QUOTE (רותם-יוני @ 06/07/2006) אהבתי..
אממ מחכה להמשך מאמי..
אם בא לך נכסי לקרוא תסיפור שלי..
אוהבת המוןן
רותמיק =]
איזה סיפור? אני כבר קוראת סיפור אחד שלך... =]
ותודה מאמי.. 3> מוואהה
QUOTE (oshri_Ok @ 06/07/2006) QUOTE (avril14 @ 06/07/2006) QUOTE (oshri_Ok @ 05/07/2006) QUOTE (avril14 @ 05/07/2006) QUOTE (oshri_Ok @ 05/07/2006) דדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדד-יייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי
דדיי לכתוב בצוורהה כ"כ מושלממתת!
כבר שני סיפורים שלך אניי קורא...לא יכול להוריד מהם ת'עיניים..
אזז עכשיו עוד אאחחדד?!
סתם,בככיףףףף..
אהבתי את הרעיון..
ת-מ-ש-י-כ-י!
דחוףףף..
תודה יפה שלייי
תודההה
3>
מווואההההההה
אאיןן בעד מה..
אומר רק את האמתת!#@!#
תממששייככיי!
מענייןן..
חחחחח תודה על הכנות מותק😊)))
אני תמיד כנה..
ואני גם כנה בנוגגעע לזה שבא לי ה-מ-ש-ך..
שממעעתת אותתי?!?!
😛
חחח יפה שלי..
הנה אני עכשיו כותבת אבל יהי קצר כי אני הולכת עוד מעט..
QUOTE (--תותי-- @ 06/07/2006) מאמי המששששך 😊
בדיוק מתחילה לכתוב..
אני מתחילה לכתוב עכשיו..
יהיה קצר אני חושבת כי אני חייבת
לעוף לביצפר לאיזה עניין..
מקווה שתאהבו3>
+*+פרק 2+*+
אז כמו שאמרתי אני ניקול, בת 15 וחצי מהמרכז,
איך הכל התחיל? אני לא ממש זוכרת,
אני משערת שאהבה שלי למוזיקה באה יחד איתי,
מהרגע שנולדתי, מהרגע שבאתי לעולם הזה,
תמיד אהבתי מוזיקה, תמיד הייתי מזמזמת שירים
ורוקדת. אהבתי כל מיני להקות את הביטלס, מדונה
הייתה האהובה עליי, דה ביץ' ביוז..
אה, אני חושבת ששכחתי לציין עוד פרט חשוב..
אנחנו.. בשנות ה80 עכשיו!!
ליתר דיוק השנה כרגע 87'.
אז איפה הייתי? אה, בגיל 12 הייתי מאוהבת
בשכן שלי שהיה גדול מימני ב4 שנים,
כמובן שהוא לא היה אפילו מסתכל לכיוון שלי,
ואני נכנסתי לסרטים שאני מכוערת ובלה בלה בלה,
קיבלתי ליום ההולדת 13 גיטרה מאבא שלי,
כזאת יפה...כל כך התלהבתי..ובכל פעם שרק נגעתי
בה עברו לי מן צמרמורות כאלה בכל הגוף..
ואז כתבתי את השיר הראשון שלי,
עליו, על אותו בחור.
כמובן שזה היה סתם שיר סתמי, אבל בכל זאת,
זאת התקופה בערך שהתחלתי לכתוב.
אחריי שלושה חודשים אבא שלי נפטר,
התקף לב, ככה סתם.
ככה סתם אלוהים לקח נשמה כל כך טובה,
היה לי קשה להשלים עם זה,
אף אחד לא הבין אותי..
התרקחתי מכל החברות שלי,
מכל הכיתה, ירדתי בלימודים..
ואז גיליתי שהמוזיקה היא בעצם הבריחה שלי,
הבריחה שלי מהמציאות.. מכל הכאב..
שהייתי שרה, מנגנת וכותבת הכל היה עובר..
הייתי עוצמת את העיניים ונותנת לתחושה
הזאתי, לתחושה הכייפית הזאת להשתלט עליי.
באמת שאני מנסה להיזכר בדיוק איך הכל התחיל,
אני לא מצליחה..
אנחנו עכשיו נמצאים באמצע שנת הלימודים,
שנת 87', כרגע אני בכיתה ח'.
לא הייתי מהילדות המקובלות האלה שכל
היום מתארגנות ומתייפות מול המראה..
מירי הייתה היפה של החבר'ה,
שיער בלונדיני גולש ארוך ועיניים בהירות
ויפות..היה לה גם גוף נחמד, כל יום הייתה
לובשת בגד אחר. לפעמים מצאתי את עצמי מקנאה
בה. הרי אני גרתי עם אמא שלי ודודה שלי,
אחות של אמא שלי. לא היה לנו הרבה כסף,
אבל הן תמיד השתדלו שלא ייחסר לי שום דבר.
לא חיבבתי כל כך את הדודה הזאת, היא הייתה
פרמיטיבית כזאתי.. כל פעם שהייתי מנגנת היא הייתה
צורחת שאני אפסיק ושזה עושה לה כאב ראש..
---
התיישבתי בחדרי, מביטה על הקירות שמלאים
פוסטרים של מדונה, הביטלס וג'ורג' מייקל,
הוצאתי את הגיטרה ממתחת למיטה והתחלתי לנגן..
לשיר... משהו קליל כזה ונחמד..
"ועוצמת את עיניי...
אתה..מביט אל שפתיי
אני קורצת קריצה קטנה
ישר אתה מתעורר, כאילו אין מחר
ישר אתה מתעורר כאילו לא עלה השחר
ואני יודעת, בתוך תוכי יודעת.."
"ניקול..שוב פעם??!? אמרתי לך להפסיק!!
הרי במילא לא ייצא מימך כלום!"
דודתי צעקה, ושמעתי את הצרחות שלה רק מתגברים יותר
ויותר, סימן שהיא מתקרבת לחדרי, לא טעיתי ותוך
שנייה הדלת הלבנה בחדרי נפתחה ושם
חווה דודתי עמדה..
"ניקול, אולי דיי? מספיק! תתבגרי כבר!
את בת 13 וחצי כבר! את בכיתה ח'!
תתחילי ללמוד, לעשות שיעורי בית,
במקום כל היום להיות סגורה בחדר
עם הגיטרה הזאת שלך, במילא היא ישנה
ומגעילה"
נורא נעלבתי, מילא מה שהיא אמרה עליי
אבל על הגיטרה?
"אל תדברי ככה עלה גיטרה שלי!!!
אבא שלי הביא לי אותה!!!"
אמרתי בקול חנוק, והיא עשתה פרצוף
של יאוש וטרקה את דלת חדרי..
נשכבתי במיטתי מתבוננת לתקרה..
'מה יהיה אה אלוהים, מה?'
חשבתי לעצמי..
החלום שלי זה לשיר? אבל כניראה
שהחלום הזה אף פעם לא ייתגשם..
צלצול הטלפון בבית קטע את מחשבותיי..
דלת חדרי נפתחה אחריי חצי דקה
"ניקול? זאת תמי [שיניתי את השם
מלירון לתמי], תעני" דודתי אמרה בקשיחות
ויצאה.
הרמתי את השפורפרת האדומה בחדרי..
"הלו? תמי? מה נשמע?... איפה??
מה זאת אומרת!! באמת?......."
לא ידעתי.. שהשיחה הזאת..
תשנה את החיים שלי..
ועל זה תדעו בפרק הבא..
וכל זה? רק ההתחלה.. 😊
אם יהיו תגובות רבות ויפות אני ימשיך בערב=]
מקווה שאהבתם למרות שזה קצר..
אוהבת 3>
עצובייי.. 😢
תמשיכיי מאמי
מוואה עננקיתת
ייייייאאאאאאאאאא מהמם מאמייייי
אני מתארת את זה בראש כסרט עם שחקנים וזה חחח
תמשיכי בובייי
QUOTE (י-ע-ל @ 06/07/2006) ייייייאאאאאאאאאא מהמם מאמייייי
אני מתארת את זה בראש כסרט עם שחקנים וזה חחח
תמשיכי בובייי
חחח חאיזה חמודה=]
גמני מתארת את זה ככה האמת.. 😊
QUOTE (HeNNNNNNN @ 06/07/2006) עצובייי.. 😢
תמשיכיי מאמי
מוואה עננקיתת
למה עצובי מאמי?..
מואהה3>
פפשש
אהבתתיי..
מצטער שלא הגבתי קודדדם.. רק עכשיו ראיתתי..
בבקשה תמשיכי..
יש לסיפור הזה פוטנציאל להיות מהממם.. בדיוק כמו כול שאר הסיפורים ששלךך!!!
תמששייככיי...
תודה מאמי.. =] מתה עליך..
3> ...
שיהיו עוד תגובות אני ימשיך כניראה..
סבביש..
אני מחכה..
אל תתני לי לחכות יותר מידי,טובב?!
אאווהבבב..3> (חעחע..למדתי ממך..P= )
מהממםם
בואנה יש לך סיפור בנזונה מאמיייייי
אוהבת אותך ומחכה להמשךךךך
רותמי שלך =]]
QUOTE (רותם-יוני @ 07/07/2006) מהממםם
בואנה יש לך סיפור בנזונה מאמיייייי
אוהבת אותך ומחכה להמשךךךך
רותמי שלך =]]
תודהה יפה שליייייי!!
😁