל הזמן אמר שהוא לא בשבילי....אבל אני לא הקשבתי אז הוא ויתר) יגיד לי שהוא צדק ושלא הייתי צריכה להיות עם דניאל....
באתי להוציא את המפתח מהכיס וראיתי שהוא לא נמצא...
"פאאאאק הוא אצלל דניאלל..." אמרתי בשקט.
הוצאתי את הפלאפון והתקשרתי לדניאל...מחסום...כדי שיענה לי בדוק....
-"הההלו" שמעתי את קולו.
-"דני..אל..." אמרתי והרגשתי את הדמעות בעיינים מאיימות לפרוץ בכל רגע.
-"מה שיר...?" ענה לי דניאל בקרירות.
-"לא..ה...המפתח שלי אצלך ואין לי איך להיכנס הבייתה" אמרתי ודמעה אחר דמעה התחילה לרדת שוב....
-"אהה...אז אני דקה מקפיץ לך הבייתה....ביי" אמר וניתק.
-"ביי..." אמרתי כבר לעצמי.
הלכתי למדרכה ליד השער שלי והתיישבתי, הנחתי את ראשי על הידיים והדמעות...זולגות....
אחרי 5 דקות שמעתי צפצוף מוכר...של האוטו של דניאל.
קמתי וניגבתי את הדמעות שלא יראה שבכיתי כל-כך הרבה...למרות שבטוח ראו....
הוא פתח את החלון והושיט לי את המפתח.
"תודה...." אמרתי ולקחתי מידיו את המפתחות.
"בקשה...להתראות" אמר ובא לנסוע
"רגע דניאל חכה..." אמרתי והנחתי את ידי על החלון
"מה שיר?" אמר בלי סלבנות כבר
"תקשיב אני מצטערת על מה שעשיתי אבל למה לחתוך...אני אוהבת אותך.....בבקשה תן לי עוד הזדמנות" אמרתי והתחלתי לבכות....שוב......
"תפסיקי שיר דיי...זה לא הולך....נגמר.....תמשיכי הלאה!" אמר
"לא רוצה, אני רוצה רק אותך אתה לא מבין"
"דיי שיר...זה נגמר....תתגברי אני בטוח שתצליחי" אמר מבלי לקבל תגובה.
"טוב...ביי" המשיך.
הורדתי את ידי מהחלון והוא נסע והותיר אותי מאחורה....בוכה.
"אני כל-כך אוהבת אותך....." לחשתי בשקט והסתכלתי על האוטו הנוסע....רחוק ממני......
זהוו להייייייוםםםםם
תגיבווווווו חמודייייייים
מקווה שאהבתםםםםםםם =]]]]]]
אוהבת המממממון
לירווווווני 😊
ווואיי עצופפפ...😢
מחכה להמשך מאמי
נשמע ממש מעניין
כישרון!?יששששש!! חח 😁
אוהבת,
יפיתי😊
אנייי כןןן אההבתתתתתיייייייייייי 😁
אהבתי ממש יפהה!!
תמשיכייי..
אניי מחכהההההה
אוהבת אותך מלאאאא
תודה למי שהגיב =]
מקווה שלאט לאט יהיו יותר תגובות =/
"אני כל-כך אוהבת אותך....." לחשתי בשקט והסתכלתי על האוטו הנוסע....רחוק ממני......
נכנסתי הבייתה והתיישבתי בסלון...
חושבת על כל מה שעבר עליי.. למה זה קורה לי? למה אני לא יכולה לחיות בלעדיו.....אני פשוט מאוהבבבת בו! "אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף" צעקתי בקולי קולות.
החלטתי לשים מזויקה והלתפרק קצת....
הפעלתי את המערכת בסלון ולקחתי איזה דיסק של אחי שמצאתי ליד..הכנסתי ושמתי על פול ווווווליום.
זה היה כל כך חזקקקקקקקק ..כל המערכת רעדה. ואני? מתחילה לרקוד ולקפוץ כאילו אין מחחחחחר !
לאחר עשרים וחמש דקות של קפיצות אבל מה קפיצות וריקודים..הייתי גמורה מתה.
סגרתי את המערכת ונשבתי על הספה. לפתע שמתי לב שיש הודעה בפלאפון שלי מסתיו.
"מאמי מקווה שאת בסדר..היום בואי נצא נעשה קצת שמח, אוהבת אותך"
החזרתי לה בחזרה - "סבבה מתאים...תודה נשמתי"
הסכתלתי בשעון וראיתי שרק 6 וחצי...פתחתי טלוויזיה והתחליתי לחפש מה לראות..ואז ראיתי שיש 'רובי' בויוה.
השארתי את זה והנחתי את ראשי על הכרית מתמתקמת שיהיה לי נוח...ולאט לאט נרדמתי לשינה עמוקה.
"קוממממממממממי י'שמננננה" שמעתי את קולו של אחי הקטן באוזן.
"מהההה מהההההה" צעקתי עצבנית
"יאללה קומי כברר כמה את ישנה" צעק לי שוב באוזן
"מה השעה?" אמרתי ישנונית
"10 וחצי מכוערת קומי תני לי ת'ספה שלי" ענה לי והתחיל להרביץ לי עם הכרית
"ספה שלך? שב בשקטטטטטטטטטטטטטט יש לך פה עוד ספות תיהיה שם" צעקתי ועליתי לחדר וסגרתי את הדלת עליי.
נכנסתי למחשב ולאיסיקיו ורשמתי
_________
אין לי כווווווווח לאפ'חדדדדדד מובןןןןןןןןןןןן?!
אז תזדיינננננו מפה !$%
אאאאתה.. אני אוהבת אותתתתתתך תבין כבר שאני לא יכולה בלעדייייייך $^$#! =[
ססתוי ומורנננננני - נשמות שלי תודה על הכל ! אוהבת אותכן המון.
דברו איתי.
__________
סיימתי לכתוב ת'אווי וראיתי שירדן ידיד שלי וליטל חברה שלי בדקו לי...וישר שלחו הודעה אם אני פה..
אבל לא היה בא לי לענות...אז סגרתי תהודעה והלכתי לארון.
לקחתי את הפלאפון והתקשרתי לסתיו לשאול ל אן הולכים והיא אמרה לי שלמסיבה של ידיד שלה גיל בבית שלו...שאני מכירה אותו גם דרכה....
בסדר אני צריכה קצת לשחרר את הראש מכל מה שעבר עליי. הלכתי לארון והוצאתי משם מכנס ג'ינס קצרר שקניתי מהקניון וסטרפלז שחור עם קצת תכלת תחתונים וחזייה. שמתי על המיטה ולקחתי מגבת והלכתי להתקלח. נכנסתי שטפתי את הגוף את השער חפפתי טוב ויצאתי.
שמתי עליי את הבגדים ולקחתי את הפן.. התחלתי להחליק את השער יפה יפה ועשיתי שביל כזה טיפה בצד. שסיימתי לקחתי את הקשת השחורה שלי ושמתי באמצע הראש ולקחתי קצת פוני הצידה מהקשת...בקיצור מהמממם ! אחר-כך הלכתי לאיפור...שמתי קצת מייק-אפ טיפה טיפה שחור בעיניים, ריימל, אחר-כך שמתי צללית זוהרת טיפה, ססומק והייתי כמעטטטטטט מוכנה . רק נעליים =].
הלכתי לארון והוצאתי משם את הנעליים השחורות שלי שעם עקב דק כזה ונקשרות לרגל... כזה להסביר אבל הם יפות =].
וזהו.. הייתי מוכנה. התקשרתי לסתיו ואמרתי לה שאני באה אלייה.
הלכתי למחשב וראיתי עוד כמה הודעות מידידם וחברות שלי..אבל ממש לא היה לי כוח לספר..
אז רשמתי באווי
___________
אננני זרמתתתתי מפה !#%
כל מי שלא עניתי לו...מצטערת.
אין לי מצצצב-רוח !
בייייייי.
_____________
ירדתי למטה ואמרתי שלום לאמא שלי ולאבא שלי שישבו בסלון. הסתכלתי לכייוןן המטבח אבל ממש ממש לא היה לי תאבון =/ רק חשבתי על דניאל .
יצאתי מהבית והתחלית להתקדם לבית של סתיו שנמצא שתי רחובות ליד.
התחלית ללכת ואז הגעתי לאזור חשוך ליד הבית שלי שמשם אני תמיד חוצה לסתיו כי זה יותר קרוב...רק שהוא דיי מפחיד...אבל לא נורא....
התחלתי ללכת ופתאום ראיתי דמות מולי...הלב שלי התחיל לדפוק...ממש נהבלתי...בדרך כלל אני לא רואה פה אנשים עוברים....רק למידי פעם...וגם לפעמים..דניאל...שהוא הולך לחבר שלו שגר לידי =/
המשכתי ללכת..אולי זה סתם מישהו...ולפתע ראיתי מולי...אותו...את דניאל.
הרגשתי את ליבי דופק בחוזקה...את נשימתי שהופסקה לכמה שניות...ואת הרגלים והידיים רועדות.
"דניאל" אמרתי והבטתי בעינייו..שהיו מושפלות לרצפה כאילו לא רצה לפגוש אותי.
"מה שיר?" אמר בכזאתי קרירות.....
"מה..מה קורה?" אמרתי. הדבר היחיד שיצא לי באותו רגע מהפה.
"בסדר מה איתך?" ענה
"לא משהו בכלל!" עניתי והרגשתי שוב..דמעות בעיניים.
"טוב שיר דיי אנחנו צריכים לא לראות אחד את השני...וזה יעזור....ביי" אמר ולאחר שנייה כמה לא נראה לידי.
המשכתי ללכת וניגבתי את הדמעה מעיניי.
הגעתי לבית של סתיו שחיכיתה לי בחוץ עם מורן ושירן והתחלנו להתקדם לכיוון הבית של גיל...שגר שכונה ליד.
אחרי 5 דקות בערך הגענננננו. זה היה בית עננננק ! ממש יפה מבחוץ.
פתחתנו את הדלת וראיתי מללללא ילדים....כולם עם בקבוקים ושתייה ביד......חלק יושבים בספה גמורים כבר
ומזוקיהההההה..בקולי קולת.
אמרנו שלוםםם לגיל ונכנסנו להגיד שלום למי שהכרנו.
ואני החלטתי שאני רוצה לרקקקקקוד. להתפרקקקקקקק ... שוב.
הלכתי לאמצע הרחבה...והתחלתי לקפץץץץץ ולרקוד כאילו שאני לבד....ועוד כמה בנות הצטרפו אליי.
אחרי כמה דקות החלטתי שאני רוצה לשתות משהו ! הלכתי לשולחן וראיתי שיש מללללללא ששששתייה.
מזגתי לי מאיזה בקבוק שהיה שם וביחד עם מיץץ תפוזים.... נראה מה יצאאא =].
ולפתעתי ... היה ממש טוב וחחחחחחחזק.
התחלית לשתות כוס ועוד כוס....ואחר-כך....בחזרה לריקודים.
כולי מסטולה עם כוס בייייד מקפצת עם כולם לפתע נתקלתי במישהו ונפלתי..עליו.
לאחר כמה שניות ששמתי לב שנפלתי ... הסתכלתי על מי נפלתי... ולא האמנתי...
"אתה גם פה?" שאלתי אותו
"כן...מה כמה אני יראה אותך היום אה?" אמר וראיתי שגם הוא שתה..אבל הוא לא היה מסטול...לא כמוני.
"אני רוצה לראות אותך תמיד דניאל" אמרתי לו וקמתי ממנו וגם הוא.
"דיי שיר תפסיקי דיי" אמר לי והסתובב.
"דנייייאל אני אוהבת אוווווווותךךךךךךךךךךךךךךך" צעקתי וכל מי היה לידי הסתובב אליי.
"דיי שירר תפסיקי כבבבבר" אמר ומשך אותי איתו החוצה.
"חחחחח מאמייייי אתה לא יכול בלעדיי גם נכוווון??" אמרתי והתחלתי מצחקחת צחוק מפגר ביותר.
"שיייייייר, כמה שתית..... אויש באמת אני מחזיר אותך הבייתה" אמר לי.
"ללללללא. אני רוצה להישאר פה !$@ איתך !!!!!!!" אמרתי לו וחיבקתי אותו.
"דייי שיר...תפסיקי ....את לא רוצה לחזור אז אני לוקח אותך לחברות שלך...אבל תפסיקי להתנבג כמו ילדה קטנה!" אמר לי...
"אתה לא אוההההב אותי נכוןןןןןןןן? אתה לא אוהב אותי אני לא מזיזה לך בככככככלל....אף-פעם לא אהבת אוותי!" אמרתי לו ודמעות התחילו לרדת מעיניי.
"שיר אני אהבתי אותך...אבל זה באמת כבר לא אותו דבר....יאללה בואי לחברות שלך" אמר לי ומשך אותי שוב לבפנים.
הוא הושיב אותי בספה ונעלם.
אחרי כמה דקות ראיתי את סתיו מתקרבת אליי.
"מאמי מה קרה? דניאל אמר שאת גמורה רצח!" אמרה לי סתיו.
"הוא אמר שזה לא אותו דבררררררר סתיייייווו" התחלתי לבכות לה...וגם לצחוק בו זמנית......
"דיי שיר בואי הבייתה" אמר לי סתיו.
"לא רוצצצה..אני רוצה לרקווווד" אמרתי וקמתי מהספה...והשארתי אותה שם.
נכנסתי בין כל הילידם והמשכתי לרקוווווווד ולרקוווווווד עם כולם....גם עם ילדים שחלק אני בכלל לא מכירה!
אחרי 10 דקות...הרגשתי שהראש לי ממש ממש מסתובב...ושאני עומדת להקקקקיא.
יצאתי מכל הריקודים והלכתי מהר לשירותים, התקופפתי לאסלה...והקאאאאאאאתי.
אחר-כך יצאתי משם...והראש שלי עדיין היה מסובב. ראיתי שיש חדר ליד עם אור, נכנסתי לתוכו וראיתי שזה החדר של גיל...אבל לא היה בו אף-אחד.
החלטתי לשכב קצת על המיטה לנוח עד שהראש יפסיק להתסובב לי ועד שאני יחזור לעצמי קצת.
ומייד לאחר כמה דקות.......נננירדמתתתי.
תגיבווו הרבבבבה.
אוהההבת המממממון.
לירווווווני 😊
ממש יאפפה.
אהבתי !@
תמשיכיי מאמי
מוואה.
פשוט...מ ו ש ל ם !!!!!!!!!
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
-יסוווו-
מדהיםםםםםםםםםםםםם...
המשךך=]=]...
>>לולי
תודהה חמודותתת :]]
אני עכשיו יכתוב המשךך ואני ישים אותו בערב או משהוו =]]
אוהבת הממממממון
לירווווווני 😊
לירוני תמשיכי מאמיייי....
>>לולי
המממשך --
החלטתי לשכב קצת על המיטה לנוח עד שהראש יפסיק להתסובב לי ועד שאני יחזור לעצמי קצת.
ומייד לאחר כמה דקות.......נננירדמתתתי.
פתאום הרגשתי יד מלטפת את פניי, התעוררתי בבהלה וראיתי ילד..שאני לא מכירה אבל היה לי קצת מוכר. "מה אתה רוצה?" אמרתי.
"כלום..את פשוט כ"כ יפפפפפה" אמר לי והמשיך ללטף את פניי.
"מי אתה? אני מכירה אותך?" שאלתי
"אני לא יודע..אבל אני מכיר אותך..את זאת שהייתה חברה של דניאל נכון?" אמר לי
"כ...כן...איך אתה יודע? אתה מכיר אותו?" שאלתי והשפלתי את מבטי
"כן אני לפעמים מסתובב עם החבורה שלהם..אבל אנחנו לא חברים טובים שתינו...כאילו סתם שלום וזה..." אמר לי ושם לב שניהייתי עצוב.
"רגע .. ואיך אתה יודע שאנחנו לא חברים יותר?" שאלתי לפתע.
"כי הייתי בסלון שרקדת ודיברת איתו ושמעתי..בטעות" אמר וחייך חיוך ממש ממש מתוק.
"חחחח אהה...ואי אני כזאתי מפגרת..מה עשיתי ליד כולם =/" אמרתי ועשיתי פרצוף מעוקם.
"חחח בקטנה מאמי...אבל באמת..למה ילדה יפה כמוך רודפת אחרי ילד כמוהו...הוא לא לרמה שלך בכלל!" אמר לי..ודבריו הזכירו לי מאוד את מה שתומר אמר לי...ובגלל זה גם רבנו באותו זמן.
"אל תגיד את זה...הוא כן לרמה שלי..אתה לא מכיר אותו" אמרתי וקמתי מהמיטה בעצבנות.
"למה את מתעצבנת...אני אומר לך ת'אמת...איזה איטנרטס יש לי להגיד לך משהו כזה אם הוא לא-נכון?" שאל ובדבריו היה באמת קצת היגיון...הרי אנחנו לא מכירים בכלל...
"לא יודעת.....אולי......." אמרתי וחשבתי
"אולי אתה רוצה להתחיל איתי" אמרתי וחייכתי חיוך קטן.
"שמעי...הייתי מתחיל איתך...את באמת נראת ממש מתוקה....אבל...."
"אבלל מה....?" עצרתי אותו מדבריו.
"את חולה לדניאל על הצורה...למה שתרצי אותי עכשיו?" אמר לי והוא צדק.
"נכון אני אוהבת את דניאל! אבל למה אמרת בקודם שהוא לא לרמה שלי?" שאלתי.
"כי...הוא סתם ילד חרטא....הוא רודף שמלות....אני יודע כי הוא עשה קטע כזה לידידה ממש טובה שלי פעם....הוא היה איתה ובדרך התחיל עם עוד בנות, אבל היא הייתה מאוהבת בו רצח ובגלל זה היא לא אמרה לו כלום על זה..." אמר ודבריו דיי הזכירו לי את המקרה שלי =/.
"אבל...אבל אצלי זה לא ככה! הוא אוהב אותי..הוא אמר לי ואני רואה עליו" קבעתי .
"יכול להיות...אבל תביני ...הוא אחד כזה שגם אם הוא יאהב מישהי...הוא חייב ריגושים כאלו...חייב לעשות דברים אסורים...חח ככה הוא" אמר וצחק וקם לכיוון הדלת.
"טוב אתה סתם אומר...לך מפה!" אמרתי לו ודחפתי אותו לכיוון הדלת.
"אוקיי מתוקה, תזכרי רק מה שאמרתי...את תראי אותו כבר מתישהו עם מישהי....ותביני שצדקתי ושאני אומר את זה לטובתך...כדי שלא יקרה לך מה שקרה לידידה שלי" אמר לי וסגר את הדלת.
"אוף לך....זה לא נכון" אמרתי לעצמי והתיישבתי על המיטה, שוקעת במחשבות. אולי זה באמת נכון ?!
הרי אני רואה אותו כל-הזמן עם עדן ועם חברות שלה...וכל הקטעים האלה..והוא אתמול אמר לי שהוא אוהב אותי והיום הוא אמר שזה כבר לא אותו הדבר. אז מה..אולי הוא באמת צודק....
"שטויות" מלמלתי לעצמי "הוא לא יעשה לי דבר כזה" אמרתי ויצאתי מהחדר לכיוון הסלון.
הגעתי לסלון וראיתי מלללא ילדים שפוכים על הרצפה...חלק עדיין ממשיכים לרקוד....וחלק כבר הלכו הבייתה. המשכתי להסתכל וחיפשתי מישהו מוכר או את הילד שדיבר איתי או דניאל...ולפתע ראיתי את מורן סתיו וליטל יושבות במטבח על הדלפק חצי שפוכות.
"יפות שללללי" צעקתי להם וכולם הסתובבו אלי במבט מוזר מאוד.
"איפפפפה את ? את בסדר? חשבנו שקרה לך משהווווווו" אמרה לי ליטל וקמה לכיווני.
"למה שיקרה משהו?" שאלתי .
"בגלל דניאל וזה...והיית כולך שיכורה...." אמרה לי סתיו.
"אה לא...אבל בואו אני יספר לך מה קרה..." התחלתי להגיד ומורן עצרה אותי "בואי...אבל בדרך הבייתה כבר 4 וחצי" אמרה לי ובאמת נזכרתי ששכחתי לראות מה השעה בכלל.
בדרך הבייתה סיפרתי להם כל מה שהיה.
"אני חושבת שהוא צודק" אמרה לי לפתע מורן.
"לא יודעת..אני כבר לא יודעת באמת שלא...." אמרתי לה והורדתי את מבטי.
"דיי מאמי..את צריכה להפסיק לחשוב על זה...זה נגמר....ועכשיו את הולכת הבייתה שוטפת פנים נרגעת והולכת לישון! היה לך יום ארוך" אמרה לי סתיו
"את בטוחה שתיהי בסדר בדרך הבייתה...את עוד דיי מסטולית י'שיכורה קטנה?" אמרה ליטל וצחקקה.
"כן אל תדאגי אני כבר בסדר" אמרתי בדיוק שהגענו לבית של ליטל...ואז עברנו את הבית של סתיו ואני ומורן המשכנו...שהגענו למקום החשוך היא הסתכלה עליי ואני התקדמתי...ושסיימתי צעקתי לה שהגעתי והיא המשיכה הבייתה גם.
נכנסתי הבייתה בשקט הלכתי להתקלח, שטפתי טוב טוב תפנים שמתי פיג'מה ונכנסתי למיייטה.
שוב המחשבות התחילו להציף את ראשי אבל החלטתי שאני צריכה קצת מנוחה..
עצמי את עיניי ושקעתי שוב לשינה עמוקה.
בבוקר קמתי בשעה 12 וחצי והרגשתי טיפה יותר טוב..הלכתי למקלחת שטפתי פנים לקחתי לי שוקו והתיישבתי במחשב..
שמתי על אווי כדי שלא יציקו לי יותר מידי -
________
וואלה לא בטוח פפפפה – ואל תנסו כי אני גם לא יענה לכםם !%#%
בייייי
_________
הסתכלתי קצת על הרשימה וראיתי שדניאל מחובר!
הוא לפעמים מתחבר...לא תמיד....
בדקתי לו את האווי והייתי בשוווק
______
וואלה אולי פה
עעעעדן י'כוסית אחת ... אני מטורף עליייייך =))
_______
ממממממממה?? מזה עדדדדדן עכשיו...יש בניהם משהו? =/
החלטתי לשלוח לו הודעה
~מטורפת עלייך~: "דניאל?"
"החיים שלי" – אה ?
~מטורפת עלייך~: "מה קורה מאמי?"
"החיים שלי"- בסדר מה המצב?"
~מטורפת עלייך~:"גם בסדר...תגיד...אפשר לשאול אותך משהו? בלי שתתעצבן....."
"החיים שלי"- תשאלי..
~מטורפת עלייך~: "אתה...ועדן, ביחד?"
~מטורפת עלייך~: "ואל תתעצבן...אני רק רוצה לדעת"
"החיים שלי"- "ללא"
~מטורפת עלייך~:" אה טוב...שאלתי בגלל האווי =/
"החיים שלי"- שיר, אנחנו רק ידידים בנתיים..."
~מטורפת עלייך~: "בנתיים ?"
"החיים שלי"- כן ... שמעי...אני לא ישקר לך....אני רוצה אותה..."
~מטורפת עלייך~: " שיהיה לך בכייייף איתה..ביי"
"החיים שלי"- ביי
אני ל מאמייייינה...דמעות התחילו לזלוג מעיניי
אנחנו רק יומיים לא חברים =/ והוא כבר רוצה אותה?
המשכתי לשכב במיטה ופתאום הייתה דפיקה בדלת
"פתווווווח" צעקתי
"מאמממממממי שליייייי" צעקה לי נופר ופתחה את הדלת. נופר היא בת של חברים של ההורים שלי והיא בגיל שלי וגרה בתל-אביב. ואנחנו חברות טובות מידי פעם אנחנו נפגשות ומספרות אחת לשנייה דברים ומדבורת בטלפון...אבל הרבה זמן לא יצא לנו להיפגש ולדבר.
"יפהההה שליייי" צעקתי לה גם והתחבקנו
"סופסוף באאת לבקר אותייייייי מאמו'שש" אמרתי לה והתיישבנו על המיטה שלי.
"מה קורה יפיופה מה חדשש מאמי?" שאלתי אותי ששמה לב לפצוף העצוב שניהיה על פניי. היא תמיד רואה שאני לא בסדר =].
"אני ודניאל נפרדנו..." אמרתי לה ושמעה ירדה מעיניי.
"יייייייא למהההה יפשללליייייייייי?" שאלתי אותי נופר ונתנה לי חיבוק גדול ואוהב.
"כי...ראיתי אותו עם עדן הזאתי שאמרתי לך שאני יספר לך עלייה אז....וסתם התעצבנתי וצעקתי לו שלא בא לי כבר וזה....ואז הוא אמר שהוא רוצה שניפרד...אבל זה לא רק זה...זה הכל...הוא אומר שאני ילדה קטנה" אמרתי לה.
"מי מי זאת העדןן הזאתייי ממממממייייייי?" אמרה לי נופר והרביצה מבט עצבני שהצחיק אותי קצת.
"חחחח טוב בואי אני יספר לך מאמי רק תורידי ת'פרצוף הזה....את יותר יפה בלעדיו" אמרתי לה והתחלתי לספר לה על עדן...
"אז ככה...עדן אחת כוסית יפה והרבה תופסים ממנה אחת שווה... והיא בגיל של דניאל.
עכשיו עדן והוא היו ידידים טובים ואז עדן ניהייתה חברה של איזה אחד....ודניאל והיא התרחקו.
ודניאל סיפר לי שכל הזמן שהם היו ידידים הוא אהב אותה....וגם שעדן והוא היו חברים הוא אהב אותה קצת...ואז אני באתי והוא שכח אותה...ככה הוא אמר! אבל מאז שעדן והחבר שלה נפרדו שזה היה לפני חודש...ביני ובין דניאל התחילו יותר מריבות מהרגיל...ויותר מהצד שלו...פתאום הוא עשה לי סצנות קנאה ורב איתי הרבה על שטויות.... ועכשיו שאנחנו לא חברים...הם בטוח יהיו ביחד...." אמרתי והתחלתי לבכות.
"דייי מאמי...יוו אני לא מאמינה שזה ככה....שככה הוא עשה לך" אמרה לי נופר וניסתה להרגיע אותי.
"אוףף נופרי אני כל-כך אוהבת אותו...." אמרתי לה
"דיי מאמי...יודעת מה....בואי נצצצצא..הרבה זמן לא יצאנו שתיינו לטייל...." הציעה לי ואני ? אהבתי ת'רעיון....קצת לנשום אוויר.
"חכי אני יתארגן רק מאמו'ש" אמרתי לה והלכתי לארון. הוצאתי משם מכנס קצר שחור כזה חמוד וגופייה ורודה בהירה, שמתי את הבגדים...שמתי קצת קרם בשיער וסדירתי אותו יפה עם סיכה כזאתי מאחורה.
התארפתי טיפונת, לקחתי את הכפכפים שלי השחורות וירדנו לסלון.
בסלון ישבו המשפחה שלה ושלי...וראיתי מזוודות גם ליד הדלת.
"מה...אתם ישנים אצלנווווווו?" שאלתי את נופר
"כןן שכחתי לספר לךך מאמי...הפתעה" חחחח אמרה לי וחיבקה אותי.
"ייייש איזה כיייייייף אמרתי, והלכתי לתת חיבוק ונשיקה להורים שלה ולאחותה ואח שלה שהם תאומים בגיל של אחי.
אחר-כך הלכתי למטבח...הכנסתי לי ולה פרוסה לקחנו כסף ויצאנו .
התחלנו לטייל והגענו לגן-שעשועים שבכונה שלי...שם ישבנו ואני סיפרתי לה על עוד מקרים שהיו לי עם דניאל והיא סיפרה לי על החבר שלה שלומי ... שהוא בן 17 וגר גם בתל-אביב...ויש לו אוטו אז הוא אמר שהיום הוא יבוא לפה לשבת איתה.
ככה דיברנו והמשכנו לטייל...עד שלפתע ראיתי מולי...את הילד ההוא....מאתמול שהיה איתי בחדר....
הוא היה נראה יפה יותר היום....היו לו עיניים ירוקות ושער חום בהיר כזה וגוף ממש יפה...אתמול הוא היה דיי הפוך גם משתייה .... וגם אני... אז נראנו שונה.
"שלום.." אמר לי.
"שלום שלום" עניתי לו.. ולפתע הפלאפון של נופר צלצל והיא הלכה הצידה.
"אז מה... כבר גילית שאני צודק?" שאל
"דיי עם זה כבר..." אמרתי לו עצבנית
"טוב ילדה יפה...תירגעי" אמר לי
"ילדה יפה אחותך...ביי" אמרתי לו בעצבים...באיזה חוצפה הוא ידבר ככה על דניאל....דניאל באמת אהב אותי.....אני חושבת.
"רגע חכי..." אמר לי הילד והחזיק בידי.
"מה?" שאלתי
"אני מצטער....אני רק רציתי לעזור לך...שלא יקרה לך מה שקרה לידידה שלי...סליחה" אמר לי וחייך חיוך ממש ממש חמוד...שלא הייתי יכולה שלא לסלוח.
"טוב ... בסדר אני סולחת..." חייכתי גם "אבל רגע...איך קוראים לך?" שאלתי
"חחח שכחנו את זה באמת.... אני יהנתן חיון...אבל את יכולה לקרוא לי יוני" אמר ונתן לי את ידו.
"ואני שיר דהן... " אמרתי וננתי לו את ידי גם ולחצנו לחיצת יד וחייכנו.
"חזרתתתתתתתי" אמרה נופר והצטרפה אליינו.
"פפפי מי זה החתיך?" שאלה אותי וחייכה חיוך ערמומי.
"חחחח זה יהנתן...או יוני איך שתרצי 😊" אמרתי לה
"וזאתי נופר....." תכירו =).
"נעים מאוד.." אמר יהנתן. "נעים מאוד מאוד" אמרה נופר בחזרה וצחקקה.
"חחח טוב אני יזוז ... נדבר" אמר לי יהנתן והביא לי ולה נשיקה והלך.
אני ונופר הסתכלנו עליו קצת הולך...על הידידים השריריות והגוף הזה שלו 😊 והמשכנו לטייל לנו.
פפפפי ארוךךך....
תגיבוווווווווווווווווווווו
אוהבת הממממממממממון
לירוווווווווני 😊
סיפור מדהים מדהים מדהיםםם=][=...
תמשיכיי
>>לולי
ואיייייייי..
איזה סיפור יפההההההההההההההה
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך!!!!!!!!!!!!!
מהר מהררררר
-יסווו-
חמודים אני מתה מעייפות - אז מחר אני ישים המשך
אבל תגיבו עוווווד ...
אוהבתתת לירוווווווווני 😊
