*-*המכתב שלא נשלח*-*

לא בוכים על חלב שנשפך. .ולא על בן זונה שברח !
מה שהיה בעבר ה י ה פשוט היה ,אין טעם להסתכל לאחור החיים ממשיכים הלאה,לא מחכים לאף אחד .
צריך ללמוד לשחק טוב עם הקלפים שיש לך .
- --- - --

אבא ,
כ"כ כואב שאתה לא פה,
כמעט כל יום אני חושבת עליך ,לפעמיים אני אומרת אולי תחזור ?
כמעט 3 חודשים שאתה לא פה.
למה השארת אותי לבד ?
אני עוד ילדה מה אני בכלל מביינה \ :
25.9.08 תאריך שלא שוכחת ,
תנוח על משכבך בשלום
יהי זכרך ברוך 😢

מאמי שלי ,
את היית החברה הכי טובה שלי הכי הכי טובה ,
איך הלכת ? למה לא נילחמת ?
אני יודעת שלא היה לך למה להילחם .
קיוויתי שאולי תפתחי את הראש ותראי שההיו לך עוד הרבה חברים חוץ ממני
שלא נישארת לבד , את לא היית לבדך אני ועוד הרבה היינו פה איתך .
אני יודעת שלא היינו יכולים להחזיר לך את הגלגל לאחור ולהחזיר את משפחתך ,
אבל כעת גם אותך אנחנו לא יכולים להחזיר .
אם רק ההיתי עושה משהוא , עם רק ההיתי עוצרת אותך ..
יכולתי הרי הייתי לידך קפצת לי מול העניים ולא עשיתי כולם כלום כלום .
הרבה אומרים לי לא להאשים את עצמי אבל בפנים בלב אני יודעת שיכולתי למנוע את זה
אני אפילו יכולה להגיד שאני אשמה שאני גרמתי לזה לקרות .
אם רק ההייתי רואה שסבלת ?! , אאווףף למה לא דיברת איתי ? למה אני לא דיברתי איתך ?
עכשיו אני לא יכולה לעשות כלום כמה שאני מצטערת על זה .
אני מתגעגעעת אלייך 😢
תנוחי על משכבך בשלום .
יהיה זכרך ברוך ...

אני מוצאת את עצמי מתהפכת במיטה ללא הרף , לא מוצאת את התנוחה הנכונה ..
מרגישה שמשהו בפנים מעיק , משהו מציק לי .
לא מצליחה להירדם המחשבות רודפות אותי לא פוסקות .
אני מוצאת את עצמי מתגעגעת , מתגעגעת לחיבוקים , לנשיקות , לליטופים ,
לחכות לך בבית כשאתה חוזר מהבסיס עם ריח של גריז בכפות הידיים .
אתה זוכר ?
זוכר , את הלילות שהיינו ישנים יחד , מדי יום .. את הארוחות שהכנת לי , הפינוקים
הנסיעות , השעות היפות , התמונות .. אני מתגעגעת לזה , כ"כ מתגעגעת .
המשך 7 חודשים זה לא עוזב אותי , לא מרפה ממני הגעגוע הזה , הכמיהה להיות איתך
הרצון לשוב לזרועותך . אבל זה אבוד .
לא , לא הפסקתי לאהוב אותך מעולם לא !!
אני אוהבת אותך כמו מאותו הרגע הראשון ההוא בחודש מאי 2005 , יום שבת ..
ואפילו הרגש הזה רק התעצם לו . אתה מתעקש לשחק אותה אדיש , להתייחס בזלזול כלפיי
אומנם הפה שלך משקר - אבל העיניים לא . העיניים שלך אומרות שאתה רוצה אותי , אוהב אותי
גם אמרת לי את זה , אתה מתייחס בקרירות על מנת שאשכח אותך .
אבל איך אני אשכח תגיד לי , איך ?
כשנתת לי כ"כ הרבה דברים לזכור 😢😢
כמה שלא ניסיתי , כמה שלא חשבתי .. כלום לא עזר ולא עוזר ולא יעזור לעולם .
בחיים שלי לא אהבתי בנאדם כמו שאני אוהבת אותך , שזה כבר תקופה של 3 וחצי שנים .
אני צריכה אותך איתי , לידי .. לחבק אותך , לנשק בלי סוף , להיות שלך עד יומי האחרון
לאהוב אותך ללא תנאים , לתת את כל כולי למענך , להתמכר , להתמסר , להיות זאת שתקפוץ
משמחה כשטוב לך ותעודד ותתמוך כשתהיה עצוב .
אבל הכל נשאר בגדר חלום , ניסיתי לעבור הלאה להתגבר אבל הכאב עדיין שם ,
הפצעים מעולם לא הגלידו . ישנו שם חור עמוק בלב שלא יסגר לעולם עד שלא תשוב אליי .
אני מוותרת על הכל , הכל - רק שתהיה שלי שוב .
מוכנה להכל .
תחזור !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אני אוהבת אותך אוהבת הכי הכי בעולם .
i miss youuuu 😢😢😢😢😢😢😢😢😢

היי קטן,
מה שלומך? הרבה זמן לא דיברנו...
אנחנו מתראים כמעט כל יום והשיחות שלנו כל כך זרות, המילים שלנו כל כך רחוקות מליבנו.
התגעגתי אתה יודע?
לא עוברת דקה מבלי שאני חושבת עלייך, מבלי שאני מתגעגעת למגע החם שלך.
אני מצטערת על מה שקרה. לא התכוונתי לפגוע בך אפילו לא לשניה.
אני כל כך אוהבת אותך שאני לא מעלה בדעתי אפילו להגיד או לעשות משהו שיעליב אותך, שיפגע בך, שיעציב אותך.
להפך,אני רק רוצה שתחייך כל היום, שתהיה מאושר... אפילו אם זה בלעדיי.
נכון, כעסתי. נפגעתי אפילו כשגיליתי את ריגשותיך כלפיה אבל השלמתי עם זה, באמת בלב שלם.
אני יודעת כמה אתה אוהב אותי, מעריך אותי ובאמת זה הדדי...
אז עם כל הכבוד ואהבה שלי אני מאחלת לך רק טוב איתה, איתי, עם כל הסובבים אותך.
שלך לנצח,
מאי הקטנה.

QUOTE (תותית1234 @ 11/10/2008) [B]בר,
לפני הכל, אני אומנם לא מכירה אותך בכלל אבל אני פשוט מרגישה שאני חייבתתת לכתוב לך כמה דברים,
אז אם לא אכפת לך...תקראי, ואולי גם תפנימי.
קודם כל אני רוצה להגיד לך שמבין כל המכתבים שקראתי עד עכשיו פשוט הקסמת אותי
סחפת אותי עם הכתיבה שלך..
עם כמה שהסיפור שלך עצוב
את כותבת פשוט מדהים!! כ"כ מדהים שאני אפילו מדמיינת את מה שאת כותבת
כמו בספר..
המכתב שכתבת נראה שאת סובלת כ"כ הרבה
ואני רוצה להגיד לך שאת בן אדם נורא נורא חזק אם התנתקת ממנו
כי אולי הוא גרם לך לסבול אבל זה חלק מהחיים מאמי
וכמו שכתבת, בכל מקרה הייתם נפגשים, הכל כתוב למעלה
ואם את סובלת עכשיו? אז עוד כמה חודשים את תסתכלי קדימה ותצחקי על זה
כי אולי עכשיו את טיפה חלשה, בגללו, אבל את עוד תתחזקי, יותר ממה שאת עכשיו.
אל תתני למישהו אחד ויחיד לגרום לך להרגיש מושפלת, מסכנה וכואבת
כי זה לא מגיע לך, לא מגיע לאף אחד !
אני מאמינה שאם היה לו אכפת ממך באמת ורואה עד כמה את סובלת, בגללו[!]
הוא היה מרים אותך ולא מפיל אותך ודורך עלייך..
כי בני אדם לא עושים דברים כאלה, לא דורכים על אנשים. לעולם.
אני אישית יכולה להגיד לך שכן הרבה פעמים רימו אותי בגדו בי והשפילו אותי
בהמון תקופות בחיים שלי אבל לא נתתי לשום דבר להפיל אותי
ואני גאה במי שאני היום
עם כל החסרונות שיש בי, כי מצד שני יש יתרונות שהם מעל ומעבר
ואני מאמינה שגם לך יש את היתרונות המדהימים האלה
שמייחדים אותך, רק אותך.

אני מאחלת לך שתהיי חזקה ושלא תפלי לעולם
שתצמחי ותפרחי
ותסתכלי קדימה, על העתיד ולא על העבר, של מה שהיה.
שיהיה לך הצלחה בכל אשר תלכי ותעשי
ואך ורק אושר!![B]
ואוו .
מוזר , כן . .
אבל רק עכשיו ראיתי את זה .

רציתי להגיד לך תודה , על החיזוק הזה .
באמת .
תודה על כל המילים . (:

אני שוכבת ומביטה לשמיים מפנה מקום למחשבות, נסחפת .
תוהה לגבי התנהלות היומיום שלי, מהססת לפעול בצורה שונה.
בוחנת ענן אחר ענן, טוענת שאולי שם יהיה חתום שמו של האחד שלי .
ואיך ברגעים זעירים גם השמיים מהוות קו למחשבה, עולם בדמיון .
אני רואה ענן גדול, בנוי היטב, יציב כמוך .
ואחר שבור, מתפרק, מפוזר ממש כמותי .
וגם הכחול הופך לי למראה, משתקפת וגם שם תלויה .
לפעמים הייתי רוצה לכבות את השמש, שהיום ייהפך לחושך מוחלט .
שתוכל גם אתה להרגיש לרגע איזו מציאות אני רואה שם בתוך עינייך .

חוץ ממך יש לי הכול, אין כלום כשאתה פה.

אתה נמצא בכל חלקה רכה בתוכי, כל דבר יופי בעיניי מזכיר דמותך .
בחלומות הלילה רק שם אינך נמצא , פרי דמיוני .
אני רואה רק את עצמי שם, עומדת בבריכה ריקה ממים.
ואט אט היא מתמלא, אני איני מבינה את אשר הדבר .
בדקות ספורות אני צפה מעליה, מתעקשת לנשום .
ובעצם אלו הדמעות שלי שמילאו את אותה בריכה,
הדמעות שלי שמתביעות אותי, בגללך.
העולם הופך איטי אך דפיקות ליבי נשמעות בחוזקה עכשיו ,
אני יודעת שזה החלק שהסוף מתחיל להתקיים בו .
והים לא נרגע, השחקים הם הגבולות .
יום ועוד לילה אני ערה וליבי ישן.
כי בכל פעם שאני מביטה בפנייך התוססות
זה מתחיל באצבעותיי, ומתחולל בכול אברי גופי .
לאן שלא הלכתי תמיד ידעתי שאתה גורם לי לחייך,
בבקשה תישאר עכשיו, תיקח את הזמן איפה שלא תהיה .
הגשם זולג מבעד לשמשת חלון חדרי ,
אבל אנחנו מתחבאים במקום בטוח, ביחד מתחת לשמיכה יבשים וחמימים .
אתה מכניס אל עולמי רגשות בצבעים שלא הכרתי .
כשאתה מסתכל לי בעיניי, אומר שאתה אוהב אותי
הכול נראה בסדר, כשאתה כאן לצידי.
כשאתה מחבק אותי בין זרועותייך אני יודעת שזה לנצח .
סוגרת את ליבי לאהבה, לא צריכה את הכאב .
זמנים מתחילים לעבור ולפני שאת מגלה זאת את קפואה .
הלב שלי נמס לאדמה, ואני שומרת אהבה מדממת .
אני שונאת את זה שאני אוהבת אותך כ"כ,
ואני לא יכולה לתאר כמה אני זקוקה לך .
אין איש בעולם שמכיר אותי בדרך שאתה מכיר אותי.
מישהו מוכרח לשמוע אותי בוכה.
מי לא חולם על מישהו להלחם עליו, מי יודע איך לאהוב אותך מבלי לספר ?
מי תהיה זו שתחליף את מקומי? ,
כשאיני נמצאת אתה זקוק לאהבה שתאיר את האזורים החשוכים בפנייך .
אני רואה אותך מחייך דמעות רצות מעל פניי,
איך נשבעתי שלעולם לא אתן לך ליפול, שאעמוד לצידך לנצח .
צריך לדעת לא לשכוח, להרגיש .
אני שוכבת ומביטה לשמיים, ראשי ריק ממחשבות .
רגילה להתנהלות היומיום שלי, מאושרת, פועלת בדרך שלי .
בוחנת ענן אחר ענן, ושמך חתום בכתב מלאכים מעל התכלת .
אלך אחריך לאן שלא תלך, תמיד .

ראיתי שרובכם כתבתם מכתבים לאהוב/ת לבכם.
אני דווקא רוצה לכתוב מכתב לאבא שלי....


אבא יקר!

נכון שלפעמים אני מעצבנת, ולא תמיד עושה את מה שאתה מבקש.
לפעמים אני מתרגזת בגלל כל מיני דברים שאתה אומר, דברים שלעיתים פוגעים בי, למרות שאני יודעת שאין בכוונתך לפגוע בבת שלך.
לפעמים אתה כועס כשאני חוזרת בבקרים מבילוי או מסיבה.
לפעמים אתה כועס שיש כלים בכיור או כביסה לא מקופלת.
לפעמים אתה כועס כשאני לא לובשת מעיל כשאני יוצאת החוצה.
ולא שאתה בנאדם כעסן! אתה בנאדם בעל לב רחב!
אני יודעת שהכל אתה עושה לטובתי ומתוך דאגה.
אני יושבת פה וכותבת את המכתב הזה כשהעיניים שלי דומעות בלי הפסקה...
אתה תמיד מוכן לעזור לכולם, למרות שיש הרבה אנשים כפויי טובה, הם מנצלים את טוב לבך, וכשאתה הכי זקוק לעזרתם הם מפנים לך את הגב!
אני זוכרת את אותו היום שהודיעו לי שנפצעת בפיגוע הירי הארור הזה.
באותו רגע לא הצלחתי להבין למה שמישהו ירצה לפגוע בבנאדם כמותך, הרי אתה הכי טוב שיכול להיות..
ביקשתי ממך שלא תלך לעבוד באותו היום, כי באותו בוקר גם גילינו שפרצו לרכב שלך, שברו את החלונות וגנבו כמה פרטים.
גם אז לא הבנתי למה שאנשים יעשו את זה דווקא לך.
כמה התפללתי באותו יום בכדי שה' יציל אותך וישאיר אותך בחיים.
אומרים שה' רוצה לצידו את הטובים ביותר לכן חששתי מאוד, אך לבסוף בנס ניצלת ונשארת איתנו!
ועל היום הזה אודה לה' כל חיי.
אני גם יודעת כמה סבלת בילדותך, כמה סבתא בכתה כשנאלצה לצאת לרחוב כדי להאכיל אותך, כי האישה הרעה שגרה יחד איתכם לא נתנה לכם לחיות בשקט.

אתה לא איש עסקים מצליח ולא שחקן קולנוע מפורסם, אתה בנאדם פשוט, אבל הנפש שלך עשירה בטוב לב, אור,צניעות, ענבות, אהבה ותמימות מסויימת.
אף פעם לא דיברת רעות על אנשים אחרים, למרות שאלה היו אנשים מרושעים.
הרגלת אותי ,את אחי ואחותי שהדברים הקטנים הם אלה שעושים את החים יפים.

אני כל-כך גאה להיות הבת שלך! ואני מודה לה' בכל יום על כך שזכיתי באבא כמוך.
לא היתי רוצה אבא עשיר שיקנה את אהבת ילדיו בכספו, כמו הרבה אבות בימינו.
תמיד הית שם בשבילינו, למרות שלא תמיד היה לך זמן כי עבדת קשה מדי כדי לא להחסיר מאיתנו כלום.
ואנחנו..כמו רוב הילדים, עשינו בעיות, השתוללנו, הכעסנו אותך, למרות כל מה שעשית למענינו.
הרי את כל החיים שלך אתה מקדיש לנו.

אני יודעת שקשה לי להגיד את כל זה במילים, אולי בכל זאת יום אחד אארוז אומץ ואודה לך על כל השנים המדהימות האלה, על זה שהענקת לי חיים, על זה ששמרת עליי ועל האחים שלי והגנת עלינו מכל דבר רע.

רק רציתי שתדע שגם אם לפעמים אני מכעיסה אותך או כועסת עליך, אני מאוד אוהבת אותך!
כי אין בעולם הזה אבא שיהיה ראוי למלא את מקומך.

אוהבת אותך!
הבת שלך..

- - - -

לאדם יקר לי ללב,
שלום לך.
רציתי רק להגיד לך, רציתי רק שתדעי ש.... אני כל כך מתגעגעת אלייך.
אני חושבת שאני יוצאת מדעתי, משתגעת, אבל בשקט.לאט לאט. בצורה שאף אחד לא שם לב לה.
את כל כך חסרה לי פה וכל יום שאני רואה אותך חולפת על פניי במסדרון בבית הספר אני נזכרת באותה הרגשה.
הרגשה מחורבנת, כל כך מחורבנת.
לפעמים... לפעמים עולים לי זכרונות שלנו בתור חברות. חברות ?! לא ... זה לא זיכרון של חברות... זה זיכרון של בית. חום של משפחה. חום ואהבה שלך.
אני נורא מצטערת על כל הפעמים שרבתי איתך, שזלזלתי בך, שהתייחסתי אלייך מגעיל. אין לך מושג עד כמה אני מתחרטת.
כל יום אני מסתכלת על הסרטון שלנו. שלי ושלך. ולא מספיקה לחייך. בעצם להתגעגע. או לחייך אני כבר לא יודעת מה אני מרגישה.
לראות אותך עוברת על פניי עם החברות שלך שהיו גם פעם שלי ושהבנתי שהם לא חברות. הבנתי שיחידה שבאמת הייתה שקועה לי בתוך הלב זו את.
לפעמים אני מדמיינת שהכל זה סרט רע ואנחנו עדיין חברות. אבל כמו שכבר ציינתי איבדתי אותך. לתמיד.

את יודעת משהו?
אם לא היית מראה את המכתב הזה ל"חברות" שלך והם לא היו מסיטות אותך נגדי אז אולי כן הייתי מראה לך אותו אבל אני יודעת שאין טעם... פשוט אין. חבל לי. חבל לי מאוד.

אוהבת אותך ומתגעגעת,
אברם שקע הרצל.

המשכתי הלאה ולא אסור לי לחזור לאחור ,
עד שעשיתי את זה אני לא ארשה לעצמי , לא ולא .
עם כול הכאב שבדבר , אני לא מוותרת , לא נסוגה מזירת הקרב
אני אמשיך להלחם כי מגיע לי .
כמה אהבתי אותך , ועכשיו אני מודה "אהבתי " בעבר ואני לא אוהב אותך שוב לעולם .
הייית בשבילי הכול , " היית " אתה כבר לא בשבילי הכול .
כ"כ מאושרת רק מהמחשה שאתה כבר לא בחייי .
למרות שרציתי איתך ידידות מעמיקה כי אחרי הכול 4 שנים ?! של אהבה , זה לא בא ברגל . .
אז למרות הכול , אפילו לא אוכל לקרוא לזה ידידים סתם קשר בן אקסים .
חבל . . להגיד את האמת הייתי רוצה יותר אייייתך , כי אתה מדהיייייים !
אחרי היום הבנתי שאני מפספסת את ההזדמנות האחרונה בלנסות להשיב אותך אלייי
אבל אני לא מתחרטת .
זווווווווווכרת הכול וגם אתה כי קשה למחוק מחייך 4 שנים סליחה אצלך זה רק שנה . .
אבל עכשיו אני מתחילה דרך חדשה ואני לא סוטה ממנה . .
לא משנה מה .
תמיד תיהיה בליבי !

" התמונות שבאלבום -אהבה- שלא נגמרת .. "

אם רק היית יודע שעכשיו פתחתי ת'אלבום שלנו במחשב שלי אחרי הרבה זמן
ופשוט עלה לי פלאשבק שכנראה "פרח" לו מזיכרוני, והתחלתי לבכות בלי לשים לב!
לבכות ולבכות, בכי כזה שמטשטש את הראייה וכבר כמעט ואי אפשר לראות,
כמה זמן לא בכיתי בגללך .. כן עברו להם קצת הימים שבכיתי בגללך, כי השלמתי עם זה .. ועכשיו? |:
בין כל הטישטושים האלו של הבכי ראיתי אותנו מתנשקים, ראיתי אותנו מסתכלים אחד על השני,
ראיתי אותנו מחייכים, ראיתי אותנו מתחבקים .
יש תמונה אחת שאני מסתכלת על המצלמה והעיניים שלי מחייכות -
זוכר שאמרת לי שהעיניים שלי מחייכות? זאת הפעם הראשונה והיחידה שמישהו אמר לי כזה דבר,
כי אולי העיניים שלי באמת זהרו מאושר רק כשהייתי לצידך .
ובתמונה הזאת אתה מסתכל עליי במבט שאומר עד כמה שאתה אוהב אותי ! או כמה שאהבת? אני לא יודעת את התשובה ..
כמה פעמים שאלתי אותך שאלות ואמרת לי "לא יודע.."
ואז הייתי שואלת אותך תוך כדי צחוק "אז מה אתה יודע.."
היית עונה לי ברצינות "כלום, רק משהו אחד.."
והייתי שואלת אותך "כן? ומה הוא..?" חושבת שאתה עומד להסתלבט עליי כרגיל ואז שנינו ניקרע מצחוק
ואז אמרתי לי בקול הזה שתמיד ממיס אותי "אני רק יודע שאני אוהב אותך.."
מאמי שלי, רק השם שלך מעלה בי צמרמורות
אני לא יודעת איך אפילו אפשר לתאר את זה,
אתה יודע .. אהבתי כמה וכמה גברים בחיים שלי,
חלק אהבה כזאת שחשבתי שהיא אהבה
וחלק כאלו שבאמת באמת אהבתי ..
אבל את כולם? עם חלוף הזמן ידעתי לשכוח
זה אף פעם לא לקח לי חודשיים כמו שלוקח לי איתך,
אנחנו עוד 5 ימים כבר לא ביחד חודשיים -
אתה רואה אני אפילו זוכרת את התאריך שנפרדנו ..
איך אתה מסביר את זה? למה אני לא יכולה להוציא את האהבה שלי אלייך מתוך הלב?!
וזה לא שאני לבד ובגלל זה אני שקועה בסיפור איתך, ממש ל=א .
יש לי חבר שאני מטורפת עליו, יש רגעים שאני ממש מרגישה שאני מתאהבת בו,
אבל הצל שלך .. הצל שלך תמיד אורב לי מאחורה, מזכיר לי בקול חזק "איי איי ילדה אני פה.."
אז כן אני יודעת שאתה פה, ופשוט נמאס לי מזה שאתה קיים בתוכי ..
נמאס לי, באמת ש-נ-ש-ב-ר לי מהזיכרונות האלו, נמאס לי מהכל, נמאס לי ממך, נמאס לי מהאהבה הזאת [?!]
נמאס לי מהדמעות שלי, נמאס לי מהחלומות שלי עלייך, נמאס לי להסתכל על הדובי שהבאת לי,
נמאס לי ללכת לישון שהסבונים שהכנת לי בכלא נמצאים בקופסא שלהם עדיין על השידה, פשוט לא היה לי זמן להזיז אותם [?]
נמאס לי לדעת שבזמן שאני מחבקת את הנסיך שלי אתה מחבק את הנסיכה שלך, והוא זה לא אתה .. והיא זאת לא אני, מסתבר !
זוכר שאמרנו שמצאנו את המזל שלנו אחד אצל השני ?
אתה המזל שלי, אתה הארת לי את החיים, הכנסת לי אושר ענק לחיים אני לא יכולה לתאר אותו .. אז למה אחריו הבאת גם סבל?
אתה זה שהארת בי הכל, מה אח"כ גם דאגת להחשיך הכל?
אני לא מבינה למה כל המילים היפות, כל המתנות הקטנות האלו שבאות מהלב, למה כל הנשיקות, למה כל החיבוקים,
למה כל האהבה הזאת שהענקת לי בכל התקופה שלנו .. למה באמת למה ?
בשביל שאח"כ אני אשב מול המחשב ואני אקליד ואקליד בלי לשים לב ..
אז הנה אני פה מקלידה בלי לשים לב כבר אלפי מילים, אבל אפילו גם מילארדי מילים לא יצליחו לתאר
את מה שאני מרגישה, ואני מרגישה כל כך הרבה -
כאב, אכזבה, עצב, ייאוש, תיסכול, ציפייה [?!], געגועים, פיספוס, בילבול, צביטה בתוך הלב, ובעיקר אני מרגישה - א.ה.ב.ה !
אני אוהבת אותך בכל אות שאני כותבת, אני אוהבת אותך בכל מילה שאני אומרת,
אני אוהבת אותך בכל שיר שאני שומעת, אני אוהבת אותך בכל קטע שאני קוראת,
אני אוהבת אותך בכל מקום שאני עוברת בו, אני אוהבת אותך בכל צעד שלי,
אני אוהבת אותך בכל נגיעה שלי, אני אוהבת אותך בכל זיכרון שלך .. שלי,
אני אוהבת אותך בכל חיוך שלי, אני אוהבת אותך בכל דמעה שלי,
אני אוהבת אותך - פשוטו כמשמעו - אני אוהבת אותך !
כואב לי להודות בזה כל פעם מחדש,
ואני עושה את זה די הרבה ..
כואב לי שאני עדיין מרגישה שאתה הגבר שלי, שאני עדיין מרגישה עמוק בתוכי שאתה תחזור
כואב לי אתה לא מבין ?! כ=ו=א=ב לי, כואב לי עמוק בתוך הלב הקטנציק הזה שלי !
העיניים שלי כבר לא מחייכות, היום .. בדיוק ברגע זו הן בוכות גם שיבשו הדמעות שלי
אתה היית היחיד שראה שהן מחייכות .. וגם תהיה היחיד שידע לזהות שהן בוכות, ככה בשקט הן בוכות לעצמן ואף אחד לא יודע /:
אני יודעת עמוק בתוכי, שהיא לא הבחורה שלך .. וגם אתה יודע את זה
ואולי גם אתה חושב שהוא לא הבחור שלי, בקשר לזה אני לא כל כך יודעת .
ואם תחליט יום אחד לחזור אפילו רק בשביל להגיד שאתה אוהב אותי -
אז לא משנה מי יהיה לי, ומה יהיה לי וגם אם זה יהיה בעוד מיליון שנה
תחזור ותגיד לי .. כי אני כמעט בטוחה שאני אחזיר לך באותו משפט !!! 3/>

פשוט לעצמי .
אחרי הרבה זמן אני ואמא שלי וחבר טוב של המשפחה יושבים ונשפכים מצחוק על מלא דברים .
ואני יודעת שזה עשה טווב לשניכם אחרי הכול כול הלחצים של העבודה
ובגלל הבחירות שהיו כישלון אז לא צחקתם הרבה זמן !
ואז אני בכבודי ובעצמי הגעתי ופשוט עשיתי לכם את השבת כמו שאומרים .
ואז את אמא אומרת לי :
" ואאי לבנת כבר הרבה זמן שלא ראיתי אותך צוחקת ככה , כבר שנתיים כמעט . . "
ואתה הסכמת . אני שתקתי .
השעה 15:15 אז ביקשתי מממך אמא לעשות לי אלףףףף בפלפון
ואז השם שלו הופיע על המסך של הנייד שלי , בהתחלה הייתי בהלם אבל לא איכפת לי
זה לא באמת עיניין אותי .
אמרת לי :" אולי הוא חושב עלייך " ואני הגבתי עצבנית :" אני לא צריכה שהוא יחשוב עליי ! "
שאלת למה ? וענית שככה .
שניכם יודעים טווב מאווד מה היה לי כי אחרי הכול נוכחתם לדעת על המצב שהייה בין שני ילדכם .
אני והוא . הסיפור הקשה שהיה בין שנינו . אבל עכשיו אחרי תקופה ארוכה זה נגמר לשנינו
ועכשיו יהיה חיים טובים יותר . לי ולך , אני איתו ואתה איתה .

" לא יכול עוד בלעדייך , רוצה שתחזרי
לא תבוא עוד אחרייך - לא "

כמעט חודש , חודש שלם עבר
ואנחנו לא ביחד .
ועם כמה שאני מנסה , משתדלת ורוצה בכל כוחי לשכוח אותך
אני לא מצליחה .
חודש שלם ללא שינה בלילות , מתעוררת כל שעה עגולה לבדוק
אם אתה שם לצידי כמו תמיד שהיית מחבק אותי כל לילה , אבל אתה איננו .
כל פעם יש בי תקווה שבאמת אני אמצא אותך לידי .
אני פותחת כל פעם מחדש את אלבום התמונות מסתכלת על התקופה הזאת
תקופה של כמעט שנה .
ולא , אני כבר לא שומרת לך טינה על כל מה שהיה .
אני באמת רציתי לנסות כמו שאמרת , לשפר את התקופה האחרונה
להתרכז רק בי , בך בעצם בנו .
כי כמה שזה יראה כלפיי חוץ שאני הבנאדם הכי מאושר מחייכת לכל עבר
הם בעצם לא יודעים שחלק ממני כבוי , כי אתה איננו פה .
אבל שוב כל יום מחדש הייתה בי תקווה , כל יום מחדש השם שלך לא פרח מזיכרוני ומראשי
ומכל מחשבה שעברה .
3 ימים בכיתי כמו שמעולם לא בכיתי .
על כל המילים שנאמרו , על הדברים שנחרטו לי עמוק בראש ולא מרפים ממני
ולא נותנים לי להמשיך ולדבר איתך כרגיל , אבל התגברתי גם עליהם כי האהבה שלי אלייך
חזקה מהכל .
אבל היום זה עבר כל גבול אפשרי , לא יכולתי לשמוע את זה ובעיקר לא יכולתי שוב להתמודד עם
העובדה שאתה לא אומר כלום על זה .
זה הרג אותי . פשוט ה ר ג .
הרגשתי את הסכין בלב מסתובבת לה אלפי פעמים .
אבל מה זה יעזור כבר , אני אשאר עם הכאב שלי , שלאט לאט מקווה שאצליח להדחיק
ולהתגבר עליו .
ואתה , תיקח את כל המילים שלך בחזרה .
הם כבר לא שוות כלום מבחינתי .
זה אבוד , וכבר לא ניתן לעשות משהו גם אם תרצה ותגיד כמו תמיד אם יש רצון הכל אפשרי .
אבל לא הפעם , לא
כי אני ל א רוצה .
אני משחררת אותך ומקווה שאצליח גם להשתחרר מהמחשבות מהזכרונות ממך
למחוק את הכל .
כי זה רק מכאיב , ואתה מכאיב לי כמו שמעולם לא הכאיבו לי .
אבל זה דרכו של עולם - אנשים נפגשים , אנשים נפרדים ורק מעטים מצליחים לשמור על זה לנצח .
אבל לא במקרה שלנו .

אוהבת אותך קטן שלי
וכ"כ מתגעגעת .
😢

והצלילים מתפזרים באוויר ..

"טוב לי לבד ."

"טוב לבד
אולי סוף סוף אולי
יהיה לי זמן לחזור מעט
על דברים שקצת הזנחתי
קצת
רגע עם עצמי"




וזה נראה כ"כ הרבה , כאילו זה נתקע והפך לנצח .
עוד שבוע עבר לו כאילו לא היה ושוב לא ראיתי אותך .
כבר לא אכפת לך , אז למה כ"כ אכפת לי ?
כבר שבוע וחצי שלא שלחתי הודעה , לא שאלתי , לא התעניינתי .
מרגיש לי דיי מוזר \:
אבל אני אגיד לך תאמת ? זה כבר לא כ"כ כואב כמו בהתחלה , הבנתי דברים ...
גמני השתנתי , גמני למדתי , גמני השכלתי .
למדתי שאת כל הכאב והנזק שעשית אני צריכה לשירוף ביחד עם כל הזיכרונות .
אני עדיין חושבת, מתגעגעת, נזכרת, מפחדת ...
אבל אני מנסה להמשיך ולהשאיר את הכל מאחור כאילו לא ניתקלתי בך מעולם.
לפעמים הרגש חזק מהרצון אבל אני לא אוותר על הרצון שלי , הרצון להדחיק אותך .
כמה שסלחתי לך וזה לא היה מגיע לך ,
כמה התחננת ואמרת שהשתנת ,
כמה שאמרת שאתה אוהב ,
כמה שהבטחת והבטחת והבטחת ..
ואני האמנתי , שוב ושוב ושוב , כמו סתומה .
אני : "מי מבטיח שזה לא יקרה שוב ? "
הוא : " אני , אני נשבע לך [ודופק עם היד שלו על הלב ]
איפה כל ההבטחות שלך ?
הכל ש ק ר .
החלטתי , החלטתי שאתה כבר חלק מנחלת עבר .
מחקתי, עברתי ,השארתי ודי .

יותר טוב לבד מאשר איתך .

והנה זה כבר היום השלישי שהראש לא נותן לי מנוח .
היום השלישי שכל ריח , תמונה , מקום , סיטואציה מזכירה אותך .
היום השלישי שכ"כ עצוב , שכולם מסביב כואבים והמומים .
היום השלישי מאז ההלוייה שלך .



ממש עכשיו חזרתי הביתה מבצפר ... ובדרך קיבלתי זעזוע ! מן סטירה מצלצלת לפנים .
ראיתי את הכרזות הכותבות על מותך .. כמעט בכל פינה בעיר .
השם שלך שדבוק שם בענק ולידו 2 אותיות כ"כ כואבות ... ז"ל .
אני מנסה לחשוב למה עשית את זה לעצמך , למשפחה שלך , לקרובים אלייך
ושום תשובה לא מספקת אותי מספיק .
הרי הייתה לך אהבה . הייתה לך משפחה . הייתה לך פרנסה .
הרי היית בן אדם עם שכל . ויופי שלא נדבר .
אז למה ? 😢
הלוואי ויכולתי לעזור , הלוואי ויכולתי להחזיר את הגלגל אחורה ,
הלוואי שיכולתי להופיע אצלך בבית שניה לפני שאתה עושה טעות,
הלוואי והייתה לי האפשרות לשאול מה איתך , לחזק .
הלוואי והייתי אז לפני שנה וחצי יותר מתעניינת , מנסה .
הלווואי שהכל היה נגמר אחרת !
הלווואי .

כולם עצובים וכואבים כ"כ .
מקווה שלפחות לך יותר טוב שם ..
מלאך בין מלאכים .
תנוח על משכבך בשלום ותזכור שפה אף אחד לא ישכח .

ת . נ . צ . ב . ה



😢