QUOTE (oshri_Ok @ 07/07/2006) סבביש..
אני מחכה..
אל תתני לי לחכות יותר מידי,טובב?!
אאווהבבב..3> (חעחע..למדתי ממך..P= )
חחח נחשוב עליך3>
טוב החלטתי לכתוב המשך עכישו..
תגיבו😢
3>
הרמתי את השפורפרת האדומה בחדרי..
"הלו? תמי? מה נשמע?... איפה??
מה זאת אומרת!! באמת?......."
לא ידעתי.. שהשיחה הזאת..
תשנה את החיים שלי..
+*+פרק3+*+
הרמתי את השפורפרת האדומה בחדרי..
"הלו?"
"היי!"
"תמי? מה נשמע?"
"סבבה..עזבי מה נשמע, יש תחרות כשרונות
צעירים בנגינה"
"איפה??"
"בפארק הגדול, בעוד 3 שבועות"
"מה את אומרת!!"
"כן, הרגע היה על זה ברדיו! את חייבת
ללכת ולנסות..את מנגנת נפלא על הגיטרה"
"באמת?.....תודה, אבל את חושבת שיש לי סיכוי?"
"ברור! מה התחלקת על השכל? את בטוח
לוקחת פרס ראשון, ואם לא אז אחד מהשלושה הראשונים"
"אבל בטח יהיו שם כאלה מלא מוכשרים, לא יודעת.."
"ומה את?! את גם מוכשרת! טוב אני חייבת לנתק,
אני בדיוק עובדת על שיעורי הבית באנגלית..
אז נדבר..ותחשבי על זה כן? לא הייתי מציעה לך סתם.."
"אוקיי..תודה תמי"
"אין בעד במה.. להתראות"
הנחתי את השפורפרת במקומה ושכבתי על מיטתי
הבטתי בתקרה, ככה סתם
האם באמת יש לי סיכוי?
אבל אני אנסה, מה אכפת לי?!
אפילו אם אני לא אנצח, ויודעים מה?
אפילו אם אני לא אזכה במקום השלישי גם,
אני יידע העיקר שניסיתי,
אין לי מה להפסיד..
אני רק יכולה להרוויח...
האהבה שלי היא המוזיקה,
הלוואי שאבא שלי היה ליידי עכשיו,
הייתי שואלת אותו מה דעתו.
הוא בטוח היה יודע מה להגיד,
תמיד היה מוצא את המילים הנכונות,
תמיד היה יודע מה לעשות, במה לבחור,
כל מה שהיה בוחר היה מסתבר כבחירה הנכונה
ביותר. אני מתגעגעת אליך, אבא.
"ניקול, אוכל"
חווה צרחה לי מהמטבח
לפחות היא מבשלת הפדלאה הזאת.
אישה בת 35 שכל החיים שלה יושבת
רגל על רגל עם הסיגריות שלה, ורואה טלוויזיה,
כלום היא לא עושה,
והעיקר היא גרה איתנו,
אפילו לצאת לעבוד - היא לא יוצאת.
היא יודעת כמה המצב שלנו לא בשמיים,
כמה פעמים אפילו הייתי נתקעת בלי כסף לאוטובוס
והולכת 30 דקות ברגל,
נכון שזה טוב לספורט והכל, אבל זה היה מתיש,
בימי הקיץ החמים, שהשמש פשוט חודרת לכם למוח,
אוי, אני לא יכולה לסבול את זה.
"אני לא רעבה" השבתי
"מה לא רעבה? בואי לאכול, לא יזיק לך!"
לא יזיק לי? לפני כמה ימים היא אמרה שאני אתחיל
להזיז את התחת לפני שאני מצמיחה שומנים על כל הגוף.
זה לא שאני שונאת אותה, הרי משהו רע היא לא עשתה לי,
היא פשוט מעצבנת, בנאדם שלא כייף להיות באותו חדר איתו,
קשה להסתדר איתה, אין לה תאקט.
קמתי ונעלי את הכפכפים הכחולות שלי והלכתי לעבר המטבח
כל המטבח היה מלא בריח של הבישולים שלה, ריח נחמד,
אבל מחניק, לפחות שתפתח חלון, ראיתי שזה לא מזיז לה
אז קמתי לבד ופתחתי את החלון, למטה ראיתי ילדים
נוסעים באופניים, גם לי יש אופניים במקלט, אדומות כאלה
עם סל חמוד מיקדימה, בלי גלגלי עזר כמובן.
אבל בכלל אין לי זמן לנסוע עליהם..
"נו איך?"
"טעים..תודה"
אמרתי מנגבת את שפתיי עם המפית הלבנה שהייתה מונחת
ליד הצלחת.
"את רואה? אני כן יודעת לבשל..גם את צריכה ללמוד לבשל
ניקול, כשתיהי גדולה לא תוכלי למצוא בעל"
"מי בכלל רוצה למצוא בעל?"
"מי דיבר על עכשיו! אני מדברת על עוד כמה שנים!
מי ירצה אותך? ילדה קטנה שכל היום מזייפת עםה גיטרה,
לא יודעת לבשל, בקושי מנקה, אפילו עושה טובה
שמסתרקת.."
"חווה מספיק! אבא אמר שיבוא הנסיך..כשהוא יגיע..
הוא יאהב אותי כמו שאני! אפילו אם אני אהיה ענקית ומכוערת
עם חצ'קונים על כל הפנים, תפסיקי לנסות להפוך אותי להיות
כמוך! אני אחרת! דיי..." קמתי והלכתי לחדרי
"תראי איזה שטויות הוא היה מכניס לה לראש"
שמעתי את חווה מבלבלת לאימי העייפה בשכל
שכבתי על המיטה והבטתי על השעון,
השעה15:55 בצהריים, הדלקתי את הטלוויזיה
כי בשעה 16:00 אמורה להתחיל הסדרה שאני הכי אוהבת,
"תהילה" - "fame". מסופר שם על תיכון לאומנויות,
וכל אחד שם עוסק במשהו אחר, אבל בעיקרון לכולם
יש חלום, והם מגשימים אותו! הם עושים מה שהם אוהבים!
הם שרים, רוקדים, מנגנים..כל כך עושה לי חשק.
אני מוצאת את עצמי הרבה פעמים מסתכלת עליהם
ומדמיינת את עצמי במקומם, בכל מיני סצנות שונות..
---
"בוקר טוב" אהרון המורה לתנ"ך נכנס
לבוש כרגיל במכנסיים חומות גבוהות
וחולצת טריקו לבנה שהיה מכניס לתוך המכנסיים
"יש לנו תלמיד חדש בכיתה, תיכנס נו!"
אהרון האיץ בו, ואז הוא נכנס.
שיער שחור מוזנח, הוא לבש מכנס לבן טיפה גבוה,
חולצה מכופתרת שחורה וסנדלים תנכיים..
הוא היה טיפה שמנמן, שמעתי לחשושים בכיתה מהצד של
"המקובלים", תמיד מישהו שלא נראה להם ישר
מתחילים לצחוק עליו ולרדת עליו.
"שלום...אני...אני סער אני עברתי לכאן מניו יורק
אבל אני יהודי!" הוא הידק את משקפי הראייה
שלו עם המסגרת העבה והחומה..
שוב נשמעו הצחקוקים בכיתה
"כן כן.." אהרון שוב היה לחוץ וחסר סבלנות
"שב שם בסוף..ליד ניחול"
"ניקול!" תיקנתי אותו
"ניקול כן.."
סער בא והתיישב ליידי
"שלום, אני סער"
"כן כן שמעתי"
לא היה לי סבלנות אליו,
באמת כזה חנון מעצבן כמו שמיקודם מירי
המקובלת לחשה..
הוא הוריד את משקפי הראייה שלו וניקה
אותם עם מטלית לבנה כזאת
"הם לא היו מלוכלכים אבל" זרקתי לעברו
"אני יודע, אבל כל לכלוך קטן מפריע"
הוא אמר והביט בי, יש לו עיניים דווקא יפות,
כחולות עמוקות, כאלה שאפשר להביט בהן שעות,
לשקוע בהן..כמו בים.. לדמיין..
ישר התעוררתי מחלומותי בהקיץ
"אהה...הבנתי" סיננתי
"סער? איזה מן שם זה?!" מירי ירתה לעברו
עקיצה די מעליבה
"אני.. אני לא יודע .. בהתחלה היו רושמים
את שמי ס' ה' ר', סהר, ירח,
אבל לאמריקאים קשה לבטא את זה, אז החלפתי
לע' וככה יותר קל..מהמילה סערה"
"אוו..." מירי אמרה בציניות
"למה אתה לא מטפל בחצ'קונים שלך?
זה ממש מגעיל אתה יודע?? ס-ע-ר?!"
מירי המשיכה להציק ויכולתי להרגיש שהוא
לא חש בנוחות, לפי התנועות שלו על הכסא,
איך שהוא זז מצד לצד.. ולא היה שלו.
"טוב, זה מספיק" אהרון קטע את האווירה הנוראית
"תוציאו את המחברות, נו, למה אתם מחכים?! למשיח?"
"אז הקיצר, יצא סרט חדש, כןן.. של אסקימו לימון כאילו..
עם מומו החתיך הזה..אנחנו חייבים ללכת לראות..
אל תדאגי, נמצא עם מי ללכת!!" מירי אמרה בקול הצווחני שלה
ויכולתי לשמוע אותה אפילו שביני לבינה מפרידים 4-5 שולחנות.
--
"יו תמי.." רצתי אלייה בדאגה
"מה קרה?"
"בקשר לתחרות!"
"כן?"
"שכחתי להגיד לך! החלטתי שאני הולכת על זה,
אבל יש בעיה אחת"
"איזה בעיה?"
"את לא רשמת את הפרטים,
לאן צריך לפנות.. איפה להירשם..
נו את יודעת! כל הפרטים הקטנים האלה"
"מצחיקה את, יש בריסטול ענק על לוח המודעות
במסדרות הגדול, פירסמו את זה היום"
"באמת?! אוי יופי" אמרתי ולא חיכיתי שתמשיך
לדבר ישר התהלכתי בהמירות לאוכך המסדרון,
לעבר לוח המודעות, עכשיו אני יראה את הפרטים,
אני אאזור אומץ ואתקשר אליהם,
הכל יהיה בסדר..אבל מה אני אנגן?..
אבל פתאום מחשבותיי נקטעו עקב מגינה יפה..
על גיטרה..
לא ידעתי שגיטרה יכולה להשמיע כאלה צלילים יפים..
הלכתי אחרי המוזיקה..ככה פסעתי אל דלת בית הספר הגדולה,
יוצאת החוצה לחצר .. תחושה נעימה עברה בגופי..
הייתי חייבת לגלות מאיפה באה המנגינה היפה הזאת,
מנגינה שנותנת קצב לחיים, אבל באותה הזדמנות מרגיעה,
מלטפת..הייתי חייבת לגלות.......
סער?!
אהבתתיי כ"כ..
סיפוורר שונהה ומדהיםם!#@!#
את פשוט מוכשררתת!
אין עלללייךך!
תמשייככיי בבקשה!
😁 😁 תודה חיים שלי תודה..!!!!!!!!!
מווווואהההההה
3>
המשך יהיה כניראה מחר... 😊
יאאאאאאאאאאאאאאאאאאא פרק מהמםם
כפרה עליך חחח תמשיכי דחוףףף מואה
איזה יפהההה
מחכה להמשך..
אוהבת
לא נעלמתי..
שיהיו עוד תגובות אני יעבור דף...
לא ממש אהבתם את הסיפור הזה אני רואה:"(
כל סיפור שלך מושלםםםםםםםםםם
ואני דורשת המשך חחח יאללה מאמייייייייי
מהה לא אהבבנוו?!?!
שבביי בלולל י'עקוממההה!P=
חעחחע
ייאאאללההה,נווו...
ההממששששששששךךךך!
כותבת לנו המשךךך..???
*בבקשה תגידי כן בבקשה,בבקשה,בבקשהה..* חחחחחחחחחחחחח
אתר האהבה הישראלי