יקרות שלי \:
אני רוצה להאמין שיום אחד אני יבוא לבית-ספר , וגם לי לא בדיוק יהיה אכפת
אם באתן , או אם לא . . אני רוצה להאמין שגם אני אמצא לי תחליף > לכן . .
אני רוצה להאמין , שאני יבוא לבית-ספר ואני ירגיש שאני באמת , שמה זין אם אתן מתיחסות או לא . .
אני רוצה להאמין שאני יכולה בלעדיכן , כמו שאתן . .
ואם זה לא נכון , כל מה שאני מרגישה . .
אז אני רוצה לגרום לכן להרגיש מה שאתן גורמות לי .
אני אוהבת אותך.
אבל תצא לי כבר הראש , כבר נהיה מאוחר.
מחר יש לך יום הולדת.
מזל טוב.
באמת שאני מאחלת לך מזל טוב מכל הלב.
המון נשיקות וחיבוקים ,
ממני .. שאוהבת אותך הכי בעולם.
מזל טוב עמיר.
:\
אני לא יודע איך להתחיל את המכתב הזה,
אבל יודע איך הוא נחתם. בדמעות.
אני מרגיש כ"כ לבד. אני צריך אותך לצידי.
אני כ"כ רוצה אותך פה, עכשיו, לחבק אותך וללחוש לך מילות אהבה.
להתכרבל איתך סתם ככה בין השמיכות, לנשק את שפתייך ולהראות לך אהבה, כפי
שלא ידעת מעולם.
אני מוכן להיות שלך, שלך ואך ורק שלך.
אני כ"כ מחכה לך, כ"כ משתוקק לך.
רק להסתכל לך בעיניים, לראות אותן נוצצות.
להחזיק את היד שלך, וללכת סתם ככה ברחוב, ושכולם ייקנאו.
שייקנאו.. את שלי!.
כ"כ מחכה לך....
רק, בבקשה, תזדרזי כי כבר נואשתי מלחכות.
:'(
אני כ"כ לבד עכשיו. .
אני יודעת שזה ארוך=\
פשוט הייתי חייבת לרשום את זה.
====
אני לא יודעת מאיפה להתחיל לרשום לך בככל,
כ''כ הרבה פעמים רשמתי לך,שכבר ניגמרו לו המילים.
בעצם,,,
ניגמר לי הככככל..!!!
ניגמרו לי הדמעות עליך,ניגמרו לי הכוחות בגללך.
ניגמרו לי החיים,בגללך!
כואב לי,באמת שכואב,
אני רוצה לשכוח אותך... באמת שרוצה,
לשכוח את הזכרונות ממך.
לשכוח את הרגעים איתך.
לשכוח את המילים שלך.
לשכוח תחיוך שלך,תעיינים שלך.
לשכוח תצחוק שלך.
ובעיקר,לשכוח אותך.
כמה פעמים ירדת עלי,
צחקת עלי,השפלת אותי.
גרמת לי רק עצב... רק לבכות.
וכל יום לחיות עם אותן דמעות שלא ניגמרות.
ולדעת,שזהו ניגמר.
שאתה הלכת.שאני כבר לא חשובה לך...
שבעצם,,,אפעם לא הייתי באמת חשובה לך.
כואב לי שזה צריך להיות ככה.
כואב לי כל בוקר לקום מחדש ולהגיד לעצמי,ששוב.
עוד יום חלף,עוד יום בלעדיך.
אתמול זה היה חמישה חודשים,חמישה חודשים ארורים.
שאני מכירה אותך.בעצם,למה הייתי צריכה להכיר אותך?@!
למה הייתי צריכה לסבול ככה?,מה עשיתי שזה מגיע לי אה?,
אני כל כך רוצה להגיד שאני שונאת אותך.
שונאת תחיוך שלך,
שונאת את צחוק שלך,
שונאת תעיינים שלך,
שונאת תרגעים איתך,
בעיקר,שונאת אותך.
אבל אני לא יכולה,,,
כי הלב לא מאשר לי להגיד את זה.
אני באמת רוצה להפסיק לבכות בגללך,
אני מתגעגעת:\.
מתגעגעת אליך,
להכככל.
אני רוצה לחזור לאותם ימים שהיייתי רק עם החיוך על הפנים.
שהייתי הילדה הכי מאושרת בעולם הזה,
אז שלקחת לי תלב,
לא שאלת אותי אם זה כואב לי שלקחת אותו.
לא שאלת אם אני מוכנה לזה...
פשוט באת ולקחת לי אותו.
וזה כואב,הכי כואב שיש.
כולם אומרים י כמה שאתה חרא,
ואני יודעת שזה נכון,
כמה שזה לא שווה את זה,
שאתה שווה זייין אחד גדול.
אבל אני יודעת,בתוך הלב יודעת,שזה לא אותו אחד שהכרתי.
זה לא אתה.
השתנת,הפכת למפלצת.!
יש לך כל כך הרבה בנות,ומי זוכר אותי בכלל.
אבל אני כל יום חושבת עליך,באמת.
אני מנסה לשכוח אותך באמת באמת מנסה...
אבל,זה לא עוזר.
קשה לי להגיד את זה אבל אני אוהבת אותך.
אני אוהבת בך את הכל,
אוהבת את השיער שלך.
אוהבת את העיינים שלך.
אוהבת את המבט שלך.
אוהבת את השפתיים שלך.
אוהבת את הרגש שלך.
אוהבת את החיוך שלך.
אוהבת את האופי שלך.
בעיק,אוהבת אותך.
אוהבת אותך בעוצמה כל כך חזקה.
כל כך אחרת.
איך אני יכולה להגיד לך שבחיים לא הרגשתי ככה,
שאתה לימדת אותי מזה הרגש הזה.
שנתת לי הזדמנות להיות איתך,שלך.
אבל בעצם הכל היה אשליה.
אשליה אחת גדולה.
ואני יודעת שזה שהיה,לא יחזור.
ואני מתגעגעת,באמת מתגעגעת.
וניפגעתי ממך הרבה באמת שהמון.
אתה בכלל זוכר איך אני ניראת?!
בעצם כל יום אתה נימצא אם מישהי אחרת,איך תזכור?.
רק המחשבה על זה,שהנה עברו חודשיים.
והיו לך אלף בנות מאז,שוברת אותי.
כואב לי לחשוב על זה,
לפעמים בלילה לפני שאני נירדמת,אני מסתכלת על הדובי שלך,
זוכר.? הדובי שנתת לי באותו יום.
אמרת לי"תיראי מה רשום עליו" .... 'אני שלך לעד'.
אני מסתכלת על הדובי הזה,מחבקת אותו כל כך חזק.
ואז בלי שאני רוצה באמת שאני לא רוצה,הדמעות האלה...
שוב,,,
אותן דמעות. של עצב של כאב של צער.
וקשה לי.
אולי יום אחד באמת תבין,שבשבילי היית לא סתם עוד ילד.
היית בשבילי דבר חשוב בחיים.
אהבתי אותך בעוצמה כל כך מטורפת,
או אולי אני עדיין אוהבת?!?.
היית הסיבה שלי לקום בבוקר עם חיוך ענק על הפנים.
אבל מהר מאוד לקחת את זה ממני
אבל אני מודה לך,
מודה לך על הרגש הזה שנתת לי להרגיש,
מודה לך על הזיכרונות,
מודה לך על הרגעים,הנשיקות.
מודה לך על החיוך שלך,שנתת לי לראות.
מודה לך על ההזדמנות להכיר אותך בכלל.
מודה לך שאתה אתה.
ואני באמת שואלת את עצמי,
מה קרה לך.
'..מישהו לרוץ איתו..'
עמיר אני אוהבת אותך , באמת.
אז למה לעזעאל אתה מתעלם?
מההודעות,מהמכתב,מהחיוכים והמבטים?
תפסיק :\
השנה כבר נגמרת וגם הלב שלי מתחיל להיפגע עוד יותר. רוצה רק מילה אחת ממך. בבקשה.
אני אוהבת אותך!
אנשים, יש פה הרבה פריקות שהם לא בצורת מכתבים.
האשכול הזה נועד אך ורק למכתבים.
על מנת לפרוק דרך סתם משפטים, קטעים משירים וכולי',
אפשר להיכנס לפורום "מה שבראש" לאשכול הפריקות, שמותאם
במיוחד בשביל זה.
לתשומת ליבכם.
